החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

כשאלוהים היה צעיר

מאת:
הוצאה: | 2021 | 304 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

אלוהים של יוכי ברנדס הוא ממש לא אלוהים מופשט.

יש לו תכונות אנושיות לגמרי. יותר מזה, הוא אפילו משתנה. וכל זה לא קורה לו בזכות עצמו, אלא בזכותן של כמה מהדמויות הגדולות של התנ"ך, שעושות לו "בית ספר". כל אחת על פי דרכה האופיינית לה, ולה בלבד.

חוה, קין, נח, אברהם, משה, אליהו ויונה — לא כולן דמויות מופת — מצליחות לסחוט מאלוהים של התנ"ך את המאפיינים האנושיים שלו ולהפוך אותו לאלוהים שלנו.

כשאלוהים היה צעיר הוא ספר כייפי, גדוש בהומור שובב, כתוב בשפה שווה לכל נפש ונקרא בשטף.

ספר־מעדן, מחכים ומענג, שפותח את הראש ואת הלב.

יוכי ברנדס, שספריה מפליאים להפוך את התרבות היהודית לחגיגת קריאה אמיתית, קוראת עבורנו בספר הזה את התנ"ך מחדש.

זו אחת הפסגות הגבוהות של יצירתה.

יגאל שוורץ

מקט: 15101267
אלוהים של יוכי ברנדס הוא ממש לא אלוהים מופשט. יש לו תכונות אנושיות לגמרי. יותר מזה, הוא אפילו משתנה. וכל […]

הקדמה

אלהים הוא הגיבור הראשי של התנ’ך. כל יתר הגיבורים נכנסים ויוצאים. באים והולכים. ואילו אלהים נמצא בו מהפסוק הראשון ועד הפסוק האחרון.

אבל אלהים של סיפור הבריאה אינו אלהים של סיפור המבול.

ואלהים של סיפור המבול אינו אלהים של סיפור העקדה.

אלהים משתנה.

לפעמים לאט ולפעמים מהר.

לפעמים מעט ולפעמים הרבה.

אני עומדת לחשוף בפניכם את סיפוריהן של שבע דמויות תנ’כיות ששינו את אלהים לבלי הכר.

לא משנה אם אתם חילונים או דתיים, חופשיים או הלכתיים, אתאיסטים או מאמינים — רוב הסיכויים שאלהים שלכם מופשט. אין לו גוף. אין לו אישיות. אין לו רגשות. אין לו רצונות. ודאי אין לו יצרים ותשוקות.

זה אלהים של הרמב’ם, בן המאה השתים עשרה, שנעשה ברבות הימים אלהים של כולנו.

אבל אלהים של התנ’ך הוא אלהים אחר.

לגמרי אחר.

הספר שלי מיועד לבעלי לב חזק שמוכנים להכיר את אלהים האמיתי של התנ’ך.

יוכי ברנדס

כפר סבא, תשפ’א 2020

נ.ב.

א. ציטטתי את המקורות כפי שהם. לעתים מילה במילה ולעתים בדילוגים. אך בלי שום מראה מקום (כדי לא לקטוע את שטף הקריאה). מי שמבקשים לדעת מהיכן נטלתי כל ציטוט יכולים להקליד בגוגל כמה מילים ברצף. בימינו הרי לא צריכים להיות למדנים כדי למצוא מראי מקום.

ב. את שם השם המפורש כתבתי ה’. המילה י־ה־ו־ה מופיעה בספרי רק כשאני רוצה להדגיש את שמו הפרטי של אלהי ישראל.

ג. פיסקתי על פי שיקול דעתי את רוב המקורות שאינם מן התנ’ך. את המקורות התנ’כיים העתקתי עם ניקוד (כמקובל בספרי התנ’ך המודפסים) ופתחתי שורה חדשה לאחר כל משפט (ולעתים אף לאחר כל פיסקה). חשוב לי לציין את זה כיוון שכל החלטת פיסוק היא פרשנות.