החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על אדם רז

אדם רז הוא היסטוריון שתחום מחקריו הוא היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. בהוצאת כרמל יצאו לאור ספריו: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, עם יגאל וגנר) וטבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018). ספריו המאבק על הפצצה (2015) ומשטר היד ... עוד >>

פולחן הפצצה

מאת:
הוצאה: | 2022 | 162 עמ'
קטגוריות: עיון, פילוסופיה
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

עשרים וארבע תמונות המציגות מופעים חברתיים ופוליטיים של מציאות שבה ישנן ברחבי תבל עשרות אלפי פצצות אטום מובאות בפולחן הפצצה. התמונות מתארות מקטעים של חיים בעולם שבו השמדה טוטלית היא אפשרות ראלית תמידית, ואת ההשפעות של העידן הגרעיני על החברה והיחיד. פולחן הפצצה מפנה את תשומת הלב למשמעויות הפוליטיות של חיים בחברה אטומית, ולהשלכות קיומה של הפצצה על מבני הכוח ועל צורות השליטה בחברה. בעוד שנהוג להתייחס לנשק גרעיני כאל אמצעי בזירת היחסים הבינלאומיים, התמונות המובאות כאן מציגות היבט אחר, שבו הפצצה משמשת להגדלת אי־השוויון החברתי ולריכוז הכוח הפוליטי. פולחן הפצצה הוא המשך ישיר – באמצעות סוגה ספרותית אחרת – למחקריו של המחבר על ההיסטוריה הגרעינית של ישראל ועל סכנותיו של העידן האטומי.
אדם רז הוא היסטוריון העוסק בחקר היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. בין ספריו שראו אור בהוצאת כרמל: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, עם יגאל וגנר); טבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018); ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות (2020); וכן המאבק על הפצצה (2015) ומשטר היד הקשה (2019), שמהווים שני חלקים מתוך טרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תוכנית הגרעין הישראלית. פולחן הפצצה – תמונות מהעידן האטומי יוצא לאור במקביל למחזה אסונו הפרטי של מר סמי סעאדה (2022). מאמרים רבים פרי עטו התפרסמו בכתבי־עת ובעיתונות בארץ ובעולם. רז הוא חוקר בעקבות – המכון לחקר הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

מקט: 4-249-51011
עשרים וארבע תמונות המציגות מופעים חברתיים ופוליטיים של מציאות שבה ישנן ברחבי תבל עשרות אלפי פצצות אטום מובאות בפולחן הפצצה. […]

תמונה ראשונה
להשיב מנה אחת אפיים

אמצע הלילה. הטלפון מצלצל בחדר השינה של המנהיג העליון ומעיר אותו משנתו. ברגע שהוא עונה לטלפון, טיימר גדול המכוון ל־11 וחצי דקות מתחיל לתקתק לאחור.

המנהיג: כן?

המזכיר: המנהיג העליון, מדבר המזכיר הצבאי.

המנהיג: מה קרה?

המזכיר: לפני כשלוש וחצי דקות שיגר האויב שישה טילים ארוכי־טווח לכיווננו.

הטילים יפגעו בארץ בדיוק בעוד 11 וחצי דקות.

מהן הוראותיך?

המנהיג: מהר.

מה אנחנו יודעים על הטילים?

המזכיר: מדובר על הסדרה האחרונה שהם יצרו: לא מתקדמת במיוחד והדיוק אינו רב.

ראש הקרב של כל טיל הוא בסביבות 250 קילו חומר נפץ. פגיעה באזור מיושב תגרום נזק, אבל מעבר להרס בניין וחיסול יושביו — לא ייגרם נזק רב.

המנהיג: אנו יודעים היכן הטילים יפגעו?

המזכיר: בהחלט.

הטילים מכוונים לאזור מרכז המדינה והערכת המומחים היא שלפחות שניים מהם יפלו בשטח פתוח ולא ייגרם כל נזק.

עוד שניים, יש לקוות, יושמדו בעודם באוויר על ידי המערכות האנטי־בליסטיות שלנו.

מדובר על חמישים אחוז הצלחה ביירוט.

המנהיג: אז קיימת אפשרות ודאית לפגיעה של שני טילים במרכזי אוכלוסייה?

המזכיר: בדיוק.

המנהיג: זה טרגי, אין ספק, אבל נשרוד.

אני מבקש לכנס את כל הקבינט במשרדי בעוד שעתיים.

המזכיר: המנהיג העליון?

המנהיג: כן?

המזכיר: אבל שני הטילים…

המנהיג: מה איתם?

זו בהחלט טרגדיה.

אולי יפגעו בבניין ואולי במרכז מסחרי.

אין לדעת כרגע.

המזכיר: אדוני, אנו לא יודעים אם הטילים חמושים בראשי חץ גרעיניים.

[שתיקה]

המנהיג: היה ראוי שתתחיל עם כך.

המזכיר: כפי שידוע לך, הפרויקט הגרעיני של האויב הגיע לשלבים קריטיים.

להערכת שירותי המודיעין, יש להם יכולת גרעינית.

לא רבה, אבל היכולת קיימת.

המנהיג: אנו יודעים משהו על ראשי החץ של הטילים שמשייטים כרגע לכיווננו?

המזכיר: לא, אדוני.

המנהיג: כלומר, יכול להיות שהם קונבנציונליים ויכול להיות שהם גרעיניים?

המזכיר: בדיוק, אדוני.

אין לנו כל מידע. זה כמו להטיל קוביות.

המנהיג: תעלה מייד על הקו את שר הביטחון והרמטכ”ל.

המזכיר: ניסינו, אדוני.

אבל, שר הביטחון בסדרת ביקורים בחוץ־לארץ ואת הרמטכ”ל לא הצלחנו לתפוס.

המנהיג: הוא כנראה אצל הבחורה שלו.

המזכיר: בכל מקרה, שמונה דקות לפגיעה.

עליך לקבל החלטה כעת כדי שאעבירה הלאה.

המנהיג: מה הנהלים אומרים לגבי מצבים דומים?

המזכיר: הנהלים מורכבים מאוד בסוגיות אלו ובכל מקרה ההכרעה נתונה בידיך בלבד.

החלטה על שימוש בנשק גרעיני לא דומה להחלטה לצאת למלחמה.

מלחמה מכריזים בניחותא, החלפת מהלומות גרעיניות מבצעים במהרה.

המנהיג: תפרט בקצרה את האפשרויות.

אגב, אם תוכל תורה במקביל לאב הבית לשלוח לחדרי כוס קפה.

רק התעוררתי.

המזכיר: כמובן. ובכן, אם מדובר על טילים קונבנציונליים, דוגמת אלו ששוגרו לשטחנו לא פעם לאורך עשרות השנים האחרונות, דרכי הפעולה מגוונות.

הצבא יכול להפעיל את תוכנית “זיקוקי דינור” ולהגיב בהרס של משגרי הטילים, מבני שלטון, חיסול תשתיות אנרגיה וכדומה.

קלי קלות.

לצבא יש מאות מטרות.

אדוני, אם תרצה להפעיל את התוכנית האמורה תוך כמחצית השעה מעכשיו, הנבלות — תסלח לי על השפה — יצטערו על מעשיהם.

המנהיג: עדיף לא לנבל את הפה בעניינים שכאלה.

המזכיר: אני מתנצל.

המנהיג: ואם מדובר בטילים גרעיניים?

המזכיר: אז אכלנו אותה.

המנהיג: מה?

המזכיר: אם מדובר בטילים עם ראשי חץ גרעיניים שיפגעו במרכזי אוכלוסייה — אז אכלנו אותה.

המנהיג: תרחיב.

המזכיר: טיל גרעיני אחד שיפגע במרכז עיר יגרום למוות מיידי של כחצי מיליון תושבים.

החום באזור הפגיעה יגיע לטמפרטורת החום של השמש. אנשים לא ירגישו דבר, אם זה מנחם אותך.

עוד כרבע מיליון ימותו מהקרינה בימים שלאחר מכן.

הם, לצערנו, כבר יסבלו כהוגן, אבל לא יהיה דבר שנוכל לעשות.

כמובן, ההרס לתשתיות יהיה פטאלי.

אבל, אל תאמר נואש.

נוכל לחזור ולבנות את העיר מחדש עוד מספר שנים.

המנהיג: מספר שנים?!

המזכיר: הקרינה, אדוני.

הקרינה.

אסור להיות בקרבתה.

המנהיג: ואם מדובר על שני טילים גרעיניים?

המזכיר: בסביבות מיליון, מיליון וחצי הרוגים בשעה הראשונה. מחציתם בשתי הדקות הראשונות לאחר הפגיעה.

מייד אחר כך ייווצר גל אש מהגיהינום שיחסל כל חי ברדיוס של קילומטרים אחדים מאזור הפגיעה.

ההדף יגרום להרס מוחלט של כל המבנים ברדיוס של שלושה קילומטר מהנקודה בה הטיל התפוצץ.

לגבי הקרינה — חצי נחמה — זה אותו הדבר כמו עם פצצה אחת.

המנהיג: אמרת מיליון וחצי הרוגים?

המזכיר: אדוני, אני מתנצל.

המנהיג: על מה?

המזכיר: הרחבתי בדיבור יתר על המידה.

נותרו חמש דקות לפגיעה.

מהן הוראותיך?

המנהיג: מהן האפשרויות?

המזכיר: אם מדובר בטילים גרעיניים אין כל טעם להפעיל אזעקה.

הדבר רק ייצור פאניקה לשווא.

המקלטים שלנו אינם בנויים להתמודד עם תופת גרעינית. המוות יהיה רק איטי יותר.

המנהיג: אז אין לנו מה לעשות כדי להגן על אזרחינו?

המזכיר: בדיוק.

אין לנו שום דרך להציל את האוכלוסייה.

אדוני, כיצד אתה רוצה שנגיב? הרי לעולם לא עוד!

המנהיג: מה כתוב בתוכניות?

המזכיר: התוכניות עוסקות בתגובות אפשריות שלנו ובגביית מחיר.

מכל מקום, אין לנו כרגע זמן לעבור על מאות העמודים.

המנהיג: התנהגותו של האויב לא תעבור בשתיקה כל עוד אני בתפקיד.

בתור מזכירי הצבאי, אילו צעדים אתה מציע לנקוט?

המזכיר: אפשר להגיב במספר דרכים.

נניח, עין תחת עין ולשגר אל מרכזי האוכלוסייה של האויב שני טילים גרעיניים תמורת השניים שהם שיגרו אלינו.

כך כולנו מאוזנים.

אם אדוני מעוניין במכה רצינית יותר, אנחנו יכולים למחות את קיומם מעל פני האדמה.

המנהיג: מה כוונתך?

המזכיר: נחזיר אותם לימי תקופת האבן.

יש לנו את האמצעים לכך.

כל האופציות פתוחות.

המנהיג: ואצלנו?

המזכיר: כפי שאמרתי, אין מה לעשות.

מיליון הרוגים לפחות. עברנו דברים גרועים יותר.

המנהיג: הבן שלי נמצא בעיר עכשיו.

המזכיר: אין טעם להודיע לו.

אין טעם להודיע לאף אחד.

המנהיג: תן לי רגע לחשוב.

[אתנחתא]

המנהיג: קיבלתי החלטה.

נגיב.

המזכיר: בחירה מצוינת.

כמה טילים אדוני רוצה?

המנהיג: לא יודע… על מה אתה ממליץ? שני טילים זה מעט מדי, ויש לי תיאבון היום.

הם גם לא ממש מתרגשים ממתים כמו שאצלנו עושים רעש גדול מכל אחד.

אז צריך יותר.

שישה טילים? אולי שמונה טילים? תאמר לי, מהן כפולות המתים על כל טיל?

המזכיר: אם נכה חזק במרכזי הערים שלהם אז מדובר על לפחות חצי מיליון על כל טיל.

המנהיג: אתה יודע מה, תעשה את זה 12, זה גם מספר טיפולוגי.

המזכיר: בסדר גמור, אדוני.

אני מעביר ברגע זה את הוראותיך.

המנהיג: תכנס גם את הממשלה.

אני מניח שאצטרך לנאום.

המזכיר: [בנחישות:] בהחלט אדוני.

אדאג לכך.

[לפתע בהיסוס:] תוך חמש דקות מעכשיו הטילים ישוגרו אל עבר האויב.

המנהיג: אתה נשמע לי מהוסס לפתע.

המזכיר: פשוט…

המנהיג: דבר מהר.

המזכיר: אם הטילים אינם גרעיניים?

המנהיג: על מה אתה מדבר?

המזכיר: הטילים ששוגרו אלינו… אם מדובר בטילים רגילים? לא פעם שיגרו לעברנו טילים קונבנציונליים.

המנהיג: האל ירחם עלינו.

איך אפשר לדעת?

המזכיר: אי־אפשר.

אבל אדוני לא רוצה להיות מי שיפתח במלחמה גרעינית. בכל זאת, אנחנו מדברים פה על מספר מתים רציני מאוד.

זו לא פעולה קטנה.

המנהיג: אז מדוע ייצרנו את כל הטילים האלו?

המזכיר: [בהתלהבות:] רצינו להיות מוכנים, והנה אנו מוכנים.

מהן הוראותיך?

המנהיג: הסיטואציה הזו לא לרוחי והיא גם די מעייפת.

חבל שאי־אפשר לכנס את הממשלה.

נוח יותר לחלוק באחריות על השמדת עמים.

המזכיר: כדאי לקחת בחשבון שגם אם נשגר אליהם טילים גרעיניים בתגובה לשני טילים קונבנציונליים שהם שיגרו אלינו, תהיה להם לגיטימציה לשגר לעברנו בחזרה טילים גרעיניים.

ככה זה עובד.

המנהיג: זה לא נשמע טוב.

המזכיר: אבל אין לדעת.

אדוני, אגב, עוד דקה לפגיעה.

[מכניסים למנהיג כוס קפה]

המנהיג: יופי, בדיוק הגיע הקפה.

המזכיר: מה הוראותיך?

המנהיג: אז תעשה חצי.

אתה יודע מה? שליש.

ארבעה טילים.

אבל לא מֵעֵבר.

תדגיש את זה לחבר’ה שלוחצים על הכפתורים. שלא יעלה להם לראש.

תאמר להם שאנחנו לא נבלות כמו האויב.

אנחנו אנושיים.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.