החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מנגנון החשיבה שלך: מדריך למשתמש

מאת:
הוצאה: | 2014-04 | 156 עמ'
זמינות:

19.00

רכשו ספר זה:

הספר מנגנון החשיבה שלך: מדריך למשתמש הוא ספר מדעי הכתוב בלשון פשוטה ומכוון לקהל הרחב. הוא אינו עוסק בתיאוריה של חשיבה בכללותה, אלא בפעולות החשיבה שכל אדם מפעיל לצורך הִתְמָצאות בעולם ובחברה. הדימוי שהספר משתמש בו הוא איך לנווט בשטח. מוסבר שהתמצאות היא צורך של קבלת החלטות בחיים, כגון במה לבחור, מה או את מי להעדיף, מה טוב ומה לא טוב, מה אמת ומה לא-אמת, וכד'.

הספר הוא מדריך מעשי להפעלת פעולות החשיבה בחיי היומיום וככזה הוא פורץ דרך, עוסק בתחום שהתרבות כולה עדין לא עוסקת בו. הוא מנחה את הקוראים להבין את פעולות החשיבה שלהם ושל אחרים.

מרביתו של הטקסט הוא קורס מרוכז, מקיף, מפורט ומעשי, בפסיכולוגיה של השפעה, כלומר בהבנת פעולות החשיבה שמפעילים אחרים על מנת להשפיע עלינו. הספר מפרט את כל האמצעים וה"טריקים" של ניצול פסיכולוגי על מנת שהקוראים יוכלו להתחסן נגדו ולא יושפעו מאלה המנסים להשפיע עליהם בדרכים העוקפות את מנגוני החשיבה העצמית שלהם בכל התחומים: חינוך, קניות, סגנון חיים, ערכים, פוליטיקה, דעות על בני אדם אחרים ועל עצמנו.

המחבר, דר' אולק נצר, הוא בעל תואר שלישי במדע-התנהגות יישומי ומחבר ספרים בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית.

מקט: 1-1150-1
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


"על מזבחו של אל עליון נשבעתי איבת נצח לכול צורה של עריצות נגד רוחו ומחשבתו החופשית של האדם" – תומס ג'פרסון

מבוא: מה יש פה ללמוד ולמה

כל אחד יודע שמנגנון החשיבה שלנו מאוד מורכב ומסובך, עם אין-סוף רכיבים ופעולות משולבות. איש אינו מתיימר להכיר ולדעת את כולן.

גם מנגנון הפעולה של מכונית מודרנית מאוד מורכב ומסובך וממוחשב, וספק אם יש אדם אחד היודע איך להפעיל את כל הפעולות הדרושות לייצור המכונית ולתיקון כל תקלה. בכל מכונית צבור ידע של ספקים לתעשיית המכוניות היודעים למצוא את חומרי גלם, וידע של אחרים שאינם יודעים זאת, אבל יודעים לבנות את המכונות המפיקות מחומרי הגלם את החומרים שמהם בנויה המכונית– תרכובות מתכת, פלדה, חומרים פלסטיים, צבעים, גומי, זכוכית מחוסנת, אריגים שונים, חומרי סיכה, סיליקון לרכיבי המערכת האלקטרונית ובוודאי רבים אחרים. אלה היודעים איך לייצר את החומרים השונים אינם יודעים איך עושים מהם את רכיבי המכונית, ואלה שמייצרים את הרכיבים אינם יודעים איך מרכיבים מהם מכונית שלמה. אנחנו הנהגים בוודאי שאיננו מכירים את רזי פעולתה של המכונית שלנו ואין לנו מושג איך עושים את החלקים ואיך מרכיבים אותם לשלמות מתואמת אחת. גם המוסכניקים, היודעים הרבה יותר מאיתנו, אינם יודעים הכל. ובכל זאת, גם אלה מאיתנו שאינם יודעים להחליף גלגל יודעים לנהוג ונוהגים בביטחון, ומגיעים בשלום למקום שאליו רצו להגיע. איך? – בזכות זה שלמדו לנהוג. אנחנו הנהגים למדנו לעשות את הפעולות הדרושות לנהיגה.

ההשוואה בין חשיבה ונהיגה קולעת מבחינה זו, שבזו כן זו לא צריך להכיר את כל רזי המנגנון על מנת להפעילו בסבירות, להימנע מאסונות ולהגיע למטרתנו.

איזו פעולת חשיבה הפעלתי עכשיו בעצמי? – את פעולת-החשיבה הנקראת השוואה, השוויתי בין חשיבה ובין נהיגה במכונית. כאשר מפגינים מסוג כלשהו בארץ צועקים לעבר שוטרים או חיילים "נאצים!" – האם הם מפעילים את פעולת החשיבה "השוואה", משווים אותם לנאצים? – בהמשך נראה שלא, שזה רק כאילו השוואה וזה כלל איננו חשיבה. אבל השוואה היא פעולת חשיבה שמסיתים, מטורפים ודמגוגים, משתמשים בה הרבה מאוד. האם לימדו אתכם פעם איך להפעיל את פעולת החשיבה הזאת כדי שתהיה סבירה והוגנת, ואיך להבחין שאינה סבירה או הוגנת? – זהו אחד הדברים שתוכלו ללמוד אותו כאן.

הספר הזה הוא כמו מדריך ללימוד נהיגה (השוואה כמובן…): מדריך מעשי ללימוד חשיבה, הבא ללמד את פעולות החשיבה החיוניות להתמצאות ול"נהיגה" (התנהגות) בדרכי עולם וחברה, כדי למנוע אסונות: סטיות מדרך הישר, טעויות ותעיות, תאונות וגם מעשי פשע נוראים.

כעת כבר ההשוואה, בין הצורך להכיר את פעולות הנהיגה החיוניות לנסיעה במכונית, ובין הצורך להכיר את פעולות החשיבה החיוניות להתמצאות במציאות החיים, אינה קולעת לדעת הרבים. אנשים מבינים ומסכימים שחייבים ללמוד נהיגה, כי הם רואים בקלות את התוצאות הרות-האסון של חוסר-ידיעה. אלא שאותם אנשים, בדרך כלל, רואים את התוצאות החמורות של חוסר-ידיעה לחשוב רק אצל אחרים, לא אצל עצמם. למשל, קוראי עברית, רובם ככולם, מבינים שאנטישמיות היא טעות חשיבה נוראה ונימוקיה הם שטויות ושקרים. רובנו ככולנו רואים גם את טעויות החשיבה האיומות, הדעות וקדומות ואמונת ההבל, הרווחות בעולם ואינן נוגעות לנו ישירות, אך אנחנו מסכימים שאלה טעויות חשיבה חמורות. בני שבט ההוטו ברואנדה טבחו באכזריות (אופס…. רגע, אפשר לטבוח לא באכזריות? בעדינות?…) לא כל כך מזמן למעלה ממיליון בני שבט טוטסי. סרבים טבחו בבוסנים. הלבנים בדרום-אפריקה החזיקו את השחורים בנפרד מעצמם בכל הנוגע לזכויות אנושיות. אבות האומה האמריקנית, שהגו וניסחו וכתבו בחוקה שלהם את המשפט "כל בני האדם נבראו שווים", היו בעצמם בעלי עבדים. איך הם יכלו לחשוב שהם, כבעלי עבדים, נוהגים נכון? – רובנו ככולנו מסכימים שזה ממש איום ונורא…

ואולם אותם האנשים שאתם מכירים בינינו, אלה שלדעתכם ראשם מלא שטויות ושקרים ביחס לאדם ולחברה – אינם רואים את טעויות החשיבה של עצמם, להיפך. אנשים בעלי דעות קדומות ואמונות טפלות, בטוחים שהם חושבים נכון שהרי "כולם", כלומר כל אלה במציאות חייהם שהם כמוהם, חושבים כך, כולל מנהיגיהם. ולא מהיום, אלא מהתרבות והמורשת המפוארת שלהם.

לכן תרבויות של דעות קדומות, אמונות טפלות ואידאולוגיות כוזבות, יכולות להתקיים ולפרוח. עובדה היא שתרבויות מוסיפות להתקיים, וחברות מתפתחות ומתקיימות, מבלי שחשיבה נכונה תהיה מקצוע נלמד. ולא עוד, אנשי הגות רציניים רבים מסכימים, שלא מלמדים חשיבה כי לא רוצים שאנשים ילמדו לחשוב. מנהיגי החברה ומעצבי דעת הציבור בכל הרמות, למן הממשלה ועד למשפחה, יש להם עניין לשמר את מצב החשיבה הכללי ולא לשנותו, שהרי מנהיגותם תלויה בכך, שאנשים חושבים אותם למתאימים להנהיג. כך זה בכל חברה. כדי שהממסד והשלטון יוכלו לתפקד בנוחות ולהיבחר או להתמנות בכל פעם מחדש, הציבור צריך לחשוב שהמצב הקיים בחברה הוא טוב, מחויב-מציאות, או עדיף כי אין אפשרות טובה יותר. החשיבה המקובלת מתמסדת על ידי מערכות החברה ומערכת החינוך, והיא המקיימת את החברה, מוסדותיה, והנהגתה.

לא מלמדים חשיבה כי אפשר גם בלי, כי אין דרישה שילַמדו, וכי תרבויות לא רוצות להשתנות אלא להוסיף להתקיים כמו עד עכשיו.

מה עשיתי עכשיו, ולא בפעם הראשונה? הפעלתי את פעולת החשיבה שהיא הכללה. הכללתי "תרבויות" (הו, כמה קל להכליל…) מבלי לטרוח ולפרט לאלו תרבויות אני מתכוון ומתי. הפעלתי, נוסף על כך, את פעולת החשיבה הנקראת סברה או השערה, אותה פעולת-חשיבה שאנחנו מפעילים בדרך כלל כאשר אנחנו מצביעים על יחס בין סיבה לתוצאה: הסיבה היא שלא רוצים להשתנות והתוצאה – לא מלמדים חשיבה. או, הסיבה היא שמנהיגי החברה רוצים לשמר את דפוסי החשיבה המקיימים אותם בשלטון; והתוצאה היא שוב אותה תוצאה: לא מלמדים לחשוב כדי שאנשים לא ילמדו לחשוב אחרת. הנחות והשערות, כמו אלה שלי, נקראות גם "תיאוריות" ו"קונספציות". אלה הן פעולות חשיבה מסוכנות ביותר לאמת ולחיים, כי הן אופייניות דווקא לאלה מאיתנו המכונים "אנשים חושבים" – בעלי הסמכות והאינטליגנציה היתרה שבינינו, אשר רבים מהם מבינים ומציגים את הסברות שלהם כעובדות או כמסקנות סופיות שאין להרהר אחריהן. בהמשך נציב תמרורי-אזהרה איך להימנע מכך ואיך לא להיפגע מתיאוריות כאלה.

אני מודע לאפשרות שהקורא יחוש ספק בכך שילמד לחשוב יותר נכון, או ספק אם מישהו בכלל יכול ללמד אותה/אותו להכיר את פעולות החשיבה שלו ולהפעילן נכון. בתקווה להגביר בכם את האמון בכך, אאיר את הבעיה מכמה זוויות נוספות:

1) איש אחד הלך בדרך והנה מולו בא עדר גדול של כבשים. וכל הכבשים פעו בקול באא-באא-באא. האיש עצר אחד מהכבשים שנראה רציני ומכובד ואמר לו: סליחה אדוני, אולי תוכל להסביר לי, למה אתם כולכם אומרים רק באא-באא-באא?

הכבש בחן אותו במבטו, חשב רגע, ולבסוף ענה: אני אומר באא-באא-באא כי זה מה שאני חושב!.

המשל העצוב הזה בא להמחיש את העובדה שכל אחד חושב, ושעצם זה שכל אחד חושב בעצמו אינו מביא טובה או כל תוצאה מעניינת לו או לאחרים. כל אחד חושב?… לא מדויק! – יותר נכון היה לומר "כל אחד נחשב על ידי זרם המחשבות שלו". אם תשאלו אדם ממוצע היושב לו בשמש בפתח ביתו "על מה אתה חושב?", הוא צפוי לענות "על כלום… סתם…מעביר את הזמן…", "מה שבא לראש…" – וזאת תהיה התשובה הנכונה. חלק גדול מה"חשיבה" מתרחש כמו טיסת מכשירים אוטומטית, מבלי שהטייס (אנחנו) נצטרך לנהוג בכלל, אלא ניתן ל"מכונית החשיבה" שלנו לדהור חופשי, להשתולל בלי שום מגבלות של חוקי טבע בעולמות דמיוניים, ולהביא לתודעתנו מחשבות, דימויים סצנות, בלי שנצטרך לפקח על המנגנון בכלל.

הספר הזה אינו עוסק במחשבות הבאות והולכות בעצמן כמו סרט על מסך תודעתו של האדם. בתחום הזה אנחנו חוגגים יחד עם כולם את "חופש המחשבה", החופש "לשבת מול הים ולא לחשוב", כמו ששר פעם אריק אינשטיין. או כמו הזמר שהפך מאמין גדול אדוק בדתו וקיצוני בדעותיו, אריאל זילבר, ששכב על הגב והיה חולם-הוזה, בחיים שנראו לו יפים-יפים "ממש כמו מחזה". באותו שיר הוא גם שר "…עכשיו שלא נשאר יותר במה להאמין/ אני שוקע לעתים בהזיות על מין"… "במה להאמין", קשור להתמצאות, לפעולות החשיבה שהאדם צריך לדעת להפעיל כדי לבחון את המציאות, לקרוא את הסימנים ולהבין את משמעותם, על מנת להגיע למסקנה מה האמת ולהאמין בה. הזיות על מין והזיות בכלל לא שייך לענייננו ואין לנו שום יומרה ללמד אתכם בשטח זה כל דבר.

הבעיה היא, כאמור, במה להאמין, וזאת בעיה רצינית שהיא בתחום המחשבה שבאחריותנו. טבע האדם הנורמאלי, בניגוד לטבע הכבש, הוא כזה, שגם כשהוא מאמין באמונות טפלות, וגם כשהוא מבצע פשעים ומעשי זוועה איומים, הוא חושב שדעותיו צודקות ומעשיו מוצדקים, במיוחד כאשר הוא חושב מחשבה קונוונציונאלית, כלומר עם העדר. אם לא היה חושב שמעשיו מוצדקים לא היה עושה אותם. ואותו נורמאלי גם חושב שהוא יודע לחשוב. – גם אלה היו הכללות, חלקי תיאוריה על "טבע האדם הנורמאלי", אבל הכללות כאלה טובות בעיניי, כי כל אחד יכול לבדוק מייד את העובדות בעצמו מתוך נסיון החיים שלו או שלה. אנא, עצרו רגע כדי לבדוק אם הן נכונות ביחס לעצמכם וביחס לנסיון החיים שלכם!

ובכן, כולנו (בהכללה) חושבים שאנחנו צודקים ויודעים לחשוב. ולמרות שאנחנו יודעים שחשיבה היא חרב-פיפיות, אנחנו חושבים ומדברים עליה, כמו בביטוי "אנשים חושבים", כעל משהו שהוא רק חיובי וטוב. זה מצביע, לדעתי, על נכונות ההכללה, שבתרבות שלנו לא יודעים ולא מתעניינים מה זאת באמת חשיבה, מה באמת עושים כשחושבים. חוגגים את הישגי החשיבה ומתעלמים מסכנותיה. הזדמנתי פעם למשרדו של אדם הידוע בארץ כבר-סמכא בענייני מדע, ועל שולחן העבודה שלו הייתה לוחית מתכת זהובה, מאוד מכובדת, עליה הייתה חרוטה מילה אחת: THINK, כלומר חִשבו, חשוב, חשבי. זאת, אגב, הזדמנות להקדים ולומר משהו שיפורט בהמשך, על כך שהלשון מעצבת במידה רבה את החשיבה שלנו. עובדה היא, שתחילה חשבתי שמה שאני קורא הוא "חשוב", ורק חשיבה נוספת הבהירה לי, שעבור החושב באנגלית, המשמעות היא בעצם שונה, כוללת יותר. לגופו של עניין, מה שהלוחית הזאת אומרת הוא גם מיותר (אלה הקוראים אותה לא יכולים שלא לחשוב) וגם יש בו סכנה… למשל, שהאדם ישקע במחשבות ולא ישים לב למה שקורה מתחת לאפו. עדיף היה שאותו איש היה חורט על הלוחית את המילים BE AWARE (הֱיּו מוּדעים), שהיא פעולת חשיבה שאין בה סכנה ואנחנו מזניחים אותה לרוב, ועל ידי כך גורמים קשיים וצרות לעצמנו ולאחרים. "חשוב" כציווי אין בו שום יתרון ולרוב הוא מסתכם בבאא-באא-באא.

2) "…לפחות שני-שלישים מהצרות הבאות עלינו, באות מטפשות אנושית, רוע אנושי, ואותם כוחות אדירים הדוחפים לרוע ולטפשות והמצדיקים אותם – אידיאליזם, דוגמטיזם, ופנאטיות העושה נפשות לאלילים דתיים ופוליטיים. ואולם פנאטיות, דוגמטיזם ואידיאליזם, קיימים רק הודות לכך שאנחנו תמיד חוזרים על אותם חטאים אינטלקטואליים. אנחנו חוטאים בכך שאנחנו מייחסים ערך מוחשי ל"כאילו" ידיעה חסרת משמעות ומתפלשים בפשטנות-יתר, הכללת-יתר והפשטת-יתר." (אלדוס האכסלי, "ידיעה והבנה").

‏ובכן, אני מאמין שהספר הזה יוליך את הקורא כברת-דרך ארוכה לקראת הימנעות מאותם "חטאים אינטלקטואליים" שאליהם התכוון האכסלי: פשטנות-יתר, הכללת-יתר והפשטת-יתר. הפשטה והכללה הן שתי פנים לאותה תופעה עצמה; הכפילות באה ככל הנראה לצורך הדגשה, כי העניין כל כך נורא חשוב! אם אפשר לתקן "לפחות שני-שלישים" של צרות הבאות מטפשות ורוע, והמוצדקות במיני אידיאליזם-דוגמטיזם-פנאטיות, על ידי המנעות מטעויות בחשיבה נורמאלית – אני מאמין שחובה לנסות.

"אני מאמין שחובה…" (לעשות או לא לעשות משהו) זאת פעולת-חשיבה הנקראת שיפוט ערכי. מקומה הראוי הוא בסוף שרשרת-החשיבה או הטיעון, כי היא, כמו פסק-דין, מסיימת דיון שהיו יכולות להיות בו חילוקי-דעות. ברור שאם נשארו חילוקי דעות, שיפוט ערכי מעורר התנגדות ולרוב הדיון הופך לריב. הזהרו!

מצד שני, הביטוי הוא גם ביטוי עובדתי, אבל לא על נושא הדיון (על מה ש"חובה לנסות") אלא על עצמי. "אני מאמין" הוא ביטוי עובדתי על המצב הפנימי שלי, על מה שיש בדעתי וברגשותיי. ביטויים עובדתיים מסוג זה, ביטויי אני מאמין/סבור/משער/חושב, וכד', מאזנים במידת-מה את השיפוט הערכי המתייחס לעניין הנדון, ולכן הם עדיפים על ביטויים לא אישיים כמו "אנחנו יודעים ש…" או "ברור כשמש ש…", או חלילה "איך את לא מבינה ש…" – ואפשר לרדת עוד ועוד ברמת התוקפנות של גינוי הזולת שדעתו אחרת: "רק מטומטם גמור לא מבין ש…" . אני קורא לביטוים לא-אישיים כאלה, שהם על גבול של תוקפנות או תוקפניים, "שפיטה ערכית" ולא "שיפוט ערכי", כדי לחדד את ההבדל בין שני אופני ההרגשה והביטוי ("שפיטה" מזכיר "שחיטה"…). אם רוצים למנוע התנגדות ולעודד דיון חופשי, כלומר להקל על אחרים להביע דעות שונות מבלי לעורר משבר ביחסים, עדיף תמיד לדבר על עצמכם ולא לשפוט אחרים.

מה עשיתי עכשיו? כתבתי (דיברתי) ואח"כ דיברתי על מה שדיברתי כאן ועכשיו. זה נקרא "פידבק", משוב, התרומה הגדולה ביותר, לדעתי, של מדע-ההתנהגות היישומי לדיון, כלומר לחשיבה בצוותא. עוד על כך בהמשך.

חשיבות ההכללה של האכסלי, שאנחנו מייחסים ערך מוחשי ל"כאילו" ידיעה שהיא חסרת-משמעות, מצריכה המחשה אחת או שתיים, הנה:

עובדה מחרידה היא, שמיליוני אנשים טובים במאה הקודמת נפלו קרבן להכללה ש"המטרה מקדשת את האמצעים".

הקוראים מוזמנים בנקודה זו לבחון את עצמם, כדי לבדוק אם דעתם השתנתה לעומת דעתם ברגע זה, לאחר שיקראו מה הפתרון של התרגיל הבא בחשיבה. – כעת ענו בדמיונכם על השאלות הבאות:

1. המטרה מקדשת את האמצעים?

2. האם קיימת, לדעתך, מטרה המקדשת את האמצעים? מה היא?

3. האם נכון, שהמטרה לא מקדשת את האמצעים?

4. האם נכון, שהמטרה לא תמיד מקדשת את (כל) האמצעים?

5. האם נכון, שהמטרה אף-פעם לא מקדשת את האמצעים?.

6. האם נכון, שכל התשובות האפשריות על השאלות הללו אינן נכונות?…

פתרון: ההכללה "המטרה מקדשת את האמצעים" היא "חטא אינטלקטואלי", הפשטת-יתר, שטות גלויה. מטרה ואמצעים הן מילים מופשטות, הן לא קיימות במציאות המוחשית. במציאות רק אנחנו, בני אדם חיים וחושבים, מסוגלים להצדיק או לא להצדיק כל דבר וכל מעשה שהוא. לכן התשובה הנכונה היא "כן" על שאלה 6. היש למישהו עדיין ספק בכך? האם זה באמת כל כך פשוט? האם זה רק עניין של אנימציה, הנפשה בדמות כאילו-ממשית של מילים שאינן קיימות במציאות? – התשובה היא שוב "כן!", כמובן – אלא אם כן מישהו ראה פעם זוג אמצעים יושבים על ספסל, וראה שניגשת אליהם מטרה, כולה זוהר ויופי, ואומרת להם "הריני מקדשת אתכם בספר-קדוש זה (או באידיאולוגיה זו)!…"

וגם אם די בכך כדי להוכיח שהפשטת-יתר והכללת-יתר הם "חטא" נורא – הנה עוד דוגמה לצרות-צרורות שהפשטות והכללות מביאות על מין האדם, ועליו בלבד. יכולת חשיבה היא מתת-טבע (או מתת-אלוה אם אתם מעדיפים) שזכה בה המין האנושי, הוא לבדו. זהו מותר האדם מן הבהמה. הברכה, שיכולת החשיבה המופשטת מביאה, ניכרת בכל הישגי האנושות, אבל היא בקלות הופכת לקללה, קללת יכולת ההפשטה, אם לא יודעים להשתמש בה כראוי וחוטאים בהפשטת יתר. לצורך המחשה, אתם מוזמנים ללמוד משהו מן הכלב שלכם:

כלב לבן לעולם לא יכול להיות "בלתי-כלבי" (על משקל "בלתי-אנושי") כלפי כלב שחור, כי הוא מתמצא במציאות בעזרת חושיו. אין לו מושגים בראש שאיתם הוא מסוגל לחשוב. אין בראשו קיום למושג של תכונה מופשטת ("שחור") או הכללה ("השחורים"). הוא מתוּכְנָת על ידי הטבע, להתייחס לכל כלב-בשר-ודם הנקרה בדרכו על פי האינסטינקט הטבוע בו, בתוספת מעטה של מה שלמד מניסיונו. אם המראֶה, ההתנהגות, צליל הנביחה או הריח של הכלב האחר, מעוררים את זיכרונו או משפיעים על חושיו כך שיגיב אינסטינקטיבית בתוקפנות – הוא יהיה תוקפני ואלים כלפיו, אך לעולם לא "בלתי אנושי" או תוקפני מתוך ידיעה, עיקרון, או מוּדעות כלשהי. לעולם הכלב לא יהיה מסוגל לחשוב מחשבה אנושית כגון, "אה, זה שחור, מכירים אותם, הם רוצים את רעתנו ואסור לתת בהם אמון…".

גם אנשים הסובלים מפגם מוחי, הפוגע ביכולת החשיבה המופשטת שלהם, אינם מסוגלים כלל לרכוש לעצמם את מערכת המושגים המופשטים שממנה יכולות להתפתח דעות קדומות אצל אנשים נורמאליים. הם מגיבים לזולתם מתוך מה שהם קולטים בחושיהם ולכן הם מחוסנים מדעות קדומות. פורֶסְט גַמפ, גיבור הסרט בשם זה, שבעיני סביבתו הנורמאלית הוא מפגר, הוא דמות נפלאה כזאת שנוספה לפני שנים אחדות לזיכרון התרבותי המשותף שלנו.

————————

בדברי מבוא אלה אני מנסה לבסס את הצעתי, שכדאי לכל אדם לדעת איך להפעיל נכונה את פעולות החשיבה הדרושות להתמצאות במציאות, כלומר כאשר הוא או היא חושבים ברצינות מה לעשות, מה דעתם, במה או במי לבחור, במה להאמין, מה נכון ומה לא-נכון, מה/מי טוב ומי/מה לא טוב, מה כדאי ומה לא כדאי להם, וכד'. כעת אני חייב להוסיף שקיימת סיבה נוספת, חשובה ביותר, לכך שצריך ללמוד וצריך לְלַמד בבתי-ספר, מה הן פעולות החשיבה הדרושות להתמצאות ואיך להפעיל אותן כראוי:

הכרת פעולות החשיבה יש לה חשיבות עצומה לעניין ההשפעה שאחרים משפיעים עלינו. מי שמכיר את פעולות החשיבה ויודע להפעילן כראוי, מכיר אותן גם אצל עצמו וגם אצל אחרים. אם תדעו לזהות את פעולות החשיבה השונות ולהבחין ביניהן – הידיעה הזאת תחול גם על עצמכם וגם על הדברים שאתם קולטים מאחרים, על אותן פעולות חשיבה שהם מפעילים על מנת להשפיע עליכם. כך תוכלו להשתחרר מהשפעה של מסרים מן הסוג המכונה תעמולה, פרסומת, הטפה, "שטיפת מוח", אלה שבכתב ואלה שבעל פה, אשר אנשים שונים אומרים לכם על מנת להשפיע עליכם, או מזרימים אליכם באמצעי התקשורת ההמוניים. כוונתי לדברי תקשורת הבאים על מנת להשפיע עליכם בדרכים העוקפות את מנגנוני החשיבה העצמאית שלכם. מסרים כאלה, הניתחים עלינו כברד של קולות וברקים יום אחר יום ולילה אחר לילה כל היום וכל הלילה, מנצלים את העובדה שהציבור הרחב אינו מכיר ואינו יודע להפעיל כראוי את מנגנוני החשיבה שלו. הם מנצלים זאת על מנת לעקוף אותם ולהשפיע עליו, כדי שיחשוב ויעשה לא מה שכדאי לו, אלא מה שכדאי להם. לתופעה הזאת קראנו "ניצול פסיכולוגי". ניצול פסיכולוגי מתאפשר, ושליטתו על המוני בני-אדם מתאפשרת, כאשר אין לנו ידיעה על מנגנון החשיבה שלנו ופעולותיו. רוב-רובנו חושבים שאנחנו יודעים לחשוב ואנחנו לא כאלה שתעמולה משפיעה עלינו – סינדרום הכבש המאמין שבאא-באא-באא כי זה מה שהוא חושב. אולם ברגע שפעולות החשיבה, שאמצעי הניצול הפסיכולוגי מנצלים, מגיעות למודעות – פג כוחן להשפיע, פג קסמה של תעמולה מנצלת מסחרית, פוליטית או אחרת.

עיקרו של הספר הזה הוא מאמץ למען שחרור מניצול פסיכולוגי. קורס מרוכז, מקיף, מפורט ומעשי, בפסיכולוגיה של השפעה. המחבר מתכוון לעשות הכל כדי שתצאו ממנו מחוסנים מפני ניצול פסיכולוגי, תכירו את כל האמצעים וה"טריקים" שלו, ותדעו איך לא לאפשר להם להוליך אתכם ואת ילדיכם באף בכל השטחים: קניות, סגנן חיים, ערכים, פוליטיקה, דעתכם על בני אדם אחרים ועל עצמכם. התחסנות נגד ניצול פסיכולוגי תתרום גם להתחסנות מפני תופעותיו כמו דוגמטיזם, פנאטיות, אידיאליזם במשמעות של ריחוף בענני מילים ללא קשר לקרקע-המציאות, חשיבה והתנהגות עדרית בנוסח באא-באא-באא, ושאר מיני צרות שחוסר הכרה של מנגנון החשיבה שלנו גורם, ושלימוד עצמי בתחום זה יכול למנוע או לרפא.

אני ניגש אפוא לתאר את פעולות החשיבה שאנחנו מפעילים בהתמצאות, ולתאר כיצד להפעיל אותן כדי לא לתעות בדרכי החיים ולא להזיק לעצמנו ולאחרים. בהמשך נפרט בדיוק את האמצעים שיש לנו, כדי להתגונן מפני המדכאים את יכולתנו לחשוב חשיבה עצמאית, והמשבשים את יכולתנו להפעיל את פעולות החשיבה שלנו כראוי.

——————————

"על מזבחו של אל עליון נשבעתי איבת נצח לכול צורה שלעריצות נגד רוחו ומחשבתו החופשית של האדם"  תומסג'פרסון

 

מבוא: מה יש פה ללמוד ולמה

כל אחד יודע שמנגנון החשיבה שלנו מאוד מורכב ומסובך, עםאיןסוף רכיבים ופעולות משולבות. איש אינו מתיימר להכירולדעת את כולן.

גם מנגנון הפעולה של מכונית מודרנית מאוד מורכב ומסובךוממוחשב, וספק אם יש אדם אחד היודע איך להפעיל את כלהפעולות הדרושות לייצור המכונית ולתיקון כל תקלה. בכלמכונית צבור ידע של ספקים לתעשיית המכוניות היודעים למצואאת חומרי גלם, וידע של אחרים שאינם יודעים זאת, אבל יודעיםלבנות את המכונות המפיקות מחומרי הגלם את החומרים שמהםבנויה המכונית תרכובות מתכת, פלדה, חומרים פלסטיים,צבעים, גומי, זכוכית מחוסנת, אריגים שונים, חומרי סיכה,סיליקון לרכיבי המערכת האלקטרונית ובוודאי רבים אחרים. אלההיודעים איך לייצר את החומרים השונים אינם יודעים איך עושיםמהם את רכיבי המכונית, ואלה שמייצרים את הרכיבים אינםיודעים איך מרכיבים מהם מכונית שלמה. אנחנו הנהגים בוודאישאיננו מכירים את רזי פעולתה של המכונית שלנו ואין לנו מושגאיך עושים את החלקים ואיך מרכיבים אותם לשלמות מתואמתאחת. גם המוסכניקים, היודעים הרבה יותר מאיתנו, אינם יודעיםהכל. ובכל זאת, גם אלה מאיתנו שאינם יודעים להחליף גלגליודעים לנהוג ונוהגים בביטחון, ומגיעים בשלום למקום שאליורצו להגיע. איך? – בזכות זה שלמדו לנהוג. אנחנו הנהגים למדנולעשות את הפעולות הדרושות לנהיגה.

ההשוואה בין חשיבה ונהיגה קולעת מבחינה זו, שבזו כן זו לא צריך להכיר את כל רזי המנגנון על מנת להפעילו בסבירות,להימנע מאסונות ולהגיע למטרתנו.

איזו פעולת חשיבה הפעלתי עכשיו בעצמי? – אתפעולתהחשיבה הנקראת השוואה, השוויתי ביןחשיבה ובין נהיגה במכונית. כאשר מפגינים מסוגכלשהו בארץ צועקים לעבר שוטרים או חיילים"נאצים!" – האם הם מפעילים את פעולת החשיבה"השוואה", משווים אותם לנאצים? – בהמשך נראהשלא, שזה רק כאילו השוואה וזה כלל איננו חשיבה.אבל השוואה היא פעולת חשיבה שמסיתים, מטורפיםודמגוגים, משתמשים בה הרבה מאוד. האם לימדואתכם פעם איך להפעיל את פעולת החשיבה הזאתכדי שתהיה סבירה והוגנת, ואיך להבחין שאינה סבירהאו הוגנת? – זהו אחד הדברים שתוכלו ללמוד אותוכאן.

הספר הזה הוא כמו מדריך ללימוד נהיגה (השוואה כמובן):מדריך מעשי ללימוד חשיבה, הבא ללמד את פעולות החשיבה החיוניות להתמצאות ול"נהיגה" (התנהגות) בדרכי עולם וחברה,כדי למנוע אסונות: סטיות מדרך הישר, טעויות ותעיות, תאונות וגם מעשי פשע נוראים.

כעת כבר ההשוואה, בין הצורך להכיר את פעולות הנהיגה החיוניות לנסיעה במכונית, ובין הצורך להכיר את פעולות החשיבה החיוניות להתמצאות במציאות החיים, אינה קולעת לדעת הרבים. אנשים מבינים ומסכימים שחייבים ללמוד נהיגה, כי הם רואים בקלות את התוצאות הרותהאסון של חוסרידיעה.אלא שאותם אנשים, בדרך כלל, רואים את התוצאות החמורות של חוסרידיעה לחשוב רק אצל אחרים, לא אצל עצמם. למשל,קוראי עברית, רובם ככולם, מבינים שאנטישמיות היא טעות חשיבה נוראה ונימוקיה הם שטויות ושקרים. רובנו ככולנו רואים גם את טעויות החשיבה האיומות, הדעות וקדומות ואמונת ההבל,הרווחות בעולם ואינן נוגעות לנו ישירות, אך אנחנו מסכימים שאלה טעויות חשיבה חמורות. בני שבט ההוטו ברואנדה טבחו באכזריות (אופס…. רגע, אפשר לטבוח לא באכזריות?בעדינות?…) לא כל כך מזמן למעלה ממיליון בני שבט טוטסי.סרבים טבחו בבוסנים. הלבנים בדרוםאפריקה החזיקו את השחורים בנפרד מעצמם בכל הנוגע לזכויות אנושיות. אבות האומה האמריקנית, שהגו וניסחו וכתבו בחוקה שלהם את המשפט "כל בני האדם נבראו שווים", היו בעצמם בעלי עבדים.איך הם יכלו לחשוב שהם, כבעלי עבדים, נוהגים נכון? – רובנו ככולנו מסכימים שזה ממש איום ונורא

ואולם אותם האנשים שאתם מכירים בינינו, אלה שלדעתכםראשם מלא שטויות ושקרים ביחס לאדם ולחברה  אינם רואים את טעויות החשיבה של עצמם, להיפך. אנשים בעלי דעות קדומות ואמונות טפלות, בטוחים שהם חושבים נכון שהרי"כולם", כלומר כל אלה במציאות חייהם שהם כמוהם, חושבים כך, כולל מנהיגיהם. ולא מהיום, אלא מהתרבות והמורשת המפוארת שלהם.

לכן תרבויות של דעות קדומות, אמונות טפלות ואידאולוגיות כוזבות, יכולות להתקיים ולפרוח. עובדה היא שתרבויות מוסיפות להתקיים, וחברות מתפתחות ומתקיימות, מבלי שחשיבה נכונה תהיה מקצוע נלמד. ולא עוד, אנשי הגות רציניים רבים מסכימים, שלא מלמדים חשיבה כי לא רוצים שאנשים ילמדולחשוב. מנהיגי החברה ומעצבי דעת הציבור בכל הרמות, למן הממשלה ועד למשפחה, יש להם עניין לשמר את מצב החשיבה הכללי ולא לשנותו, שהרי מנהיגותם תלויה בכך, שאנשים חושבים אותם למתאימים להנהיג. כך זה בכל חברה. כדי שהממסד והשלטון יוכלו לתפקד בנוחות ולהיבחר או להתמנות בכל פעם מחדש, הציבור צריך לחשוב שהמצב הקיים בחברה הוא טוב, מחויבמציאות, או עדיף כי אין אפשרות טובה יותר.החשיבה המקובלת מתמסדת על ידי מערכות החברה ומערכת החינוך, והיא המקיימת את החברה, מוסדותיה, והנהגתה.

לא מלמדים חשיבה כי אפשר גם בלי, כי אין דרישה שילַמדו, וכי תרבויות לא רוצות להשתנות אלא להוסיף להתקיים כמו עד עכשיו.

מה עשיתי עכשיו, ולא בפעם הראשונה? הפעלתי את פעולת החשיבה שהיא הכללה. הכללתי "תרבויות" (הו, כמה קל להכליל…) מבלי לטרוח ולפרט לאלו תרבויות אני מתכוון ומתי. הפעלתי, נוסף על כך, את פעולת החשיבה הנקראת סברה או השערה, אותה פעולתחשיבה שאנחנו מפעילים בדרך כלל כאשר אנחנו מצביעים על יחס בין סיבה לתוצאה: הסיבה היא שלא רוצים להשתנות והתוצאה  לא מלמדים חשיבה. או, הסיבה היא שמנהיגי החברה רוצים לשמר את דפוסי החשיבה המקיימים אותם בשלטון;והתוצאה היא שוב אותה תוצאה: לא מלמדים לחשוב כדי שאנשים לא ילמדו לחשוב אחרת. הנחות והשערות, כמו אלה שלי, נקראות גם "תיאוריות"ו"קונספציות". אלה הן פעולות חשיבה מסוכנות ביותר לאמת ולחיים, כי הן אופייניות דווקא לאלה מאיתנו המכונים "אנשים חושבים" – בעלי הסמכות והאינטליגנציה היתרה שבינינו, אשר רבים מהם מבינים ומציגים את הסברות שלהם כעובדות או כמסקנות סופיות שאין להרהר אחריהן. בהמשך נציב תמרוריאזהרה איך להימנע מכך ואיך לא להיפגע מתיאוריות כאלה.

אני מודע לאפשרות שהקורא יחוש ספק בכך שילמד לחשוב יותר נכון, או ספק אם מישהו בכלל יכול ללמד אותה/אותו להכיר את פעולות החשיבה שלו ולהפעילן נכון. בתקווה להגביר בכם את האמון בכך, אאיר את הבעיה מכמה זוויות נוספות:

1) איש אחד הלך בדרך והנה מולו בא עדר גדול של כבשים. וכל הכבשים פעו בקול באאבאאבאא. האיש עצר אחד מהכבשים שנראה רציני ומכובד ואמר לו:סליחה אדוני, אולי תוכל להסביר לי, למה אתם כולכם אומרים רק באאבאאבאא?

הכבש בחן אותו במבטו, חשב רגע, ולבסוף ענה: אני אומר באאבאאבאא כי זה מה שאני חושב!.

המשל העצוב הזה בא להמחיש את העובדה שכל אחד חושב,ושעצם זה שכל אחד חושב בעצמו אינו מביא טובה או כל תוצאה מעניינת לו או לאחרים. כל אחד חושב?… לא מדויק! – יותר נכון היה לומר "כל אחד נחשב על ידי זרם המחשבות שלו". אם תשאלו אדם ממוצע היושב לו בשמש בפתח ביתו "על מה אתה חושב?", הוא צפוי לענות "על כלום סתםמעביר את הזמן…", "מה שבא לראש…" – וזאת תהיה התשובה הנכונה.חלק גדול מה"חשיבה" מתרחש כמו טיסת מכשירים אוטומטית,מבלי שהטייס (אנחנו) נצטרך לנהוג בכלל, אלא ניתן ל"מכונית החשיבה" שלנו לדהור חופשי, להשתולל בלי שום מגבלות של חוקי טבע בעולמות דמיוניים, ולהביא לתודעתנו מחשבות,דימויים סצנות, בלי שנצטרך לפקח על המנגנון בכלל.

הספר הזה אינו עוסק במחשבות הבאות והולכות בעצמן כמו סרט על מסך תודעתו של האדם. בתחום הזה אנחנו חוגגים יחד עם כולם את "חופש המחשבה", החופש "לשבת מול הים ולא לחשוב", כמו ששר פעם אריק אינשטיין. או כמו הזמר שהפך מאמין גדול אדוק בדתו וקיצוני בדעותיו, אריאל זילבר, ששכב על הגב והיה חולםהוזה, בחיים שנראו לו יפיםיפים "ממש כמו מחזה". באותו שיר הוא גם שר "…עכשיו שלא נשאר יותר במה להאמין/ אני שוקע לעתים בהזיות על מין"… "במה להאמין",קשור להתמצאות, לפעולות החשיבה שהאדם צריך לדעת להפעיל כדי לבחון את המציאות, לקרוא את הסימנים ולהבין את משמעותם, על מנת להגיע למסקנה מה האמת ולהאמין בה. הזיות על מין והזיות בכלל לא שייך לענייננו ואין לנו שום יומרה ללמד אתכם בשטח זה כל דבר.

הבעיה היא, כאמור, במה להאמין, וזאת בעיה רצינית שהיא בתחום המחשבה שבאחריותנו. טבע האדם הנורמאלי, בניגוד לטבע הכבש, הוא כזה, שגם כשהוא מאמין באמונות טפלות, וגם כשהוא מבצע פשעים ומעשי זוועה איומים, הוא חושב שדעותיו צודקות ומעשיו מוצדקים, במיוחד כאשר הוא חושב מחשבה קונוונציונאלית, כלומר עם העדר. אם לא היה חושב שמעשיו מוצדקים לא היה עושה אותם. ואותו נורמאלי גם חושב שהוא יודע לחשוב. – גם אלה היו הכללות, חלקי תיאוריה על "טבע האדם הנורמאלי", אבל הכללות כאלה טובות בעיניי, כי כל אחד יכול לבדוק מייד את העובדות בעצמו מתוך נסיון החיים שלו או שלה. אנא, עצרו רגע כדי לבדוק אם הן נכונות ביחס לעצמכם וביחס לנסיון החיים שלכם!

ובכן, כולנו (בהכללה) חושבים שאנחנו צודקים ויודעים לחשוב.ולמרות שאנחנו יודעים שחשיבה היא חרבפיפיות, אנחנו חושבים ומדברים עליה, כמו בביטוי "אנשים חושבים", כעל משהו שהוא רק חיובי וטוב. זה מצביע, לדעתי, על נכונות ההכללה, שבתרבות שלנו לא יודעים ולא מתעניינים מה זאת באמת חשיבה, מה באמת עושים כשחושבים. חוגגים את הישגי החשיבה ומתעלמים מסכנותיה. הזדמנתי פעם למשרדו של אדם הידוע בארץ כברסמכא בענייני מדע, ועל שולחן העבודה שלו הייתה לוחית מתכת זהובה, מאוד מכובדת, עליה הייתה חרוטה מילה אחת: THINK, כלומר חִשבו, חשוב, חשבי. זאת, אגב,הזדמנות להקדים ולומר משהו שיפורט בהמשך, על כך שהלשון מעצבת במידה רבה את החשיבה שלנו. עובדה היא, שתחילה חשבתי שמה שאני קורא הוא "חשוב", ורק חשיבה נוספת הבהירה לי, שעבור החושב באנגלית, המשמעות היא בעצם שונה,כוללת יותר. לגופו של עניין, מה שהלוחית הזאת אומרת הוא גם מיותר (אלה הקוראים אותה לא יכולים שלא לחשוב) וגם יש בו סכנה למשל, שהאדם ישקע במחשבות ולא ישים לב למה שקורה מתחת לאפו. עדיף היה שאותו איש היה חורט על הלוחית את המילים BE AWARE (הֱיּו מוּדעים), שהיא פעולת חשיבה שאין בה סכנה ואנחנו מזניחים אותה לרוב, ועל ידי כך גורמים קשיים וצרות לעצמנו ולאחרים. "חשוב" כציווי אין בו שום יתרון ולרוב הוא מסתכם בבאאבאאבאא.

2) "…לפחות שנישלישים מהצרות הבאות עלינו, באותמטפשות אנושית, רוע אנושי, ואותם כוחות אדירים הדוחפים לרוע ולטפשות והמצדיקים אותם אידיאליזם, דוגמטיזם, ופנאטיות העושה נפשות לאלילים דתיים ופוליטיים. ואולם פנאטיות, דוגמטיזם ואידיאליזם, קיימים רק הודות לכך שאנחנו תמיד חוזרים על אותם חטאים אינטלקטואליים. אנחנו חוטאים בכך שאנחנו מייחסים ערך מוחשי ל"כאילו"ידיעה חסרת משמעות ומתפלשים בפשטנותיתר,הכללתיתר והפשטתיתר." (אלדוס האכסלי, "ידיעהוהבנה").

‏ובכן, אני מאמין שהספר הזה יוליך את הקורא כברתדרך ארוכה לקראת הימנעות מאותם "חטאים אינטלקטואליים" שאליהם התכוון האכסלי: פשטנותיתר, הכללתיתר והפשטתיתר.הפשטה והכללה הן שתי פנים לאותה תופעה עצמה; הכפילות באה ככל הנראה לצורך הדגשה, כי העניין כל כך נורא חשוב! אם אפשר לתקן "לפחות שנישלישים" של צרות הבאות מטפשות ורוע, והמוצדקות במיני אידיאליזםדוגמטיזםפנאטיות, על ידי המנעות מטעויות בחשיבה נורמאלית  אני מאמין שחובה לנסות.

"אני מאמין שחובה…" (לעשות או לא לעשות משהו)זאת פעולתחשיבה הנקראת שיפוט ערכי. מקומה הראוי הוא בסוף שרשרתהחשיבה או הטיעון, כי היא,כמו פסקדין, מסיימת דיון שהיו יכולות להיות בו חילוקידעות. ברור שאם נשארו חילוקי דעות, שיפוט ערכי מעורר התנגדות ולרוב הדיון הופך לריב.הזהרו!

מצד שני, הביטוי הוא גם ביטוי עובדתי, אבל לא על נושא הדיון (על מה ש"חובה לנסות") אלא על עצמי. "אני מאמין" הוא ביטוי עובדתי על המצב הפנימי שלי,על מה שיש בדעתי וברגשותיי. ביטויים עובדתיים מסוג זה, ביטויי אני מאמין/סבור/משער/חושב, וכד', מאזנים במידתמה את השיפוט הערכי המתייחס לעניין הנדון, ולכן הם עדיפים על ביטויים לא אישיים כמו"אנחנו יודעים ש…" או "ברור כשמש ש…", או חלילה"איך את לא מבינה ש…" – ואפשר לרדת עוד ועוד ברמת התוקפנות של גינוי הזולת שדעתו אחרת: "רק מטומטם גמור לא מבין ש…" . אני קורא לביטוים לאאישיים כאלה, שהם על גבול של תוקפנות או תוקפניים, "שפיטה ערכית" ולא "שיפוט ערכי", כדי לחדד את ההבדל בין שני אופני ההרגשה והביטוי("שפיטה" מזכיר "שחיטה"…). אם רוצים למנוע התנגדות ולעודד דיון חופשי, כלומר להקל על אחרים להביע דעות שונות מבלי לעורר משבר ביחסים, עדיף תמיד לדבר על עצמכם ולא לשפוט אחרים.

מה עשיתי עכשיו? כתבתי (דיברתי) ואח"כ דיברתי על מה שדיברתי כאן ועכשיו. זה נקרא "פידבק", משוב,התרומה הגדולה ביותר, לדעתי, של מדעההתנהגות היישומי לדיון, כלומר לחשיבה בצוותא. עוד על כך בהמשך.

חשיבות ההכללה של האכסלי, שאנחנו מייחסים ערך מוחשי ל"כאילו" ידיעה שהיא חסרתמשמעות, מצריכה המחשה אחת או שתיים, הנה:

עובדה מחרידה היא, שמיליוני אנשים טובים במאה הקודמת נפלו קרבן להכללה ש"המטרה מקדשת את האמצעים".

הקוראים מוזמנים בנקודה זו לבחון את עצמם, כדי לבדוק אם דעתם השתנתה לעומת דעתם ברגע זה, לאחר שיקראו מה הפתרון של התרגיל הבא בחשיבה. – כעת ענו בדמיונכם על השאלות הבאות:

1. המטרה מקדשת את האמצעים?

2. האם קיימת, לדעתך, מטרה המקדשת את האמצעים? מה היא?

3. האם נכון, שהמטרה לא מקדשת את האמצעים?

4. האם נכון, שהמטרה לא תמיד מקדשת את (כל) האמצעים?

5. האם נכון, שהמטרה אףפעם לא מקדשת את האמצעים?.

6. האם נכון, שכל התשובות האפשריות על השאלות הללו אינן נכונות?…

פתרון: ההכללה "המטרה מקדשת את האמצעים" היא "חטא אינטלקטואלי", הפשטתיתר, שטות גלויה. מטרה ואמצעים הן מילים מופשטות, הן לא קיימות במציאות המוחשית. במציאות רק אנחנו, בני אדם חיים וחושבים, מסוגלים להצדיק או לא להצדיק כל דבר וכל מעשה שהוא. לכן התשובה הנכונה היא "כן" על שאלה 6. היש למישהו עדיין ספק בכך? האם זה באמת כל כך פשוט? האם זה רק עניין של אנימציה, הנפשה בדמות כאילוממשית של מילים שאינן קיימות במציאות? – התשובה היא שוב "כן!", כמובן  אלא אם כן מישהו ראה פעם זוג אמצעים יושבים על ספסל, וראה שניגשת אליהם מטרה, כולה זוהר ויופי, ואומרת להם "הריני מקדשת אתכם בספרקדוש זה(או באידיאולוגיה זו)!…"

וגם אם די בכך כדי להוכיח שהפשטתיתר והכללתיתר הם"חטא" נורא  הנה עוד דוגמה לצרותצרורות שהפשטות והכללות מביאות על מין האדם, ועליו בלבד. יכולת חשיבה היא מתתטבע (או מתתאלוה אם אתם מעדיפים) שזכה בה המין האנושי, הוא לבדו. זהו מותר האדם מן הבהמה. הברכה, שיכולת החשיבה המופשטת מביאה, ניכרת בכל הישגי האנושות, אבל היא בקלות הופכת לקללה, קללת יכולת ההפשטה, אם לא יודעים להשתמש בה כראוי וחוטאים בהפשטת יתר. לצורך המחשה,אתם מוזמנים ללמוד משהו מן הכלב שלכם:

כלב לבן לעולם לא יכול להיות "בלתיכלבי" (על משקל"בלתיאנושי") כלפי כלב שחור, כי הוא מתמצא במציאות בעזרת חושיו. אין לו מושגים בראש שאיתם הוא מסוגל לחשוב.אין בראשו קיום למושג של תכונה מופשטת ("שחור") או הכללה ("השחורים"). הוא מתוּכְנָת על ידי הטבע, להתייחס לכל כלבבשרודם הנקרה בדרכו על פי האינסטינקט הטבוע בו,בתוספת מעטה של מה שלמד מניסיונו. אם המראֶה, ההתנהגות,צליל הנביחה או הריח של הכלב האחר, מעוררים את זיכרונו או משפיעים על חושיו כך שיגיב אינסטינקטיבית בתוקפנות  הוא יהיה תוקפני ואלים כלפיו, אך לעולם לא "בלתי אנושי" או תוקפני מתוך ידיעה, עיקרון, או מוּדעות כלשהי. לעולם הכלב לא יהיה מסוגל לחשוב מחשבה אנושית כגון, "אה, זה שחור, מכירים אותם, הם רוצים את רעתנו ואסור לתת בהם אמון…".

גם אנשים הסובלים מפגם מוחי, הפוגע ביכולת החשיבה המופשטת שלהם, אינם מסוגלים כלל לרכוש לעצמם את מערכת המושגים המופשטים שממנה יכולות להתפתח דעות קדומות אצל אנשים נורמאליים. הם מגיבים לזולתם מתוך מה שהם קולטים בחושיהם ולכן הם מחוסנים מדעות קדומות. פורֶסְט גַמפ, גיבור הסרט בשם זה, שבעיני סביבתו הנורמאלית הוא מפגר, הוא דמות נפלאה כזאת שנוספה לפני שנים אחדות לזיכרון התרבותי המשותף שלנו.

————————

בדברי מבוא אלה אני מנסה לבסס את הצעתי, שכדאי לכל אדם לדעת איך להפעיל נכונה את פעולות החשיבה הדרושות להתמצאות במציאות, כלומר כאשר הוא או היא חושבים ברצינות מה לעשות, מה דעתם, במה או במי לבחור, במה להאמין, מה נכון ומה לאנכון, מה/מי טוב ומי/מה לא טוב, מה כדאי ומה לא כדאי להם, וכד'. כעת אני חייב להוסיף שקיימת סיבה נוספת, חשובה ביותר, לכך שצריך ללמוד וצריך לְלַמד בבתיספר, מה הן פעולות החשיבה הדרושות להתמצאות ואיך להפעיל אותן כראוי:

הכרת פעולות החשיבה יש לה חשיבות עצומה לעניין ההשפעהשאחרים משפיעים עלינו. מי שמכיר את פעולות החשיבה ויודעלהפעילן כראוי, מכיר אותן גם אצל עצמו וגם אצל אחרים. אםתדעו לזהות את פעולות החשיבה השונות ולהבחין ביניהן הידיעה הזאת תחול גם על עצמכם וגם על הדברים שאתם קולטיםמאחרים, על אותן פעולות חשיבה שהם מפעילים על מנתלהשפיע עליכם. כך תוכלו להשתחרר מהשפעה של מסרים מןהסוג המכונה תעמולה, פרסומת, הטפה, "שטיפת מוח", אלהשבכתב ואלה שבעל פה, אשר אנשים שונים אומרים לכם עלמנת להשפיע עליכם, או מזרימים אליכם באמצעי התקשורתההמוניים. כוונתי לדברי תקשורת הבאים על מנת להשפיע עליכםבדרכים העוקפות את מנגנוני החשיבה העצמאית שלכם. מסריםכאלה, הניתחים עלינו כברד של קולות וברקים יום אחר יוםולילה אחר לילה כל היום וכל הלילה, מנצלים את העובדהשהציבור הרחב אינו מכיר ואינו יודע להפעיל כראוי את מנגנוניהחשיבה שלו. הם מנצלים זאת על מנת לעקוף אותם ולהשפיעעליו, כדי שיחשוב ויעשה לא מה שכדאי לו, אלא מה שכדאילהם. לתופעה הזאת קראנו "ניצול פסיכולוגי". ניצול פסיכולוגימתאפשר, ושליטתו על המוני בניאדם מתאפשרת, כאשר אין לנוידיעה על מנגנון החשיבה שלנו ופעולותיו. רוברובנו חושביםשאנחנו יודעים לחשוב ואנחנו לא כאלה שתעמולה משפיעהעלינו  סינדרום הכבש המאמין שבאאבאאבאא כי זה מהשהוא חושב. אולם ברגע שפעולות החשיבה, שאמצעי הניצולהפסיכולוגי מנצלים, מגיעות למודעות  פג כוחן להשפיע, פגקסמה של תעמולה מנצלת מסחרית, פוליטית או אחרת.

עיקרו של הספר הזה הוא מאמץ למען שחרור מניצול פסיכולוגי. קורס מרוכז, מקיף, מפורט ומעשי, בפסיכולוגיה של השפעה. המחבר מתכוון לעשות הכל כדי שתצאו ממנו מחוסנים מפני ניצול פסיכולוגי, תכירו את כל האמצעים וה"טריקים" שלו,ותדעו איך לא לאפשר להם להוליך אתכם ואת ילדיכם באף בכל השטחים: קניות, סגנן חיים, ערכים, פוליטיקה, דעתכם על בני אדם אחרים ועל עצמכם. התחסנות נגד ניצול פסיכולוגי תתרום גם להתחסנות מפני תופעותיו כמו דוגמטיזם, פנאטיות,אידיאליזם במשמעות של ריחוף בענני מילים ללא קשר לקרקעהמציאות, חשיבה והתנהגות עדרית בנוסח באאבאאבאא, ושאר מיני צרות שחוסר הכרה של מנגנון החשיבה שלנו גורם, ושלימוד עצמי בתחום זה יכול למנוע או לרפא.

אני ניגש אפוא לתאר את פעולות החשיבה שאנחנו מפעילים בהתמצאות, ולתאר כיצד להפעיל אותן כדי לא לתעות בדרכי החיים ולא להזיק לעצמנו ולאחרים. בהמשך נפרט בדיוק את האמצעים שיש לנו, כדי להתגונן מפני המדכאים את יכולתנו לחשוב חשיבה עצמאית, והמשבשים את יכולתנו להפעיל את פעולות החשיבה שלנו כראוי.

——————————

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מנגנון החשיבה שלך: מדריך למשתמש”