סובו ירושלים והקיפוה

זה סיפורו של אלבום תמונות תיירותי שהאחים אימברגר הוציאו לאור בשנת 1906. האלבום כלל עשרים ותשע תמונות צבע של אתרים, ונופים בארץ הקודש. במחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לארץ מדי שנה אלפי תיירים ועולי רגל שרכבו וצעדו ב"נתיב עולי הרגל"… כדי לשמר את החוויה והזיכרונות, רכשו המבקרים בעת הביקור בארץ אוגדני צילומים, אלבומי תמונות ושלל מזכרות עשויות עץ זית וצדף. "אלבום אימברגר" היה רק אחד ממאות פריטים שהוצעו למכירה בחנויות ובידי רוכלים. קוראי הספר מוזמנים לחזור בזמן לראשית המאה ה-20 ולצאת למסע וירטואלי  ב"נתיב עולי הרגל" בארץ הקודש. במקור, כל תמונה לוותה בכותרת בשלוש שפות. כאן, במהדורה האלקטרונית, נוסף לכל תמונה כיתוב מפורט ומלומד, המוביל את הקורא אל הפרטים החשובים והראויים לציון באותה תמונה. בנוסף, צורפו לרוב הכיתובים ציורים, רישומים או צילומים רלבנטיים, המציגים את אותה תמונת האלבום מזווית אחרת.

מקט: 1-410-1

מסת"ב: 9652172587

מבוא: זה סיפורו של אלבום תמונות תיירותי שהאחים אימברגר, סוחרים טמפלרים בני המושבה הגרמנית בירושלים, הוציאו לאור בשנת 1906. האלבום, שגודלו כגלוית דואר, כלל עשרים ותשע תמונות צבע של אתרים, מקומות קדושים ונופים בארץ הקודש.
במחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לארץ מדי שנה אלפי תיירים ועולי רגל שרכבו וצעדו ב”נתיב עולי הרגל”. דרך זו הוליכה מיפו לירושלים, המשיכה דרך בית-לחם, חברון עד יריחו ונהר הירדן, עלתה צפונה על גב ההר והגיעה דרך שכם ועמק יזרעאל עד נצרת וטבריה. הביקור בארץ נמשך בין שבועיים לשלושה, כאשר רוב הזמן הוקדש לסיורים בירושלים ובסביבתה. עולי הרגל, וגם תיירים נוצרים כיהודים שהתחנכו על ברכי התנ”ך והברית החדשה, ציפו בביקורם זה לחוויה רוחנית מסעירה. אלא שהמציאות טפחה על פניהם כבר בירידתם מהאנייה בים מול נמל יפו, ולאורך כל המסע המפרך בדרכי ארץ הקודש. הארץ תחת שלטון העות’מאניים הייתה שוממה ועריה היו חרבות למחצה ומוזנחות. רמת החיים הייתה רחוקה מאד ממה שהורגלו אליה הנוסעים שהגיעו מאירופה ומארצות-הברית. עם זאת, רוב המבקרים ניסו להתנתק מהמציאות הקשה, הלכלוך וההמולה ולהפליג בדמיונם לימי התנ”ך וראשית הנצרות. נשים בלבוש מזרחי הנושאות כדי מים על ראשן, איכר חורש את אדמתו במחרשת עץ רתומה לצמד שוורים, נער שרועה את עדר הצאן של המשפחה – כל אלה נראו בעיני עולי הרגל והתיירים כאילו יצאו זה עתה מספר התנ”ך וכתבי הקודש. כדי לשמר את החוויה והזיכרונות, רכשו המבקרים בעת הביקור בארץ אוגדני צילומים, אלבומי תמונות, גלויות דואר מצולמות ומצוירות, מחרוזות תפילה ושלל מזכרות עשויות עץ זית וצדף. “אלבום אימברגר” היה רק אחד ממאות פריטים שהוצעו למכירה בחנויות ובידי רוכלים. מעלתו העיקרית של האלבום הייתה במידותיו הקטנות ובאיכות תמונותיו.
פרט לשמות המוציאים לאור – “פרידריך וכריסטיאן אימברגר, ירושלים” – לא נמצא באלבום אפילו רמז לשנת ההוצאה לאור או לשמות הצלם ובית הדפוס. מחקר השוואתי של התמונות עצמן, וחותם בית הדפוס שנתגלה בעותק האלבום בשוויץ פרשו לפנינו סיפור מרתק על אמנות, טכנולוגיה ועסקים במפנה המאות.
אוגוסט טרוב (1922-1844) היה צלם, אמן, ואיש עסקים. הסטודיו ובית הדפוס שלו בעיר אאראו, שוויץ, היו מחלוצי טכנולוגית דפוס האיכות בצבע. טרוב זיהה את ענף התיירות כתחום עסקי מבטיח והשקיע בו את כל מרצו וזמנו. הוא נדד ברחבי אירופה ומאוחר יותר במזרח התיכון מצויד במצלמה, ערכה להכנת לוחות צילום וחומרי פיתוח, מחברת ציור וקופסת צבעי מים. באתרי התיירות הוא צילם סדרות של צילומים בשחור-לבן על לוחות צילום מזכוכית, אותם הוא הכין בעצמו מבעוד מועד. את לוחות הצילום החשופים הוא מיהר ופיתח מדי ערב במרתף המלון או באוהל. כל אובייקט צילום זכה במקביל לציור במחברת האמן, זאת כדי להמחיש לטכנאֵי הסטודיו את קשת הצבעים השלטת באתר או בנוף. תיק הצילומים הוצע למוציאים לאור של אלבומי תמונות וגלויות דואר כעסקת חבילה: סדרת צילומים נבחרת עם שירותי סטודיו ודפוס בצבע. באביב של שנת 1903 ערך טרוב סבב צילומים בארץ הקודש והכין תיק של כמאה צילומים, אותם הציע בירושלים לאחים אימברגר בעסקה שכללה כמה מאות אלבומי תמונות צבע וסדרה גדולה של גלויות דואר. הכנת האלבום והגלויות נעשתה בסטודיו בשוויץ בידי טכנאי הדפוס המיומנים של טרוב.
בתקופה בה צילום היה בשחור-לבן בלבד, הפקת תמונות בצבע חייבה תהליך ידני מורכב שהעסיק עשרות טכנאים ונמשך מספר חודשים. כל תמונה הודפסה במספר רב של גוֺנֵי צבע זה על גבי זה. כל גוון חייב הכנת לוח דפוס מאבן, כאשר תשליל הצילום בשחור-לבן שימש כבסיס לכל לוחות הדפוס של אותה תמונה. ההדפסה נעשתה במכבש דפוס אופקי. מספר העותקים האיכותיים בשיטת דפוס זו היה מוגבל לכמה מאות. כדי להבטיח כדאיות כלכלית, השתמש בית הדפוס באותם לוחות להדפסת גלויות במספר גוונים מצומצם ובאיכות בינונית.

האחים אימברגר מכרו את האלבום וגלויות הדואר בחנות המשפחה ברחוב יפו סמוך לשער העיר, עד לכיבוש ירושלים בידי הבריטים בסוף שנת 1917. הסטודיו של אוגוסט טרוב חזר והדפיס בראשית שנות העשרים למאה הקודמת סדרה של שמונים גלויות דואר בצבע המבוססות על הצילומים מראשית המאה שצולמו בארץ הקודש. התמונות בחלק מהגלויות זהות לאלה שהודפסו ב”אלבום אימברגר”. לא ידוע מי היה המוציא לאור של גלויות אלה.