החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

כי נפלתי קמתי

מאת:
הוצאה: | 2022 | 231 עמ'
קטגוריות: יהדות, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

29.00

רכשו ספר זה:

חוויית הדחייה מהווה חלק מפסיפס החיים. היא אורבת לפתחנו בכל תחום בין־אישי שבו אנו שואפים להצליח. למשל, בשעה שאנו מנסים למצוא חן בעיני אדם או "קהל יעד" מסוים, או כשאנו חותרים לתפקיד שאליו אנו לוטשים עיניים. למרות היותה חלק מהסיכון המשוקלל של כל מי שמעז לפרוץ קדימה, הדחייה תמיד תופסת אותנו לא מוכנים. דפוסי ההתמודדות עימה משתנים מאדם לאדם. לעיתים, הדחוי מצליח להמשיך בדרכו, אך לעיתים אירוע הדחייה מותיר בקרב הנדחה משקעים, ולו בתת־מודע, שהשפעתם תחרוץ את עתידו.

 

בספרו כי נפלתי קמתי, גד אלדד מבקש לפתוח צוהר שיאיר לראשונה דווקא את עולמם של אלו שנדחקו לקרן זווית בסיפורי המקרא. בדרך כלל, אלו מתרכזים בדמויות המובילות שהניעו את גלגלי ההיסטוריה, ובהתמודדויות שנקרו בדרכם, ואגב כך מדלגים ביעף על עולם שלם, רווי רגשות ומתחים, תקוות ואכזבות, שטרם ניתנה לו החשיבות הראויה – עולמם של הדחויים במקרא, אלו שנותרו מאחור. בספר זה אלדד מבקש לתת ביטוי לתהליכים הנפשיים השלובים בדחייה, לאור הפרשנות המסורתית והמודרנית ותוך מבט קשוב לרמזים שמפזר לנו המקרא, בתקווה שיסייעו בידינו להכיל אותם באופן הנכון, ומתוך כך להיבנות מאירועים אלו, כך שבעתיד נדע להעז ואף להצליח.

גד אלדד, מלמד מקרא והלכה בבית המדרש לרבנים ברומא, וחבר בית הדין הרבני באיטליה ובגרמניה. פרסם מגוון מאמרים בתחומי המקרא, ההלכה והמחשבה היהודית. זהו ספרו השני בתחום המקרא הרואה אור.

מקט: 4-249-50969
חוויית הדחייה מהווה חלק מפסיפס החיים. היא אורבת לפתחנו בכל תחום בין־אישי שבו אנו שואפים להצליח. למשל, בשעה שאנו מנסים […]

הקדמה

אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי

(מיכה, ז, ח)

התמודדות, מעצם טיבה, מרכזת סביבה מתח סביב זהותו של הזוכה בה וההשלכות הנובעות מכך. משעה שהיא מוכרעת, השגרה חוזרת למסלולה תוך שהסביבה לומדת את הדמות הנבחרת שפרצה לקדמת הבמה.

השתלשלות ההיסטוריה במקרא רצופה לא מעט התמודדויות. המקרא מתאר אותן וממשיך ללוות את המועמד הנבחר בשעה שהיריב הדחוי נותר בקרן זווית חשוכה. גישה זו מביאה את הכתוב לדלג ביעף על עולם שלם, רווי רגשות ומתחים, תקוות ואכזבות, שטרם ניתנה לו החשיבות הראויה; עולמם של הדחויים במקרא, אלו שנותרו מאחור.

בחיבורנו זה ברצוננו להתמקד דווקא באלו שנמחקו מסדר היום הציבורי. לפתחו של הדחוי מתגלגל לפתע אתגר חדש, כואב ומעיק, שנכפה עליו כשהוא נאלץ לחיות עם הצלקת שהותיר בו כישלונו. בעוד הנבחר מוקף בהמולה אוהדת, על הדחוי להתמודד לבדו עם האכזבה המקננת בו הטומנת בחובה מגוון תחושות ורגשות. המודעות להם ותיעולם המבוקר חורצים את עתידו של הדחוי. במספר עיונים, נחל את סקירתנו מזמן התרחשותה של ההתמודדות, תוך ניסיון להיכנס לעורה של הדמות שלא צלחה אותה ואשר בעקבותיה נעלמה מעין כול.

נעסוק בקשת רחבה של סיפורים. חלקם מזכיר במאפייניהם את הסוגה הספרותית של הטרגדיה. להיבט זה בסיפורי המקרא התייחסה פרופסור ש’ הלפרין ז”ל במספר הזדמנויות.[1] מן העבר השני, בשנים האחרונות הוצע לקשור כמה מהסיפורים בספר בראשית בכיוון הפוך, המעקר מהם מרכיב של דחייה.[2] ניתוחים אלו התמקדו במספר מצומצם של סיפורים, בעוד שחיבור זה מנסה לאגד מספר רחב של סיפורים סביב המכנה המשותף הבסיסי ביותר, המשותף לאדם באשר הוא. נקודת המוצא של כל דיון צומחת מקריאה ספרותית בלשון המקרא, ומשם אט אט נרקם מבט המבקש להתרכז בממד הדחייה. הניסיון להתחקות אחר הרגשות האנושיים הצפים מאליהם בלב המעורבים באירוע הדחייה, שהנחו את תגובתם למתרחש, מבקש לעורר בקורא הבנה, אם לא הזדהות, ולעיתים אף חמלה כלפיהם.

עיוננו ייפרד לארבעה ראשים.

בשער הראשון ננסה לעקוב אחר השפעתם של המשקעים שהותירה הדחייה בלב מי שחווה אותה. נלווה את גיבורינו השונים בהמשך חייהם וננסה לחדור לנבכי נפשם. נבקש להבין עד כמה צלקת הדחייה הותירה את רישומה באופן התנהלותם לאחר שהתרחשה.

לשם כך נציץ בסיפור חייו של יפתח, שחווה גירוש ממשפחתו בשחר ימיו. נבחן את שיקול דעתו בתקופת הזוהר שלו לנוכח עברו. משם נדלג למרד אבשלום וננסה להבין את התנהלותו בתכנון המרד באביו על סמך הדחייה שחווה בניכר, כעונש על הריגת אמנון אחיו. לאחר מכן נעקוב אחר התמודדותם של יוסף ואחיו, כל אחד מנקודת מבטו, עם משקעי מכירת יוסף. יוסף המתמודד עם רגשות נקם, ואחיו מצִדם המתמודדים עם רגשות אשם. נמשיך במסענו ונבחן האם ביכולתן של דמויות שחוו דחייה בעברם לעצב חוויה מתקנת, או שמא הטראומה שחוו תרדוף אותן גם בעתיד. לשם כך נשווה בין התמודדותו המוצלחת של יצחק עם אבימלך שגירשו מארצו, לבין זו של יפתח ויעקב שמתקשים להתעלם מהצלקת שהותירו בהם החפצים ברעתם. בסיומו של שער זה נבקש להבין את התנהלותו הקנאית של אליהו על רקע סיפור חייו, לעומת דמותו של ירמיה. נחדד הבנה זו על רקע השוואה נוספת ליונה בנספח. נחתום בניסיון להאיר את אופי מנהיגותו של שמשון באור חדש, על רקע נזירותו שייתכן שהקשתה עליו להשתלב בסביבה בה גדל.

בשער השני נעקוב אחר אלו שנאבקו בדחייתם. מהם שמאבקם היה לשווא, מכיוון שלא השכילו לעמוד כראוי על הנתונים הנדרשים כדי לזכות בהתמודדות; מהם שמאבקם נשא פרי וחזרו לבימת ההיסטוריה, למרות נתוני הפתיחה הנחותים שהיו מנת חלקם. ניטול חלק במאבקה של לאה בתחושות הניכור שהיא חווה מצד בעלה ואחותה, עד שהיא זוכה לקבלתה המחודשת למשפחה. נעקוב אחר מאבקה של רות מאחורי הקלעים למען שיבת חמותה למעגל החיים, דבר שהביא בסופו של דבר להתערותה של רות עצמה בחברה עם נישואיה לבועז. מן העבר השני, נעקוב אחר דמותו של ישמעאל שנחל מפלה במאבקו. ייתכן שכישלון זה היה נמנע לו השכיל לתפוס את המקום הראוי לו במשפחת אברהם. לעיון זה נוסיף את דמותו הטראגית של שאול, אשר לשווא הוא מנסה לשקם את עולמו מתוך אשליה שיצליח להיאבק בגזירת הנביא שיבוא חורבן על שושלתו. לסיום, נקיים עיון משווה בטענתם של הטמאים שנדחו מהקרבת הפסח במועדו ובפרשת בנות צלפחד שנדחו מהתנחל בארץ. נגלה כי למרות שזכו ליצור תקדים בעניינן, התורה רומזת כי לא השכילו לקיים את האיזון הנכון לפתרון דחייתן.

בשער השלישי נעקוב אחר אלו שגילו עוז רוח והשלימו עם דחייתם תוך שיתוף פעולה במינוי היורש שלהם. נפתח בדמותו המרשימה של יהונתן בן שאול. ננסה לעמוד על סוד ויתורו על כס המלוכה למען דוד, כשהוא אף נאבק להצלחתו של הלה. משם נפנה מבט אל העברת שרביט ההנהגה מידיו של משה. למרות תחנוניו להנהיג את העם בכניסתו לארצו, הוא ניחן בראייה מפוכחת של המציאות ושיתף פעולה במינוי יהושע ליורשו. ננסה להראות כי באופן מינוי זה שימר משה את מעמדו כמנהיג גם לאחר מותו. נחתום בפרק מפתיע על אסתר, מלכת פרס ומדי, בו ננסה לחשוף את תחושת הדחייה/נטישה שחוותה ואת התמודדותה המורכבת איתה.

בשער הרביעי נבחן את מחויבותו של הנבחר לסובבים אותו. הבחירה מקנה לנבחר את הזכות להוביל ובד בבד יוצרת מחויבות כלפי הצועדים בעקבותיו. מחויבות זו מתחדדת כלפי אלו שהתחרו בשעתו מול הזוכה אך לבסוף כשלו. בנקודה זו, לדעתנו, כשל קין, ולכן נדחה מהובלת המין האנושי. מאידך גיסא, תחושה זו ביקש יצחק להפנים ביעקב, עת גזר על התמודדות מתמדת בינו לבין אחיו, על אף שנתן בידו את מושכות ההנהגה. גם את מוקד המתח בין שניים וחצי השבטים שהתנחלו בעבר הירדן המזרחי לבין שאר העם ניתן להסביר על רקע זה. לנוכח חוסר רגישותם של השבטים לתחושתם של אלו שהותירו מאחור נאלצו הללו להתמודד עם יחס קר ומתנכר של אחיהם, יושבי עבר הירדן המערבי. לבסוף נחתום בעיון בדחייתם של בני עלי, שזכו בהנהגת העם מן ההפקר אך לא השכילו לקיים את מחויבותם כלפי הציבור שהנהיגו.

טרם אכלה לדבר, חובה נעימה היא להודות להוצאת ‘כרמל’, ולעומד בראשה מר ישראל כרמל, על שניאותו ליטול על עצמם את הוצאת הספר. במיוחד לעורכת גב’ תלמה פרויד ולמר יונתן מלול המעמד, שהפגינו סבלנות ועמלו במקצועיות על מנת שיצא מתחת ידינו דבר מתוקן.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.