החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

כל המשלים

מאת:
מרוסית: חגית בניזמן | הוצאה: | 2014-12 | 489 עמ'
זמינות:

45.00

רכשו ספר זה:

שְׁתֵּי חֲבִיּוֹת

מַשָּׂאִית יָצְאָה לַדֶּרֶך,

לֹא בָּרוּר מִנַּיִן,

נָשְׂאָה חָבִית אַחַת רֵיקָה

וְגַם חָבִית עִם יַיִן.

חָבִית הַיַּיִן הַכְּבֵדָה

עָמְדָה וְלֹא הִתְנוֹדְדָה

וְהַשְּׁנִיָּה – זוֹ הָרֵיקָה –

אֲפִלּוּ רֶגַע לֹא שָׁתְקָה.

הִטַּלְטְלָה,

הִתְגַּלְגְּלָה,

מִי לֹא שָׁמַע שָׁם אֶת קוֹלָהּ?

הִיא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת הִרְעִישָׁה,

אֶת הָאָזְנַיִם הֶחֱרִישָׁה.

כְּשֶׁהַנֶּהָג מֵעֵת לְעֵת

אֶת קֶצֶב הַנְּסִיעָה הֵאֵט

הִיא עוֹד הִמְשִׁיכָה לְהַרְעִישׁ,

הִפְחִידָה אֶת עוֹבְרֵי הַכְּבִישׁ

וְכָל אֶחָד מִיָּד הִבִּיט,

מִכָּל פִּנָּה, מִכָּל זָוִית –

לְאָן אִם לֹא אֶל הֶחָבִית?

אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּתוֹר סִכּוּם

חָבִית רֵיקָה שֶׁאֵין בָּהּ כְּלוּם

הִרְעִישָׁה כָּך אֶת הַיְקוּם.

לִפְעָמִים אָדָם עִם עֵרֶך

שׁוֹתֵק לְאֹרֶך כָּל הַדֶּרֶך

דַּוְקָא הָאִישׁ אֲשֶׁר מַרְעִישׁ –

כְּמוֹ הֶחָבִית – הוּא חַנְטָרִישׁ.

כל משלי קרילוב בנוסח עברי מעודכן, פרי עטה של משוררת הילדים האהובה חגית בנזימן. נוסח זה משמר את טעמם המקורי של המשלים, יצירי רוחו של הקלאסיקן הרוסי הגדול שתובנותיו על נפש האדם והתנהלות המדינה עוברות מדור לדור, ועם זאת מנגיש אותם לקוראים העבריים בני זמננו, בזכות החריזה הקולחת, האבחנות החדות וההומור המפוכח, המדברים ללבות ילדים ומבוגרים כאחד.

מקט: 4-249-50268
מסת"ב: 978-965-540-429-6
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
מאמר על הספר בעיתונות
מאמר שפורסם על הספר

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


מילה משלי

משלים הם מעין סיפורים קצרים עם מוסר השכל – סיפורים שבכוונתם להעביר מסרים והם עושים זאת בצורה עקיפה, אקראית, משעשעת. הרבה משלים – מאז התקופה הקדומה ביותר – מספרים על בעלי-חיים מואנשים. באמצעותם מתאפשר למספר, לכותב, להביע ביקורת נוקבת, להתריע, להוכיח מבלי להתעמת ישירות עם מושאי הביקורת הממשיים. קהל שומעי המשלים קולט בדרך-כלל את המסרים בדרך נעימה, מחויכת, מבלי שהוא חש שמטיפים לו, מבלי שמתעורר בו הצורך או הרצון להתנגד להקניה חינוכית קפדנית ונוקבת.

איבן אנדרייביץ' קרילוב התחיל את מפעלו הספרותי בכתיבת מחזות, סאטירות ומאמרים אולם ההתנגשות עם מושאי ביקורתו הביאה אותו, בסופו של דבר, לבחור בדרך המשל ולבטא את ביקורתו בדרכי עקיפין. כך זכה העולם כולו באוצר שלם של משלים שעד היום לא נס ליחם.

למרות שחלפו יותר מ-200 שנה מאז שנכתבו, ולמרות שנכתבו ברוסיה, הנושאים העיקריים בהם עוסקים המשלים שרירים וקיימים גם היום וגם במקומותינו. הטבע האנושי, כך נראה, חוצה יבשות וזמנים. קנאות, תחרות, רדיפת כבוד, משאלות התעשרות, ערמומיות ועוד ועוד – כל אלה היו אז וקיימים היום ומשליו של קרילוב ולקחיו עשויים לדבר אל לב הקורא של היום כפי שדיברו אל לבותיהם של הקוראים של פעם.

ובכל-זאת, משהו השתנה. בחברה דמוקרטית, חופשית וליברלית, המעלה על נס את חופש הביטוי, יש פחות ופחות צורך לבטא דברים בדרכי עקיפין. ניתן לומר ולכתוב הכול באופן ישיר, נוקב ובלתי-מצונזר. זוהי, כך נראה, אחת הסיבות לכך שמקומם של משלים נדחק במהלך השנים לקרן זווית. וחבל, שהרי גם אם ערכם הפונקציונלי כבר אינו כפי שהיה, היה בהם משהו חינני, מלבב; היו בהם לקחים מתומצתים שהפכו למעין תורה שבעל-פה מוכרת לרבים ועוברת מדור לדור.

השתנתה גם השפה. משלי קרילוב תורגמו לעברית על-ידי מתרגמים שונים. התרגום המקיף האחרון של כל המשלים היה זה של חנניה רייכמן מדצמבר 1949. מהדורות רבות של תרגום זה יצאו לאור – תרגום נפלא שאהבתי אותו בילדותי ואני אוהבת אותו עד היום, אלא שהפך למיושן. העברית התחדשה ושפת תרגומו של חנניה רייכמן לעתים קרובות אינה נגישה לדוברי העברית בני ימינו.

"יש במשלי קרילוב – כותב חנניה רייכמן בשולי תרגומו – אוצר בלום של חכמת דורות כלל אנושית, של הומור מחיה נפשות וסאטירה מאלפת, ואת כל אלה הרי אפשר ואפשר להריק אל כלינו, להנאת הדור הצעיר שלנו ולתועלתנו גם יחד. וזאת היתה מטרת תרגומי, שאינו מתיימר לקבוע במסמרות את הנוסח העברי הסופי של משלי קרילוב לדורות"…

זו היתה גם מטרתי שלי. ניסיתי להלביש את המשלים בלבוש חדש. להביאם בנוסח עדכני, בשפה מובנת, ולשלב בהם גם ממערכת המושגים ומהווי החיים של העידן המודרני.

משלים מעצם טבעם הם חוצי גבולות – אתה כותב על עולם תוכן אחד ומתכוון לאפיין עולם אחר; כותב על עימות בין בעלי-חיים ומתכוון לעימות בין בני-אדם; כותב על בעלי-חיים ועל דוממים ומייחס להם רגשות, מחשבות, התלבטויות… הכול פתוח. הפתיחות הזו של המשלים אפשרה לי לשרבב לתוכם גם הוויות, מציאויות וניחוחות של תרבות עכשווית ושל מציאות ישראלית. וכך יש בנוסח זה שלי שילוב של נופים והווי כפריים מתקופתו של קרילוב – איכרים, רועים, טחנות רוח ועגלות משא – בצד מחשבים, מאגרי מידע, סוויטות מהודרות וג'י.פי.אס. שילוב של אסוציאציות רוסיות על האלה פורטונה ועל השד דומובוי בצד אזכורים של הכבשים של יעקב אבינו, עושרו של קורח וכיתורה של יריחו…

גם הלשון שאובה מרבדים שונים. השתמשתי בלשון תקנית ועם זאת שילבתי בה, בהקשרים מסוימים, ביטויים לועזיים שחדרו לשפה וביטויי סלנג שהפכו לחלק מהשפה העכשווית. פה ושם הרשיתי לעצמי לוותר על ההקפדה הדקדוקית ולהיכנע לשפת הדיבור.

גבולותיו הפתוחים של המשל, ובעקבות כך מכלול הרבדים והמציאויות שמאכלסים אותו, הם שיוצרים במידה רבה את ההומור שבו. גם אל ההומור הזה הרשיתי לעצמי לחבור ולהוסיף לו מדי פעם כמה מילים, כמה שורות, סיומות, מבלי לפגוע, כמובן, בעיקרי המסרים.

מדי פעם שיניתי את שמות המשלים. קרילוב כתב נמשלים רק לחלק מהמשלים. אני הוספתי נמשלים לכל משל ומשל. שמרתי במידת האפשר על סדר הופעת המשלים בספרו של קרילוב, אם כי לעתים השתנה הסדר מטעמים טכניים או משיקול ענייני אחר.

קשה לי לציין מועד מסוים בו גמלה בי ההחלטה לשקוע במשלי קרילוב ולהלבישם בלבוש חדש. כפי הנראה קינן בי הרצון לעסוק בכך זמן רב מבלי שנתתי לעצמי דין וחשבון על כך. כאשר התחלתי לפני כשנתיים לשקוד על המשלים נזכרתי שלפני כ-13 שנים קניתי לאחד מילדי את המהדורה ה-26 של המשלים בתרגומו של חנניה רייכמן (בידי נמצאת המהדורה העשירית שקיבל בעלי לבר-מצווה, ובבית אחי נמצאת המהדורה השנייה שעליה גדלתי בבית הורי). לא זכרתי כי כתבתי אז הקדשה משלי למתנה. המפגש עם ההקדשה שכתבתי אז הפתיע אותי. וזה נוסחה:

עַכְבַּר הַכְּפָר בִּקֵּשׁ לִהְיוֹת

מַמָּשׁכְּמוֹ מֶלֶךְ הַחַיּוֹת.

הָלַךְ כְּעוֹג

לָמַד לִשְׁאֹג

וְכָךְ זָכָה לִתְהִלָּה –

אָמְרוּ שֶׁהוּא שׁוֹאֵג נִפְלָא.

אַךְ יוֹם אֶחָד אוֹתוֹ עַכְבָּר

פָּגַשׁאֵי-שָׁם בִּשְׂדֵה הַבָּר

כָּכָה, בְּאֹפֶן דֵּי מִקְרִי,

אֶת הָאֲרִי הַמְּקוֹרִי.

וּכְשֶׁהוּא הִתְחִיל לִשְׁאֹג

עַכְבַּר הַכְּפָר פָּשׁוּט נָמוֹג –

שָׁתַק כְּדָג

וְלֹא שָׁאַג

כִּי הוּא הִרְגִּישׁ

מַמָּשׁ נִלְעָג.

וְהַנִּמְשָׁל הֲרֵי בָּרִי –

מִי הָעַכְבָּר, מִי הָאֲרִי –

וְלִי – מוּל רַיְכְמַן וּקְרִילוֹב –

מוּטָב פָּשׁוּט

שֶׁלֹּא לִכְתֹּב.

ובכן – כבר אז היה לי, כפי הנראה, הרצון לבוא בין קרילוב לבין רייכמן אלא שהרגשתי את עצמי כעכבר הכפר המתיימר להיות ארי וחששתי לעשות זאת. עכשיו העזתי.

לנגד עיני עמדו תרגומו של חנניה רייכמן לעברית, תרגומו של ברנרד פארֶס(Bernard Pares) לאנגלית, תרגומו של שרל פרפה (Charles Parfait) לצרפתית וספר המשלים של קרילוב ברוסית. הונחיתי בעיקר על-ידי תרגומו של חנניה רייכמן אך נעזרתי גם בכל השאר. אבי, משה אטר, שהיה יליד רוסיה, שאהב והיטיב לחרוז, שתרגם שירה ולימד אותי בצעירותי רוסית, ודאי לא שיער איזה שימוש אעשה בכל מה שקיבלתי ממנו. הייתי ודאי גורמת לו הרבה נחת.

זה שבע שנים אני נושאת את כאב אובדנה של בתי, ראומה. היא מלווה אותי בכל רגע ואי-אפשר שלא להזכירה גם בהקשר הנוכחי. ראומה – בהומור הרב שלה ובכשרונה הרב לחרוז – היתה ודאי מצטרפת לחדוות היצירה שאחזה בי תוך כדי העיסוק במשלים.

העבודה על המשלים אפשרה לי מידה של הסחת דעת וגרמה לי הרבה נחת. היא שימחה את בעלי, את ילדי, את בני ובנות זוגם ואת נכדי. אני מודה באהבה רבה לכולם – על השותפות, על העזרה ובעיקר על האהבה שמקנה רצון וכוח לעסוק בעיסוקים שכאלה.

ספטמבר 2014, חגית בנזימן

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “כל המשלים”