החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מחר ירד גשם

מאת:
הוצאה: | 2020 | 124 עמ'
קטגוריות: סיפורת עברית
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

"אני רואה את זה ככה: אם אתה לא נלחם בזוועה, אתה נהפך לחלק ממנה"

גיבור הנובלה של רוני אלפנדרי, מחר ירד גשם, פועל בעולם מעיק ואכזרי ומחפש חיפוש אמיץ אחר תוחלת וגאולה. שוב ושוב הוא מוצא את עצמו מול קור וניכור, מחפש נואשות אחר תקווה וחיבור לנפשו ולמשפחתו. מעשה של רוע מוחלט, בנאלי וחסר טעם מוביל אותו לצאת למסע חיפוש אחר אהבה. האמונה שיוכל להסביר את מעשיו לבנו, אותו נטש בגיל צעיר, מכפרת במעט על תחושת הריקנות שהוא חווה במציאות המפורקת, עולם שבו האהבה מתקשה לשרוד.

 

לספרו החדש של רוני אלפנדרי מחר ירד גשם יש להקשיב. עולה ממנו תחושת הדחיפות של אדם המבקש לספר את אשר על לבו, בדרכו האחרונה. בדרך אל הגרדום הפנימי הזה, הזמן מדמם. זוהי נובלה על רוע, אהבה ובגידה, אבל יותר מכל – על מה שנותר בלתי מפוענח, מעבר למלים.

יקיר אלקריב

 

מצאתי בנובלה של רוני אלפנדרי קסם רב. הגישוש הזה אחר העבר, אחר אינטימיות והניסיון להסיט מסכים. המון עדינות יש בנובלה, המון התבוננות דקה ותובנה שהיא תמיד אנושית.

ליה נירגד

דר' רוני אלפנדרי, עובד סוציאלי קליני. עוסק בפסיכותרפיה פסיכואנליטית ובצילום. מרצה באוניברסיטאות חיפה ובר-אילן. זה ספרו השביעי.

מקט: 4-249-50820
"אני רואה את זה ככה: אם אתה לא נלחם בזוועה, אתה נהפך לחלק ממנה" גיבור הנובלה של רוני אלפנדרי, מחר […]

1

אבא שלי היה רוצח.

ועדיין הוא אבא שלי. אבא שאני אוהב. אבא שהחזיק אותי בידיו. שלימד אותי על ציפורים. איך אפשר להסביר כזה דבר? בקושי אפשר לתאר. אני מתכוון לנסות. אני חייב. אחרת אין כל טעם לחיי. אם לא אנסה, אמשיך להסתובב סביב עצמי כמו אידיוט. אמשיך לחפש את אבא שלי בכל אדם שאפגוש. זה לא ייגמר טוב. אני רוצה להיות אבא אחר. בלי הצל שלו שחודר מתחת לעור. אני רוצה לקלף את השכבה שעוטפת אותו, השכבה הרעילה. אני רוצה להמשיך לאהוב אותו.

אבי הרוצח. אבי שכבר מת. אני חושב שהוא מת. אני רוצה לראות את זה דרך עיניו. אולי זו הדרך היחידה שלי להבין בלי להשתגע. אני הולך לכתוב את זה כפי שאולי הוא היה כותב את זה. אולי ככה אמצא מרגוע.

אם הוא היה כותב, אם הוא היה כותב את זה כדי לספר לי, אולי הוא היה כותב את זה ככה. הינה אני מתחיל. בלי "פעם אחת", בלי "היֹה היה". מהאמצע, שהוא גם ההתחלה, שהוא גם הסוף. קטעים־קטעים. שבור. זיכרונות קרועים. כתב חידה. מבוך חיי.

אם הייתי מוצא יומן שהוא השאיר אחריו. אם הייתי מוצא מכתב שכתב למישהו. אולי שם הייתי קורא את זה. אבל לא היה יומן. אין מכתבים. לכל היותר גלויה ששלח פעם מדרום צרפת. יש זיכרון, אבל אני מפחד להאמין שהוא אמיתי.

יש כמה תמונות. הן מפוזרות עכשיו על השולחן, סביב המחשב הנייד. אני מסתכל עליהן ורואה אותו. בתמונות, המבט שלו נראה אדיש. עייף. ככה נראה רוצח? הוא בכלל מסוגל לספר סיפור?

אני כותב אליו. אני אומר: תכתוב, אבא יקר שלי, אבא רוצח שלי. אני אקרא. אני כותב ואני קורא. תספר לי. אני מקשיב. מי יודע, אולי ככה אפגוש אותך. אולי אם אני אכתוב את מה שאתה היית כותב, ייווצר מקום בעולם, שבו נוכל להיפגש.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.