מי שמחפש מוצא!

לפי אגדה הינדית, בני האדם יוצאים למסע חיפוש של דברים חיצוניים שלא קיימים בחייהם, ברם, המשהו הזה שאנחנו מחפשים איננו דבר חיצוני כי אם האמת הפנימית השוכנת במעמקי הנפש שלנו. האמת הפנימית מעצבת את מסלול החיים שלנו ומושכת אלינו חוויות קיומיות גם כאשר איננו מודעים אליה. שיטת מסע הנפש נועדה לחשוף אותה ולעצב אותה הלכה למעשה כדי להחזיר אותנו לאותנטיות. המהות האותנטית של הנשמה מאפשרת לנו להשיב הרמוניה ואיזון אל חיינו. השיטה מבוססת על מחקר רוחני המתועד בספר בעקבות המאסטרים הגדולים, וכאן היא ניתנת ליישום שיטתי. ספר זה מלווה את הקורא למסע הרוחני של עצמו באמצעות תרגולי חשיפה המשקפים לו בחירות מוצלחות וכושלות מן העבר כדי לאמן את המודעות שלו לבחירה ועשייה מוצלחת בכל תחומי החיים.
הסופרת רונית גבאי היא תלמידת החוג לדתות באוניברסיטת תל אביב, החלה מסע רוחני דווקא בעקבות החזרה בתשובה של בני משפחתה. משבר זהות הניע את רונית לחפש את המהות האותנטית שלה כדי לגבש לעצמה עולם תכנים שונה, שהולם את מהותה. המסע של רונית והמחקר שהיא עשתה בנושא, העניקו לרונית תובנות שעיצבו את מסע הנפש.

מקט: 978-965-565-291-8

לפי אגדה הינדית, בני האדם יוצאים למסע חיפוש של דברים חיצוניים שלא קיימים בחייהם, ברם, המשהו הזה שאנחנו מחפשים איננו […]

---

הקדמה

בגיל 35 הייתי על גג העולם באמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. נדמה היה לי שלא חסר לי דבר. בחורה צעירה, בריאה, בשיאם של החיים, עם עבודה קבועה בבית הספר יהודי בניו יורק ומשפחה אוהבת ועוטפת. מה צריך יותר מזה? למרות זאת הרגשתי שמשהו חסר בחיי. אז לא ידעתי להצביע מה. הרגשתי חוסר שקט, עייפות, בלבול. רופא משפחה אבחן שאני סובלת מדיכאון קליני ורשם לי כדורים נוגדי דכאון, אבל משהו בתוכי הרגיש שהפתרון לבעיות שלי איננו נעוץ בכדורים.

התחלתי להסתכל פנימה ולשאול שאלות: מדוע אינני מאושרת ללמד בבית הספר היהודי הדתי בניו יורק? מדוע אורח החיים שבחרתי מתנגש עם עקרונות יהודיים? מדוע אני יכולה להיות “נורמלית” כשאר בני משפחתי שחזרה בתשובה? מדוע נפשי מתנגדת לקונפורמיסטיות? הייתי בחורה חילונית, נפש חופשיה ונשמה יצירתית החושבת מחוץ לקופסא, אלא שהייתי לכודה בתוך מסגרת שאיימה לדכא את הייחודיות הזאת.

החיפוש אחר מרפא רוחני

ההתעוררות הרוחנית שלי החלה בשעה שניהלתי דיאלוג פנימי על מהות היהדות, אשר הבהירו לי שערכי היהדות כפי שחוויתי אותן בילדותי אינם הולמים את המהות הרוחנית שלי. הגעתי למסקנה שהמשבר האישי שלי איננו משבר פיזי או מנטלי אלא משבר רוחני. מה המהות הרוחנית שלי? שאלתי את עצמי.

לא היה לי שמץ של כיוון איך לחפש תשובה ולאן לפנות. בשלב ראשון הרגשתי צורך ברור לעזוב את בית הספר היהודי- דתי בו עבדתי כדי להשקיט את נפשי. מדי יום בימו ניהלתי יומן כתיבה, מעין פורום של דיאלוג פנימי עם האני העליון שלי אשר אפשר לי לשאול שאלות קשות: מדוע הגעתי למחסום וכיצד אוכל להמשיך הלאה?

הילדות

נולדתי בירושלים למשפחה ישראלית יהודית. הורי באו ממשפחות מסורתיות ומזרחיות הנוהגות לכבד חגים יהודים ולקבל את השבת בסעודה מיוחדת עם יין וחלה על השולחן וניגונים מסורתיים מסביב לשולחן. חלקתי חדר שינה עם שלושת אחיי הצעירים. אחיי ואני נהגנו ללבוש חולצות מודפסות של גיבור הטלוויזיה סטיב אוסטין ונהגנו לשחק למטה “במכולת” עם ילדי השכונה, מוכרים וקונים מוצרים מנייר עטיפה ומוצרים שנזרקו לרחוב על ידי העוברים ושבים. הייתה לנו ילדות תמימה ומתוקה.

בשנת 1976 השתנו חיי לחלוטין. הייתי רק בת עשר כאשר משפחתי עזבה את העיר הגדולה ועברה לישוב קהילתי בפרבריה של ירושלים. הישוב מעלה אדומים נוסד על ידי חלוצים פוליטיים במטרה להגן על השטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, אשר לפי התורה הובטחו לאברהם כזכות לזרעו. הישוב הקטן היה קרוב לכפר הערבי הסמוך ובתקופות עוינות נשקפה לנו סכנה של ממש. סביב הישוב נבנתה גדר אלקטרונית וסביבה כלבי שמירה מאומנים לתקיפה. אבי, כמו שאר תושבי הישוב, לבוש בחליפה משוריינת עם רובה אם 16, הוצב לשמירה בלילות מידי שבוע. הנוכחות שלנו בישוב קבעה עובדה ברורה שיש בכוונתו לאייש את השטחים ולהפוך את הישוב הקטן הזה לעיר גדולה, שתמשיך באופן ישיר את ירושלים. ואכן, עם השנים הפכה ההתיישבות לעיר – מעלה אדומים. ישוב קטן בין 60 משפחות, בהן משפחתי, הפך לעיר מבוססת. כיום מאכלסת מעלה אדומים יותר מ-50 אלף תושבים כהמשך טבעי של ירושלים. למרבית האירוניה הורי לא עברו למעלה אדומים בגלל מניע פוליטי, אלא שזו הייתה הזדמנות בעבורם לשפר את איכות החיים של המשפחה.

פעמיים בשבוע נפגשנו בתנועת הנוער בית”ר, היחידה שהייתה אז בישוב. חונכנו להילחם על “זכויותינו” להתיישב בשני צדי הירדן על פי אבטחת אלוהים לאברהם, והערצנו את חנה סנש אשר חרפה את נפשה למען המולדת. 20 שנה אחרי, אינני מאמינה בעקרון הקרבת החיים למען המולדת. השמירה החמושה על הישוב הכניסה בי פחדים מיותרים. כבר אז ידעתי שערך החיים גדול יותר מערך כיבוש האדמה.

השראה

ילדותי בישוב הייתה ממוקדת על ערכי הימין הקיצוני, אלא שליבי נטה אחר ערכי השמאל, אליהם נחשפתי באמצעות הטור השבועי של העיתונאי והסופר יהונתן גפן בעיתון מעריב. הסיפור על האיש הירוק אשר גר בעולם ירוק ולפתע פתאום פוגש איש כחול שינה את חיי. יום אחד קלטתי שאני, כמו האיש הירוק, גרה ב”ארץ ירוקה” של יהודים אך מעולם לא פגשתי או התיידדתי עם מישהו לא יהודי.

תהיתי במחשבותיי כיצד ייראה המפגש עם אדם מתרבות אחרת, מרקע אתני אחר או מישהו מדת שונה? תמיד הרהרתי במה הם שונים ממני? כיצד אורח החיים שלהם שונה משלנו? משך שנים רבות התעלמתי מן מסר החשוב של הסיפור הזה מאחר שהסביבה הטבעית שלי לא עודדה אותי לחפש תשובות לשאלותיי. למרות זאת חוסר ההרמוניה בין הערכים הסביבתיים לבין האמת הפנימית שלי צפה על פני השטח.

משבר החזרה בתשובה

כל השנים היינו משפחה חילונית עם זיקה למסורת. קיבלנו את השבת עם קידוש חגיגי בערב שבת ולמחרת נסענו לטיולי ברחבי הארץ ועשינו פיקניקים בטבע עם משפחות חברים. בישוב חיו משפחות חילוניות לצד משפחות דתיות. יום אחד אחי הודיע שהוא רוצה להצטרף לישיבה הסדר בישוב כדי לקבל חינוך דתי. לדאבונו הוא לא יכול היה להתקבל אליה מאחר שהוא למד בבית ספר ממלכתי חילוני ולא עשה יחידות בגרות בלימודי גמרא. ישיבת חב”ד החרדית קיבלה אותו בזרועות פתוחות. במשך הזמן האחים הצעירים הלכו בעקבותיו ועברו מהחינוך הממלכתי בירושלים אל מוסדות חינוך חרדיים.

הבית המסורתי שלנו לבש צביון אחר, מעוטר בתמונת הרבי מליבוביץ’. באותו הזמן עברתי לדירת חדר בסמוך לדירת ההורים ושמרתי על אורח חיים חילוני. כשהתחלתי לשרת בצבא בית הורי הפך יותר ויותר דתי וכל גיחה שבועית חשפה מנהגים שונים ומשונים שהפתיעו אותי כל פעם מחדש. ידעתי על הפרדת כלים בין ארוחה חלבית לבין ארוחה בשרית אבל לא ידעתי שצריך לשנות גם את המפות בהתאם לאופי הארוחה.

אחי נישא והקים משפחה, בשעה שהתחלתי לימודים במכללה לחינוך בירושלים. למרבית האירוניה בחרתי להתמחות במקרא והיסטוריה. קיוויתי מאוד שאוכל לשתף את האחיינים והאחייניות שלי באוצרות הילדות שלי, אך מהר מאוד נוכחתי לדעת שהשירים המודרניים שעליהם חונכנו אינם מותרים ובכלל כדאי לשנן פסוקי תפילה. לא יכולתי לקנות להם חיות צעצוע שאינן כשרות כמו דובונים. מדוע חיות צעצוע אינן כשרות למשחק? בסופו של דבר הרמתי ידיים מפני מה שאסור ומה שמותר. כמעט כל מה שעשיתי היה לא קדוש ובלתי רצוי. כיצד אוכל להיות דודה לילדים שלגמרי מנותקים מן המציאות שעליה גדלתי. האם גם אני חיה לא כשרה?

המעבר לניו יורק

לניו יורק הגעתי בגיל 30 אחרי שסיימתי מערכת יחסים רצינית ונותרתי רווקה יחידה במשפחה ובין חברות שהקימו משפחות, כמתמרדת שלא הולכת בתלם. הסגנון המסורתי של חיי בישראל מיצה את עצמו, נפשי הייתה כמהה למשהו אחר. רציתי לברוח אל מציאות משוחררת שבה אין מסלול חיים נכון אחד לכל. יום אחד הזמנתי כרטיס טיסה ונסעתי. להפתעתי תוך פחות משלושים יום מצאתי עבודה וסידרתי ניירת. תחילה עבדתי כמורה בבית ספר קטן ללא צביון דתי, אבל בהמשך קיבלתי משרה חדשה בבית ספר די גדול ודתי בניו יורק. שם נאלצתי לבצע תפילות בוקר ולשנן ברכות לפני ואחרי ארוחה, ללבוש חצאיות ארוכות ולענות “ברוך השם” למקדמים את פניי.

למרבית האירוניה, דווקא בארה”ב הרחק מן הבית חשתי מחייבות לשאת את הזהות היהודית של העם היהודי אליו אני שייכת. הפגנתי נאמנות למשפחתי האהובה כניסיון לפצות על הפער ביני לבין בני משפחתי שהלך וגדל בעקבות חזרתם בתשובה, כאילו שניסיתי לזכות מחדש באהדתם.

החיפוש אחר האמת הפנימית

בדיעבד למדתי שהזהות היהודית שלי היא רק אמת תורשתית, אמת חיצונית. זו האמת שחיברה אותי אל הקהילה היהודית במדינה זרה שבה חייתי, זו האמת שהעניקה לי מעמד חוקי כמהגרת, זו האמת שחיברה אותי למשפחתי, אלא מעולם לא הייתי מחוברת רגשית אל ערכים אלה. “האיש הירוק” של יהונתן גפן, הזכיר לי את כמיהתי לפרוץ מן החומות אל העולם הגדול. זו הייתה הסיבה העיקרית שהגעתי לארה”ב, להיות חלק מן העולם הגדול והמגוון הזה. החיים בתוך הבועה היהודית לקחו אותי מן הנטייה הטבעית שלי להתמזגות חברתית שאליה הייתי כמהה. זו הייתה האמת הפנימית שלי שאליה התכחשתי כל אותו הזמן ששקעתי לתוך הבועה. בדיעבד, אני מודעת לכך שמחלת הדיכאון שבה חליתי נבעה מן ההתנגדות שלי לקבל את האמת הפנימית שלי. פחדתי לחצות את הגבולות והתאפקתי לשמור על המסורת מחשש לאבד את משפחתי, את זהותי ואת עבודתי. הדיכאון היה למעשה קונפליקט פנימי עם עצמי: האם את רוצה לחיות בכנות עם האמת הפנימית שלך או שאת רוצה להמשיך לחיות לפי נתיבי החיים שנסללו למענך ע”י אחרים?

בסופו של דבר עזבתי את בית הספר הדתי. בשנה זו החיים כאילו נעצרו עבורי. ניהלתי יומן כתיבה בו תיעדתי את הנסיבות והבעתי את רגשותיי. מידי יום ביומו עשיתי גיחות הליכה בטבע כדי להשקיט את מחשבותיי ולהרגיע את הסערה שהתחוללה בחיי. במשך השנה הזו ניהלתי דיאלוג פנימי שעזר לי לפענח את התעלומה הפנימית שלי ולהתחבר מחדש אל המהות הפנימית שלי, תהליך זה גמל אותי מדיכאון בתוך שנה אחת בלבד. במחשבה לאחור כל עוד שהתכחשתי ודחקתי את האמת הפנימית שלי קיוויתי שהיא תעלם, אלא שההתעלמות הזו רק חיזקה את המאבק הפנימי עד שלא יכולתי יותר להתעלם.

לחשוף את הערך העליון שלך

תהליך ההחלמה שלי מן הדיכאון אפשר לי לגלות את האמת הפנימית שלי. באופן אישי גיליתי שערך היסוד שלי הוא גלובליות חברתית העומדת מעל לכל גבול של אמונה או מסורת. בגלל שעקרון הגלובליות הוא ערך הליבה שלי, קשה לי לחיות במציאות שמבוססת על עקרון של הפרדה. זה פשוט עומד בניגוד מוחלט לנטייה הטבעית שלי. נטייה זו הובילה אותי לבחור בארצות הברית כבית. כמעט כל החלטה בחיי מילדותי ועד היום נבעה מערך עליון זה.

ללכת בעקבות הלב

תהליך החיפוש שהוביל אותי לחשיפת הערך העליון הוא התהליך הרוחני אותו אני רוצה להנחיל לקוראי. אני מאמינה שזהו תהליך אוניברסלי המאפיין כל אדם באשר הוא.

אם נסתכל על מנהיגים עולמיים אנחנו נראה אנשים שהתמסרו לאמת הפנימית שלהם וניהלו אורח חיים ייחודי ההולם את תפיסת עולמם, הם פעלו מתוך הצורך לנהל אורח חיים אותנטי הנובע ממחשבה ערכית מסוימת.

ניקח למשל את ג׳ון לנון שהנחיל לעולם אידאל ערכי באמצעות שירים טעוני מסר. ג׳ון לנון לא רק השמיע את עמדתו בשירה, הוא ממש האמין במסר של לעשות אהבה ולא מלחמות. לנון השמיע את המסר הייחודי שלו באומץ לב, הוא ממש ביקש לחיות את המסר הזה ולהטביע את חותמו מאז ועד עולם כאמן פציפיסט הסולל דרך לשלום. לנון נימנה עם שורה של מנהיגים שהתמסרו לערכים שבהם האמינו. עימם נימנה מרתין לותר קינג שהטיף לשוויון זכויות חברתי בין שחורים ללבנים טבע את האמירה הידועה: “יש לי חלום…” החלום הזה החל לחלל לתודעת הציבור מאז ועד היום. וגם מהטמה גנדי שהנחיל לעולם מושגים של מחאה שקטה והפגין זאת בדוגמא אישית, צנועה ועוצמתית. כוח פנימי זה העוצמה של מנהיג אמיתי שאיננו זקוק למפגני כוח, אמירות פוגעניות, או אמצעי ראווה. גנדי האמין בדוגמתיות והוא הוכיח זאת הלכה למעשה.

הדמות האהובה עלי מכל היא מאללה יוספזפי הנערה מטהראן אשר נורתה בירי ישיר בידי פעילי הטאליבן בגלל שהיא נאבקה למען הזכות לרכוש השכלה בעיקר עבור נשים במדינות מוסלמיות, ומדינות נחשלות בידיעה מלאה שהשכלה היא כוח שישחרר את האנושות מסבלה.

המכנה המשותף לכל הדמויות הללו ואחרות היא קודם כל אומץ הלב לדבוק באמת הערכית שלהם, בניגוד לציבור הכללי שנוהג בדרך כלל על פי מוסכמות חברתיות. הדבקות באמת במקרה שלהם הייתה טוטאלית עד כדי התמסרות מאחר שהמסר שלהם היה יותר חזק מהצורך הקיומי שלהם לחיות “חיים נורמליים”. האמת הפנימית היא החותמת שהנשמה מטביעה מאחוריה כשהיא מסתלקת מן העולם, ולכן החשיבות של האמת הפנימית למימוש העצמי שלך בעולם הזה רבת חשיבות מן ההצלחה החומרית שלך בחיים. אם הצלחת לגבש מודעות ערכית לגבי האמת הפנימית שלך, אתה ללא ספק תצליח לתת לה ביטוי חברתי. זאת הצלחה אמתית.

כיצד לגלות את האמת הפנימית?

בספר זה אני מנחה אותך לסקור את חוויות העבר על מנת לזהות את האמת הפנימית שלך. הנפש שלך מזהה את האמת הפנימית אפילו אם אתה לא מודע לכך. ספר זה מנחה אותך בשיטתיות, שלב אחר שלב, לקלף שכבות החושפות את האמת הפנימית כדי לגבש עמדה ערכית ברורה. המטרה של ספר זה היא להאיר את הקוראים לקיומו של תהליך הרוחני הניתן ליישום. הערך הנוסף של ספר זה הוא דווקא ההשראה המחקרית להתהוותו הנשענת על ספר קודם שכתבתי, שבו עקבתי אחר התהליכים שעברו מנהיגים רוחניים שהותירו חותם על האנושות, באמצעות כתבי הקודש. הספר הראשון, מסע בעקבות המאסטרים, משמש תשתית מחקרית לביסוס התיאוריה הרוחנית ולכן הוא חלק מהותי מן התפיסה הרוחנית המוצגת בספר זה. מומלץ מאוד לקרוא את שני הספרים יחדיו.

כיצד הספר משרת אותך?

זהו ספר לעבודה עצמית, ועם זאת יש חשיבות רבה לעבודה עם מאמן אישי לאורך התהליך.

החלק הראשון של הספר ממוקד על חשיפת אבני הדרך לגילוי האמת, המעניקה לך מודעות ערכית באשר לזהות האמתית שלך (פרקים א׳ עד ג). החלק השני (פרקים ד׳-ה׳) מחזק מודעות ערכית המעודדת אותך לקבל החלטה מעשית. הוא מתמודד עם קשיים טבעיים הכרוכים בהתחייבות שלך לממש את החזון הערכי שלך. החלק השלישי של הספר (פרקים ו׳-ז׳) מעצב את המציאות הפרקטית, מדבר על עשיה וביצוע בחירות הנובעות ממודעות ערכית שאותה אתה עורך לאורך כל הדרך. החיים תמיד יאתגרו אותך ויציעו לך אופציות אבל כשהמודעות שלך מתחזקת גם היכולת שלך לבחור את המציאות המתאימה שלך מתבהרת.

חשוב לציין שאתה כל הזמן נמצא במצב דינמי המחייב התקדמות במסע ולכן זה בסדר שתעשה צעדים שמתאימים לך ולא תדרוש מעצמך יותר מידי בבת אחת. היו לי קליינטים שלקח להם זמן לממש את פרק ד׳-ה׳ לאורך זמן של כמה חודשים. זה לגמרי נורמלי. השמע לקצב הפנימי שלך לאורך כל המסע הזה.

מי אתה?

בשאלה זו נתמקד במהלך כל הספר. מומלץ לתעד את תהליך של תקשורת עצמית בכתיבה. כדאי להכין מחברת מיוחדת בה תתעד רשימות, תענה על שאלות, תערוך השוואה ותבצע תקשורת עצמית כנה עם עצמך. המטרה של ספר זה להעניק לך הזדמנות להבין את המסע האישי שלך, לקבל את השינויים שהתרחשו ובסופו של דבר להדריך אותך לכיוון ההולם את האמת הפנימית שלך. בואו נתחיל…