החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

נחל זורם במדבר

מאת:
הוצאה: | 2014-04 | 140 עמ'
קטגוריות: ארץ ישראל
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

הספר "נח"ל זורם במדבר" מתאר שלש תקופות סוערות, גדושות אירועים והרפתקאות, בחייהם של חניכי ובוגרי תנועת "השומר הצעיר".

בתקופה ראשונה מתוארים חיי שיתוף ושוויון של קבוצת נערים שהקימו קומונה תל אביבית בלב רחוב דיזנגוף כדי לבחון איך אפשר לחיות חיי שיתוף ושוויון בלב עולם הבוהמה התל אביבי.

התקופה השניה עוסקת בתהליך התגבשותם של שלושה גדודי נוער ליחידה אחת – גרעין. שלושה גדודים זרים זה לזה, בהם בנים ובנות, בקיבוץ הזורע. קיבוץ שהיה מאמֵץ של קיבוץ זיקים, ביתו לעתיד של גרעין עינת.

התקופה השלישית והחשובה בספר, לאחר חודשי טירונות, בראשית העידן הצבאי, הגרעין משרת במסגרת הנח"ל בהיאחזות כרם-שלום, על גבול סיני.

תחת עטו ועינו הבוחנת של כותב הספר משורטטות תקופות זמן מרתקות.

הפרקים מספרים את סיפורו בהומור המשולב באהבת האדם, הטבע ונופי הארץ.

התיאורים מקפלים בתוכם את מעורבותו, התרשמותו וחוויותיו האישיות.

מקט: 001-1510-001
מסת"ב: 978-965-92307-0-9
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


בראשית היתה קומונה

פרק א' בספר בראשית מתחיל במילים: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום…" ובהמשכו מתאר הסופר המקראי את תהליך הבריאה, שלב אחר שלב, פלח אחר פלח עד שלבסוף יצר את האדם. באף מקום לא כתוב שבני אנוש צריכים לחיות איש עם רעהו בכפיפה אחת. באף פסוק אין ולו רמז לדרכי משטר בני ימינו של הקפיטליזם, הסוציאליזם והקומוניזם. אלה תופעות חברתיות, כלכליות, דרכי חיים שיצר האדם לבדו. וכשאדם אחד מייצר מכניזם כלשהו, מורכב ככל שיהיה, ימצא בודאי אדם אחר שיפתור את החידה וידע לפרק את המכניזם למרכיביו הראשוניים, ובמילים אחרות יביא כליה על המוצר הסופי. ברור היה לי, כאמור, מעבר לכל ספק שכאשר יגיעו רעיונות נשגבים אלה לטיפולו של בן אנוש הלה כבר ימצא את הדרך להביאם לקבורה. מעולם לא האמנתי בציוויים הנזכרים לעיל. הַחלטָתי לצעוד במסלול שיביאני בסופו של דבר לקיבוץ נבעה משני טעמים: חברוּת משמע חיי חברה וחיים בחיק הטבע. אלה שני הגורמים שניתבו את מסלול חיי מילדות.

בתום ימי הנעורים שנטוו ונתפרו באריגה מופלאה במסגרת תנועת "השומר הצעיר", טרם צאתנו לשירות הצבאי, הקמנו, קבוצת חברים קטנה, קומונה. המטרה היתה לבחון ולראות איך קבוצת אנשים יכולה לחיות יחדיו במין משטר קומוניסטי בזעיר אנפין. הניסיון לחוות חיי שיתוף ושוויון עם עוד שבעה חברים בתוך קומונה עירונית צלח רק בזכות ההרכב האנושי והתלכיד החברתי שיצרנו. המטרה המוצהרת היתה לבחון ולראות האם ואיך יכולה קבוצת אנשים לחיות בצוותא במשטר חיים זה. אבל, מעבר לכל ההצהרות, להצלחת הניסוי סייעה המטרה החבויה, המשותפת, להפוך תקופת זמן בת שנה, צוהלת ושמחה, לחגיגה אחת גדולה ולחוויה בלתי נשכחת.

בקומונה בילו וחגגו מבוקר עד ליל: אדם וייזל, איציק בידרמן, בני, גיורא שרייבר, זמי, חנן, יורם נתן ואני עבדכם (תמונה 1). שמונה גברים שחַלקו יחדיו דירה בת שלושה חדרים בבנין מפוני שכונת הצריפים "נורדיה" ליד כיכר דיזנגוף בתל-אביב, בלב חיי הבוהמה והחוגים הסלוניים.

חלקנו עבד ותרם את משכורתו לקופת הבית, חלק אחר גם עבד וגם למד (אם רק עלה בידו…) וחלק אחר חיפש נואשות אחר מקור תעסוקה כדי לתרום את חלקו.

התנהלנו בתורנות, בעיקר בקניות, הכנת אוכל לחבורת הרעבתנים, סידור הבית וניקיונו. בנושא הקניות היינו סוחבים ארגזי ירקות ופירות מהשוק. כאשר איתרע מזלנו, היה קיבוץ זיקים שולח לנו ארגז או שניים מפרי השדה (תמונה 2). לעיתים היינו נוסעים לעבוד בקיבוץ והיינו חוזרים משם עם שלל רב, הרבה מעבר למה שנתנו לנו… .

בנושא הכנת האוכל, אזי, בראשית התקופה היו מגיעות חברות מהגדוד לתרום מהידע שלהן בבישול. כשטיגנו למשל קציצות עלה בראשן החשש שבשעת הגשת הקציצות לחברים ינגסו להם אלה ברעבונם גם את האצבעות… . עם הזמן למדנו שקערת סלט אדירה במרכז השולחן, לחם טרי ועוד מעט תוספות שרכשנו במרכול הסמוך יענו על כל הציפיות. את קערת הסלט הכנו במין פולחן סובב שולחן כאשר כל אחד חותך בתורו בירק החי.

כדי להבין שאיש לא קם רעב מהשולחן די אם אציין שארוחות הערב שלנו התמשכו עד שעות הלילה המאוחרות מתובלות בצחוקים, שמחה ושירה אדירה.

השולחן המרובע בפינת האוכל עמד סמוך לחלון שפנה לפיר מוקף דירות (תמונה 4). השיחות והשירה שבקעו ממנו הדהדו מדירה לדירה, מקיר לקיר ומאוזן לאוזן. נראה לי כי לאחר שפינינו את המקום נשם כל הבנין לרווחה. לפי מספר העוגות שאפו השכנות והגישו לנו בחגיגיות הבנו עד כמה שמחת הפרידה היתה גדולה… .

האוירה, החברותא והצהלה ששררו בקומונה הפכו אותה בהתחלה למקום עליה לרגל של חברים וחברות. אֵלי למשל, מהמבקרים המתמידים, הפך את ישיבתו בקומונה לענין של קבע, כאשר בכל פעם היה מזיל דמעה על כך שההורים לא מרשים לו להצטרף ולהיות תושב מן המנין. תורתם של מארכס ואנגלס בערה בעצמותיו. אלי רצה לבדוק מקרוב אם ה"מכניזם המרכסיסטי" אכן עובד.

עם הזמן התדללו הביקורים. ניכר היה שהאווירה והחוויות שהעתיר המקום היו נחלתם הבלעדית של יושביו.

גרנו בצפיפות יחסית. בחדר הגדול גרו: בני, אדם, גיורא וחנן, במבואה השתכן יורם ובחדר הקטן גרנו – זמי, איציק ואנוכי. גם אם ביקר מישהו שבא מרחוק וחיפש מקום ללון נאלצנו להשיב את פניו ריקם. פעם בא לבקר גורדון, עולה חדש גבוה וגמלוני משהו, מקיבוץ זיקים, שלחנו אותו לישון באמבטיה. למחרת בבוקר, קם הבחור מקופל כאולר כיס… .

חברות, זוגיות וקשרים רומנטיים לא כל כך הנצו ופרחו בחללה של הקומונה אם בין יושביה וחברות הגרעין ואם בכלל עם בנות המין השני באשר הן. כאשר אדם ניסה את כוחו ומזלו אצל בלהה, "דאגנו", חבריו לקומונה לחבל במאמציו. כאשר כבר קבע איתה פגישה ובלהה היתה אמורה לבוא ולפגוש אותו בקומונה, נכנס אדם להתקלח ולהתמרק לקראת הפגישה. ברגע המתאים שלחנו את חנן החוצה וכשזה דפק בדלת ונכנס צעקנו "שלום לך בלהה". למשמע הדברים רץ אדם החוצה בבהלה מהמקלחת כדי להקדים את בלהה ורק מגבת מכסה את מערומיו.

בסופו של דבר זכה בֵּני בידה של בלהה והתפתחה חברות למגינת ליבו של אדם.

מי מיושבי הקומונה שחיפש פינה שקטה לשבת וללמוד בה התקשה בכך מאוד, האווירה והשמחה ששררו במקום לא נתנו למסכן מנוח. אדם שהיה שקדן ולמדן שכל תשוקתו היתה ללמוד רפואה שַבע מרורים בניסיונותיו להתרכז בלימודים.

…איך אפשר היה?. באחד הימים הציע לזמי להסתלק וללכת בלילה חשוך לבית קברות ביפו כדי לשלוף מאחד הקברים גולגולת. רצה הבחור להכיר את צפונותיה.

* * *

בישיבות שהתנהלו בקומונה דנו בנושאים רבים ושונים הקשורים לחיי היומיום.

(תמונה 3) באחת הישיבות, זכורני, עלה נושא הנעליים של חנן, הלה הלך עם נעלים קרועות, וחזר ודרש שגזבר הקומונה יעביר לו כסף עבור נעליים חדשות. לאחר שבדקנו באחת הישיבות את הנעליים לגופן הגענו למסקנה שהן אינן בלויות מספיק… , אפשר להמשיך ללכת איתן עד כלות… .

לאור החלטת הפורום סירבתי כגזבר הקומונה לדרישה ולא נעניתי לבקשת חנן. ידי הקפוצה עזרה לי, מן הסתם, אחר כך להבחר לגזבר הגרעין… .

אפילו האמיצים בחבורה, נפלה רוחם, ונרתעו מלגשת אלי הקמצן לבקש כסף… .

כאשר הגיעה תקופת הקומונה לקיצה, חילקתי את הכסף שהצטבר בקופה בין חבריה, דבר שתרם לרווחתם בראשית המסלול הצבאי.

והרי דוגמא לרוח הצניעות, תום הדרך והפרישות ששררו בקומונה –

החבר חנן, גבוה ורחב גוף בעל בלורית שיער שחור וחלק, עבד באותם ימים בחברה להפצת תמרוקים. הלה טרח והביא תדיר מבחר דוגמיות לקומונה ואף ניסה אותם על עצמו. הניחוח נגד את הריח ורוח הפרישות והצניעות של החברים והיה מי שטרח והחליף באחד הלילות את הבשמים בשמן זית. חנן שהזליף על עצמו את אחד הבשמים רטן על כך שרמת התמרוקים שהחברה משווקת ירדה פלאים… .

מאז המקרה הפסיק חנן להתבשם וריח הפוריטניות שב לשרור במעוננו.

לקראת סיום ימי הקומונה נאלצנו לתקן חורים וסדקים שהיו בקירות עקב תליית מדפים, תמונות, לוחות מודעות וקולבים. מאחר ולא היה בידינו חומר איטום נאלצנו להשתמש בגבינה לבנה… . מרחנו אותה במקצועיות בעזרת שפכטל שהביא אחד מחברי הגדוד. קירות הבית היו לבנים וחלקים, פשוט נראו נפלא… .

בצירוף מקרים נדיר, לאחר תקופת זמן, סיפר אחד מחברי הקומונה שקרובת משפחה שבאה אליהם לביקור משפחתי סיפרה שקנתה דירה בבנין מפוני הצריפים של "נורדיה". למרבה הפליאה כאשר רק נשענו על הקירות בדירה נשרו מהם חתיכות שנראו כמו גבינה עבשה. הקרובה שאלה את בעלי הדירה אם המקום שימש קודם לכן כמחלבה… .

* * *

בסופו של דבר, הגיעה העת לסיים את פרק הנעורים ומשובות הילדות ולהתחיל להתגבש ולהתאחד לקראת היציאה לשרות הצבאי. התהליך התחיל באיחוד גדודי הנוער שסיימו כאמור את דרכם בתנועה וסופו בהכרזה על גרעין.

טרם גיוס, התקיימה אסיפה בזיקים בה הוחלט על השם הזה – "עינת".

"אני מציע את השם – פלשת" קרא אדם בתום נאום על אחדותו ושלמותו של הגרעין.

"השם פלשת מצלצל כפעמון אדירים" זעק בחום, כשעדשות משקפיו בורקות באור הניאון, מניף אגרוף לנוכח קולות המתנגדים.

"יש בכך כדי להמחיש את יעדנו על גבול ארץ פלישתים".

גם אני כמו רבים אחרים צידדתי בשם הזה, אך יד המתנגדים היתה על העליונה.

לבסוף נבחר השם "עינת". תהרגוני הרוג אם אני מבין מדוע.

* * *

אינני בטוח עד לרגע זה אם איחוד הגדודים מקן צפון וקן מרכז התל-אביביים וקן קריית חיים היה התערובת האידיאלית או שמא הפיק תרכובת לשמה. בתערובת כהגדרתה נשמרות התכונות הכימיות והפיסיקליות של מרכיביה להבדיל מתרכובת שמפיקה תוצר חדש בעל תכונות חדשות, שונות מתכונות מרכיביו.

הבה ונראה מה יצא בסוף.

טרם הליכה לשירות הצבאי נפלה החלטה בחלונות הגבוהים שעל הגרעין לצאת להתארגנות והתגבשות בקיבוץ הזורע. קיבוץ גדול שאימץ קיבוץ קטן – זיקים .

מכאן ממשיך יומני לשלב הבא בחיינו.

  1. :

    כל הכבוד יוסי שמואלי ברכות וישר כח

הוסיפו תגובה