החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

פרשנים ביזנטיים יהודים באלף השני לספירה

מאת:
הוצאה: | 2020 | 304 עמ'
קטגוריות: יהדות, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

זה ספרו השלישי של גרשון ברין על הפרשנות הביזנטית.
הספר הראשון רעואל וחבריו — פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית לספירה יצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ב.
הספר השני עיונים ב'לקח טוב' לחמש מגילות — קווים בפרשנות הביזנטית בתחילת האלף השני לספירה יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק תשע"ח.
גרשון ברין הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב; ספריו עוסקים בנבואה המקראית, בחוק המקראי, במגילות ים המלח ובפרשנות ימי הביניים.

מקט: 4-249-50800
זה ספרו השלישי של גרשון ברין על הפרשנות הביזנטית. הספר הראשון רעואל וחבריו — פרשנים יהודיים מביזנטיון מסביבות המאה העשירית […]

מבוא כללי

בספר זה אני מציג את משנתם של הפרשנים היהודיים מביזנטיון מן השליש הראשון של האלף השני לספירה. הפרשנים הללו הם ר' טוביה ב"ר אליעזר, ר' מנחם ב"ר שלמה, ר' ישעיה מטראני ור' מיוחס ב"ר אליהו, ואחרים.

ר' טוביה פעל בסלוניקי בחלק האחרון של המאה האחת־עשרה ובמחצית המאה השתים־עשרה. הוא כתב עברית וחיבוריו הם "לקח טוב" לתורה ולחמש מגילות.

הדיון ב"לקח טוב" מתנהל בשני פרקים ראשיים בפרק. בראשון אני דן במאפיינים העיקריים של שיטות פרשנותו ובו שנים־עשר פרקי משנה, ובין השאר שאלת פרשנות הפשט שלו, וכן דיונים נבחרים של פירושיו לכתובים נבחרים וזאת בהשוואה לפרשנים אחרים. זאת, במגמה להציג את שיטתו הספציפית. כן נדונו בפרק לשונות נבחרים מכלל פירושו.

בחלק השני של הפרק אני דן השוואתית ביחס שבין פירושו לפירוש של פרשני הקובץ הביזנטי הקדום. וכאן נדונו ארבע סוגיות, והאחרונה שבהן היא "עיסוק באריתמטיקה", וכהמשך לזה כעשרים דיונים של סוגיות אריתמטיקה בכלל פירושו של "לקח טוב", והיא תכונה טיפוסית של "לקח טוב", ולמעשה של כל הביזנטיים היהודיים.

בפרק ב' אני דן קצרות בפרשנותו של ר' מנחם בן ר' שלמה, שהוא למעשה תלמידו של בעל "לקח טוב", באשר הוא מעתיק רבות מ"לקח טוב". מוצאו של ר' מנחם בן שלמה הוא מדרום איטליה הביזנטית.

התעכבתי בעיקר על סוגית "הסדרן", שאין ספק שהוא שאב אותה מר' טוביה ב"ר אליעזר, אבל מה שנשאר מ"שכל טוב" בסוגיה זו עשיר ועצמאי מזה של "לקח טוב". עוד דנתי שם בקצרה בנושאים נוספים בפירוש "שכל טוב".

הפרק המקיף ביותר בספר הוא על משנתו של ר' ישעיה מטראני. הוא פעל בטראני שבדרום איטליה הביזנטית, כארצו של בעל "שכל טוב". הוא חיבר ספרי פירושים כמעט על כל המקרא.

אחרי מבוא קצר, המפרט את כיווני הגישה של ר' ישעיה, אני פותח בעצם הדיון במשנתו.

הפרק הפותח עוסק בריכוז מונחים וצירופים המופיעים בפרשנות מטראני. בכל אחד ממרכיבי הפרק אני מדווח סטטיסטית על היקף הממצא של הצירוף הנדון ואף משווה את כלל השימוש של הפרשנים השונים בו לפי הממצא של מאגר "הכתר" שיצא לאור מטעם אוניברסיטת בר אילן. דבר זה מסייע בידינו לעמוד על היקף השימוש בניב האמור בכלל מאגר הפרשנות ועל חלקו של ר' ישעיה במסגרת זו.

הדיונים בפרק זה אינם מקיפים ואינם מעמיקים והם משמשים רק כדיונים מכינים לשימוש בלשונות אלה בחלקים אחרים של הדיונים על משנתו של ר' ישעיה מטראני, ובעיקר בפרק העיקרי בנדון זה, פרק משנה 5: דרכים בפרשנות מטראני.

אחרי מאגר הלשונות הזה אני פונה לעסוק בטקסטים ממש של פרשנות ר' ישעיה. אני עושה זאת בשלושה אופנים: בראשון אני דן בטקסטים מ"נימוקי חומש" ולאחר מכן במבחר טקסטים מן המקרא, להוציא את התורה מחד גיסא, ומאידך גיסא בפרשיות נבחרות מן המקרא.

באופן זה אני דן סלקטיבית בטקסטים נבחרים רבים ומציג בדרך קצרה את דרכי פרשנותו של ר' ישעיה.

אחר כך בא "פרק 4. אספקטים לשוניים־דקדוקיים בפירושיו". היות שר' ישעיה רגיל לעסוק מפעם לפעם בנושאים לשוניים ודקדוקיים, אני מציג תמונה סלקטיבית ביותר כדי לשקף את עיסוקיו אלה.

כאן אני מגיע לפרק המשנה שהזכרתי קודם: דרכים בפרשנות מטראני. פרק זה כולל שנים־עשר פרקי משנה שבהם אני מקיף למעשה את מכלול שיטותיו של מטראני.

אני דן כאן בצירופים כגון "פתרון המקרא", "דרך המקרא" המרַכז כללים פרשניים שניסח הפרשן. זאת, בצד כללים אחרים. אף לשונות כגון "אין מוקדם ומאוחר בתורה" ושאלת "פשוטו של מקרא" נדונים כאן.

אני מקפיד לציין את המיקום הסטטיסטי של שימושו של הפרשן בלשונות הנדונים בצד מערך החשיבות של שימושו של הפרשן בכלל הלשונות, כגון "פתרון המקרא" בצד "פירוש הפסוק" ודומיהם, ועוד הרבה.

אני סבור, שמעקב אחר כלל הלשונות הללו מלמד על דרכו הפרשנית בכללה.

בפרק משנה השישי: "בין ר' ישעיה מטראני לפרשנים הביזנטיים הקדומים ובינו לבין הפרשנים המסורתיים של ימי הביניים", אני מציג תמונה השוואתית של פירושיו של מטראני לשורת כתובים נבחרת כמייצגת את דיוניו הפרשניים. בכל אחד מן הכתובים שבחרתי לדיון אני מציב ליד פירושיו של מטראני פירושים מקבילים מטעם פרשנים שונים, ובמיוחד מעמד הכתוב הזה בפרשנות ביזנטית אחרת.

באופן זה מערך הכתובים הנבחרים הללו מלמד אותנו על עבודת הפרשנות הספציפית של מטראני, על דרכי פתרונותיו המיוחדים, ועל מעמדו בין הפרשנים, ובמיוחד על זיקתו לכלל הפרשנים הביזנטיים היהודים.

הפרק הבא מציג את ר' מיוחס ב"ר אליהו.

אחרי מבוא, המדווח על זמנו ומקומו של מיוחס בין פרשני היהדות הביזנטית, אני משרטט בפרק משנה 2, "קווים בפרשנותו של ר' מיוחס", ארבעה־עשר דיונים על תופעות שעולות מפירושיו. אזכיר מקצת מהם:

דרכי ניסוח, (ב)תימה, דרכי סגנון במקרא, פירושי פשט, ועוד הרבה.

בפרק משנה 3 אני עוסק בכללים הרבים במלאכת הפרשנות שלו, שניסוחם הפותח הוא "דרך המקרא".

השימוש בנוסחאות "דרך המקרא" אצל ר' מיוחס מקיף כמחצית מכלל השימוש אצל כל הפרשנים גם יחד.

ביררתי במפורט את כללי מיוחס ואף השוויתים לכללים כאלה אצל פרשנים אחרים. וייאמר במפורש: חידושיו של ר' מיוחס בנושא זה הם מרובים, ולא רק משום שימושו הרב בהם, אלא החידוש הוא בעצם ניסוח כלליו.

בפרק המשנה הבא 4, "'משל המקרא' ו'משל המקום' בכתביו של ר' מיוחס ב"ר אליהו", עולה שחידושיו אינם מסתיימים בנדון "דרך המקרא", אלא גם בשני המונחים החדשים שקבע: "משל המקרא" ו"משל המקום".

בראשון הוא מכוון לציון לשונות מטפוריים במקרא, וגם השני, שמצוי בלעדית רק בכתביו, הוא מכוון ככל הנראה לאותה משמעות.

בפרק המשנה החמישי אני דן בשורת לשונות שמיוחס השתמש בהם כדי לתאר תופעות סגנוניות שגילה במקרא — "מקרא מסורס", "מקרא קצר", "מקרא יתר".

בפרק המשנה השישי, "פירושי ר' מיוחס ב"ר אליהו בהשוואה לפרשנים אחרים", אני מביא שורה של כתובים מקראיים ומשווה בהם בין פירושי מיוחס לכתובים הנדונים לפירושיהם של פרשנים אחרים. מקום מיוחד אני מקדיש להשוואתו של פירוש ר' מיוחס לפרשנים ביזנטיים אחרים.

החיבור מסתיים בסיכום כללי המשווה את כלל הפרשנים של החיבור עם דרכי הפרשנות הביזנטית בכללה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “פרשנים ביזנטיים יהודים באלף השני לספירה”