החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

קרלסון על הגג

מאת:
משוודית: דנה כספי | הוצאה: | 2017 | 146 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

רכשו ספר זה:

כָּל אֶחָד הָיָה רוֹצֶה חָבֵר כְּמוֹ קַרְלְסוֹן, כִּי קַרְלְסוֹן הוּא "הַטּוֹב בָּעוֹלָם" בְּכָל הַדְּבָרִים. הוּא אוֹכֵל־הָעוּגוֹת הַטּוֹב בָּעוֹלָם, בַּשְׁלַן־הַקְּצִיצוֹת הַטּוֹב בָּעוֹלָם, הַתַּחְבְּלָן הַטּוֹב בָּעוֹלָם, וְנוֹסָף עַל הַכֹּל — הוּא גַּם מְעוֹפֵף!

הוּא גָּר עַל הַגַּג שֶׁל קָטָנִי וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ טְרִיקִים וְתַעֲלוּלִים, וַאֲפִלּוּ לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לְטִיסוֹת נוֹעָזוֹת בְּרַחֲבֵי הָעִיר. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁלִּפְעָמִים הוּא גַּם מְסַבֵּךְ אוֹתוֹ בְּצָרוֹת צְרוּרוֹת…

 

דְּמוּתוֹ שֶׁל הַגּוּץ הַמְּעוֹפֵף שֶׁעוֹשֶׂה שְׁטוּיוֹת אֲבָל גַּם מַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת, הִיא פְּרִי דִּמְיוֹנָהּ שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הַשְּׁבֵדִית אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן, יוֹצֶרֶת בִּילְבִּי, מָדִיקֶן, אֵמִיל וְעוֹד גִּבּוֹרִים שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת לִבָּם שֶׁל יְלָדִים בְּכָל הָעוֹלָם.

קַרְלְסוֹן עַל הַגַּג רָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בְּ־1955 וּמֵאָז זָכָה לִשְׁנֵי סִפְרֵי הֶמְשֵׁךְ, לְסִדְרַת סְרָטִים מְצֻיָּרִים וּלְעִבּוּד לַתֵּאַטְרוֹן וְלַקּוֹלְנוֹעַ. תַּרְגּוּמָהּ הָעַדְכָּנִי שֶׁל דָּנָה כַּסְפִּי מַעֲנִיק חַיִּים חֲדָשִׁים לַסִּפּוּר הַקְּלָסִי.

מקט: 978-965-566-392-1
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
כָּל אֶחָד הָיָה רוֹצֶה חָבֵר כְּמוֹ קַרְלְסוֹן, כִּי קַרְלְסוֹן הוּא "הַטּוֹב בָּעוֹלָם" בְּכָל הַדְּבָרִים. הוּא אוֹכֵל־הָעוּגוֹת הַטּוֹב בָּעוֹלָם, בַּשְׁלַן־הַקְּצִיצוֹת הַטּוֹב […]

קַרְלְסוֹן עַל הַגַּג

בָּעִיר סְטוֹקְהוֹלְם, בִּרְחוֹב רָגִיל לְגַמְרֵי, בְּבַיִת רָגִיל לְגַמְרֵי, גָּרָה מִשְׁפָּחָה רְגִילָה לְגַמְרֵי וּשְׁמָהּ מִשְׁפַּחַת סְוַנְטֵסוֹן. בַּמִּשְׁפָּחָה הָיוּ אַבָּא רָגִיל לְגַמְרֵי וְאִמָּא רְגִילָה לְגַמְרֵי וּשְׁלוֹשָׁה יְלָדִים רְגִילִים לְגַמְרֵי, בּוּסֶה, בֵּטָן — שֶׁזֶּה קִצּוּר שֶׁל אֵלִיסַבֶּט, וְקָטָנִי.

‘אֲנִי בִּכְלָל לֹא קָטָנִי רָגִיל,’ אוֹמֵר קָטָנִי. אֲבָל הוּא סְתָם אוֹמֵר. הוּא בְּהֶחְלֵט יֶלֶד רָגִיל. יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְלָדִים בְּנֵי שֶׁבַע שֶׁלָּהֶם עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת וְאַף סוֹלֵד וְאָזְנַיִם לֹא־רְחוּצוֹת וּמִכְנָסַיִם שֶׁנִּקְרָעִים כָּל הַזְּמַן בַּבִּרְכַּיִם, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁקָּטָנִי רָגִיל לְגַמְרֵי, בָּעִנְיָן הַזֶּה אַתֶּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים.

בּוּסֶה בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, הוּא אוֹהֵב כַּדּוּרֶגֶל וְלֹא מַצְלִיחַ כָּל כָּךְ בַּלִּמּוּדִים, כְּלוֹמַר גַּם הוּא רָגִיל לְגַמְרֵי, וּבֵּטָן בַּת אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה וְהַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ אָסוּף בִּזְנַב־סוּס, בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל שְׁאַר הַנְּעָרוֹת הָרְגִילוֹת.

בְּכָל הַבַּיִת יֵשׁ רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד לֹא רָגִיל, וְזֶהוּ קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג. קַרְלְסוֹן גָּר לְמַעְלָה עַל הַגַּג, וְזֶה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ לֹא לְגַמְרֵי רָגִיל. יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁיֵּשׁ מִנְהָגִים אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּעוֹלָם, אֲבָל בִּסְטוֹקְהוֹלְם כִּמְעַט אֵין מִי שֶׁגָּר בְּבַיִת קָטָן בִּמְיֻחָד לְמַעְלָה עַל הַגַּג. אֲבָל כָּכָה קַרְלְסוֹן גָּר. הוּא אָדוֹן מְאוֹד קָטָן וּמְאוֹד שְׁמַנְמַן וּמְאוֹד בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא יוֹדֵעַ לָעוּף. בַּאֲוִירוֹנִים וּבְמַסּוֹקִים כָּל אֶחָד יָכוֹל לָעוּף, אֲבָל קַרְלְסוֹן הוּא הַיָּחִיד שֶׁיּוֹדֵעַ לָעוּף לְגַמְרֵי בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ. קַרְלְסוֹן פָּשׁוּט מְסוֹבֵב כַּפְתּוֹר שֶׁנִּמְצָא בְּעֵרֶךְ מֵעַל הַפּוּפִּיק שֶׁלּוֹ, וְהוֹפְּס, מָנוֹעַ קָטָן וּמְתֻחְכָּם שֶׁמְּחֻבָּר לוֹ לַגַּב מַתְחִיל לִפְעֹל. קַרְלְסוֹן עוֹמֵד רֶגַע בְּשֶׁקֶט בִּזְמַן שֶׁהַמָּנוֹעַ צוֹבֵר תְּאוּצָה. וְאָז כְּשֶׁהַמָּנוֹעַ מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ הוּא מַמְרִיא וּמְרַחֵף לוֹ לְדַרְכּוֹ, מְהֻדָּר וְנִכְבָּד כְּמוֹ מְנַהֵל מִשְׂרָד, אִם אַתֶּם יְכוֹלִים לְדַמְיֵן לְעַצְמְכֶם מְנַהֵל מִשְׂרָד עִם מָנוֹעַ עַל הַגַּב.

קַרְלְסוֹן מְאֻשָּׁר מְאוֹד בְּבֵיתוֹ הַקָּטָן לְמַעְלָה עַל הַגַּג. בָּעֲרָבִים הוּא יוֹשֵׁב עַל סַף בֵּיתוֹ, מְעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת וּמַבִּיט בַּכּוֹכָבִים. אֶת הַכּוֹכָבִים כַּמּוּבָן רוֹאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מֵהַגַּג מֵאֲשֶׁר מִכָּל מָקוֹם אַחֵר בַּבַּיִת, וּבְעֶצֶם מוּזָר שֶׁאֵין יוֹתֵר אֲנָשִׁים הַגָּרִים עַל הַגַּגּוֹת. אֲבָל דַּיָּרֵי הַבַּיִת בִּכְלָל לֹא יוֹדְעִים שֶׁאֶפְשָׁר לָגוּר עַל הַגַּג, הֵם אֲפִלּוּ לֹא יוֹדְעִים שֶׁלְּקַרְלְסוֹן יֵשׁ בַּיִת קָטָן שָׁם לְמַעְלָה, כִּי הוּא מֻסְתָּר הֵיטֵב מֵאֲחוֹרֵי הָאֲרֻבָּה הַגְּדוֹלָה. וְרֹב הָאֲנָשִׁים בִּכְלָל לֹא שָׂמִים לֵב לְבָתִּים קְטַנִּים כְּמוֹ בֵּיתוֹ שֶׁל קַרְלְסוֹן, גַּם אִם הֵם נִתְקָלִים בָּהֶם. מְנַקֵּה אֲרֻבּוֹת אֶחָד רָאָה פַּעַם אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל קַרְלְסוֹן כְּשֶׁבָּא לְנַקּוֹת אֶת הָאֲרֻבָּה, וְהוּא בֶּאֱמֶת הֻפְתַּע מְאוֹד.

‘מוּזָר,’ אָמַר לְעַצְמוֹ, ‘יֵשׁ כָּאן בַּיִת. לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין, אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ כָּאן בַּיִת עַל הַגַּג, אִם כִּי אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ הִגִּיעַ הֵנָּה.’

אֲבָל אַחַר כָּךְ הוּא הִתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת הָאֲרֻבָּה וְשָׁכַח לְגַמְרֵי מֵהַבַּיִת וְאַף פַּעַם לֹא נִזְכַּר בּוֹ שׁוּב.

אֵיזֶה כֵּיף לְקָטָנִי שֶׁהִכִּיר אֶת קַרְלְסוֹן, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁקַּרְלְסוֹן הִתְעוֹפֵף אֵלָיו, הַכֹּל הָפַךְ מִיָּד לְהַרְפַּתְקָה מְרַגֶּשֶׁת. אוּלַי גַּם קַרְלְסוֹן חָשַׁב שֶׁכֵּיף לְהַכִּיר אֶת קָטָנִי, כִּי לְמַעַן הָאֱמֶת לֹא הֲכִי נָעִים לָגוּר לְגַמְרֵי לְבַד בַּבַּיִת בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יוֹדֵעַ עָלֶיךָ בִּכְלָל. וּבְהֶחְלֵט נֶחְמָד שֶׁמִּישֶׁהוּ קוֹרֵא אֵלֶיךָ ‘הוֹפָּה הֵי, קַרְלְסוֹן’ כְּשֶׁאַתָּה מוֹפִיעַ בְּטִיסָה.

וְכָכָה קַרְלְסוֹן וְקָטָנִי נִפְגְּשׁוּ:

זֶה קָרָה בְּאַחַד הַיָּמִים הַמַּרְגִּיזִים הָאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם לֹא כֵּיף לִהְיוֹת קָטָנִי, אֲפִלּוּ לֹא טִפָּה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה מַמָּשׁ נֶחְמָד לִהְיוֹת קָטָנִי, כִּי כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אָהֲבוּ אוֹתוֹ, וְהוּא הָיָה הַמֹּתֶק שֶׁל כֻּלָּם, וְהֵם רָצוּ לְפַנֵּק אוֹתוֹ כַּמָּה שֶׁרַק אֶפְשָׁר. אֲבָל הָיוּ גַּם יָמִים מַרְגִּיזִים. בְּיָמִים כָּאֵלֶּה אִמָּא נָזְפָה בּוֹ כִּי הוֹפִיעוּ חֹרִים חֲדָשִׁים בַּמִּכְנָסַיִם, וּבֵּטָן אָמְרָה, ‘תְּקַנֵּחַ אֶת הָאַף שֶׁלְּךָ, יֶלֶד,’ וְאַבָּא הֵקִים מְהוּמָה כִּי לֹא חָזַר בַּזְּמַן מִבֵּית הַסֵּפֶר.

‘בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת?’ שָׁאַל אַבָּא.

מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת הֲרֵי אַבָּא לֹא יָדַע שֶׁקָּטָנִי פָּגַשׁ כֶּלֶב. כֶּלֶב חָמוּד וְיָפֶה שֶׁרִחְרֵחַ אֶת קָטָנִי וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ וְנִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה מְאוֹד לִהְיוֹת הַכֶּלֶב שֶׁל קָטָנִי.

אִלּוּ זֶה הָיָה תָּלוּי רַק בְּקָטָנִי, הָיָה הַכֶּלֶב מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ מִיָּד. אֲבָל הָעִנְיָן הוּא שֶׁאַבָּא וְאִמָּא בִּכְלָל לֹא רָצוּ כֶּלֶב בַּבַּיִת. וְחוּץ מִזֶּה, פִּתְאוֹם הוֹפִיעָה אֵיזוֹ דּוֹדָה שֶׁצָּעֲקָה, ‘רֶקְסִי, בּוֹא הֵנָּה,’ וְקָטָנִי הֵבִין שֶׁהַכֶּלֶב לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה שֶׁלּוֹ.

‘נִרְאֶה שֶׁלְּעוֹלָם, עַד סוֹף יָמַי, לֹא יִהְיֶה לִי כֶּלֶב מִשֶּׁלִּי,’ אָמַר קָטָנִי בִּמְרִירוּת בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה מַרְגִּיז כָּל כָּךְ. ‘אִמָּא, לָךְ יֵשׁ אֶת אַבָּא, וּבּוּסֶה וּבֵּטָן תָּמִיד יַחַד, אֲבָל לִי, לִי אֵין אַף אֶחָד.’

‘קָטָנִי אֲהוּבִי, הֲרֵי כֻּלָּנוּ שֶׁלְּךָ,’ אָמְרָה אִמָּא.

‘בֶּאֱמֶת, לֹא יָדַעְתִּי,’ אָמַר קָטָנִי בִּמְרִירוּת גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר, כִּי פִּתְאוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁאֵין לוֹ אַף אֶחָד בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֲבָל לְפָחוֹת דָּבָר אֶחָד הָיָה לוֹ. הָיָה לוֹ חֶדֶר מִשֶּׁלּוֹ, וּלְשָׁם הוּא הָלַךְ.

הָיָה עֶרֶב אֲבִיבִי מוּאָר וְיָפֶה, וְהַחַלּוֹן הָיָה פָּתוּחַ. הַוִּילוֹנוֹת הַלְּבָנִים הִתְנַפְנְפוּ קַלּוֹת הָלוֹךְ וָשׁוֹב מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הֵם מְנוֹפְפִים לַכּוֹכָבִים הַקְּטַנִּים וְהַחִוְּרִים שָׁם לְמַעְלָה בִּשְׁמֵי הָאָבִיב. קָטָנִי נִגַּשׁ לַחַלּוֹן, נֶעֱמַד מוּלוֹ וְהִבִּיט הַחוּצָה. הוּא חָשַׁב עַל הַכֶּלֶב הֶחָמוּד וְתָהָה מָה הוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁו, אוּלַי הוּא שָׂרוּעַ עַכְשָׁו בְּסַל בְּמִטְבָּח כָּלְשֶׁהוּ, וְאֵיזֶה יֶלֶד יֶלֶד אַחֵר, וְלֹא קָטָנִי יוֹשֵׁב עַכְשָׁו עַל הָרִצְפָּה לְיָדוֹ וּמְלַטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ הַמְּדֻבְלָל וְאוֹמֵר, ‘רֶקְסִי, אַתָּה כֶּלֶב טוֹב.’

קָטָנִי נֶאֱנַח בִּכְבֵדוּת. פִּתְאוֹם שָׁמַע זִמְזוּם חַלָּשׁ. הַזִּמְזוּם גָּבַר, וּלְפֶתַע הִתְעוֹפֵף לוֹ לְאִטּוֹ בַּרְנָשׁ קָטָן וְשָׁמֵן מִחוּץ לַחַלּוֹן. זֶה הָיָה קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג, אֲבָל קָטָנִי עֲדַיִן לֹא יָדַע אֶת שְׁמוֹ.

קַרְלְסוֹן רַק הֵעִיף מַבָּט מְמֻשָּׁךְ בְּקָטָנִי וְשָׁט לוֹ הָלְאָה. הוּא עָשָׂה סִיבוּב קָטָן מֵעַל גַּג הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּל, הִקִּיף אֶת הָאֲרֻבָּה וְנִוֵּט בַּחֲזָרָה אֶל חַלּוֹנוֹ שֶׁל קָטָנִי. הוּא הִגְבִּיר אֶת הַקֶּצֶב וְעַכְשָׁו חָלַף עַל פְּנֵי קָטָנִי בִּשְׁרִיקָה, כִּמְעַט כְּמוֹ מְטוֹס סִילוֹן קָטָן אֲמִתִּי. כַּמָּה פְּעָמִים טָס עַל פָּנָיו בִּשְׁרִיקָה, וְקָטָנִי עָמַד וְחִכָּה בְּשֶׁקֶט וְהִרְגִּישׁ אֵיךְ הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ מִתְהַפֶּכֶת מֵרֹב מֶתַח, כִּי לֹא כָּל יוֹם מִתְעוֹפְפִים לְךָ בַּרְנָשִׁים קְטַנִּים וּשְׁמֵנִים מִחוּץ לַחַלּוֹן. קַרְלְסוֹן הֵאֵט לְבַסּוֹף וְנֶעֱצַר מַמָּשׁ לְיַד אֶדֶן הַחַלּוֹן.

‘הוֹפָּה הֵי,’ אָמַר, ‘אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת פֹּה רֶגַע?’

‘כֵּן, בְּבַקָּשָׁה,’ אָמַר קָטָנִי. ‘לֹא קָשֶׁה לָעוּף כָּכָה?’ שָׁאַל כַּעֲבֹר רֶגַע.

‘לֹא לִי,’ אָמַר קַרְלְסוֹן בַּחֲשִׁיבוּת עַצְמִית. ‘לִי זֶה לֹא קָשֶׁה בִּכְלָל. כִּי אֲנִי טַיַּס הַפַּעֲלוּלִים הַטּוֹב בָּעוֹלָם. אֲבָל לֹא הָיִיתִי מְיַעֵץ לְכָל רֹאשׁ־כְּרוּב לְנַסּוֹת.’

קָטָנִי הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עַצְמוֹ בְּוַדַּאי ‘רֹאשׁ־כְּרוּב’, וְלָכֵן הֶחְלִיט מִיָּד לֹא לְנַסּוֹת לַחְזֹר עַל פַּעֲלוּלֵי הַטִּיסָה שֶׁל קַרְלְסוֹן.

‘אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן.

‘קָטָנִי,’ אָמַר קָטָנִי. ‘לַמְרוֹת שֶׁשְּׁמִי הָאֲמִתִּי הוּא סְוַנְטֶה סְוַנְטֵסוֹן.’

‘תִּרְאֶה, תִּרְאֶה אֵיזֶה הֶבְדֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לִי קוֹרְאִים קַרְלְסוֹן,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘רַק קַרְלְסוֹן, בְּלִי שׁוּם תּוֹסָפוֹת. הוֹפָּה הֵי, קָטָנִי.’

‘הוֹפָּה הֵי, קַרְלְסוֹן,’ אָמַר קָטָנִי.

‘בֶּן כַּמָּה אַתָּה?’ שָׁאַל קַרְלְסוֹן.

‘בֶּן שֶׁבַע,’ אָמַר קָטָנִי.

‘יֹפִי. תַּמְשִׁיךְ כָּכָה,’ אָמַר קַרְלְסוֹן.

הוּא הֶעֱבִיר בִּזְרִיזוּת אֶת אַחַת מֵרַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת וְהַשְּׁמֵנוֹת מֵעֵבֶר לְאֶדֶן חַלּוֹנוֹ שֶׁל קָטָנִי, וְטִפֵּס לְתוֹךְ הַחֶדֶר.

‘וּבֶן כַּמָּה אַתָּה?’ שָׁאַל קָטָנִי, כִּי הוּא חָשַׁב שֶׁקַּרְלְסוֹן נִרְאֶה דֵּי יַלְדוּתִי בְּתוֹר בַּרְנָשׁ מְבֻגָּר.

‘בֶּן כַּמָּה אֲנִי?’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘אֲנִי גֶּבֶר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו, וְזֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד.’

קָטָנִי לֹא יָדַע בְּדִיּוּק מָה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר גֶּבֶר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו. הוּא תָּהָה אִם הוּא עַצְמוֹ אוּלַי גֶּבֶר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו, בְּלִי שֶׁיֵּדַע עַל כָּךְ, וְלָכֵן שָׁאַל בְּהִסּוּס:

‘מָה הֵן מֵיטַב הַשָּׁנִים?’

‘כֻּלָּן,’ אָמַר קַרְלְסוֹן בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. ‘לְפָחוֹת בִּשְׁבִילִי. אֲנִי גֶּבֶר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו, נָאֶה, חָכָם וְשָׁמֵן בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה,’ אָמַר.

וְאָז הוּא הֵרִים אֶת הַקַּטָּר שֶׁל קָטָנִי, שֶׁהָיָה מוּנָח עַל מַדַּף הַסְּפָרִים.

‘אוּלַי נַפְעִיל אוֹתוֹ?’ הִצִּיעַ.

‘אַבָּא לֹא מַרְשֶׁה לִי,’ אָמַר קָטָנִי. ‘אַבָּא אוֹ בּוּסֶה חַיָּבִים לִהְיוֹת אִתִּי כְּשֶׁאֲנִי מַסִּיעַ אוֹתוֹ.’

‘אַבָּא אוֹ בּוּסֶה אוֹ קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘תִּמְסֹר לְאַבָּא, שֶׁמְּכוֹנַאי הַקַּטָּרִים הַטּוֹב בָּעוֹלָם הוּא קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג.’

בִּזְרִיזוּת לָקַח לְיָדָיו אֶת בַּקְבּוּק הַכֹּהַל שֶׁעָמַד לְיַד הַקַּטָּר, מִלֵּא אֶת מְנוֹרַת הַכֹּהַל הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקַּטָּר וְהִדְלִיק אוֹתָהּ. אָמְנָם הָיָה מְכוֹנַאי הַקַּטָּרִים הַטּוֹב בָּעוֹלָם, אַךְ יָדָיו הַמְּגֻשָּׁמוֹת בְּכָל זֹאת הִשְׁאִירוּ אֲגַם קָטָן שֶׁל כֹּהַל עַל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים, וְלֶהָבוֹת כְּחֻלּוֹת וְעַלִּיזוֹת הֵחֵלּוּ לְרַצֵּד סְבִיב הַקַּטָּר כְּשֶׁהָאֲגַם הִתְלַקֵּחַ. קָטָנִי צָרַח וְהִסְתַּעֵר עַל הַקַּטָּר.

‘תֵּרָגַע, תֵּרָגַע,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וּבִקֵּשׁ לַהֲדֹף אֶת קָטָנִי בְּיָדוֹ הַשְּׁמַנְמַנָּה.

אֲבָל קָטָנִי לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָגַע כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאֵשׁ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת. הוּא לָקַח סְמַרְטוּט יָשָׁן וְחָנַק אֶת הַלֶּהָבוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהָעַלִּיזוֹת. בַּמָּקוֹם שֶׁרִצְּדוּ הוֹפִיעוּ עַכְשָׁו שְׁנֵי כְּתָמִים גְּדוֹלִים וּמְכֹעָרִים בְּצִפּוּי הַלַּכָּה שֶׁל הַכּוֹנָנִית.

‘תִּרְאֶה אֵיךְ הַכּוֹנָנִית נִרְאֵית,’ אָמַר קָטָנִי בִּדְאָגָה. ‘מָה תַּגִּיד אִמָּא?’

‘הוֹ, זֶה עִנְיָן חָמְרִי,’ אָמַר קַרְלְסוֹן־עַל־הַגַּג. ‘תִּמְסֹר לְאִמָּא שֶׁלְּךָ, שֶׁשְּׁנַיִם־שְׁלוֹשָׁה כְּתָמִים זְעִירִים עַל כּוֹנָנִית סְפָרִים זֶה עִנְיָן חָמְרִי בִּלְבַד.’

הוּא כָּרַע בֶּרֶךְ לְיַד הַקַּטָּר וְעֵינָיו קָרְנוּ.

‘מִיָּד הוּא יִפְעַל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ,’ אָמַר.

וְכָךְ הָיָה. עַד מְהֵרָה הֵחֵל הַקַּטָּר לִפְעֹל. ‘פְּסְסְ־פְּסְסְ־פְּסְסְ’, לָחַשׁ. הוֹי, זֶה הָיָה הַקַּטָּר הַנֶּהֱדָר בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, וְקַרְלְסוֹן נִרְאָה גֵּאֶה וּמְאֻשָּׁר כָּל כָּךְ, כְּאִלּוּ בָּנָה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ.

‘אֲנִי צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת שַׁסְתּוֹם הַבְּטִיחוּת,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וְסוֹבֵב בְּהִתְלַהֲבוּת צ’וּפְּצִ’יק קָטָן. ‘תָּמִיד קוֹרוֹת תְּאוּנוֹת אִם לֹא בּוֹדְקִים אֶת שַׁסְתּוֹם הַבְּטִיחוּת.’

‘פְּסְסְ־פְּסְסְ־פְּסְסְ’, אָמַר הַקַּטָּר. בְּכָל פַּעַם מַהֵר יוֹתֵר: ‘פְּסְסְ־פְּסְסְ־פְּסְסְ’. לְבַסּוֹף נִשְׁמַע כְּאִלּוּ הוּא דּוֹהֵר, וְעֵינָיו שֶׁל קַרְלְסוֹן נָצְצוּ. לְקָטָנִי כְּבָר לֹא הָיָה אִכְפַּת מֵהַכְּתָמִים עַל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים; הַקַּטָּר שֶׁלּוֹ מִלֵּא אוֹתוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְגַם קַרְלְסוֹן, שֶׁהָיָה מְכוֹנַאי הַקַּטָּרִים הַטּוֹב בָּעוֹלָם וְאַף בָּדַק אֶת שַׁסְתּוֹם הַבְּטִיחוּת בִּמְיֻמָּנוּת שֶׁכָּזֹאת.

‘כֵּן, כֵּן, קָטָנִי,’ אָמַר קַרְלְסוֹן, ‘חֲתִיכַת פְּסְסְ־פְּסְסְ־פְּסְסְ יֵשׁ לָנוּ פֹּה! מְכוֹנַאי הַקַּטָּרִים הַטּוֹב בָּעוֹ…’

יוֹתֵר מִזֶּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר, כִּי בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִשְׁמַע פִּיצוּץ אַדִּיר, וּפִתְאוֹם לֹא נוֹתַר עוֹד קַטָּר, אֶלָּא רַק שִׁבְרֵי קַטָּר פְּזוּרִים בְּכָל הַחֶדֶר.

‘הוּא הִתְפּוֹצֵץ,’ אָמַר קַרְלְסוֹן בְּאשֶׁר, כְּאִלּוּ זֶה הָיָה הַתַּעֲלוּל הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מִקַּטָּר. ‘בְּחַיַּי, הוּא הִתְפּוֹצֵץ! וְאֵיזֶה בּוּם, שָׁמַעְתָּ?!’

אֲבָל קָטָנִי לֹא הִצְלִיחַ לִשְׂמֹחַ מַמָּשׁ. דְּמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינָיו.

‘הַקַּטָּר שֶׁלִּי,’ אָמַר. ‘הוּא הָרוּס.’

‘זֶה עִנְיָן חָמְרִי,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וְנוֹפֵף בַּאֲדִישׁוּת בְּיָדוֹ הַשְּׁמַנְמַנָּה. ‘בְּקָרוֹב תּוּכַל לְקַבֵּל קַטָּר חָדָשׁ.’

‘בֶּאֱמֶת? מֵאֵיפֹה?’ תָּהָה קָטָנִי.

‘יֵשׁ לִי כַּמָּה אֲלָפִים אֶצְלִי לְמַעְלָה.’

‘אֵיפֹה אֶצְלְךָ לְמַעְלָה?’ שָׁאַל קָטָנִי.

‘אֶצְלִי לְמַעְלָה, בַּבַּיִת שֶׁלִּי עַל הַגַּג,’ אָמַר קַרְלְסוֹן.

‘יֵשׁ לְךָ בַּיִת עַל הַגַּג?’ שָׁאַל קָטָנִי. ‘וְיֵשׁ בּוֹ כַּמָּה אַלְפֵי קַטָּרִים?’

‘כֵּן, לְפָחוֹת מָאתַיִם,’ אָמַר קַרְלְסוֹן.

‘אוֹי, הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת שֶׁלְּךָ,’ אָמַר קָטָנִי. הָרַעְיוֹן שֶׁיֵּשׁ בַּיִת קָטָן לְמַעְלָה עַל הַגַּג, וְשֶׁקַּרְלְסוֹן גָּר בּוֹ, נִשְׁמַע מוּזָר מְאוֹד.

‘לֹא יֵאָמֵן, בַּיִת מָלֵא בְּקַטָּרִים,’ אָמַר קָטָנִי. ‘כַּמָּה מְאוֹת קַטָּרִים.’

‘טוֹב, לֹא סָפַרְתִּי בְּדִיּוּק כַּמָּה נִשְׁאֲרוּ, אֲבָל כַּמָּה תְּרֵיסָרִים, זֶה בָּטוּחַ,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘הֲרֵי הֵם מִתְפּוֹצְצִים לִפְעָמִים, אֲבָל תָּמִיד נִשְׁאָרִים תְּרֵיסָר אוֹ שְׁנַיִם.’

‘אָז אוּלַי אוּכַל לְקַבֵּל אֶחָד,’ אָמַר קָטָנִי.

‘בֶּטַח,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘בֶּטַח!’

‘בְּרֶגַע זֶה?’ שָׁאַל קָטָנִי.

‘תִּרְאֶה, קֹדֶם אֲנִי צָרִיךְ לִבְדֹּק אוֹתוֹ קְצָת,’ אָמַר קַרְלְסוֹן. ‘לִבְדֹּק אֶת שַׁסְתּוֹם הַבְּטִיחוּת וּדְבָרִים כָּאֵלֶּה. תֵּרָגַע, תֵּרָגַע! תְּקַבֵּל אוֹתוֹ בְּיוֹם אַחֵר.’

קָטָנִי הֵחֵל לֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁל מָה שֶׁהָיָה פַּעַם הַקַּטָּר שֶׁלּוֹ.

‘מְעַנְיֵן מָה אַבָּא יַגִּיד,’ מִלְמֵל בִּדְאָגָה.

קַרְלְסוֹן הַמֻּפְתָּע זָקַף אֶת גַּבּוֹתָיו.

‘עַל הַקַּטָּר?’ אָמַר. ‘זֶה עִנְיָן חָמְרִי. תִּמְסֹר לוֹ מִמֶּנִּי שֶׁזֶּה לֹא צָרִיךְ לְהַדְאִיג אוֹתוֹ בִּכְלָל. הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ אֶת זֶה בְּעַצְמִי, אִם הָיָה לִי זְמַן לְהִשָּׁאֵר כָּאן וְלִפְגּשׁ אוֹתוֹ. אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי מֻכְרָח לַחְזֹר הַבַּיְתָה וְלִבְדֹּק שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.’

‘נֶחְמָד שֶׁבָּאתָ,’ אָמַר קָטָנִי, ‘לַמְרוֹת הַקַּטָּר… תַּחְזֹר שׁוּב בְּפַעַם אַחֶרֶת?’

‘תֵּרָגַע, תֵּרָגַע,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וְסוֹבֵב אֶת הַכַּפְתּוֹר שֶׁנִּמְצָא בְּעֵרֶךְ מֵעַל הַפּוּפִּיק שֶׁלּוֹ. הַמָּנוֹעַ הֵחֵל לְהִשְׁתַּעֵל, וְקַרְלְסוֹן עָמַד בְּלִי לָזוּז וְחִכָּה שֶׁיִּסְתּוֹבֵב מַסְפִּיק מַהֵר. לְבַסּוֹף הִמְרִיא וְחָג כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב הַחֶדֶר.

‘הַמָּנוֹעַ מְגַמְגֵּם,’ אָמַר. ‘אֶצְטָרֵךְ לָגֶשֶׁת לַמּוּסָךְ וְלַעֲבֹר שִׁמּוּן יְסוֹדִי. מוּבָן שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּעַצְמִי,’ אָמַר, ‘כִּי אֲנִי טֶכְנַאי הַמְּנוֹעִים הַטּוֹב בָּעוֹלָם, אֲבָל אֵין לִי זְמַן… לֹא, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶכָּנֵס לַמּוּסָךְ.’

גַּם קָטָנִי חָשַׁב שֶׁזֶּה הַדָּבָר הֲכִי נָבוֹן לַעֲשׂוֹת.

קַרְלְסוֹן נִוֵּט לְעֵבֶר הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְהִתְעוֹפֵף הַחוּצָה, וְגוּפוֹ הַקָּטָן וְהָעֲגַלְגַּל נִרְאָה יָפֶה כָּל כָּךְ עַל רֶקַע שְׁמֵי הָאָבִיב זְרוּעֵי הַכּוֹכָבִים.

‘הוֹפָּה הֵי, קָטָנִי,’ אָמַר קַרְלְסוֹן וְנוֹפֵף בְּיָדוֹ הַשְּׁמַנְמַנָּה.

וּמִיָּד אַחַר כָּךְ נֶעֱלַם.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קרלסון על הגג”