מדריך מטרופוליס: חצי האי פיליון, וולוס ומטאורה פיליון, אצבע יבשה הנשלחת אל הים האיגאי ממרכז החלק היבשתי של יוון. על […]
מידע למטייל
פיליון היא אצבע יבשה הנשלחת אל הים האגאי ממרכז החלק היבשתי של יוון. היא חלק ממחוז תסליה ומהווה חלק נכבד מהיחידה האזורית מגנסיה המקיפה את המפרץ שנוצר בין היבשת לחצי האי פיליון וכוללת גם את האיים הספורדיים הנמצאים מזרחית לפיליון. רוחבו של חצי האי במרכזו כעשרה קילומטרים, ואורכו כחמישים קילומטרים, אך על פני השטח הקטנים יחסית מתחוללות תמורות טופוגרפיות רבות. הר פיליון שמתנשא בשיאו לגובה של 1610 מטרים ופסגתו מתכסה בשלג במהלך החורף, מתמשך לאורך כל חצי האי. לרגליו משני צדדיו משתרעים חופי רחצה, כך שהוויכוח בין חובבי הנופש בים לבין חובבי הנופש בהרים יוכל להסתיים בפשרה מתוקה במקום הזה. מלבד הניגוד בין ההר עטור היערים לבין החופים אותם מלחכים גלים, שני מדרונות ההר, המערבי והמזרחי, מציעים אף הם תצורות נוף שונות. במערב משתפל ההר בנחת אל עבר מפרץ פאגאסיטיקוס כשאת כתפיו מעטרים מטעי זיתים מכסיפים, שמשתלבים להפליא בכחול הים. החופים בצד הזה פתוחים וארוכים יחסית. בצדו השני של ההר, במזרח, צונחים ההרים בדרמטיות לכיוון הים האגאי ויוצרים חופים מסולעים ומרגשים. הצמחייה בצד הזה של ההר המושקה בעזרתם של העננים המגיעים עמוסי לחות מן הים האגאי ומטפסים בהר תוך כדי הורדת גשמים, עשירה וכוללת מגוון רב של עצי פרי ונוי המשרה במקומות מסוימים תחושה של ג’ונגל ים תיכוני. את הביקור בפיליון אפשר לתפור למידותיו של המטייל, מחופשת בטן־גב על החופים, דרך חופשת סקי רומנטית בעונת החורף ועד למסעות אתגריים וספורט ימי. בשטח המצומצם של חצי האי יש מהכל, בהתאם לחשק ולעונת הביקור. סמוך לפילון נמצא אתר מיוחד במינו ששווה בהחלט לבקר גם בו — מנזרי מטאורה. פירוש המילה מטאורה ביוונית היא “מרחפים באוויר” או “אמצע השמיים” ואכן המנזרים הללו, הבנויים בראש סלעים ענקיים, נדמים כתלויים באוויר והמפגש עם עמודי האבן הכבירים והמנזרים הבנויים עליהם מעורר הוד. אם הגעתם לביקור בפיליון חבל יהיה לפספס את המפגש המרשים עם אתר מורשת עולמית זה הנמצא במרחק קצר יחסית, ולכן הקדשנו פרק מיוחד המרחיב על ההיסטוריה ועל אפשרויות הביקור באתר מופלא זה. מכיוון שרבים מהמגיעים לפיליון עושים את דרכם לחצי האי דרך אתונה הוספנו למדריך זה נספח עם אפשרויות טיול ליום־יומיים שהות בבירה היוונית שבהחלט שווה להקדיש לה זמן עם כבר הגעתם לביקור במדינה.
מתי לבוא
פיליון מספקת עניין ואטרקציות לאורך כל השנה אך לא כל האתרים פעילים בכל העונות. מכיוון שהחופים נמנים על האטרקציות המרכזיות שלה חודשי יולי־אוגוסט נחשבים העונה החמה. בחודשי הקיץ הללו המלונות והמסעדות פתוחים כולם ומצפים לאורחים והאיזור כולו תוסס ממבקרים. אך, באותו הזמן, החופים הפופולריים עמוסים לעייפה כך שמי שמעדיף בילוי קיצי פחות המוני יכול לשקול את חודשי יוני או ספטמבר בהם הטמפרטורה עדיין נוחה לרחצה. עם בוא הסתיו מתחילים בעלי העסקים שעל החוף לסגור את ענייניהם עד לעונה הבאה אך בכפרים, מעט למעלה על ההר, עדיין תתקבלו בברכה ותוכלו ליהנות מטיולים רגליים ביערות המשנים צבעיהם לקראת השלכת. עם בוא החורף יעוטר ראש ההר בשלג ומרכז הסקי של חצי האי יפתח לגולשים. אך, גם אם אינכם חובבי ספורט שלג, פיליון תוכל להציע לכם בילוי רומנטי מחוץ לעונה הבוערת. תוכלו להצטנף סביב כוס משקה חם בבקתה בכפר עתיק, להביט בטבע הגועש סביבכם ואולי אף לזכות במראה הכמעט סוריאליסטי של שלג נערם על שפת הים.
מטבע
עד ההצטרפות לגוש האירו ההילך החוקי ביוון היה הדרכמה. השימוש בשם זה למטבע החל ב־1832, אחת עשרה שנים לאחר הקמתה של יוון המודרנית. שם המטבע הוא גלגול של המילה “לחפון” ביוונית עתיקה שכן במקור דרכמה הייתה חופן של מטבעות בערך נמוך. יוון הצטרפה לקהילה הכלכלית האירופאית ב־1981 והייתה לחברה באיחוד האירופי. מטבע האירו הושק בחלק ממדינות האיחוד ב־1999. ההצטרפות לגוש האירו היתה כרוכה בעמידה בקריטריונים כלכליים מסוימים. יוון לא עמדה בהם בתחילה, אך ב־2001 לאחר שהציגה נתונים משופרים מטבע האירו הוחל גם ביוון. בהמשך התברר שהנתונים אותם הציגה יוון לא היו מדוייקים. חשיפה זו הייתה בין הגורמים שהובילו למשבר הכלכלי הקשה ממנו סבלה יוון וממנו היא מתקשה עדיין להתאושש. במהלך הדיונים סביב המשבר נשמעו קולות שקראו לעזיבת יוון את גוש האירו אך בסופו של דבר, האירו נשאר כהילך החוקי של יוון ומשמש את תושבי המקום כמו גם את התיירים המגיעים מאירופה ומשאר העולם.
שפה
מלחמת שפות אינה נחלתה של העברית בלבד, השפה היוונית ידעה כמה וכמה גילוגולים עד שהתעצבה ליוונית המודרנית שנפוצה ביוון כיום, ובדרכה לצורתה הנוכחית עוררה קרב אמציונלי שחרג מגבולות כללי הדקדוק בלבד. עם הקמת המדינה היוונית המודרנית בשנת 1821 פותחה הקאתארבוסה, “היוונית הטהורה”, מעין ניב ששאף להחיות את היוונית העתיקה ולהתנער ממילים שחדרו ליוונית המדוברת משפות זרות. הקאתארבוסה שהפכה פופולרית כחלק מהתחייה הלאומית היוונית הייתה נחלת האינטלקטואלים ונתחברו בה יצירות ספרותיות רבות. לעומת זאת רוב העם המשיך להחזיק ולהשתמש ביוונית המדוברת, הדימוטיקי. בשלב מסויים נוצרה ביוון דיגולסיה, מצב בו המרחק בין השפה הכתובה לשפה המדוברת רחב כל כך שדוברי השפה אינם יכולים לקרוא את הספרות שלה (דוגמא לדיגולסיה היא הפער בין הערבית הספרותית לערבית המדוברת). עם השנים נוספו רבדים אידאולוגים למצדדים בניבים השונים (הקומוניסטים אימצו את הדימוטיקי, השמרנים צידדו בקאתארבוסה) והניבים השונים קנו אחיזה במקומות שונים — בבתי הספר היסודיים לדוגמא לימדו דימוטיקי בתיכונים ובאוניברסיטאות קאתארבוסה. רק ב־1976 הוכרעה המחלוקת באופן רשמי והדימוטיקי הוכרזה כשפת המדינה הרשמית והשימוש בקאתארבוסה פסק. צלילה של היוונית נעים לאוזן, ונחמד לשבת בבתי הקפה, בתחבורה הציבורית ובטברנות ולהאזין לתושבי המקום מגלגלים שיחה המנוקדת בפרצי צחוק רועמים. היוונית נכתבת באלפבית היווני שמקורו כבר במאה השמינית לפני הספירה. אמנם חלק מהאותיות יראו לנו מוכרות מן הצאצא, האלפבית הלטיני, איך יש לזכור שאותיות רבות מבוטאות באופן שונה על אף הדמיון הצורני, כך שאפשר לזהות שם ישוב אותו אנו מחפשים בעזרת קצת הגיון ומזל אך קריאה של ממש בעייתית יותר.
הגעה
היעד ממנו כדאי לצאת ולתור את חצי האי פיליון היא העיר הגדולה של האזור, וולוס. בעיר הסמוכה, נאה אנכיאלוס, ישנו שדה תעופה, וממש לאחרונה החלו לנחות שם טיסות מישראל. רוב המבקרים בחצי האי נוחתים באתונה הבירה או בסלוניקי ועושים משם את דרכם יבשתית. מכיוון שהתחבורה הציבורית בחצי האי עצמו אינה משוכללת והאתרים בהם כדאי לבקר מפוזרים בכל האזור, הדרך המומלצת לטיול היא לשכור רכב, אותו ניתן לאסוף עם הנחיתה או בוולוס עצמה. נסיעה מאתונה לוולוס תארך כשלוש שעות ורבע. נסיעה מסלוניקי תארך כשעתיים וחצי. הכביש הראשי מאתונה הוא כביש אגרה. אפשר להגיע לוולוס גם ברכבת או באוטובוס. מונית מאתונה לוולוס תעלה בין 250 ל־300 אירו.
בעת תכנון טיול ליוון ניתן להיעזר בחברת “המרכז לתיירות בין לאומית” המתמחה באזורי יוון השונים ותוכל לתפור למענכם חבילה מותאמת אישית שתענה על כל צרככם, היכולה לכלול טיסות, רכב ומלונות, מסיורים מודרכים ועד התאמת חופשה לנוסע העצמאי. מהערים הגדולות ועד לאיי יוון הקסומים.
לפרטים הכנסו לאתר: www.wtc.co.il
או חפשו אותם בפייסבוק: Wtc Israel
התמצאות
מערכת הכבישים בפיליון תוביל אתכם באופן אורגני בין הכפרים השונים שמשולטים באופן ברור (בניגוד לאתרים היותר קטנים). ניתן להיעזר במערכות ניווט לוייני דוגמת ווייז אך לא לוותר על מראה עיינים. לא מומלץ לנסוע בכבישים לא סלולים, גם אם מערכת הניווט ממליצה על כך. הם לכאורה יקצרו את הדרך אך עלולים לתקוע אתכם ואת הרכב. במקרה של מחלוקת בין מערכת הניווט והשילוט המקומי עדיף לסמוך על השילוט, וכתמיד לא לוותר על ההיגיון הבריא לטובת הטכנולוגיה. חלק מהכבישים סובלים מבורות ופגמים קטנים, רוחבם צר ורבים מהם אינם מוארים בלילה כך שיש לנהוג במשנה זהירות וקשב. עם זאת התנועה אינה סואנת והנהגים המקומיים אדיבים לרוב, כך שאפשר ליהנות מהנסיעה המפותלת בין הנופים המרהיבים המתחלפים. מלבד הכבישים מרושתת פיליון גם במערכת של שבילי חמורים מרוצפים ששימשו את החקלאים המקומיים בימי טרום המכונית, הנקראים קלדרימי (Kalederimi). אפשר לחצות כמעט את כל האי על שביל כזה שיעבור בין הכפרים, או להסתפק במסלול מעגלי קצר שיוריד אתכם לחוף הקרוב לכפר. פעמים רבות השילוט בשבילים אינו מספיק, אך כמעט תמיד תוכלו לסמוך על כך שהשביל יוביל אתכם, בסופו של דבר, לכיכר המרכזית של הכפר אליו הוא מוליך. בכל מקרה בעלי המלונות בהם תתאכסנו ישמחו לתת מידע בנוגע למסלולי הליכה קרובים, הכוונה וקישור למדריכים ואטרקציות מקומיים. באתר www.pelionscout.com המומלץ תוכלו להזמין לכם טיוליים רגליים לאתרי טבע קסומים וחבויים עם מדריך ושייט למערות הימיות שהגישה אליהם בסירה בלבד עם יורגוס מאיר הפנים והידען.
(Bill Holmes)
אוכל
רק בוולוס העיר ישנן מעל מאה ציפורדיקות — בתי האוכל המקומיים בהם נהוג להזמין רק את בקבוקוני הציפורו — האלכוהול המקומי האהוב ואתו יוגשו לשולחן מאזטים לריפוד הקיבה. כך לדוגמא חבורה שתזמין חמש כוסות ציפורו (המגיעים בבקבוקנים קטנים לרוב) לסועד במחיר של 5-3.5 אירו לבקבוקון, תקבל עם כל סבב שתייה עוד מאכלים שיסתכמו בכשבע מנות בינוניות מהמטבח. כשבוחרים במסלול הזה אין תפריט ובעל הבית יחליט מה הוא מציע, אך אם עם הגעת המנה היא אינה מוצאת חן בעינכם תוכלו לבקש להחליפה. המגוון גדול ומשתנה ממוסד למוסד ובצלחות המגיעות לשולחן תוכלו לפגוש בדגים, בבשר, בפירות ים ובגבינות. ברחבי האי תוכלו לפגוש במגוון מסעדות שונות כשהאופי שלהן ישתנה בהתאם למיקום הגיאוגרפי, כך שעל חוף הים תוכלו למצוא שלל מנות דגים ובמעלה ההר תבשילים. בכל מקום בפיליון תוכלו להינות ממנות המורכבות מהעושר החקלאי ממנו נהנה חצי האי: ריבות מפירות שנקטפו לא מכבר, פטריות מטוגנות שנאספו ביער או פרחי קישוא ממולאים שמצטיינים גם בטעם וגם במראה.
כפרים
עשרות כפרים פזורים בין היערות והחופים של חצי האי. חלקם מורכבים מעשרות מבנים ואפילו פחות. פעמים רבות לכפר על ההר יהיה כפר בת הנמצא מתחתיו על החוף. על פי חלק מהסברות, הכפרים על ההר היו מקום מקלט מהתקפות פיראטים, ומכפרי החוף ניתן היה לשווק באוניות את התוצרת החקלאית שגידלו בהר. בחלק מהכפרים ניתן למצוא את האדריכלות המסורתית של חצי האי, מבנים דמויי מבצרים בני שלוש קומות, כשהקומה העליונה בולטת מעט מקו הבניין. קומת הקרקע שימשה למלאכה, קומת הביינים לאירוח והקומה העליונה למגורים. חומרי הבנייה היו אבן מקומית וטיח. גגות הבתים עוטרו בלוחות אבן אפורה. בחלק מהכפרים גם בתים שנבנים היום מנסים לשמר את הסגנון המסורתי. כמעט כל הכפרים בנויים סביב כיכר מרכזית ובה כנסיה, עץ דולב עתיק ופעמים רבות גם מזרקה מפכפכת. סביב הכיכרות ניתן למצוא לא פעם בתי קפה וטברנות, וכמה מהכנסיות והכיכרות האלו שוות ביקור מיוחד. בין הכפרים מחברים שבילי חמורים, אותן דרכים מרוצפות עתיקות המזמינות את המבקר לשיטוט בין עצי היער. חלק מהקסם של הכפרים הוא האופי העתיק שלהם, במסגרת זו לא תמיד מצוידים המוסדות והאתרים בכתובת מסודרת ואתם מוזמנים להשתמש במפות המצורפות להלן להתמצאות ובתושבים המקומיים שישמחו להמליץ ולסייע.
אין עדיין תגובות