לרדוף אחרי צל

פרולוג

אוקטובר 2007- ‘המשרד’.

אוקטובר 2007. יום שישי אחה’צ. טלפון ‘הכלנית’ על שולחנו של אריק בלשכת ראש המוסד למודיעין, שנקרא בפי כל ‘המשרד’ טרטר ברעש. לאחר כמה צפצופים של הסתנכרנות מערכות הערבול האוטומטיות, שמע אריק את קולה של ראשת שלוחת המוסד בפריז, חיה קלמי.

‘אריק, חדשות טובות. החבר הצרפתי שלך, אדמירל לקוסט, התמנה היום כראש ה-DGSE-. התקשרתי למשרדו למסור איחולים בשמך כראש המוסד, וגם שלחתי למשרדו זר גדול של ורדים אדומים.’

‘איזה יופי!’, אמר אריק.

‘מה שהכי מעניין’, אמרה חיה, ‘ היה התגובה לפרחים שלי. תוך שעתיים ממשלוח הפרחים קיבלתי עם שליח מכתב תודה רשמי חתום בכתב ידו של האדמירל המודה על הפרחים. מה שמסקרן היא העובדה כי בתוך המעטפה הרשמית מצאתי מעטפה קטנה סגורה וחתומה בשעווה עם חותמת לשכת ראש הביון הצרפתי, ועליה רשום בכתב יד שמך בתוספת המילה ‘דחוף’

‘תפתחי אותה!’ אמר אריק.

‘רגע’, אמרה קלמי. אריק שמע את קול פתיחת המעטפה בסכין חיתוך.

‘אני לא מבינה כלום’. אמרה חיה. ‘יש פה דף לבן ועליו רשומים בכתב יד מספר שנראה לי כמו מספר טלפון בינלאומי בן חמש עשרה ספרות, ומשפט בן שלוש מילים: ‘Cherchez la femme’

‘זה מאד מעניין, אבל עדיין לא אומר לי כלום. האם המספר הזה מוכר לך?’ שאל אריק בסקרנות

‘לא יודעת. הקידומת מאד מוזרה. אני לא מכירה שום מדינה או עיר עם קידומת כזאת. אני מציעה שתעביר את זה לאגף טכנולוגיות או לאגף מחקר. זו המומחיות שלהם’.

‘תכתיבי לי בבקשה את המספר ותשלחי את המקור בדואר דיפלומטי. יכול להיות שיש בפתק עוד חומרים בדיו סתרים שאני רוצה שיבדקו במעבדות של האגף הטכנולוגי’, אמר אריק.

קלמי החלה בהכתבה. אריק רשם. בסך הכול 15 ספרות. אלה לא היו מספרי טלפון מוכרים לו. הוא ניסה לחייג את המספר המסתורי ומיד נענה באנגלית על ידי המרכזייה הבינלאומית: ‘המספר שאתם מחייגים איננו קיים’. הוא זמזם באינטרקום הפנימי, וקלייר מזכירתו ענתה לו מיד. ‘אני צריך שתיקחי משהו באופן דחוף לתורן באגף הטכנולוגי. מבקש שיבדקו אותו בשבילי’, אמר אריק בנימה עניינית. ‘תעשי עותק ותבקשי גם מאנשי אגף מודיעין ומחקר לנסות לפענח את המסר הזה’.

חצי שעה חלפה ומנהל האגף הטכנולוגי, יולי אבנשטיין, היה על הקו. ‘אריק, זה אמנם נכתב בפורמט המתחזה להיות מספר טלפון בינלאומי, אבל אין כאלה קידומות בעולם לא למדינה ולא לעיר. הרצתי את זה במערכת האלגוריתמים שלנו, ומה שנראה הכי הגיוני הוא שהמדובר בסט של שני מספרים של שבע ושמונה ספרות. מי ששלח לך את זה רצה, כנראה, להסתיר את המהות האמתית של המספרים, אבל ידע גם שנבין בקלות שזה לא ממש טלפון של איזו בחורה’

אריק חייך לעצמו. לקוסט היה חובב מושבע של תשבצים וחידות הגיון.

‘לא מבין.’ אמר אריק, ‘אתה אומר זה לא טלפון של איזו אישה, אלא מה?’

‘זה נראה לי כמו סט של קואורדינאטות. הכי טוב זה לפנות ליחידת המיפוי של אמ’ן. אבל לא נראה לי שיש שם מישהו רציני עכשיו. יש רק תורנים. כולם בחופשת סופ’ש, אתה יודע.’

‘תודה רבה’ אמר לו אריק ‘אני אקח את זה מפה’.

דקה מאוחר יותר היה על הקו חגי בראל, עוזרו של ד’ר חיימוביץ, ראש אגף המודיעין והמחקר.

‘היי אריק, בדקנו את זה במערכת ‘גלילאו’ החדשה שלנו. תיאורטית זה נראה כנקודת מפגש בין שני סטים של קואורדינאטות ימיות: צפון ומזרח. לדעתנו, זה צריך להיות כתוב: Latitude:N 12° 27.805′ Longitude:E 53° 49.4243. כשהעלינו את זה על מפות עולמיות הגענו לנקודה הנמצאת כמאה ועשרים מייל צפונית מזרחית לאי סוקוטרה, באמצע הים הערבי, בנתיב האניות מן המזרח הרחוק למפרץ עומן או נתיב ימי מן המפרץ הפרסי דרך מפרץ עדן בכיוון לים האדום. בכל זאת רצוי לבדוק את זה מול מודיעין חיל הים’, סיכם חגי בראל.

‘ולמה הכוונה במשפט ‘חפש את האישה’?’, שאל אריק.

‘אם זה אכן בים, אנחנו חושבים שזה שם של אנייה. אבל זו רק השערה ראשונית, בלי אחריות’, אמר חגי בראל כדרכם של אנליסטים שאינם ששים להתחייב.

אריק לחץ שוב על כפתור האינטרקום: ‘קלייר, תשיגי לי בבקשה את האלוף אלי שרון, מפקד חיל הים’.

אריק אהב את שרון כאח. הם חלקו בזמנו חדר בקורס לוחמים בשייטת 13 וצמחו במקביל כמפקדי צוות בקומנדו הימי ובהמשך כמפקדי פלגה. לפני למעלה משנתיים סייע לו אלי כמפקד חטיבת האמ’מ1 באגף המבצעים בהקמת בסיס האזנה בדרום אזרבייג’אן על גבול איראן וכן בסיס לוגיסטי קדמי של המוסד. שניהם היו בנים למשפחות ניצולי שואה, ולא אחת במהלך פעולות מבצעיות של יחידות קומנדו משולבות מטכ’ל, שייטת ולוחמי כידון של המוסד, דיברו ביניהם באידיש על מנת למנוע מן המאזינים, אויב או עמית בבור הפיקוד, להבין אותם.

האינטרקום זמזם שוב: ‘שרון יחזור אליך לטלפון האדום בעוד כמה דקות. יש אצלו ישיבת מטה חיל הים’, עדכנה קלייר.

עד שתתקבל השיחה, נכנס אריק ל’חדר המאובטח’ הצמוד ללשכתו. רק בחדר הזה הייתה עמדת מחשב ‘stand alone’ עם קישור לאינטרנט. מטעמי אבטחת מידע כל יתר מחשבי המוסד היו מחוברים רק ברשת פנים ארגונית (אינטרא–נט) מסווגת בהתאם לדרגת החשיפה והסיווג הביטחוני האישי של בעל התפקיד. מחשבי מערכת הביטחון כולה היו ללא אפשרות לחיבור לאינטרנט. לאף מחשב פעיל במוסד לא הייתה נקודת עגינה להחסן USB או כונני דיסק.

הוא הפעיל את המחשב האישי, נכנס לאינטרנט ורשם את המילה ‘סוקוטרה’. הוא מצא שזהו אי שומם ומיוחד במינו מול חופי תימן. ‘סוקוטרה’, הוא קרא במאגר המידע ‘הוא חלק מקבוצת איים קטנה באוקיינוס ההודי הנקראת על שם האי הגדול שבהם. ‘סוקוטרה’ נמצאת כ–350 ק’מ דרומית לתימן וכ–250 ק’מ מזרחית לסומליה’.

הטלפון האדום שוב קרקש במשרדו: ‘אריק, זה אלי שרון. אני מאד עסוק, אבל אמרו לי שזה דחוף ‘, אמר מפקד חיל הים.

‘סליחה שאני מבלבל לך את המח בערב שבת, אבל זה משהו מבצעי. אני צריך את העזרה שלך. קיבלתי מראש ‘ פירמידה’2 מידע דחוף ביחס לנקודת מפגש של קואורדינאטות שאנחנו חושבים שנמצאות באמצע הים, בנתיב אוניות תובלה מן המזרח הרחוק למיצרי באב אל מאנדב’, אמר אריק.

‘זה מחוץ לטווח האופרטיבי שמעניין אותי בשוטף’, אמר אלי שרון. ‘מה יש שם?’

‘יש זמן מה אצלנו במערכת ‘ידיעה’ על אנייה הנושאת טילים צפון קוריאניים או איראניים שיעדם עזה. הוצאנו על זה צי’ח לכל העמיתים שלנו במערכות המודיעין המערביות, ולפני זמן מה קיבלנו מידע על מיקום שבו יש איזו אוניית משא שנושאת עליה קונטיינרים ומארזי מתכת גליליים לכיוון פורט סודאן. אנו חושדים שהמדובר בנשק ובטילים אסטרטגיים של טק’ק המיועדים לחמאס בעזה’

‘וזה לא סובל דיחוי?’, שאל שרון. ‘ יש לי ישיבה ביום ראשון בבוקר עם מוצצי הדם מאגף התקציבים באוצר לקראת אישור תוכנית החומש להצטיידות חיל הים’.

‘אם ראש המודיעין של ‘פירמידה’ שולח לי קואורדינאטות ביום כניסתו לתפקיד, הוא כנראה מתכוון לאותת לנו שיש שם משלוח גדול ומיוחד של נשק שובר שוויון. הוא שלח לי את המיקום של אותו כלי שיט על מנת שאנחנו נטפל בכך בטרם יהיה מאוחר מדי. אני חייב לאכן את האונייה הזאת, אם אכן מדובר באנייה. אתה יכול להטיל את זה על מישהו?’

‘תן לי לבדוק. הצוללת אח’י ‘דולפין’, נמצאת כרגע ב’משט שקט’ במפרץ הפרסי, מזרחית לנמל ראס באנדר. אבל היא רחוקה מדי, ואין לי כלים אחרים בזירה. אולי אני אבקש מאדמירל סקוט סוויפט, מפקד הצי השביעי האמריקני העוגן במנאמה בבחריין. להוציא מטוס סיור ימי מן הבסיס הימי הקדומני שלהם בדיאגו גרסייה, לחפש את האונייה שלך בים. תן לי לחזור אליך’.

‘רעיון מעולה’, אמר אריק.

‘ טוב. יתקשרו אליך. ביי ‘, סיכם שרון וחזר לעיסוקיו.