החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על חמוטל בר-יוסף

חמוטל בר-יוסף נולדה בשנת 1940 בקיבוץ תל-יוסף, ועד 1948 גרה בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע, כפר ורבורג ועין ורד. הוריה עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1936. רוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג בנם היחיד במלחמת השחרור. גרה בירושלים החל ... עוד >>

קריאות ושריקות

מאת:
הוצאה: | 2005 | 334 עמ'
קטגוריות: עידן חדש, עיון
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

זהו הספר האישי ביותר של חמוטל בר-יוסף. כאן – לא בשירים – ביטאה באופן ישיר את דעותיה ואת השקפותיה. המסות והמאמרים הללו, שנכתבו לאורך כמה עשרות שנים, הם מעין אלבום צילומים המשקף את הביוגרפיה של השקפת עולמה. הם נכתבו כדי לעשות משהו לקורא, לרגש אותו או להשפיע עליו. הם מופנים אל הישראלי המשכיל העכשווי, החילוני, החווה את התדלדלות הממד הרוחני של הציונות; אל הישראלי הדתי המתון, המשתוקק להעשיר את יהדותו בנכסי התרבות המודרנית; ואל העולה המשכיל, המתעניין במה שמטריד את ילידת הארץ, שהשקפותיה נמצאות על קו התפר שבין התרבויות הישראליות הללו. חמוטל בר-יוסף מאמינה שעל קו התפר הזה יכולה וצריכה להיווצר בארץ הזאת תרבות ישראלית-יהודית בעלת רמה רוחנית ומוסרית, תרבות שאפשר להתגאות בה.

מקט: 001-2240-002
מסת"ב: 978-965-565-118-8

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר

זהו הספר האישי ביותר שלי. כאן – לא בשירים – ביטאתי באופן ישיר את דעותי ואת השקפותי. המאמרים הללו, שנכתבו לאורך כמה עשרות שנים, הם מעין אלבום צילומים, שסדרם הכרונולוגי משקף תקופות שונות בביוגרפיה של השקפת עולמי. השקפותי הן תגובה לסביבה שבה חייתי, לספרים שקראתי, למקומות שבהם עבדתי. כל אלה עיצבו לא רק את מחשבותי אלא גם את סגנוני. למדתי הרבה מעבודתי כמורה בבית-ספר תיכון, כחברת צוות ספרות באגף לתכניות לימודים במשרד החינוך, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון, וכעמיתת מחקר במכון הרטמן. פעמים אחדות הזדמן לי ללמד באוניברסיטאות בחוץ-לארץ – בצרפת, אנגליה, ארצות הברית ורוסיה – וגם זה העניק לי תובנות חדשות על הקיום הישראלי והיהודי. לא פחות מזה למדתי משיחות עם ידידי ומכרי, השייכים לחוגים תרבותיים שונים.

אבל לא לשם כך קיבצתי אותם והבאתי אותם לדפוס. אינני כותבת כדי "לבטא את עצמי" או כדי ליצור לעצמי מראָה, ואני מתנגדת גם לקריאה המפרשת יצירות ספרות כאילו היו רק תיעוד אוטוביוגרפי. אני כותבת – אפילו שירים, ועל אחת כמה וכמה מאמרים – כדי לעשות משהו לקורא, לרגש אותו או להשפיע עליו. הקורא הדמיוני שלי הוא הישראלי המשכיל העכשווי, החילוני, החווה במודע או שלא במודע את התדלדלות הממד הרוחני של הציונות, או הישראלי הדתי המתון, המשתוקק להעשיר את יהדותו בנכסי התרבות המודרנית, ואולי גם העולה המשכיל, המתעניין במה שמטריד את בן-הארץ. אני חושבת שמה שמטריד אותי יכול לעניין אותם, משום שהשקפותי נמצאות על קו התפר שבין התרבויות הישראליות הללו; אני מאמינה שעל קו התפר הזה יכולה וצריכה להיווצר בארץ הזאת תרבות ישראלית-יהודית בעלת רמה רוחנית ומוסרית, תרבות שאפשר להתגאות בה. אני מאמינה שהיא הולכת ונוצרת לנגד עינינו, למרות כל המכשולים, בנקודות שונות על פני הארץ. חלק מהמאמרים הכלולים כאן נועדו לעודד את התהליך הזה.

לכן לא ערכתי את המאמרים בספר הזה על-פי הסדר הכרונולוגי של כתיבתם, אלא על-פי נושאים. שני הנושאים העיקריים בספר הם, באופן לא מפתיע, תרבות וספרות. יש כאן מאמרים הדנים בתרבות ובספרות בכלל ובאופן ספציפי בתרבות ובספרות הישראליות. מאמרים אחדים דנים בבעיות של מוסר בכלל ומוסר וספרות בפרט; אחרים – בשאלות של יהדות וספרות, ויש גם מאמרים על תופעות ספרותיות-תרבותיות מיוחדות, וכן, על קצה המזלג, על פמיניזם.

למרות מספרם הרב של משוררים שעסקו במדע או שחיברו דברי הגות כבדי משקל, מקובל לחשוב שמשוררים הם מומחים לרגשות, ושמומחיות זו תלויה בהגבלה מרצון של כושרם השכלי, או לחלופין – שהכושר השכלי פוגע ביכולת היצירה הספרותית. הנחה זו חלה ביתר שאת על נשים, להן מיוחס באופן מסורתי מונופול על הרגשות ולא על השכל. את השירה שנכתבה על-ידי נשים, עוד יותר מאשר את השירה שנכתבה על-ידי גברים, מקובל לקרוא כתיעוד אוטוביוגרפי רגשי, ולא כמבע של השקפת עולם. ובכן, יש לי חדשות: משוררים רבים הם בעלי אינטלקט מעולה, וזה כולל משוררות. אפשר להביא לכך דוגמאות רבות מספרות העולם ומהספרות העברית בעבר ובהווה. רק לדוגמא אזכיר את יוהן וולפגנג גתה, ת"ס אליוט, אנדריי ביילי, אולגה סדקובה; ואצלנו – שלמה אבן גבירול, חיים נחמן ביאליק, דן פגיס, לאה גולדברג, גלית חזן-רוקם. אין אפוא לראות שום חידוש בכך שאותה אשה כותבת גם שירה וגם דברי הגות או מחקר.

אופיים של הפריטים שקובצו כאן שונה בהתאם לנסיבות שבהן ניתנה לי הזדמנות לבטא את השקפת עולמי. חלקם הרצאות, חלקם רשימות עיתונאיות וחלקם מאמרים בעלי אופי אקדמי. רוב הדברים פורסמו בעיתונים ובכתבי-עת שונים, שהפרטים עליהם רשומים בשולי הרשימה או המאמר.

אשמח מאוד לקבל תגובות באמצעות הוצאת כרמל.

מכיוון שכתבים אלה משקפים תהליכי מחשבה שהתפתחו בהדרגה, חלק מהם חוזרים ומפתחים רעיונות שהופיעו כבר במקום אחר. אני מתנצלת על החזרות, ואך מקווה שהן יועילו להבהרת הטיעונים.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קריאות ושריקות”