החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מעשה שלא היה

מאת:
הוצאה: | 2017-09 | 208 עמ'
קטגוריות: מבצעי החודש, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

מלחמת יום הכיפורים היא מגנט שמושך אליו ממציאי תיאוריות קונספירציה. אבירם ברקאי למד את מרביתן, אם לא את כולן.

האם בין שלל התיאוריות ישנה אחת הראויה לתשומת לב יותר מאחרות?

מתברר שכן.

את תיאוריית הקונספירציה הצבעונית ביותר, המכעיסה ביותר, המקוממת ביותר, משווקים ד״ר אורי מילשטיין וחבורתו.

ויש להם לא מעט חסידים.

תקציר הקונספירציה_ שר החוץ הנרי קיסינג׳ר (בשם ארצות הברית), הנשיא אנואר סאדאת (בשם מצרים) ושר הביטחון משה דיין (בשם ישראל) רקחו מזימה סודית.

המטרה_ מציאת הדרך לקירוב השלום בין ישראל ומצרים ושבירת הברית ארוכת השנים בין מצרים לבין הדוב הרוסי.

המכשול העיקרי_ הכבוד הלאומי של מצרים שרוסק לרסיסים בתוך ארבעה ימים בחודש יוני 1967; ההכרה שמצרים לא תשב לשולחן המשא ומתן לפני שיושב כבודה.

השיטה_ ישראל תאפשר לכוחותיו של סאדאת לאחות מחדש את כבודם באמצעות ניצחון קטן.

האמצעי_ שר הביטחון והצלע הישראלית בקונספירציה, משה דיין, יעכב את גיוס המילואים, ימנע ״מכה מקדימה״ ויגרום לצה״ל להילחם ״חלש״.

אמת או בדיה? קונספירציה או היסטוריה? לברקאי אין ספק.

כמו ברבי־המכר הקודמים שלו_ על בלימה, בשם שמים, אנחנו על השחור, גם במעשה שלא היה טווה ברקאי פרט לפרט. בחוש דרמטי יוצא דופן ובקפדנות מחקרית הוא מפריך את תיאוריית הקונספירציה. חשוב מזה, הוא מספק לקוראים תמונה אמיתית על תהליכי קבלת ההחלטות שקדמו למלחמת יום הכיפורים ושופך אור על פינות עלומות בהיסטוריה הצבאית והמדינית של ישראל.

במעשה שלא היה ברקאי מספר את המעשה שהיה.

 

אבירם ברקאי, מחבר הספרים:

על בלימה – סיפורה של חטיבת השריון 188 במלחמת יום הכיפורים;

בשם שמים – קורותיה של טייסת

הפנטומים 201 במלחמת יום הכיפורים;

משק כנפי הטעות – סדרת ראיונות עם האלוף אלי זעירא ובכירים נוספים בעקבות מקורות הערכת המודיעין השגויה טרום מלחמת יום הכיפורים;

אנחנו על השחור – סיפור לחימתה של חטיבה 500 המורחבת במלחמת שלום הגליל.

נוסף על עיסוקו כחוקר וכותב על מלחמות ישראל, ברקאי הוא מורה דרך, מרצה, מדריך נהיגה מתקדמת ומחברם של שנים־עשר ספרים בנושאי ג'יפים, אופנועים, חילוץ, טיילות־שטח וגם

ספר ילדים אחד, בשביל הנשמה.

מעשה שלא היה הוא ספרו ה־17.

מקט: 15100808
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
מלחמת יום הכיפורים היא מגנט שמושך אליו ממציאי תיאוריות קונספירציה. אבירם ברקאי למד את מרביתן, אם לא את כולן. האם […]

פרולוג

באחד מימי אביב 2010 הבנתי שמישהו אולי השתגע.

הכול התחיל כמה חודשים קודם לכן. ‘על בלימה’, ספר הביכורים שלי בנושא מלחמת יום הכיפורים, יצא לאור והתנחל על מדפי החנויות. בתוך זמן קצר התברר לי שנוסף על התיקון שהספר עשה ללוחמי חטיבת השריון 188, סימנה לידתו גם שינוי עבורי — ‘על בלימה’ היה הזרע שנבט והצמיח את סקרנותי לכל מה שנכתב על מלחמות ישראל. ‘תיק רבין — איך תפח המיתוס’, ספרו של ד’ר אורי מילשטיין, היה אחד מהם.

כשסיימתי את קריאת ‘תיק רבין’, אחזו בי שתי תחושות עיקריות: הראשונה — וואווווו. הסרתי את הכובע בפני המחקר המקיף. השנייה — האומנם? האם יצחק רבין, רמטכ’ל, שר ביטחון וראש ממשלה, הגיע לאן שהגיע רק בגלל קשרים נכונים? האם מרגע פריצתו לאוויר העולם ועד ההתנקשות בחייו לא עשה דבר טוב מעודו?

מתפעל, וגם תוהה, הרמתי טלפון לד’ר מילשטיין.

הצגתי את עצמי. שאלתי אם אפשר להיפגש.

‘אתה מוזמן,’ ענה מילשטיין.

לביתו של הדוקטור הגעתי בצוותא עם ידידי פרופ’ רפי נגלר, סקרן, חקרן ואיש ספר, ושטחתי בפניו את הדילמה בין ההתלהבות לתמיהה.

מילשטיין פטר את תמיהתי באמירה — ‘אילו היית מכיר את הנושא לעומקו, היית יודע שאלה הם פני הדברים. זה האיש.’ אחר כך הציע שנצטרף אליו ולכמה מחבריו, שרואים עין בעין איתו את סוגיות הביטחון של מדינת ישראל.

בבית הקפה ‘אלפרדו’ בקריית אריה התוודענו לד’ר מיכאל ברונשטיין ולאביתר בן צדף.

בחלוף שעה, אחרי שעברתי בהצלחה סדרת שאלות בידע כללי בנוגע למלחמת יום הכיפורים, רכן לעברי בן צדף, בעברו עורך הדו־ירחון ‘מערכות’, נעץ בי מבט נוקב ושאל — ‘ומה קרה עם דדו?’

‘לא הבנתי,’ עניתי.

‘איך דדו מת?’

‘למיטב זיכרוני,’ גימגמתי, ‘הוא שיחק טניס, קפץ לברֵכה וקיבל דום לב.’

‘לא!’ פסק בן צדף.

‘לא?’

‘לא!’ התעקש בן צדף.

‘אז איך הוא מת?’

‘חוסל!’ התיז בן צדף.

‘חוסל?’

‘כן. מישהו הטביע אותו בברכה.’

‘מה?!?’

‘מה שאתה שומע.’

‘ויש סימוכין לכך?’

‘אין. אבל אנחנו יודעים.’

לא הספקתי לעכל את ה’בשורה’ וכבר נחתה עלי פצצה נוספת — ‘אתה יודע מי היה ישראל ליאור?’

‘כן,’ מילמלתי. ‘המזכיר הצבאי של גולדה מאיר.’

‘ומה קרה איתו?’

‘אתה מתכוון איך הוא מת?’

‘כן!’

‘חוסל?’ גימגמתי.

‘כן!’ קבע בן צדף. ‘גם הוא.’

זה היה, כאמור, באחד מימי אביב 2010.

באותו הרגע, ממש באותו הרגע, הבנתי שמישהו כנראה השתגע. וקיוויתי בכל נפשי ובכל מאודי שזה לא אני.

***

זמן קצר אחרי הפגישה ההיא הוצע לי להצטרף לרשימת המכותבים האלקטרונית של ‘הפורום האזרחי לתחקור קרבות’ (או בשמו הנוסף — ‘הפורום לאזרוח תחקירי קרבות’).

על פניו זה נשמע מרתק. את הפורום הקימו חמישה אנשים שהצהירו שאינם מופעלים על ידי שום גורם, ומטרתם היא לחשוף את האמת על ‘קרב החווה הסינית’ ועל קרבות אחרים, כדי לשפר את תרבות התחקיר והפקת הלקחים בצה’ל.

אז נרשמתי.

מהר מאוד התבררו לי שני דברים. הראשון — אורי מילשטיין ו’חבורת אלפרדו’ הם נותני הטון בהתכתבויות ה’פורום’. השני — לצד התחקור של קרבות החווה הסינית הפציע נושא חדש עבורי תחת אלומת אור רחבה אפילו יותר — תיאוריית הקשר. המזימה שהובילה למלחמת יום הכיפורים. ה’קונספירציה’.

קראתי בעיון.

את ה’קונספירציה’ שהפיצו ד’ר מילשטיין ו’חבורת אלפרדו’ מצאתי כמרקחת לא עשויה, לא ראויה.

מה היה יכול לגרום לחבורת אנשים רציניים לכאורה להמשיך בדרכו של הברון מינכהאוזן, ובמקום לרכוב על כדור תותח או על סוס שנחצה לשניים, לרכוב על כנפי אוסף שמועות, מעשיות והשערות?

הנחתי לזה.

והמשכתי לחקור את המלחמה ההיא בדרכי שלי — המסורתית. הגמלונית. מסמך. עוד מסמך. פה ושם גיליתי משהו חדש. בזהירות הכרזתי על הממצא וסייגתי את דברי בסימן השאלה המתבקש.

בעודי עובד על המחקר, התחלתי להוביל סיורים בעקבות הספר ‘על בלימה’, ואף הוזמנתי להרצות על המלחמה. בסיום האחד, גם השני, הותרתי זמן לשאלות.

מה דעתך על השערת הקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים? — נשאלתי פעם ועוד פעם, והבנתי שמה שהיה בעיני מרקחת לא ראויה לא היה כך בעיני אחרים. רבים אחרים.

ובכל זאת הנחתי לזה.

בינואר 2017, כמעט שבע שנים מהיום שנחשפתי לקונספירציה מבית מדרשם של אורי מילשטיין ו’חבורת אלפרדו’, יצא לאור ספרי ‘אנחנו על השחור’. חודש אחרי יציאתו לאור הוזמנתי להרצות על המלחמה שטילטלה את ארץ הארזים.

כשהגיע זמן השאלות, הונפה יד באוויר.

‘זה לא קשור למלחמת לבנון,’ היסס השואל, ‘אני יודע שעד היום התמקדת בעיקר בחקר מלחמת יום הכיפורים. מכיוון שכך, אולי תואיל בטובך לענות לי — מה האמת מאחורי סיפור הקונספירציה של המלחמה ההיא?’

הגיע הזמן להשיב.

***

‘מעשה שלא היה’ שונה מספרי הקודמים.

כל מי שמצפה למצוא כאן את הקצב, המתח, הריגוש, העצב, הכעס, הקרביים המתהפכים, הגרון שנחנק והדמעות הזולגות — מיני דברים שאמרו או כתבו קוראי ‘על בלימה’ ‘בשם שמים’ ו’אנחנו על השחור’ — נכונה לו אכזבה.

‘מעשה שלא היה’ הוא קודם כול ולפני הכול מחקר. ובתור שכזה, הוא לא מתיימר לעשות את מה שעשו ספרי הקודמים. אלא שהמחקר, שאת פירותיו אני פורש בפניכם בדפים הבאים, הוא בעינַי הרבה מעבר להפרכת המעשייה שמילשטיין וחבורתו רקחו לנו. תוצריו מספקים זווית ראייה ממוקדת והסברים לרוב על תהליכי קבלת ההחלטות שקדמו למלחמת יום הכיפורים, ובעשותם זאת מאפשרים לחוות את קצות העצבים הרגישים של המלחמה ההיא.

זאת שכבר 44 שנים לא מרפה מאיתנו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מעשה שלא היה”