החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

קשרים חבולים

מאת:
מאנגלית: עמית פכלר ואודי הררי | הוצאה: | 2014-04 | 280 עמ'
זמינות:

35.00

רכשו ספר זה:

כיצד יכולים יחסים קרובים להסב לנו עונג, לגדל אותנו ובאותה עת לגרום לנו נזק וכאב?

הפסיכואנליטיקאי הניו-יורקי מייקל אייגן לש בספר זה את החומרים מהם עשויים החלומות: טראומות, פנטזיות ורגשות כגון אשמה, תאוות-נקם, שנאה ואימה. מושגיהם של ביון ושל ויניקוט מוארים באור חדש, וקשת ססגונית של מטופלים ומודרכים ממחישה לנו את הפרדוקסים הכרוכים בעבודה הפסיכואנליטית: קארי, אמנית העולה לגדולה ומתקשה להתמודד עם ההצלחה; פאם, השולפת מצלמה בסופי פגישות ומצלמת את המטפלת שלה במפתיע, ועוד.

בפרק אישי במיוחד מתאר אייגן את ילדותו והתבגרותו, ואת ההשפעות של הבודהיזם ותורת הקבלה על חשיבתו הקלינית. קולו של אייגן הוא קול חם וכתיבתו מאפשרת לקוראיו להרגיש בנוח להיות הם עצמם.

לספר מצורפת הקדמה שכתב אייגן במיוחד למהדורה העברית.

מקט: 4-249-50222
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
ביקורת על הספר

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר

קשה להאמין שכבר ארבעים שנה אני עובד כפסיכותרפיסט. חזיתי בהתחלפותן של אופנות רבות, וחלקן ממשיכות להתקיים. חובי לתחום הטיפול עצמו הוא אחד מחובותי הכבירים ביותר, על כך שסיפק עולם, סביבה ומקום שאפשרו לי להשתמש בעצמי בצורות שחוללו שינוי בחייהם של רבים, לרוב לטובה. בה בעת התאפשר לי להמשיך בחקירה-עצמית לאורך כל חיי, להטיח את ראשי בקצוות היקום הנפשי שלי ולמצוא לעתים פתחים מועילים ויקרים מפז.

בתחילת שנות השישים התחלתי לעבוד בתור מטפל בילדים סכיזופרנים, ואחר כך עבדתי עם מבוגרים וילדים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, עד שהוסמכתי בסופו של דבר כפסיכולוג וכפסיכואנליטיקאי. בשנות השבעים התחלתי לפרסם מאמרים ולשתף אחרים בתהודות מעולמות שגיליתי – עבודה בחפירות. עם התקדמות העשורים, ספגתי השפעות רבות – פרויד, יונג, אדלר, פרום, קוהוט, אקזיסטנציאליזם, פסיכולוגיית הגשטאלט, הומניזם, פסיכותרפיה גופנית, הפסיכואנליזות הצרפתית והבריטית ועבודה יצירתית רבה מארצי שלי, עבודה שהיא חיה ותוססת עד מאוד כיום. אהבתי מאוד את כל ענפי פסיכולוגיית המעמקים האלה, ויותר מכך. הם הזינו אותי והעניקו לי כלים שאִפשרו לי להוסיף ולהתקדם עם עצמי ועם אחרים. הם פתחו עולמות של חוויה ושל משמעות.

אין הרבה מחברים שאני קורא על בסיס שבועי או חודשי. שלושה מהם הנם ביון, ויניקוט ולאקאן. שני הראשונים חשובים במיוחד כחומר-רקע לספר זה. ביון וּויניקוט חופפים באופנים רבים. שניהם עוסקים בשיגעון על היבטיו ההרסניים והיצירתיים. שניהם גם עוסקים בחבלה לעצמי או לאישיות וביכולתנו לחיות. שניהם מרגישים שתחושת החִיוּת שלנו נמצאת בעין הסערה ויכולה לגרום חבלה כשם שהיא יכולה להיחבל. היא יכולה להיות מורעלת ורעילה ולהתקהות במשך החיים. אולם אצל שני המחברים קיימת אמונה או תחושה עמוקה שאם ניתנת להם ההזדמנות, תהליכים מצמיחים מגיעים לכל מקום. חִיות זקוקה לתמיכה ולתרגול על מנת שתעלה יפה ושתגיע לשילובים מעשיים של הגינות ויצירתיות.

אחד מן המאפיינים המצמררים של החיים הוא העובדה שקשרים שמזינים גורמים גם לחבלה. צורתנו מתעצבת ומתעוותת בעת ובעונה אחת. בספר קודם, הזנה רעילה (1999),[2] חקרתי את הצורות שבהן ההזנה והרעלנים הרגשיים מותכים זה בזה. קשרים חבולים משלים ומוסיף לזאת, בכך שהוא מדרבן אותנו להתבונן כיצד אנו פוצעים את הקשרים שאנו צריכים לחיות ונפצעים על-ידיהם, ולהתמודד עמם כמיטב יכולתנו. התמודדות זו, במידה שאנו מסוגלים לה, טומנת בחובה חדווה משל עצמה, ואולי גם זה חלק ממה שמוזר בחיים. לעתים (בהחלט לא תמיד) נכון אפילו שככל שהחבלה חמורה יותר, החדווה עזה יותר.

הן ויניקוט והן ביון מייחסים חשיבות רבה לחלימה. שניהם מרגישים שהחלימה ממלאת תפקיד נכבד בכך שהאדם מרגיש שהוא בחיים, ושהחיבור בין חלימה לערות הוא חלק מכך שלחיים יש טעם של חיים. ויניקוט נבדל מביון בכך שהוא מקדיש זמן רב יותר לטיבם של הדברים כשהם מתנהלים כשורה. אך הוא מתאר את השקיעה והגסיסה של הרגש ושל ההוויה כשהדברים אינם מתנהלים כהלכה. עם זאת, מלבד ביון אינני מכיר עוד מחבר אשר מתאר באופן כה מדוקדק מה קורה בתוכנו כשהדברים משתבשים. הוא מדגיש בין היתר שעבודת-החלום שלנו יכולה להיחבל, וכאשר היא נחבלת, נפגעת יכולתנו לעכל ולעבד מזון רגשי ומנטאלי.

בבסיס ספר זה עומדת ההנחה שהקשר הטיפולי (חבול/גורם-חבלה ומצמיח כאחת) עוזר לתמוך בעבודת-החלום ובקשרים המתקיימים בין מציאות החלום לפעילויות הערוּת היומיומיות. לפיכך, אנו מקווים גם שהטיפול עוזר לשפר את העיכול הנפשי. למצער, אנו סבורים שהוא יעזור לנו ללמוד משהו על אודות יחסינו לתהליכים רגשיים, כך שנהיה לשותפים טובים יותר לעצמנו ולאחרים. הטיפול והחיים בוחנים בלא הרף את האמונה הזו – אף שאיני אוהב להבחין בין טיפול לחיים. הטיפול הוא צורה שעוטים החיים – לא רק ניסיון של החיים לתקן את עצמם ולטהר את עצמם מרעלים, כי אם גם ניסיון לברוא חיים חדשים, כולל איכויות של קשרים ושימושים בהם, עם אפשרויות שלשם גילוייָן יידרשו אולי חיים שלמים.

קיימת חפיפה בין נושאים בספר זה לדת, לאמנות ולספרות. מחקרים בחבלה לנשמה, הישרדות והתחדשות עוטים צורות שונות. הטיפול הוא מעין 'ציור פעולה' [action painting] בהילוך-איטי, עם רגשות ומחשבות בתוך אנשים וביניהם. הטעם והתחושה או האיכות של הנוכחות האישית מונחים על הכף. בטיפול יש לנו הזדמנות להאט את הדברים, ללעוס רגעים של פגיעה/התחדשות, ולטעום ולעכל חלקית את מה שסוחף אותנו הלאה בדרך כלל. אנו חוששים (ולעתים תכופות בצדק) שקשרים מעניקי-חיים הם מאיינים. בטיפול ניתנת לנו ההזדמנות לבדוק את היסוד המאיין, לספוג אותו ולעבוד אתו. המסתורין עתיק-היומין המתחדש בטיפול כולל, אהדדי, למידה כיצד חוויית צורות איון מסוימות עשויה לתרום לחיים.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קשרים חבולים”