החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

נתיבים בסערה

מאת:
הוצאה: | 2017-05 | 447 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

"בערב הגיעה מכונית קטנה שבתוכה ישבו השופט, התובע, עורך הדין ומזכירה. הם היפנו אלינו אצבע שהצביעה על הכיוון שאליו עלינו ללכת…. על הנוכחים האחרים היה לעמוד, אבל זה לא הדאיג איש כי כולם ידעו שהמשפט יהיה קצר – פסק הדין היה מוכן מראש."

 

נתיבים בסערה הוא רומן היסטורי מרתק המתאר את הסיפורים האישיים והאהבות הגדולות של ארבעה דורות של שתי משפחות מרכזיות, השזורים בהתרחשויות ההסטוריות הגדולות של המאה, ברובן מזוויות פחות מוכרות. האירועים רודפים זה את זה בשווייץ, פולין, איטליה, צרפת וברית המועצות. חיבור מעולמות שונים מפגיש בין אנשי המדע והרפואה, עולם הכספים והדיפלומטיה ואנשי האמנות והבוהמה וממול צאצאיהם של שושלת רבנים ידועה.

מארֶק הוא בן למשפחת רופאים, אשר מפגין תושייה ודמיון יוצאי דופן אל מול מכשולים הנובעים מהסערות הפוליטיות הפוקדות את אירופה בדרכו לסיום לימודיו ובניית חייו. מקס הוא קולנוען ידוע אשר סיפור חייו מלווה את התפתחות הקולנוע משלביו הראשונים ברחבי העולם. הגיבורות, שאפתניות כל אחת בדרכה וקשורות באהבות גדולות העוברות תהפוכות ענק, הן מסיבות אישיות והן מהנסיבות הסוערות. הדמויות, חלקן בהשראת בני אדם אמתיים, מוצאות נתיבים לא שגרתיים המובילים אותן כנגד כל הסיכויים לחיים של הגשמה.

ד"ר אילנה מאור, בעלת תואר שני ממכון וייצמן ותואר שלישי מהטכניון בכימיה. ניהלה את מחלקות קשרי מדע וקניין רוחני בטכניון ובשנים האחרונות בעלת משרד ייעוץ לייזום פרויקטים מדעיים בינלאומיים ועוסקת גם בבחינת פרויקטים חדשניים עבור האיחוד האירופי ולשכת המדען הראשי בישראל. כבר מילדותה נמשכה גם לתחומים הרוחניים של ספרות, מוסיקה ואמנות, והשתתפה בלימודי ספרות, שירה ופרוזה.

בשנת 2012 פרסמה ספר שירים "פכים קטנים של אהבה", שזכה לביקורת ולמשוב מצוינים. זהו ספרה השני.

מקט: 4-800-1702107
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
"בערב הגיעה מכונית קטנה שבתוכה ישבו השופט, התובע, עורך הדין ומזכירה. הם היפנו אלינו אצבע שהצביעה על הכיוון שאליו עלינו […]

קטע מס’ 1

היא רואה את כבש המטוס נצמד למטוס ובעוד רגע היא יורדת במדרגות הכבש, רגליה רועדות, בטנה מתהפכת, איננה מאמינה שהיא על האדמה שעליה דרך אביה שבעים וחמש שנה קודם לכן. היא חושבת על העולים החדשים הבאים ארצה, נשכבים על האדמה ומנשקים אותה. אבל לא, זו אינה אדמתה, היא איננה רוכנת לנשקה, כאן אין מנשקים את האדמה, אבל זו האדמה שהצילה את אביה, זו האדמה שבזכותה באה לעולם. אדמת צרפת.

בית הקפה שליד הקתדראלה סנט אנדרה בבורדו, צרפת. על השולחן שלוש כוסות קפוצ’ינו וצלוחית עם שלושה קרואסונים ושקיות סוכר. הקרואסונים נראים פריכים ונימוחים, אך היושבים לשולחן אינם שמים כלל לב אליהם, הם כה מתרגשים. מראה הקתדראלה נשקף מול עיניה של גליה והיא חושבת בכאב, אך גם בגאווה על אביה שראה מראה זה מדי יום במשך שנה וחצי, שבעים וחמש שנה קודם לכן. כמה חבל שלא הגיעו לכאן יחדיו. רגליה רועדות, כך גם ידיה הבוחשות את החלב בקפה. מול גליה יושבים שני הפרופסורים לכימיה של ה’אקול פוליטכניק סופרייר’, בורדו. פרופ’ פרננדו ליאל קלדרון, נשיא אגודת בוגרי האקול פוליטכניק, ופרופ’ לורן סרוואן, המשנה לנשיא לקשרים בינלאומיים. הפגישה נקבעה בעקבות בקשה צנועה ששלחה גליה בדואר אלקטרוני לראות את הבניין בו למד אביה וקיבל את דיפלומת המהנדס שלו, אשר במשך שנות ילדותה סיפר לה כיצד הצילה את חייו בזמן המלחמה.

“בהתרגשות רבה קראנו את מכתבך. נשמח להיפגש אתך” ענו לה מיד. ” מסלול חייו המקצועיים והאישיים של אביך יכול להוות השראה לכל סטודנט. אנו נפרסם אותו בבולטין הסטודנטים.”

שני הפרופסורים הצרפתים בילו עם גליה שעות רבות בסיורים בכל האתרים העתיקים והמחודשים, הציגו בפניה בעלי תפקידים שונים אשר הוסיפו לה מידע ומצאו תמונות עתיקות.

“שמו של אביך אינו מופיע בספר הבוגרים, כנראה, מפני שנשיא האוניברסיטה בשנת 1942, פרופ’ בריס, הוציא מהרשימות את הסטודנטים הקומוניסטים והסטודנטים היהודים מפחד הצרפתים הפשיסטים שהשתלטו על האזור. ספר הבוגרים הכיל את הכתובות והן שימשו לעזר למעצרים. כיום, כהוקרה למעשיו, תחנת המטרו של מרכז הקמפוס נקראת על שמו תחנת בריס.”

ספר הבוגרים של המוסד יודפס מחדש ויכלול את שמו של אביה במחזור הבוגרים של שנת 1939.

 

 

קטע מס’ 2

בבוקר הוא התעורר בבית החולים, כשאפו מדמם וראשו כואב. אמו ישבה מודאגת מולו.

“מוריס הזעיק אותי לכאן וסיפר שקיבלת מכות אתמול בפרעות שארגנו הלאומנים במועדון הסטודנטים. אתה זוכר שהיית שם?”

הוא חש כאילו מוחו נאטם, החל בקושי רב להיזכר באירועי היום הקודם. הוא הוזמן לשתייה עם סטודנטים מפקולטה אחרת. הם השקו אותו עד שהיה מטושטש. כנראה שאחר כך היכו בו מכות נמרצות.

“ואת אלה מצאתי בכיסים של הז’קט שלך” אמרה מרים.

אלה היו עלוני תעמולה קומוניסטיים שנשתלו על ידי המכים כדי להצדיק את המעשה. שנאה נגד הקומוניסטים היתה לגיטימית יותר בעיני האינטלקטואלים מאשר התעללות בסטודנט יהודי ממשפחה חילונית, שאיננו מסתובב עם פאות וזקן.

מוריס ואנקה הגיעו מאוחר יותר לבקר.

“הסיפור שלך התפרסם היום בכל הקמפוס” סיפרו לו. “בך כבר לא ייגעו יותר.”

הוא לא היה כל כך בטוח…

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “נתיבים בסערה”