החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על מואיז בן-הראש

מואיז בן הראש יליד תטואן הוא משורר, סופר ומתרגם. בשנת 2008 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בשנת 2012 זכה ספרו "לא הולך לשום מקום" בפרס עמיחי. פירסם ספרי שירה ורומאנים בעברית. הרומאן האחרון שלו AMOR Y EXILIOS נכתב בספרדית ... עוד >>

לא הולך לשום מקום

מאת:
הוצאה: | 2010 | 100 עמ'
קטגוריות: שירה ומחזות
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

מואיז בן הראש יליד תטואן (מובלעת ספרדית במרוקו) הוא משורר, סופר ומתרגם. פרסם שלושה רומנים, ארבעה ספרי שירה ושני ספרי סיפורים. השתתף בפסטיבלים רבים לשירה בארץ ובעולם ופעיל מאוד בכל מה שקשור לספרות באינטרנט ולטכנולוגיות החדשות הקשורות לפרסום ספרים. בן הראש כותב בספרדית, בעברית ובאנגלית ופרסם ספרים בשפות אלה. שיריו ויצירותיו תורגמו במהלך השנים לשפות הבאות: ספרדית, אנגלית, צרפתית, גלייגו, אורדו, סינית ופורטוגזית. כמו כן, תרגם לעברית משירי צ'ארלס בוקובסקי, פבלו נרודה, קלוד ויז'ה, טהר בן ג'לון, עמנואל עידו, רושל מאס, טרזה פורסקנסקי ועוד, ופרוזה מאת מיגל דליבס, אדמונד ז'אבס, נהיד רחלין, דניאל רדפורד, קטלין טסארו, אלמודנה גרנדס, פאבלו סימונטי, ליה לופט. ספריו של מואיז בן הראש עוסקים, בין היתר, בקשר שבין הגולה המרוקאית לישראל וליהדות. הם מציירים תמונה מורכבת של היחסים בין יהודים למוסלמים ולנוצרים, יחסים עשירים ומתוחים, על פני אלף שנה. וכן מתארים את החיים של היהודים הספרדים. לבן הראש ביקורת על הממסד בישראל בכלל ועל הממסד הספרותי בפרט. לטענתו של בן הראש, ממסד זה נשלט על ידי אליטה אשכנזית, המונעת פרסום של יצירות שנכתבו על ידי יוצרים מזרחים ובכך תורמת לדיכוי התרבותי של קבוצה זו. בשנת 2008 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

מקט: 4-479-5
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
מאמר על הספר בעיתונות
ביקורת על הספר
סקירה על הספר בבלוגיה
סקירת הספר באתר סימניה

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא

 

ציציות

יָמִים שְׁלֵמִים הָיָה בּוֹדֵק אֶת צִיצִיּוֹתָיו

בּוֹדֵק וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ לְשֵׁם מַה הוּא בּוֹדֵק

מוֹדֶה וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ עַל מַה הוּא מוֹדֶה

עוֹזֵב וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ אֶת מִי הוּא עוֹזֵב

יָמִים שְׁלֵמִים כָּךְ, מְהַסֵּס

רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב זוֹרַחַת שׁוּב שׁוֹקַעַת

אֶת הַמַּיִם שׁוּב יוֹרְדִים וְשָׁבִים

לִהְיוֹת מַיִם

אֶת לֵדָתוֹ וְאֶת מוֹתוֹ

אֶת חַיָּיו הַמִּתְגַּלְגְּלִים

מוֹדֶה וְשׁוֹאֵל מוֹדֶה וְעָיֵף

עַד מָתַי יִתְגַּלְגֵּל הָאָדָם

וַהֲרֵי אֵינוֹ כַּדּוּר

אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁבּוֹעֵט בּו

כשאני

כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה

אַתֶּם מְלַגְלְגִים.

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר מָה אֲנִי מַרְגִּישׁ

אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁזֶּה לֹא מַה

שֶּׁאֲנִי מַרְגִּישׁ.

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר אֶת דַּעְתִּי

אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי כּוֹעֵס.

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס

אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי פְּרִימִיטִיבִי.

כְּשֶׁאֲנִי מְקַבֵּל אֶת הַדִּין

אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי פָּסִיבִי.

כְּשֶׁאֲנִי מַסְבִּיר

אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה

לָרוּץ לַכְּנֶסֶת.

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב לָרוּץ

אַתֶּם לֹא שׁוֹמְעִים.

כְּשֶׁאַתֶּם לֹא שׁוֹמְעִים

אֲנִי אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים

הֲכִי יָפִים.

עיר הולדתי

יֵשׁ יָמִים שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב רַק עָלֶיהָ

כְּאִלּוּ אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם חוּץ מִן הַגַּעְגּוּעִים.

יֵשׁ יָמִים אֲחֵרִים שֶׁהַיּוֹמְיוֹם מְכַסֶּה

עַל הַכֹּל וַאֲנִי הוֹלֵךְ בְּהַרְגָּשָׁה

שֶׁאִישׁ לְעוֹלָם לֹא

יָבִין אֶת שְׂפָתִי. יֵשׁ יָמִים

שֶׁאֲנִי אֵינִי מֵבִין אֶת שְׂפָתִי.

אֲנִי הוֹלֵךְ בְּלִי רַגְלַיִם

וְהַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵין הָאֲדָמָה גָּדֵל

אֲבָל אֲנִי לֹא עָף.

זוֹ הֲלִיכָה

מְדֻמָּה, עוֹלָם מְדֻמֶּה

הַמַּחֲלִיף אֲדָמָה

מוּצָקָה.

  1. :

    שירים חזקים מאוד. לא מתפשרים, לא מתייפייפים, באים בצורה "פשוטה" ממעמקי נפשו של הכותב. כזאת כנות בכתיבה, מזמן לא פגשתי. בכל שיר יש משפט, שניים שלושה , שצורבים את העור, אל הלב, את המוח – "כשאתם לא שומעים, אני אומר את הדברים הכי יפים" או "אני הולך בלי רגליים והמרחק ביני לבין האדמה גדל…".

    שירים יפים ואמיצים. מאוד אהבתי את הספר

הוסיפו תגובה