החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

אוקימתא

מאת:
הוצאה: | 2022 | 295 עמ'
קטגוריות: יהדות, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

מה הקשר בין גמד המתכופף, הפה של עוג מלך הבשן, ומחט נעוצה באדמה? כל אלה הם דוגמאות – קיצוניות כמובן – של צורת הפרשנות הנפוצה ביותר בתלמוד הבבלי: האוקימתא. לאוקימתא הבבלית יצא שם רע במאתיים השנים האחרונות, וכבר ראשוני חוכמת ישראל קבלו על הפירושים העקומים והקשים הממלאים את התלמוד. הספר שלפניכם מבקש לחפש היגיון בשיגעון, ומנסה להבהיר את ההרמנויטיקה החז"לית. מצד אחד, מבקש הספר להציע מודלים הרמנויטיים אפשריים אחדים אשר עשויים להציע פשר לפרשנות האוקימתא; מצד שני, נבחנים בספר מקרים נדירים שבהם נשללת בידי התלמוד הבבלי עצמו הלגיטימיות של פרשנות אוקימתא. בכך מבקש הספר לשרטט את קו הגבול שבין הראוי ובין זה שאיננו ניתן להשמעה. השיח הפרשני אשר נחשף כתוצאה מכך הוא שיח רב־קולי, שבור ומפורק, אשר יש בו מגוון של הגיונות, אשר לא תמיד מסתדרים זה עם זה, אולם יחד הם יוצרים פסיפס פרשני מרהיב.

ד"ר איתמר ברנר הוא מרצה וראש התוכנית לתואר שני במחשבת ישראל במכללה האקדמית הרצוג.

מקט: 4-249-50774
מה הקשר בין גמד המתכופף, הפה של עוג מלך הבשן, ומחט נעוצה באדמה? כל אלה הם דוגמאות – קיצוניות כמובן […]

הקדמה

התלמוד הבבלי הינו חיבור פרשני. הפרשנות מצויה בו בכל דף ובכל סוגיה – ראשית, למשנה וליתר המקורות התנאיים, ושנית, למקורות האמוראיים. הפרשנות בתלמוד הבבלי הינה מגוונת ביותר. אין הכוונה רק למגוון של שאלות פרשניות וסוגיות תוכן המתפרשות בתלמוד, אלא בראש ובראשונה למגוון של דרכי פרשנות. השיח הפרשני התלמודי הוא פתוח ביותר, אנו מוצאים בו פירושים כה מגוונים, עד כי לפעמים מתקבל הרושם שכל האפשרויות הפרשניות קבילות, כלומר שכל פירוש שיוצע למקורות הנידונים יתקבל כלגיטימי. פתיחות פרשנית זו הייתה, כידוע, מקור לביקורת קשה שהותחה בתלמוד מפי אנשי ‘חכמת ישראל’.

אולם למרות המגוון הפרשני, לא כל סוגי הפרשנות האפשריים מצויים בתלמוד, ואף ניתן לטעון כי יש בו צורת פרשנות אחת דומיננטית, הלא היא פרשנות האוקימתא. ספר זה בוחן את אופיו של השיח הפרשני המופיע בתלמוד הבבלי – ובמיוחד את אופייה של פרשנות האוקימתא – ואת גבולותיו של שיח זה. בין השאר הוא עוסק בהיעדר רפלקסיה הרמנויטית ובהיעדר תיאורטיזציה של פרשנות בתוך תלמוד הבבלי, ועובדה זו היא אחת הסיבות לכך שניתן למצוא בתלמוד מגוון כה רחב של סוגי פירושים. בהמשך, בוחן הספר את השיח הפרשני של התלמוד הבבלי ב’מבט־על’, ומנסה לבדוק איזה מודל הרמנויטי יכול לאפשר תיאור אמין של השיח הפרשני המצוי בו. ולבסוף, בפרקיו האחרונים, הספר מבקש לשרטט את גבולות השיח הפרשני התלמודי, על ידי עיון בסוגיות תלמודיות בהן ישנה ביקורת הרמנויטית על פירושים. מתוך ניתוח זה של ההיבטים ההרמנויטיים והפרשניים עולה וניצבת עמדה בסוגיות תיאולוגיות ופוליטיות שונות, ואף בכך עוסק הספר.

בחיבור זה אני נוקט ב’אקלקטיות תיאורטית’, כלומר: כלי מחקר ותיאוריות ישמשו אותי כאן באופן אקלקטי, בלי להתיימר ולהתחייב אף לא לאחד מהם באופן מוחלט, תוך שימוש בכל תיאוריה בגבולות הנצרך לשם הבהרה פנומנולוגית של מושא המחקר, כפי הנדרש בכל נקודה ונקודה.[1] בעיקר, אקרא את התלמוד הבבלי כטקסט ספרותי – ולשם כך איעזר בתיאוריות ובכלים מתחום חקר הספרות; אעיין בו כטקסט שמהלכים פרשניים הם הגורם המרכזי בעיצוב תוכנו ומבנהו – ולפיכך אשתמש רבות בתיאוריות הרמנויטיות ובתיאוריות מתחום הפילוסופיה של הלשון; ואתייחס אליו כאל טקסט המתעד שיח ורעיונות – ולשם כך איעזר בתפיסות שונות הלקוחות מתחום חקר השיח וההיסטוריה של הרעיונות. לצד זאת, מחקר התלמוד הבבלי שהתפתח בכמאתיים השנים האחרונות במסגרת ‘מדעי היהדות’ יעמוד כנר לרגליי וישמש עבורי משענת, שאיעזר בה רבות, אך גם אבקר אותה בעת הצורך. ועל כל זאת, פירושיהם של חכמי ישראל לדורותיהם, ראשונים ואחרונים, משמשים תמיד בסיס לכל לימוד ודיון בתלמוד.
***

ראשיתו של ספר זה בעבודת דוקטורט אותה כתבתי בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן. בהזדמנות זו, זכות היא עבורי להודות למנחי העבודה פרופ’ אבי שגיא ופרופ’ עדיאל שרמר על הדרכתם, סיועם ותמיכתם במהלך כתיבת הדוקטורט. גם עיבוד הדוקטורט לספר זה נעשה בעידודם ובתמיכתם, וזוהי עבורי סגירת מעגל מרגשת להוציא את הספר בסדרת ספרים אשר עוסקת בפרשנות ותרבות בעריכת פרופ’ שגיא. מורי התוכנית לפרשנות ותרבות היוו מקור ידע בלתי נדלה בתחומי ההרמנויטיקה, חקר השיח וחקר התרבות, הרבה ממה שלמדתי מהם משוקע בספר ועל כך תודתי נתונה להם. הקרן הקונטיננטלית להוצאת ספרים מאת בוגרי התוכנית לפרשנות ותרבות העניקה תמיכה נדיבה להוצאת ספר, ועל כך תודתי לתוכנית ולעומדים בראשה.

המכללה האקדמית הרצוג היא ביתי האקדמי בשנים האחרונות, ועוד לפני כן שימשה אותי ספרייתה הנהדרת בשנות כתיבת הספר. אני מודה לסגל המרצים במכללה, עמיתי למחקר ולהוראה, על שיחות פוריות שתרמו ותורמות להתפתחותי כחוקר, להנהלת המכללה ולקרן המחקר של המכללה אשר תמיכתה סייעה לספר לראות אור. תודה לנשיא המכללה, הרב פרופ’ יהודה ברנדס, על קריאת כתב היד ועל עצותיו והערותיו המועילות.

הרעיונות בהם דן הספר הוצגו לראשונה במסגרת סמינר שקיים מרכז הלפרן למחקרי תודעה עצמית במסורת היהודית בשנת תשע”א, אך סמלי הוא שהוצאת הספר התאפשרה בזכות תמיכה שהתקבלה ממרכז הלפרן, ועל כך תודתי נתונה למרכז ולעומדים בראשו.

ברצוני להודות לאנשי הוצאת כרמל על התקנת הספר במקצועיות, ולעורכת הלשונית המסורה, גב’ מירב יקיר.

לאורך שנות המחקר והכתיבה סבבו אותי חברים טובים שסייעו בעצה טובה, בקריאת חלקים מהמחקר, בדחיפה ובדרבון. ברצוני להודות לידידיי הטובים חזקי שהם, יאיר ליפשיץ, עמית עסיס ודתן לשם, על השיחות עמם לאורך השנים אשר תרמו לליבון הנושאים הנדונים בספר. תודה מיוחדת נוספת לידידיי הרב הראל גורדין והרב חיים כפרי – לכל אחד מהם על שיחה אחת חשובה שהיוותה אבן דרך משמעותית במחקר.

הוריי ובני משפחתי הם תבנית הנוף שגידלה אותי, לביטחון שהעניקו לי ולסיוע לאורך השנים היה תפקיד חשוב בהצלחתי לסיים את המחקר. בין סיום כתיבת הדוקטורט לפרסומו של הספר הלך לעולמו סבי היקר ר’ שלמה ברנר ז”ל, אשר יותר מכל אדם אחר עיצב את תמונת עולמי כלומד תורה וכחוקר. דמות דיוקנו חקוקה, במידה רבה, בין שורות ספר זה.

הספר מוקדש לרעייתי האהובה אביטל, שהיא לי חברה וחברותא, שותפה לדיון בנושאים שברומו של עולם ובעומקה של תהום הנפש. ללא השיחות איתה בנושאים בהם עוסק הספר ובאינספור נושאים משיקים לו, ללא השותפות התמידית, וללא דרבונה ואמונה בי, לא היה ספר זה רואה אור. את תודתי לה, ולחמש בנותינו היקרות, לא ניתן לכמת במילים.

ולבסוף, אודה לאל רואי, הסומך ידיי בכל עבודתי, וממנו ואליו הכל.

 

נווה דניאל,

טבת תשפ”ב

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.