שמי אנדרי בן 33 מנתניה. נולדתי עם שיתוק מוחין בעקבות בעיה של חוסר חמצן בזמן הלידה, השיתוק מוחין מתבטא אצלי […]
– פרק 1 –
התחלות הן תמיד קשות
יוסי נולד בנתניה.
בעקבות סיבוך בלידה, הוא נולד עם שיתוק מוחין אשר גרם לו לנכות קשה בארבעת הגפיים, וקושי ביכולת לתקשר עם הסובבים.
בגיל שלוש יוסי נכנס לראשונה לגן. הוא הגיע על כיסא גלגלים.
יוסי היה ילד סקרן עם רצון לגלות את העולם.
בגן אמרו עליו שלמרות המוגבלות הקשה, הוא עוד יגיע רחוק.
עברו השנים ויוסי גדל והגיע יומו הראשון בבית הספר, לכבוד היום הזה הוא קיבל לראשונה כיסא גלגלים ממונע.
לבית הספר של יוסי קראו “מנצחים”, בית ספר מונגש לבעלי מוגבלויות אשר הגיעו אליו תלמידים ותלמידות מכל הארץ.
ההתחלה לא הייתה פשוטה.
כילד שלא ממש מדבר, אלא מוציא קולות, התקשורת עם הסובבים הייתה קשה מאוד.
צוות בית הספר חשב להציע ליוסי עזרי תקשורת שונים במקום היכולת לדבר, אך יוסי, שהיה עקשן מטבעו, נלחם על היכולת לדבר, בעבודה קשה עם קלינאי תקשורת ותמיכה מצוות בית הספר.
עם השנים הצליח יוסי להשתלב במערכת הבית־ספרית, הדיבור השתפר ויוסי הפך לתלמיד מן המניין.
עברו השנים ויוסי הפך לנער מתבגר העולה לכיתה ט’.
את פתיחת שנת הלימודים יוסי אהב מאוד, הוא התרגש לראות מה חדש בבית הספר, מה שלום החברים ולראות פרצופים חדשים.
בזמן שיוסי סקר בעיניו את הסביבה, הוא שם לב לתלמיד חדש ולא מוכר, שערו היה בלונדיני והוא צלע ברגלו הימנית. היה נראה שהוא איבד את דרכו. ושאל: “אתה צריך עזרה?”
“היי, אני אבי וזה היום הראשון שלי בבית הספר, אשמח אם תוכל לעזור לי למצוא את הכיתה שלי.”
יוסי הציג את עצמו והציע לאבי ללוות אותו לכיתתו, יוסי שמח לגלות שאבי בכיתה המקבילה לשלו והשניים נפגשו לעיתים קרובות.
באחת ההפסקות שאל אבי את יוסי: “יש לך חברה?”
“לא!” ענה יוסי במבוכה חלקית.
“עם עיניים כאלה אין אחת שתסרב לך,” אמר אבי בחיוך.
יוסי אמר: “אני לא מאמין באהבה, הכול זה מזל בחיים.”
תוך כדי שיחה, יוסי שם לב לנערה מהממת שיושבת עם נער על הספסל כשההליכונים שלהם מלפניהם. עיניה הירוקות והגדולות ממש היפנטו אותו.
“מאיפה אתה בארץ בכלל?” שאל אבי, אך יוסי לא ענה. “היקום קורא ליוסי!!!”
“סליחה,” ענה יוסי.
“פעם ראשונה שאני רואה מישהי שמבלבלת אותי כך, מה שאלת?” הוא החזיר את מבטו לאבי.
“מאיפה אתה בארץ?” אבי שאל שוב.
“נתניה, אני מנתניה ואני חייב לגלות מי הנערה הזו.” יוסי החזיר את מבטו לנערה.
“אמרת שהכול מזל, לא? אז אני המזל שלך,” אמר אבי, “אני מכיר את התלמיד שהיא ישבה איתו, הוא נוסע איתי בהסעה לבית הספר, מחר תקבל את כל התשובות.”
למוחרת יוסי ראה את אבי ואת הנער מאתמול מתקרבים לעברו. היה לו ג’ל בשיער והוא נעזר בהליכון.
“יוסי, תכיר, זה ליאור והוא לומד בשכבה של יסמין, הנערה שראית אתמול.”
ליאור סיפר ליוסי שיסמין נערה מחוזרת מאוד בשכבה שלהם, כל הבנים של כיתות ז’ מאוהבים בה. “היא ואני אפילו היינו חברים תקופה… תהיה לך תחרות לא קלה,” חייך ליאור ונפרד מיוסי ומאבי.
אין עדיין תגובות