החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

לב נכון

מאת:
מאנגלית: מרווה שלו מרום ועומר מיכאליס | הוצאה: | 2021 | 235 עמ'
קטגוריות: יהדות, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

העולם מתגלה ומתכסה לעינינו ובלשוננו. כיצד נעמוד בו בין יש לאין?

בספרו לב נכון יוצא מיכאל פישביין לחבר בין חיינו לבין מגענו בעולם – בין הדרך שבה אנו מפרשים ומעניקים משמעות לדברים, בין הצורות שבהן אנו חיים – לבין ממד של פתיחות עקרונית כלפי הנסתר והלא־נודע. פתיחות זו, כפי שמתברר מן הקריאה בספר, היא בעלת היבטים תאולוגיים, הקושרים יחדיו את האדם, את העולם ואת האלוהים. אולם אין זו תאולוגיה המצויה לנו מן המוכן שצריך לשנן אותה, אלא זוהי תאולוגיה שצריך לגשש לעברה, שדורשת את עֵרנותנו ואת תשומת ליבנו אל חיינו־שלנו ואל המקורות התרבותיים העומדים לרשותנו. זוהי תאולוגיה הדורשת תעוזה וענווה; הקשבה מתמידה לשינויי הרוח; הבנת המרחבים הפרשניים שבהם מתקיימת התודעה ושבהם נוסדת התרבות; ופתיחות ושימור של המתח בין הנאמר והנמסר לבין הבלתי ניתן להיאמר. היא דורשת לב נכון.

מיכאל פישביין הוא מחשובי החוקרים בענפיה השונים של מחשבת ישראל: ממחקר המקרא, המדרש, מסורת הפיוט והמיסטיקה היהודית ועד המחשבה היהודית המודרנית. הוא מכהן כפרופסור למדעי היהדות בבית הספר לדתות באוניברסיטת שיקגו, והוא חבר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים. בין ספריו נמנים פירוש מקיף של ההפטרות וכן פירוש לשיר השירים, וכן ספרי המחקר פורצי דרך בפרשנות המקרא בישראל הקדומה; המיתוס המקראי ויצירת המיתוס אצל חז"ל; והדמיון הפרשני.

מקט: 4-249-50911
העולם מתגלה ומתכסה לעינינו ובלשוננו. כיצד נעמוד בו בין יש לאין? בספרו לב נכון יוצא מיכאל פישביין לחבר בין חיינו […]

פתח דבר

הספר לב נכון נכתב במקור באנגלית. יחד עם זאת, תרגומו של הספר לעברית איננו מעשה של מעבר מלשון אחת ללשון אחרת ותו לא. במקום זאת, התרגום הוא מעשה המבקש להשיב את המקור למקורו. כלומר, הגם שהספר נכתב במקור באנגלית, בכל זאת יצא, במובנים הרבה, מן הלשון העברית. הכיצד? לאורך כל הספר, כפי שיגלה קוראו, משולבים בו, אם על דרך הציטוט הפשוט או על דרך הדרש, אם ברמז אם בסוד, מקורות מן המסורת היהודית. המקורות אינם רק מצוטטים אלא הם נדרשים ומתפרשים, מזוּמנים לשיחה ישנה חדשה על אודות היחס אל האלוהים, אל העולם ואל הזולת. יתר על כן, אין המדובר כאן רק במקור מובהק זה או אחר המשולב כך או אחרת בטקסט, אלא בכך שעצם לשונו של המחבר אחוזה בלא הַפרד בעברית, בהיות המסורת היהודית מסורתו ובשיחה, שאורכה כאורך חייו, שניהל עם הלשון הזו. המעבר מן האנגלית לעברית מאיר שיחה זו באור עז. בעוד האנגלית עוטפת את השיחה העברית המתנהלת לאורך דפי הספר כמלבוש, לעִתִּים עבֶה ולעִתִּים דק, היא נחשפת עתה ביתר בהירות, מוצגת באופן גלוי יותר עבור קוראה ומדוברת מתוכה פנימה.

עם זאת, תרגום הספר איננו רק מעשה של נבירה בעבר והעלאה של מקורות מוכרים יותר ופחות ושילובם לכדי מסכת עברית. מעשה כזה, הגם שהוא קשוב מאוד לעבָרה של העברית ולמקורות היהודיים, עדיין היה נמצא חסר, ואולי אפילו צחיח וחסר חיים. תחת זאת ביקש הספר לשמור על קשב דק לדבר מה נוסף, והוא הלשון העברית בת זמננו; או אולי מוטב, במהדורתו העברית ביקש הספר להיכנס לשיחה חדשה, מפגש שלא נוהל בו באנגלית. זוהי השיחה עם העברית הדבורה בפי דובריה היום. לשון זו היא במידה רבה לשון חול, כלומר לשון המשמשת את האדם במעשיו ובשגרת חייו היומיומית, בתסכוליו האפרוריים ובשמחות קטנות עם גדולות. ואולם, כפי שיעלה בדפיו של הספר, אף החול איננו חול סתם, והשגרה איננה הווה סתמי. השגרה עצמה גדושה במגע עם העבר ופתוחה אל העתיד, ומן החול מציץ תדיר ממד אחר, ולפעמים אף מתפרץ אליו בכוח מאיים. תקוותנו היא כי הספר העברי מצליח לשמור על המגע החי עם הלשון העברית הזו, להיענות לה, לקיים את השיחה מתוך התחשבות מתמדת בה ובהווייתה העכשווית, אך גם להחיות אותה ממעייני עברה ולהשיב לה מעט ממה שנזכר בה אך בקושי וממה שהקהו שיני הזמן או שנִשחק בחולין.

במובן זה, תרגום הספר לעברית מבקש לא רק למסור בעברית את עדותו אלא אף לפתוח עבור קוראו צוהר לאחד ממאפייני היסוד של הלשון העברית: היותה של הלשון רבת אנפין, עשויה רובדים ושכבות שונות, תמהיל מסחרר של שימושי קודש ושימושי חול, צירופים ומבני דקדוק שכיחים ושגרתיים וגלויים לצד מילים חידתיות, היגדים טמירים ושימושי לשון שהסתתרו עידן ועידנים. מן המוּכר ועד המנוכר, הֵכֶּר ונֵכֶר. אל הפרדס הזה נכנס הספר – לא כדי להציץ בו, לא על מנת לחשוף את סודותיו ולא חלילה כדי לקצץ בנטיעותיו אלא כדי להתהלך בו בדברים, לצאת בו לשוח. כאן, אם להקדים את המאוחר, אנו נוגעים בדבר מה המצוי בלב לִבו של הספר, והוא ריבוי הפנים כמאפיין יסודי של התרבות היהודית. עניין זה, כפי שיובהר לאורך הספר, לא נוגע אך ורק לפרשנות הכתובים ולמגע עם הטקסט, כפי שמעידה כאלף עדים מסורת המדרש, אלא הוא חיוני וחשוב ונחוץ לא פחות כאשר העיניים מורמות מן הדף, כלומר בשעה שפונה אדם לכלל מגעיו בעולם. וכפי שיפים הדברים לכתוב ולפירושיו, ולעצם הליכותיו של אדם בעולם, כן יפים הם להבנת הלשון העברית, שאף היא עשויה שכבות שונות האחוזות זו בזו.

אך לא רק עברית היא לשונו של הספר, כפי שלא רק אנגלית הייתה לשונו המקורית. במובן מסוים, אל העברית של הספר מתנקזות לשונות הרבה. כך למשל מצוטטת בו פה ושם הארמית; ומלבדה מציצות מחרכיו גם הלשון הערבית, לשונם של יהודים לאורך מאות שנים שבה נכתבו אחדות מיצירות המופת של המסורת; היידיש, אשר הייתה לסם חיים בלשונם העברית של החסידים; הגרמנית, אחת מן החשובות שבלשונות ההגות היהודית במאה העשרים; הצרפתית, אשר בה אירעו אחדות מפריצות הדרך הפילוסופיות הגדולות של הדורות האחרונים; וכמובן האנגלית. אנו מקווים כי לשונו העברית של הספר מִתחיָה מן המגע עם האנגלית, השפה שממנה תורגם, מאופקיה, מבְניה, תבניותיה והאפשרויות הנפתחות דרכה, כפי שזכו יצירות עבר לחיוניוּת העולה מן המפגש בין לשון ללשון.

אין די בעצם תרגום הספר כדי להשיבו אל הלשון העברית. לשם כך עליו למצוא קוראים שייענו לקריאתו. אכן, ספר זה מבקש את קוראיו, בני שיח, בני ובנות הזמן הזה. הוא אינו מניח, בצאתו אל קוראיו, אורח חיים זה או אחר, בקיאות מועטה או מרובה במקורות, שכנוע פנימי או אמונה יוקדת. הוא פונה למבקשי דרך, דוברי עברית אשר חשים כי לשון החול איננה ממצה את חייהם הרוחניים, השומעים קול דוד דופק. אנו מקווים כי הספר יפגוש בקוראים אשר אף מבלי לדעתו ביקשו אותו, ומאחלים לקוראיו למצוא בו חן וחסד וחוכמה ודעת.

 

מיכאל פישביין ועומר מיכאליס

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.