החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

התחברות או הרשמה נדרשים רק בעת גישה לספריתך או ביצוע תשלום

קב ונקי

מאת:
הוצאה: | 2019 | 379 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

59.00

רכשו ספר זה:

ספר זה עוסק בתשוקתם של מו"לים, סופרים ואמנים ליופי, ובניסיונות ליצור קהל צרכני־ספר אנין טעם. זהו מחקר פורץ דרך בתולדות הדפוס העברי במאה העשרים, המעמיד במרכז את היחס לספר כחפץ נוי וכיצירת אמנות, על שלל היבטיו. מתוך סיפורן של שלוש הוצאות ספרים עבריות שפעלו בברלין, בשנות העשרים של המאה הקודמת, עולה במלוא עוזה זירת ההתרחשות התוססת של המו”לות העברית, באחת מן התקופות המרתקות והחשובות בתולדותיה. בלשון קולחת ובהירה, משורטט עולם עשיר וגדוש בפרטים של תחום יצירה תרבותית יהודית במאה העשרים, אשר כמעט ולא נחקר עד כה.

ד"ר גיל וייסבלאי, הוא ארכיונאי וחוקר תולדות הספר העברי במאה העשרים.

מקט: 4-249-50655
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר

יש המתבשמים מן המילים, ויש המשתכרים גם מריח הנייר ומצבע הדפוס. רק המגע הבלתי אמצעי עם הספרים עצמם, בעלי הכריכות היפהפיות, שנדפסו באותיות נאות ועוצבו בקפידה, יכול להצית את ההתלהבות לעסוק בתחייתה של אמנות הספר העברי בימי רפובליקת ויימאר. היכרות עם שפע ה"תכשיטים", שנועדו לביבליופילים אניני טעם, מגרה את יצר הסקרנות לשאול ולתהות: מי היו אותם אנשים שעמדו מאחורי יצירתם? מדוע הם עסקו באינטנסיביות כה רבה בהפקתם של ספרים מהודרים בְּאות עברית, דווקא בגרמניה, בשנות ה־20 של המאה שעברה? כיצד קרה ששם, ברפובליקת ויימאר, התחולל השינוי ביחס אל הספר העברי ואל אמנות הדפוס, לאחר שנים ארוכות של הזנחה ויחס מזלזל?

שאלות מעין אלו התחילו לנקר בי במהלך השנים שבהן עסקתי בספרים עתיקים וביבליופיליים. הבנתי כי ההנאה ואפילו ההתרגשות והשמחה שגורם ספר נאה לאוחז בו אינן מקריות. שיתוף הפעולה בין המוציא־לאור, הטיפוגרף שהופקד על עיצוב הספר ובית הדפוס שבו נדפס, הוא הכרחי. במקרים מסוימים, אפילו מערכת היחסים של המו"ל עם יצרני נייר ויוצקי אותיות היא מחויבת המציאות. כל אלה הם חלק מרשת עדינה וצפופה שנטוותה בקפדנות רבה על ידי אנשי מקצוע שונים. איש־איש בתחומו מילא תפקיד חשוב בהפיכתה של ערימת דפים מודפסים ובהם טקסט, ליצירת אמנות מתוחכמת שבה כל מרכיב טומן בחובו פיסת־תרבות מרתקת.

החיפוש אחרי תשובות לשאלות, שהלכו והתרבו ככל שהעמקתי לחקור בתולדותיהם של האנשים שעסקו במלאכת הפקת הספרים, הוביל אותי לעולם מופלא ובלתי נודע. הגיבורים הראשיים באותה סצנה סוערת, בברלין של ראשית שנות ה־20 של המאה העשרים, נותרו אלמונים או שהקפידו להצניע את אותו פרק בחייהם, העומד תמיד בצילם של יתר מפעלותיהם בתקופות מאוחרות יותר. חשיפת פעילותם העלומה של אותם מו"לים, מעצבים ומדפיסים הפכה בעיניי למטרה בפני עצמה. בניגוד גמור למחויבות האידאולוגית העמוקה שחשו כלפי מפעלם, ובעיקר – לתרומתם האדירה לתרבות העברית החדשה, אשר ניכרת בספרים העבריים עד לימינו אלה, שמותיהם של רבים מהם נשתכחו לגמרי, ובהיכלות התהילה של היוצרים העברים נפקד שמם.

בספר זה בחרתי להתמקד בשלושה מתוך עשרות בתי ההוצאה לאור העבריים שפעלו ברפובליקת ויימאר בתקופה הקצרה שבין 1921 ל־1924. ההוצאות שסיפורן מובא כאן, הן כאלה שעד כה טרם נחקרה פעילותן, על אף חשיבותה הרבה. במגוון האישים שהיו מעורבים בהן, הן משקפות את זירת המו"לות העברית התוססת של ברלין בראשית שנות ה־20 של המאה העשרים. שלוש הוצאות אלו, "הספר", "רִמון" ו"יִבְּנה", היו פרי רוחה של קבוצת אינטלקטואלים יהודים־רוסים שגלו לגרמניה באותה תקופה. באמצעות סיפורן אנסה לפתוח צוהר אל אחד מפרקיו המזהירים של הספר העברי.

סקירת מפעלותיהם הקודמים של גיבורי החיבור המונח לפניכם הינה הכרחית בעיניי. לפיכך, אייחד מקום נרחב לעבודתם בטרם גלו לגרמניה, ועם קוראיי הסליחה. בגוף הדברים ציטטתי מקורות שנכתבו בשפות שונות. לשם רצף הקריאה, הבאתי אותם בלבוש עברי. אלא אם כן צוין אחרת, התרגום נעשה על־ידִי וכל הטעויות הן, כמובן, על אחריותי בלבד.

ספר זה מבוסס על עבודת דוקטורט שכתבתי בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. כתיבתו ארכה שנים אחדות ובמהלכה נעזרתי בנדיבותם ובידיעותיהם של רבים־רבים, שאוכל למנות כאן רק אחדים מביניהם. בראש ובראשונה, אני חב טובה מרובה למורי, פרופ' ירחמיאל (ריצ'רד) כהן, אשר הדריך אותי בעבודת הדוקטורט והעניק לי עצות נבונות בחוכמתו כי רבה. בהנחייתו, הפכה בעבורי כתיבת החיבור הנוכחי להליך משמעותי של לימוד. עידודו וסיועו הוגשו תמיד ברוח טובה ובלב חפץ, ודאגתו להוצאת הספר נמשכה ממש עד לרגע הדפסתו. על כל אלה ועל ידידותו שבה זיכּני, אני מודה לו מקרב לב.

פרופ' ישראל ברטל, פרופ' דן לאור ופרופ' שלום צבר היו לי לעזר רב בהערותיהם המועילות. פרופ' ולדימיר חזן ליווה מקרוב את שלביה השונים של כתיבת העבודה, וסייע לי בהשלמת פרטי מידע ומקורות ארכיוניים מתוך ידענות מפליגה. פרופ' מלאכי בית אריה, מר רפאל ויזר, פרופ' אבידב ליפסקר וד"ר איתי תמרי האירו את עיניי בסוגיות שונות.

לשם כתיבת הספר נעזרתי במקורות ארכיוניים רבים ובספרים נדירים. על השעות הנעימות שביליתי בספריות ובארכיונים עליי להודות, ראשית לכול, לעמיתיי הספרנים והארכיונאים במוסדות השונים, ובמיוחד עליי לציין את מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק. תלמיד חכם מובהק זה פתח לפניי את בתי גנזיו של המשורר הלאומי ונהג עמדי בידידות מרובה.

חלק מן התעודות הארכיוניות שנזקקתי להן שמורות בידי אספנים ואנשים פרטיים, ובהם בני משפחת וינצ'סטר מאוהיו, ארצות־הברית. תודתי מקרב לב נתונה לגב' בת־שבע (בטסי) וינצ'סטר, בתו של מר ליאונרד ג'יימס וינצ'סטר ז"ל, שהעניקה לי בנדיבות רבה את הזכות לעיין בארכיון העשיר של סבה וסבתה, רחל ומארק וישניצר. זכיתי לבלות בחברתו של מר וינצ'סטר בערוב ימיו, ולשמוע מפיו על רבות מן הדמויות המוזכרות בספר זה, שעדיין חיו לנגד עיניו.

ידידי, מר משה בר, העמיד לרשותי כל אימת שחפצתי ספרים נדירים מאוספיו, ופעמים רבות הוא טרח ומצא עבורי פריטים יקרי המציאות. על ידידותו הנאמנה ועזרתו הרבה, תודה מעומקא דליבא.

במהלך עבודת מחקר זו נהניתי מתמיכתם הנדיבה של כמה קרנות וגופים: מרכז "דעת המקום" (מייסודה של תוכנית מרכזי המצוינות בישראל – I-CORE); הפרס על־שם ליליאן מנדוזה מטעם המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים; הקרן למחקרים ביבליוגרפיים על־שם יהושע וברכה ברזילי באוניברסיטת בר־אילן; הקרן על־שם איזידור ואלזה סינגר באוניברסיטה העברית בירושלים, ומרכז ליאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה.

חן־חן למר ישראל כרמל ולעובדי הוצאת כרמל על שסייעו בידי להוציא לאור ספר זה במתכונתו הנאה, כדרכם בקודש.

ודבר הלמד מאליו הוא התודה שאני חב לרעייתי ולבני משפחתי, ואין להאריך בזה.

יבואו כולם על התודה והברכה!

ירושלים, ה' באייר תשע"ח

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.