אם לקחתם ספר זה לידיכם, כנראה שאתם עדיין סובלים מכאבים, למרות שכבר טופלתם באחד או בכמה מהתרופות והטיפולים הנפוצים שהרפואה […]
מבוא: מגפת הכאבים
אם הספר הזה הגיע לידיכם, סביר להניח שאתם סובלים מכאבים או, לחלופין, מתעניינים בתחום כמטפלים או כאנשי צוות רפואי. בשני המקרים, אני מקווה שהקריאה תהווה עבורכם שער לפתיחת אופקים חדשים של הבנה ולפריצת דרך ממשית בריפוי. דרך תיאורי מקרה של אנשים כמוך וכמוני, המלווים בהסברים וידע חדשניים, ובעזרתם של תרגולים ליישום עצמאי, אני רוצה לפרוש בפניכם הבנה חדשה ההולכת ומתבססת בעשורים האחרונים בנוגע למנגנוני היווצרות הכאב. זהו ידע מעשי שמאפשר לרבים ברחבי העולם להשתחרר מכאבים כרוניים מעיקים.
בכל הנוגע לכאבים, רב הנסתר על הנגלה. למרות העובדה שעומדים לרשותנו כיום אמצעי מחקר חדישים ומשוכללים, אנו עדיין נמצאים רק בראשיתה של הדרך להבנת מנגנוני הכאב. במרווחים אלה של חוסר בהבנה מעמיקה ומספקת, רבים מהסובלים מכאבים כרוניים או חוזרים עלולים ‘ליפול בין הכיסאות’ ולמצוא עצמם נודדים בין מומחים, נעים מאבחנה לאבחנה ונותרים בפועל ללא פתרון לבעייתם.
אופיו של הכאב הוא כזה, שלמתבונן מהצד אין יכולת אמיתית להבין את חוויית החיים הישירה של מי שסובלים ממנו. כאב הוא תופעה סובייקטיבית שרק מי שחווה אותה יכול לדעת איך בדיוק זה מרגיש, אך בד בבד, מצב ‘בלתי-נראה’ זה יכול להשפיע על כל תחום ותחום בחיים.
כאבים פוגעים ביכולת התפקוד הגופנית שלנו, מכיוון שהם יוצרים תחושת מגבלה משמעותית, המלווה בחוסר יכולת לבצע פעולות רבות שאנו רגילים לעשותן. הם משפיעים לרעה על מצב הרוח והרגשות שלנו, ומביאים לנטייה לדכדוך ולסבל נפשי, כמו גם לירידה במצב הרוח ובתחושת החיוניות הכללית. הם פוגעים ביכולתנו להיות במערכות יחסים קרובות ולשמור על תפקוד חברתי רגיל – לא אחת מריבות ונתקים בין בני זוג ניצתים על רקע של התמודדות עם כאב ממושך. כאבים אף מהווים גורם משפיע על היכולת לקיים קשרים עם חברים ולהיות חלק ממעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים. כאשר השיקול אם פעילות מסוימת יכולה לגרום לכאבים הופך למרכזי ומשמעותי בכל דבר שאנו מתכננים לעשות, כמו נסיעה, ישיבה בסרט או במסעדה, טיסה או בילוי עם חברים, נוצרת הרגשה שהחיים הולכים ומצטמצמים וסוגרים עלינו. כאב כרוני פוגע ביכולתנו להתפרנס בכבוד ולדאוג לצרכינו ולצורכי היקרים לנו. בעיה זו הינה כה מפושטת עד שהיא פוגעת במרכז חיינו ממש, בגרעין הבסיסי ביותר של מי ומה שאנחנו.
מכיוון שחוויתי באופן אישי תקופה ארוכה של כאבים, אני יודע בגוף ראשון מהו היקף הסבל שהם מחוללים, ועד כמה עמוקה ורחבה השפעתם על איכות החיים ועל יכולת התפקוד. בהמשך אחלוק איתכם את סיפורי האישי, ואתאר בפניכם כיצד לאחר תקופה ממושכת של סבל מצאתי לבסוף את הפתרון הנכון ששחרר אותי מהכאב לצמיתות. לאחר מכן אספר לכם גם כיצד הבנה זו שהובילה אותי עצמי לריפוי מלא, הפכה לעזר לרבים אחרים שהנחיתי בתהליך זה במרפאה.
* * *
בעשורים האחרונים אנו עדים, בישראל ובעולם המערבי כולו, ל’מגפת כאב’. תעשייה רפואית שלמה התפתחה כדי לנסות לתת מענה לתופעה זו, והיא הולכת ומתרחבת. מספיק להסתכל, למשל, על המגוון הרחב של תרופות וטיפולים נגד כאבים שצצים מדי יום כפטריות אחרי הגשם – החל בסוגים מגוונים של נוגדי דלקת לא-סטרואידליים (איבופן, נורופן, פוקוס, ארקוקסיה, אטופן ודומיהם), המשך במשככי כאבים המשלבים מרכיבים אופיאטיים (פרקוסט, רוקסט ועוד), ועד לתרופות המוזרקות אל תוך חללי חוט השדרה ומעמקי הרקמות התומכות של הגב ומפרקי הגוף השונים. ובעוד שמרפאות הכאב ותחומי הטיפול הנלווים משגשגים, נדמה שמגפת הכאב ממשיכה בשלה, תוך שהיא דוהרת קדימה ובולעת אל תוכה עוד ועוד סובלים מדי שנה.
דבר זה, כמובן, מעורר תמיהה, מכיוון שטיפול רפואי נכון המתבסס על האבחנה הנכונה אמור להוביל לריפוי. לאור העובדה שישנם סוגים כה רבים של טיפולים לכאבים, ובמקביל מספר הסובלים מהם רק הולך וגדל, טבעי שתתעורר השאלה: האם איננו מפספסים כאן משהו חשוב?
במצב הנוכחי, כמעט כל מי שנדבר איתו מכיר מישהו או מישהי שסבלו או סובלים מכאבים כרוניים או חוזרים. מחקרים בעולם המערבי מראים שאחד מתוך חמישה אנשים סובל מכאבים בכל נקודה בזמן. הנזק עצום הן לאלה שסובלים והן לאלה שסביבם, מכיוון שטבע הבעיה הוא כזה שהיא פוגעת במעגלי חיים הולכים ומתרחבים. כאבי גב, צוואר וישבנים, עם או בלי הקרנה לרגליים או לידיים, הם בין התלונות הנפוצות ביותר כיום – למעשה, תלונות אלו הן הסיבה השנייה בשכיחותה בפנייה של מטופלים לרופאי המשפחה, והן מהוות גורם משמעותי בנפח הטיפולים ברפואה הקונבנציונלית והמשלימה כאחד.
כמויות הכספים המושקעות בטיפול בכאב עצומות ויוצרות נטל כלכלי משמעותי על האדם הפרטי ועל מערכת הבריאות בכללותה. לעיתים תכופות אלה שסובלים מכאבים כרוניים יוציאו אלפי ואף עשרות אלפי שקלים מכיסם בתקווה למצוא מזור לבעיה. הם יעברו מרופא לרופא וממטפל למטפל, ואף ייסעו למקומות רחוקים על גבי הגלובוס בתקווה להקלה. מציאות שמוכרת לי, כאמור, גם באופן אישי.
כאשר אנו מסתכלים ממעוף הציפור על תופעה זו ומבינים את רוחב והיקף הבעיה, לא מן הנמנע שתתעורר בנו השאלה אם יש דרך לעצור את המגפה הדוהרת הזאת. בשונה ממחלות המתפשטות על ידי וירוסים וחיידקים, זוהי מגפה מסוג אחר, שקטה, כזו המתפשטת מתחת לאפנו יום-יום מבלי שנשים לכך לב. היא אמנם החלה רק לפני כמה עשורים בודדים, החל בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, אך היא צוברת תאוצה לאט ובבטחה.
אם תשאלו את המבוגרים סביבכם, בני הגיל השלישי ומעלה, אם גם בזמנם היו כה רבים שסבלו מכאבי גב, תיתקלו ככל הנראה בגיחוך. לאחרונה שאלתי את סבתי בת ה-92 ואת אחותה הצעירה ממנה בעשור אם בצפת שלפני קום המדינה היו אנשים שסבלו מהגב. לאחר שהן חשבו על כך להרף עין, הן היו תמימות דעים לגבי העובדה שלא הצליחו להיזכר במישהו או מישהי שסבלו מכך אז. בעבר הלא רחוק רוב האנשים עבדו בעבודות שהצריכו כוח פיזי רב, ולמרות זאת התלוננו הרבה פחות על כאבים. תמוה אפוא הדבר, שכיום כשרובנו מנהלים חיים נוחים למדי שבהם המאמץ הגופני קל בהרבה, אנו כל כך סובלים מכאבים בישבנים, בגב ובצוואר. אם אתם אומרים לעצמכם שהסיבה לכך היא ההרגלים המודרניים שכוללים יותר זמן בישיבה, דעו שאמונה רווחת זו מוטעית. בפרקים הבאים נגלה שהסיבה לריבוי הכאבים אינה קשורה כלל לתנוחת הישיבה בעבודה.
אז מדוע בכל זאת אנו סובלים יותר מכאבים? האם במרוצת הדורות ‘פיתחנו’ באופן מסתורי ‘גב חלש’ ו’מפרקים מתנוונים’? והאם הגיוני לחשוב שלאחר מיליוני שנות אבולוציה, במהלכן נבנתה מערכת אורתופדית חסונה ועמידה, היא כושלת לפתע מסיבה עלומה? או שאולי אנו פשוט לא מסתכלים על הבעיה בצורה הנכונה?
* * *
בספר זה אנו עומדים להתבונן מחדש בתופעת הכאבים בגב, בצוואר, בישבנים ובשאר חלקי המערכת האורתופדית, כמו גם בתסמונת הכאב המפושטת הנקראת ‘דאבת השרירים’ או ‘פיברומיאלגיה’. אנו נראה כי אלה, וכן סימפטומים רבים ומגוונים באזורי גוף נוספים, נגרמים במקרים רבים על ידי מנגנון משותף שהינו שונה מהותית מההסברים המקובלים כיום להיווצרות תסמונות נפוצות אלו. ככל שנעמיק אל תוך ההבנה של מנגנון זה, נבין מדוע כה רבים מהסובלים מכאבים ממושכים אינם מוצאים טיפולים שמצליחים לשחרר אותם מסבלם. אנו נבין שהסיבה לכך היא שבמקרים רבים, הם אינם מקבלים את האבחנה הנכונה.
בימים אלה ממש מתפתחת בעולם המחקר של הבנת הכאב מהפכה של ממש, ועל מהפכה זו אני מבקש לספר לכם בספר זה. באופן מפתיע, שורשיו של שינוי זה בהבנתנו את מנגנון הכאב נעוצים עוד בעת העתיקה. משחר הרפואה הבנה זו הייתה קיימת, אך היא נדחקה עוד ועוד אל השוליים, ככל שהרפואה עברה לשימוש במכשירים ובטכנולוגיות לצורך קביעת האבחנה. כבר ביוון העתיקה, אבות הרפואה המערבית הבינו שמה שהאדם מרגיש, חווה וחש משפיע ישירות על בריאותו, והקשר בין הנפש לגוף היה ברור, מובן וידוע לכול. עם השנים, ידע זה הלך ונשכח, ובתקופת הרנסנס חל שינוי מהותי בתפישת הגוף והנפש כיחידה אחת, כאשר פילוסופים ואנשי מדע הכריזו על כך שהגוף והנפש הם ישויות נפרדות זו מזו. ההתבססות על מכשירים וההתבוננות על האדם כעל מכונה בעלת איברים נפרדים החלו ליצור שסע של ממש בין התהליכים הרגשיים והנפשיים לבין תפקודי הגוף.
ככל שהסתכלנו קרוב ועמוק יותר דרך מיקרוסקופים ומכשירי מדידה והדמיה, ועברנו להתמקד בפרטים הקטנים, איבדנו את האדם.
למרבה השמחה, בתחומי מחקר רבים, וביניהם חקר הכאב, אנו עדים בעשורים האחרונים לשינוי מגמה. כמו בכל תהליך בריא של התבגרות, בו צעירים העוזבים את בית הוריהם כדי לגבש את עצמאותם מגיעים לשלב שבו הם מבשילים כדי לאמץ אל חיקם גם את שורשיהם ומקורם, כך החל לקרות גם למדע הרפואה. ניתן להבחין בתפישה הולכת ומתגבשת של הוליזם, בראייה שלמה של האדם והכללת יותר ויותר מרכיבים של הגוף ושל הנפש, בבחינת מצב הבריאות והיכולת להתאים טיפול נכון ושלם באמת. ככל שאנו מבינים, או נזכרים, שהגוף והנפש הינם תופעה מאוחדת, אותו שסע עמוק ורב-שנים מתחיל להתאחות. באופן מעניין, בשורה זו מגיעה אלינו דווקא מתחום מחקרי שנחשב לאחד מהמתקדמים והיוקרתיים ביותר במחקר בן ימינו: חקר המוח. בעזרת כלים מדעיים מדויקים, אנו לומדים מחדש את מה שאבותינו ידעו כעובדות חיים זה מכבר.
ד’ר סארנו
אחד הרופאים החלוצים הבולטים בני זמננו בתחום זה של אחדות הגוף והנפש היה הרופא האמריקאי ד’ר ג’ון א’ סארנו. סארנו התחנך על ברכי הרפואה המערבית המסורתית, ולאחר שלמד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, החל לטפל כרופא משפחה ומומחה לרפואה שיקומית במרכז הרפואי האוניברסיטאי על שם טראסק שבעיר. הוא גם שימש מרצה ופרופסור באוניברסיטת ניו-יורק היוקרתית, שאליה מסונף בית-חולים.
כאשר ניסה לטפל באנשים שסבלו מכאבים כרוניים בהתאם לידע הרפואי המסורתי שרכש, חווה סארנו תסכול רב. חרף כל מאמציו, הוא לא הצליח לעזור להם להירפא. ככל שהעמיק לתוך השאלה מדוע כה רבים ממטופליו ממשיכים לסבול, התעוררה בתוכו ההבנה שהידע שרכש בהכשרתו הרפואית הקונבנציונלית לא הספיק כדי לעזור להם. כחובב מושבע של ספריו של סר ארתור קונן דויל על אודות הבלש הנודע שרלוק הולמס, הוא יצא לחקירה משל עצמו, ושם לב לכך שלרבים ממטופליו היה רקע של בעיות גוף-נפש ידועות. מכאן והלאה הייתה זו שאלה של חשבון פשוט: סארנו שאל את עצמו אם ייתכן שגם הכאב הכרוני נובע מקשרי גוף-נפש אלה, אשר גרמו למטופלים רבים לסבול, למשל, מכיב עיכולי (אולקוס), מיגרנות ומעי רגיש. אם התשובה הייתה חיובית, משמעות הדבר מבחינתו הינה שגילה דבר-מה שסתר את כל הידע הרפואי שרכש, לפיו כאבים במערכת התנועתית נובעים משינויים במבנה הגוף.
ניסיונו ותצפיותיו הקליניות הראו לו שאכן כך הדבר, ושקשרי גוף-נפש הדוקים הם האחראים אצל רבים ליצירת כאב כרוני או חוזר. הבנה זו הובילה אותו לפתח אסטרטגיה חדשה לטיפול בכאב. יחד עם עמיתיו הפסיכולוגים במרכז הרפואי שבו עבד, הוא גיבש את ההבנה שבמקרים רבים מאוד, הכאב אינו מעיד על נזק במבנה הגוף אלא נוצר על ידי המוח כחלק ממנגנון הגנה פסיכולוגי נפוץ. במקום לשלוח את מטופליו לטיפולים שמיועדים לתיקון בעיה במבנה הגוף, הוא החל ללמד אותם על אודות קשרי גופנפש אלה ולהקנות להם כלים פשוטים לעיבוד רגשי שיוכלו לתרגל בעצמם ביומיום. אסטרטגיה זו הוכיחה עצמה בצורה מופלאה והביאה לפריצת הדרך שלה ייחל הרופא המסור עבור מטופליו. דרך טיפול זו, המתבססת על ידע וטכניקות פשוטות ליישום, החלה לשנות את חייהם של רבים, ובמהלך השנים שבהן הדריך סארנו מטופלים באופן זה הוא עזר לעשרות אלפי אנשים להירפא.
את ההבנה החדשה והעקרונות הבסיסיים ליישום פרסם סארנו בארבעה ספרים, ביניהם רב המכר של הניו-יורק טיימס Healing Back Pain. כאשר אני עצמי סבלתי במשך עשרה חודשים מכאבים ממושכים ומשביתים, הקריאה בספר זה הצילה את חיי. לאחר שהחלמתי, ראיתי שכמות המקורות בעברית המתארים את עבודתו של סארנו היא מועטה ביותר, כמעט בלתי-קיימת. היא כללה את אחד מספריו ששמו ‘ריפוי הכאב הכרוני’ (שראה אור בהוצאת פוקוס), עדות אחת או שתיים של אנשים שנרפאו הודות ליישום תובנותיו ושיטותיו, וזהו בערך. לאחר שחוויתי על בשרי את ההחלמה המלאה ממה שנדמה היה כסבל ללא קצה, היה ברור לי שזהו פתרון ממשי לבעיית הכאב שאמור להיות זמין לרבים, ושחשוב לחלוק בידע זה כדי שאנשים נוספים יוכלו להיעזר בו. לכן, שלושה חודשים לאחר חלוף הסימפטומים, כתבתי על סיפור ההחלמה שלי במדור הבריאות של Ynet.
התגובות שקיבלתי הפתיעו אותי עד מאוד. תוך פחות מיממה מעל ל-200,000 איש קראו את הכתבה, ורבים החלו לפנות אליי בבקשה לעזרה. ללא יוצא מן הכלל חזרתי אל כל האנשים שכתבו לי או השאירו הודעה, מה שלקח כשבועיים שלמים. באותה נקודה בזמן לא התכוונתי כלל להציע טיפול והדרכה בדרך זו, אלא רק לספר לאחרים על הדרך שבה הבראתי ולכוון אותם לקריאת אחד מספריו של ד’ר סארנו בעברית או באנגלית. לתומי חשבתי שכל מי שיקרא את אחד הספרים יבריא בדיוק כמוני, אך עם הזמן גיליתי שאין זה כך. מהדיאלוג החדש שנוצר ביני לבין הפונים, התחלתי להבין שרבים מתוודעים לקשרי גופנפש אלה הגורמים לכאבים, מבינים אותם עקרונית ומהותית, אך לא יודעים כיצד להפוך את ההבנה ליישום בפועל. תגלית זו שלחה אותי למסע מסוג חדש – הבנתי שמוטלת עליי האחריות להפוך את התובנות לדרך סדורה ופשוטה ליישום, כך שאוכל ללמד אחרים כיצד לפסוע בנתיב ההחלמה. בתחילה הפכתי את הדברים שאני עצמי עשיתי לשלבי ריפוי סדורים, שניתן לעקוב אחריהם וליישם בצורה יומיומית, וככל שליוויתי עוד ועוד תהליכי ריפוי מסוג זה והבנתי אותם הלכה והשתכללה, בניתי שלבים נוספים בתהליך כדי להתאים אותו לצרכים שעלו מאנשים שעברו אותו. נכון לכתיבת שורות אלה, מאות אנשים נרפאו מכאבים הודות לתהליך זה.
במקביל לכך, קרה תהליך מעניין נוסף שנפרש על פני ארבע שנות מחקר ולמידה שלי את התחום. מאז שסארנו החל לרפא מטופלים בדרך זו עברו כמה עשורים, שבהם התווספו מחקרים מדעיים מרתקים בנושא הכאב והאופן שבו הוא נוצר. לאחר הריפוי שלי עצמי התחלתי ללמוד את הנושא לעומק, תוך קריאת מאמרים מדעיים, צפייה בהרצאות מקצועיות והעמקה אל תוך ספרים מקצועיים בתחום. בהדרגה התגלה בפניי עולם ומלואו, ולהפתעתי הרבה נמצאו קווים מקבילים רבים בין עבודתו של סארנו לבין מחקריהם של מומחים מובילים בתחום חקר הכאב. התובנות הראשוניות שאליהן הגיע קיבלו כעת עומק חדש והוכחות משמעותיות ביותר. המחקר סיפק את החותמת המדעית לתקפותן של תגליותיו של סארנו, ואת ההכרה בכך שמדובר לא רק באינטואיציה מדויקת אלא בשיטת ריפוי של ממש. ייתכן שהגיבוי המחקרי אף פותח בפנינו אפשרות עתידית, כזו שגם סארנו צפה, לבסס אבחנה רפואית מסוג חדש.
ככל שהעמקתי במחקר ונוכחתי בעוד ועוד הצלחות בריפוי, השתכנעתי בנכונות דרך זו ושמתי לנגד עיניי את המטרה להעלות את המודעות לכך. אני מאמין שסארנו גילה את הסיבה שהינה המקור האמיתי למגפת הכאבים בת ימינו. האבחנה שהציע קושרת ומחברת את הגוף והנפש שלנו לכדי יחידה שלמה, ומסבירה כיצד תהליכים רגשיים ומתחי היומיום יכולים ליצור סימפטומים מכבידים וממושכים, אשר בהיעדר ההבנה והאבחנה הנכונות עשויים להימשך עוד ועוד מבלי שיימצא להם הפתרון. וחשוב לא פחות – היא מראה שכאשר אנו מבינים את מהלך היווצרותם של הסימפטומים לעומק, אנו יכולים, בעזרת ההבנה ובליווי של טכניקות פשוטות ליישום, להשתחרר מהם בהדרגה.
זהו המניע לכתיבת ספר זה. תקוותי היא שספר זה יגיע לאלה שזקוקים לו – אנשים שסובלים מכאבים ואינם מוצאים מזור ומרפא. בנוסף, משאלתי היא שספר זה יגיע גם למטפלים, מרפאים, אנשי צוות רפואיים ורופאים מכל הקשת של תחומי הטיפול, ברפואה הקונבנציונלית והטבעית גם יחד, על מנת לחלוק בידע שיכול להיות עבור המטופלים לא פחות ממשנה חיים.
על גבי הדפים הבאים אפרוש בפניכם את פריצת הדרך וההבנה של סארנו, ואסביר אותה מהיבטים רבים ושונים כך שתוכלו לזכות ולאחוז במפתח ממשי לפתרון בעייתכם. דרך תיאורי מקרה של מטופלים מהמרפאה, אראה כיצד מתרחשים תהליכי הריפוי בעזרת יישום הבנה זו ואחלוק איתכם תובנות וכלים מעשיים הלקוחים מתוכנית ההבראה שהרכבתי. את ההסברים והתרגולים ילווה ידע מחקרי ומדעי רב, שיעטוף את ההבנה וירחיב אותה אף יותר, בכך שיציג הוכחות אובייקטיביות לתהליכים שנתאר.
הספר שבידיכם הוא מאגר של ידע. בפרפראזה על המשפט ‘ידע הוא כוח’, לאורך המסע שנעבור יחד תוכלו לראות כיצד במקרה זה ‘ידע הוא תרופה’. התהליכים שיוצרים במקרים רבים כאבים בגופנו מתרחשים ברובם ברמה הלא-מודעת, אולם בעזרת הידע הנכון והמודעות, אנו יכולים לשנות אותם מן היסוד ולכוון את מהלך הדברים לעבר ריפוי. כשסארנו נשאל מדוע, לדעתו, דרך זו מסייעת לכה רבים ממטופליו, הוא חזר ואמר כי ‘הכול סובב סביב האבחנה הנכונה’. אני עומד לשרטט אבחנה זו בפירוט, להבהיר אותה לעומק ולהציע פתרונות שמאפשרים להיעזר בה הלכה למעשה.
במסע זה אין צורך בידע או ניסיון קודמים, אלא רק ברצון ללמוד ולהבריא ובפתיחות למשהו חדש. אני מאחל לכם ליהנות מהדרך וממליץ להתמקד לא ביעד הסופי אלא בנתיב הריפוי עצמו, כפי שהוא נפרש בפניכם צעד אחר צעד. אם תעשו זאת, מובטח לכם שתפיקו מן הקריאה את המיטב.
אין עדיין תגובות