פִּיטֶר בְּרָאוּן תָּמִיד רָצָה חֲתוּל מַחְמָד. יוֹם אֶחָד הוּא רוֹאֶה חֲתוּלָה מְפֻסְפֶּסֶת מֵעֵבֶר לָרְחוֹב וְרָץ לְלַטֵּף אוֹתָהּ. אֲבָל אָז נִשְׁמַעַת […]
פֶּרֶק 1
אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
פִּיטֶר הֵבִין שֶׁכַּנִּרְאֶה נִפְגַּע בִּתְאוּנָה, אַף שֶׁלֹּא זָכַר כִּמְעַט דָּבָר מֵהָרֶגַע שֶׁבּוֹ נָטַשׁ אֶת הַשְׁגָּחָתָהּ שֶׁל הַנֶּנִי הַסְּקוֹטִית שֶׁלּוֹ וְחָצָה אֶת הָרְחוֹב בְּרִיצָה לַגִּנָּה שֶׁבַּכִּכָּר, שָׁם לְיַד הַגָּדֵר הִתְחַמְּמָה לָהּ חֲתַלְתּוּלָה אֲפֹרָה מְפֻסְפֶּסֶת, רוֹחֶצֶת אֶת עַצְמָהּ בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ שֶׁל אָבִיב מֻקְדָּם.
הוּא רָצָה לְהַחְזִיק וּלְלַטֵּף אֶת הַחֲתַלְתּוּלָה. נֶנִי צָעֲקָה, וּמִיָּד בָּאָה חֲבָטָה נוֹרָאִית כָּזֹאת, שֶׁהָיָה נִדְמֶה שֶׁהַיּוֹם הָפַךְ לְלַיְלָה וּכְאִלּוּ נֶעֶלְמָה הַשֶּׁמֶשׁ וְנַעֲשָׂה חָשׁוּךְ לְמַדַּי. כָּאַב לוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִפְגַּע, כְּמוֹ בַּפַּעַם הַהִיא שֶׁרָץ אַחֲרֵי כַּדּוּר וְנָפַל לְיַד עֲרֵמַת חָצָץ, וְכָל הָעוֹר בַּצַּד שֶׁל אַחַת מֵרַגְלָיו נִשְׂרַט.
נִרְאֶה שֶׁהוּא בַּמִּטָּה עַכְשָׁו, וְנֶנִי שָׁם מַבִּיטָה בּוֹ בְּמַבָּט מוּזָר, כְּלוֹמַר בַּהַתְחָלָה הָיְתָה קְרוֹבָה אֵלָיו, קְרוֹבָה מַסְפִּיק שֶׁהוּא יַבְחִין עַד כַּמָּה פָּנֶיהָ לְבָנוֹת, לֹא וְרֻדּוֹת וּמְקֻמָּטוֹת כָּרָגִיל, וְאָז נִרְאָה כְּאִלּוּ הַכֹּל הִתְעַמְעֵם וְנַעֲשָׂה מַמָּשׁ זָעִיר, כְּאִלּוּ דֶּרֶךְ מִשְׁקֶפֶת מֵהַצַּד הַלֹּא נָכוֹן.
אָבִיו וְאִמּוֹ לֹא הָיוּ שָׁם, אַךְ זֶה לֹא הִפְתִּיעַ אֶת פִּיטֶר. אָבִיו הָיָה אַלּוּף־מִשְׁנֶה בַּצָּבָא, וְאִמּוֹ תָּמִיד הָיְתָה עֲסוּקָה וְהָיָה עָלֶיהָ לְהִתְלַבֵּשׁ יָפֶה לִפְנֵי שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת וּמַשְׁאִירָה אוֹתוֹ עִם נֶנִי.
מַזָּל שֶׁהוּא חִבֵּב אוֹתָהּ מְאוֹד, אַחֶרֶת פִּיטֶר הָיָה מִתְלוֹנֵן עַל הַנֶּנִי, כִּי בְּגִיל שְׁמוֹנֶה כְּבָר יָדַע שֶׁהוּא בּוֹגֵר מַמָּשׁ מִכְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מְטַפֶּלֶת שֶׁתָּמִיד רוֹצָה שֶׁיִּתֵּן לָהּ יָד כְּמוֹ תִּינוֹק, כְּאִלּוּ הוּא לֹא יָכוֹל לִדְאֹג לְעַצְמוֹ. אֲבָל הוּא כְּבָר הִתְרַגֵּל לְכָךְ שֶׁאִמּוֹ תָּמִיד עֲסוּקָה וְאֵין לָהּ זְמַן לְטַפֵּל בּוֹ אוֹ לְהִשָּׁאֵר לָשֶׁבֶת לְיָדוֹ עַד שֶׁיֵּרָדֵם בַּלַּיְלָה. הִיא הִסְתַּמְּכָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל נֶנִי שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ, וּכְשֶׁאָבִיו, אַלּוּף־מִשְׁנֶה בְּרָאוּן, רָמַז פַּעַם שֶׁאוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנֶּנִי תַּעֲזֹב, אִמּוֹ לֹא יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁתְּפַטֵּר אוֹתָהּ, וְלָכֵן הִיא נִשְׁאֲרָה כַּמּוּבָן.
אִם הוּא בַּמִּטָּה, אָז אוּלַי הוּא חוֹלֶה? וְאִם הוּא חוֹלֶה, אוּלַי כְּשֶׁאִמּוֹ תַּחְזֹר הַבַּיְתָה וּתְגַלֶּה זֹאת הִיא תִּהְיֶה אִתּוֹ יוֹתֵר? אוּלַי עַכְשָׁו אֲפִלּוּ יִתְּנוּ לוֹ אֶת מָה שֶׁקִּוָּה לוֹ זְמַן רַב כָּל כָּךְ וְיַרְשׁוּ לוֹ חָתוּל מִשֶּׁלּוֹ שֶׁיִּהְיֶה אִתּוֹ בַּחֶדֶר וְיִישַׁן לְמַרְגְּלוֹת מִטָּתוֹ, וְאוּלַי אֲפִלּוּ יִתְגַּנֵּב וְיִזְחַל בֵּין הַשְּׂמִיכוֹת וְיִתְכַּרְבֵּל בִּזְרוֹעוֹתָיו בְּלֵילוֹת קָרִים בִּמְיֻחָד?
הוּא רָצָה חָתוּל מֵאָז שֶׁזָּכַר אֶת עַצְמוֹ, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים כְּשֶׁהָיָה בֶּן אַרְבַּע – כְּשֶׁנָּסַע לְהִתְאָרֵחַ בְּחַוָּה לְיַד גֶ’רַרְדְס קְרוֹס, שָׁם בַּמִּטְבָּח הֶרְאוּ לוֹ סַל מָלֵא חֲתַלְתּוּלִים, כַּדּוּרִים כְּתֻמִּים וּלְבָנִים שֶׁל פְּלוּמָה, יַחַד עִם אִמָּם הַגִּ’ינְגִ’ית הַקּוֹרֶנֶת מִגַּאֲוָה עַד שֶׁרֹחַב פָּנֶיהָ הִשְׁתַּוָּה כִּמְעַט לְגָבְהָם, וְהִיא לִקְּקָה אוֹתָם בִּלְשׁוֹנָהּ בָּזֶה אַחַר זֶה. הִרְשׁוּ לוֹ לְהַנִּיחַ עָלֶיהָ אֶת יָדוֹ. הִיא הָיְתָה רַכָּה וַחֲמִימָה, וְרֶטֶט מוּזָר עָלָה מִקִּרְבָּהּ. מְאֻחָר יוֹתֵר נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא נִקְרָא גִּרְגּוּר, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁנּוֹחַ וְנָעִים לָהּ.
מֵאָז וְאֵילָךְ הוּא קִוָּה בְּכָל לִבּוֹ לְקַבֵּל חָתוּל מִשֶּׁלּוֹ.
אֲבָל לֹא הִרְשׁוּ לוֹ אֶחָד כָּזֶה.
הֵם גָּרוּ בְּדִירָה קְטַנָּה בְּסִמְטָה לְיַד כִּכַּר קָוֶנְדִישׁ. לְאָבִיו שֶׁל פִּיטֶר, אַלּוּף־מִשְׁנֶה בְּרָאוּן, שֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה מִדֵּי פַּעַם לְחֻפְשׁוֹת, לֹא הָיָה אִכְפַּת שֶׁלְּפִּיטֶר יִהְיֶה חָתוּל, אֲבָל אִמּוֹ אָמְרָה שֶׁבַּדִּירָה הַקְּטַנָּה יֵשׁ מַסְפִּיק אָבָק וְלִכְלוּךְ מֵהָרְחוֹב, וְאֵין מָקוֹם לָזוּז גַּם בְּלִי חָתוּל. חוּץ מִזֶּה, נֶנִי לֹא אָהֲבָה חֲתוּלִים וּפָחֲדָה מֵהֶם. לְאִמָּא שֶׁל פִּיטֶר הָיָה חָשׁוּב לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָהּ שֶׁל נֶנִי בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לַחֲתוּלִים, כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר אִתָּם וּתְטַפֵּל בְּפִּיטֶר.
פִּיטֶר יָדַע וְהֵבִין אֶת כָּל זֶה וְהִשְׁלִים אִתּוֹ, כִּי כָּכָה זֶה בְּעוֹלָמוֹ. אֲבָל הוּא עֲדַיִן הִתְעַצֵּב עַל כָּךְ שֶׁלְּאִמּוֹ, הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה, אַף פַּעַם לֹא הָיָה דֵּי זְמַן עֲבוּרוֹ, וַעֲדַיִן הִשְׁתּוֹקֵק קָשׁוֹת לְחָתוּל מִשֶּׁלּוֹ.
הוּא הִתְיַדֵּד עִם כָּל הַחֲתוּלִים בַּכִּכָּר אוֹ לְפָחוֹת עִם רֻבָּם: הַשָּׁחוֹר הַגָּדוֹל עִם הַכֶּתֶם הַלָּבָן עַל הֶחָזֶה וְעֵינַיִם יְרֻקּוֹת וַעֲגֻלּוֹת כְּמַטְבְּעוֹת, שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לַמַּשְׁגִּיחַ עַל הַגִּנָּה הַקְּטַנָּה בְּכִכַּר קָוֶנְדִישׁ הַקְּרוֹבָה לַסִּמְטָה. שְׁנֵי הָאֲפֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ רֹב הַיּוֹם לְיַד הַחַלּוֹן שֶׁל בַּיִת מִסְפָּר 5 מִבְּלִי לְהָנִיד עַפְעַף. הֶחָתוּל הַגִּ’ינְגִ’י עִם הָעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת שֶׁבְּעָלָיו הָיָה מַר בּוֹבִּיט הַשָּׁרָת שֶׁגָּר בַּמַּרְתֵּף שֶׁל בַּיִת מִסְפָּר 11. הֶחָתוּל בַּעַל הַפַּרְוָה בְּצֶבַע שִׁרְיוֹן צָב עִם הָאָזְנַיִם הַשְּׁמוּטוֹת שֶׁגָּר בְּבֵית הַשָּׁכֵן. וְהֶחָתוּל הַפַּרְסִי הַוְּרַדְרַד שֶׁיָּשַׁן עַל כָּרִית לְיַד הַחַלּוֹן בְּבַיִת מִסְפָּר 27 בְּמֶשֶׁךְ רֹב הַיּוֹם, אֲבָל בְּיָמִים בְּהִירִים וַחֲמִימִים הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהִתְאַוְרֵר בַּכִּכָּר.
וְהָיוּ כַּמּוּבָן חֲתוּלֵי רְחוֹב רַבִּים מִסְּפוֹר, שֶׁאִכְלְסוּ אֶת הַסִּמְטָה וְאֶת הַבַּיִת מֵאָחוֹר שֶׁחָרַב בַּהַפְצָצוֹת, אוֹ הִתְגַּנְּבוּ לַפַּארְק בֵּין הַגְּדֵרוֹת, מְנֻמָּרִים וּמְפֻסְפָּסִים, שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים וּצְהֻבִּים כְּלִימוֹנִים, חוּמִים וּכְתַמְתַּמִּים, חוֹמְקִים פְּנִימָה וְהַחוּצָה מֵאֲחוֹרֵי פַּחֵי הַזֶּבֶל, עֲרֵמוֹת פְּסֹלֶת נְיָר וּפַחֵי אַשְׁפָּה, לוֹחֲמִים, בַּכְיָנִים, חַמְקָנִים, זַבְלָנִים, עֲזוּבִים חַסְרֵי־בַּיִת, זְקֵנִים וְגוּרִים, עֲסוּקִים וּטְרוּדִים בַּמְּשִׂימָה הַקָּשָׁה שֶׁל קִיּוּם בְּעִיר קְשׁוּחָה שֶׁבָּהּ לְאִישׁ לֹא אִכְפַּת.
אֵלֶּה הַחֲתוּלִים שֶׁפִּיטֶר תָּמִיד הָיָה גּוֹרֵר הַבַּיְתָה, לְעִתִּים בּוֹעֲטִים וְשׂוֹרְטִים בְּאֵימָה תַּחַת זְרוֹעוֹ, אוֹ דַּוְקָא צוֹלְעִים וְיוֹתֵר מִשְּׂמֵחִים לָבוֹא לְמָקוֹם חָמִים עִם סִכּוּי לַאֲרוּחָה וּמַגָּע יְדִידוּתִי שֶׁל יָד אֱנוֹשִׁית.
מִדֵּי פַּעַם כְּשֶׁהִצְלִיחַ לַחְמֹק מִנֶּנִי, הָיָה עוֹלֶה בְּיָדוֹ לְהַבְרִיחַ אֶחָד מֵהֶם לָאָרוֹן בַּחֲדַר הַיְּלָדִים וְלִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי יְמָמוֹת מְלֵאוֹת עַד שֶׁהִתְגַּלָּה.
וְאָז נֶנִי, שֶׁקִּבְּלָה הוֹרָאוֹת מִגְּבֶרֶת בְּרָאוּן כֵּיצַד עָלֶיהָ לִנְהֹג כְּשֶׁחָתוּל מִתְגַּלֶּה בַּשֶּׁטַח, הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת לַסִּמְטָה וְצוֹעֶקֶת – ‘הַחוּצָה! ‘סְתַלֵּק, יְצוּר מְלֻכְלָךְ!’ אוֹ שֶׁהֵבִיאָה מַטְאֲטֵא וְהָיְתָה מְגָרֶשֶׁת אוֹתוֹ בּוֹ. וְאִם זֶה לֹא עָבַד, וְהָאוֹרֵחַ הַסָּמוּי רַק הִתְכַּוֵּץ בַּפִּנָּה, הָיְתָה מְרִימָה אוֹתוֹ בְּעָרְפּוֹ, אוֹחֶזֶת בּוֹ הַרְחֵק מִמֶּנָּה וּמְעִיפָה לָרְחוֹב. לְאַחַר מִכֵּן הָיְתָה מַעֲנִישָׁה אֶת פִּיטֶר, אַף שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַכְאִיב לוֹ יוֹתֵר אַחֲרֵי שֶׁאִבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ הֶחָדָשׁ וְזָכַר כַּמָּה מְאֻשָּׁר וּמוּגָן הָיָה בִּזְרוֹעוֹתָיו.
פִּיטֶר לָמַד אֲפִלּוּ לֹא לִבְכּוֹת כְּשֶׁזֶּה קָרָה. הוּא גִּלָּה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִבְכּוֹת בְּתוֹךְ־תּוֹכְךָ בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל בִּכְלָל.
כָּךְ הִרְגִּישׁ עַכְשָׁו כְּשֶׁהָיָה חוֹלֶה, רַק שֶׁהַפַּעַם זֶה הָיָה שׁוֹנֶה כִּי נִרְאֶה שֶׁהוּא רָצָה לִבְכּוֹת חָזָק, אֲבָל גִּלָּה שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַשְׁמִיעַ קוֹל. הוּא לֹא הֵבִין לָמָּה זֶה כָּכָה, אֶלָּא שֶׁזֶּה חֵלֶק מֵהָאֹפֶן הַמּוּזָר שֶׁבּוֹ הִתְנַהֲלוּ הַדְּבָרִים מֵרֶגַע שֶׁקָּרָה לוֹ מָה שֶׁקָּרָה כְּשֶׁבָּרַח בִּמְהִירוּת מִנֶּנִי שֶׁדִּבְּרָה עִם הַדַּוָּר, וְחָצָה אֶת הָרְחוֹב בְּרִיצָה בְּעִקְּבוֹת הַחֲתַלְתּוּלָה הַמְּפֻסְפֶּסֶת.
לְמַעֲשֶׂה, מַשָּׂאִית לְאַסְפָּקַת פֶּחָם הֵגִיחָה בִּמְהִירוּת מֵעֵבֶר לְפִנַּת הַכִּכָּר, פָּגְעָה בְּפִּיטֶר וְהִפִּילָה אוֹתוֹ בְּדִיּוּק כְּשֶׁיָּרַד מֵהַמִּדְרָכָה מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל וְרָץ מוּל חֲזִיתָהּ. אֲבָל כָּל מָה שֶׁקָּרָה אַחַר כָּךְ – זַעֲקוֹת הַשֶּׁבֶר, הַקָּהָל שֶׁהִתְאַסֵּף אַחֲרֵי הַתְּאוּנָה, הַיְּלָלוֹת שֶׁל נֶנִי, הַשּׁוֹטֵר שֶׁהֵרִים וְנָשָׂא אוֹתוֹ אֶל הַבַּיִת, הַזְעָקַת הָרוֹפֵא, הַנִּסָּיוֹן לְאַתֵּר אֶת אִמּוֹ וּמְאֻחָר יוֹתֵר הַמַּסָּע לְבֵית הַחוֹלִים – עַל כָּל אֵלֶּה פִּיטֶר לֹא יָדַע בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים מוּזָרִים עוֹד קָרוּ לוֹ לִפְנֵי כֵן.
כִּי אֵין סָפֵק שֶׁהָאֵרוּעִים קִבְּלוּ תַּפְנִית מְשֻׁנָּה, כְּשֶׁנִּרְאָה כְּאִלּוּ הַלַּיְלָה מוֹפִיעַ אַחֲרֵי הַיּוֹם בְּמִרְוָחִים מְהִירִים כָּל כָּךְ, כְּמוֹ לָשֶׁבֶת בַּקּוֹלְנוֹעַ כְּשֶׁהַמָּסָךְ חָשׁוּךְ וְאָז מוּאָר, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ פָּנֶיהָ שֶׁל נֶנִי הָיוּ לִפְנֵי רֶגַע מַמָּשׁ מֵעָלָיו וְאָז הִתְרַחֲקוּ רַק כְּדֵי לַחְזֹר שׁוּב, כְּשֶׁעַדְשׁוֹת מִשְׁקָפֶיהָ מִתְנוֹצְצוֹת כְּמוֹ פָּנָסִים שֶׁל מְכוֹנִית מִתְקָרֶבֶת.
אֲבָל פִּיטֶר יָדַע שֶׁדָּבָר מוּזָר בֶּאֱמֶת עוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ כְּשֶׁדְּמוּתָהּ שֶׁל נֶנִי נָמוֹגָה, וְנִרְאָה שֶׁמִּטָּתוֹ מִטַּלְטֶלֶת כְּמוֹ סִירָה קְטַנָּה עַל הַגַּלִּים, וּכְשֶׁהֵחֵלָּה לַחְזֹר שׁוּב, לֹא הָיוּ אֵלֶּה עוֹד פָּנֶיהָ שֶׁל נֶנִי אֶלָּא פְּנֵי אוֹתָהּ חֲתַלְתּוּלָה מְפֻסְפֶּסֶת שֶׁרָחֲצָה לְיַד גֶּדֶר הַגַּן וְשֶׁאוֹתָהּ רָצָה לִתְפֹּס וּלְחַבֵּק.
וְאוֹתָהּ חֲתַלְתּוּלָה קְטַנָּה גָּדְלָה עַכְשָׁו וְנִהְיְתָה עֲצוּמָה. הִיא יָשְׁבָה לְיַד מִטָּתוֹ וְחִיְּכָה בְּאֹפֶן יְדִידוּתִי, עֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת כְּקַעֲרִיּוֹת מָרָק, מְאִירוֹת וְזוֹהֲרוֹת, וּמַזְכִּירוֹת אֶת מִשְׁקָפֶיהָ שֶׁל נֶנִי, כִּי הוּא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ מִשְׁתַּקֵּף בָּהֶן.
וַהֲכִי בִּלְבְּלָה אוֹתוֹ הַהֲבָנָה שֶׁדְּמוּתוֹ מִשְׁתַּקֶּפֶת שָׁם, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא לֹא נִרְאָה כְּפִי שֶׁהִתְרַגֵּל לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁעָבַר מוּל הַמַּרְאָה הַגְּדוֹלָה בַּמִּסְדְּרוֹן, אוֹ אֲפִלּוּ בְּמִשְׁקָפֶיהָ שֶׁל נֶנִי שֶׁבָּהֶם הִבְחִין לֹא פַּעַם בְּהִשְׁתַּקְּפוּת תַּלְתַּלָּיו הַחוּמִים הַקְּצָרִים, עֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת, אַפּוֹ הַכַּפְתּוֹרִי הַסּוֹלֵד, סַנְטֵרוֹ הָעִקֵּשׁ וּלְחָיָיו הָאֲדֻמּוֹת־לְבָנוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי תַּפּוּחֵי־בָּר עֲגֻלִּים.
בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא נִסָּה פִּיטֶר לְבָרֵר בְּדִיּוּק כְּמוֹ מִי אוֹ מָה הוּא נִרְאֶה, כִּי הָיָה נָעִים וּמַרְגִּיעַ לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּבְּרֵכוֹת הַיְּרֻקּוֹת הַקְּרִירוֹת שֶׁל עֵינֵי הַחֲתַלְתּוּלָה, שֶׁהָיוּ רְגוּעוֹת, עֲמֻקּוֹת וּצְלוּלוֹת כְּאִלּוּ שָׂחָה לַהֲנָאָתוֹ בַּאֲגַם אִזְמַרְגָּד. הוּא נֶהֱנָה לִרְחֹץ שָׁם בַּצְּבָעִים הַיָּפִים, עָטוּף בַּחֲמִימוּת חִיּוּכָהּ שֶׁל הַחֲתַלְתּוּלָה.
אַךְ עַד מְהֵרָה הוּא שָׂם לֵב שֶׁזֶּה מַתְחִיל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו.
מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה הַתְּמוּנָה מִטַּשְׁטֶשֶׁת, וְאָז נַעֲשֵׂית לְרֶגַע מַסְפִּיק בְּרוּרָה שֶׁיִּרְאֶה שֶׁצּוּרַת רֹאשׁוֹ הִשְׁתַּנְּתָה, וְלֹא רַק הַצּוּרָה, גַּם הַצֶּבַע. בִּמְקוֹם שְׂעָרוֹ הָעַרְמוֹנִי הַמְּתֻלְתָּל וּלְחָיָיו הַתַּפּוּחִיּוֹת, פַּרְוָתוֹ נִרְאֲתָה כָּעֵת קְצָרָה לְמַדַּי, חֲלָקָה וּלְבָנָה כַּשֶּׁלֶג.
‘לָמָּה,’ אָמַר פִּיטֶר לְעַצְמוֹ, ‘אָמַרְתִּי ‘פַּרְוָה’ בִּמְקוֹם שֵׂעָר. אֵיזֶה מִין דָּבָר מוּזָר. אוּלַי בִּגְלַל שֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי לְתוֹךְ עֵינֵי הַחֲתוּלָה הָפַכְתִּי לְחָתוּל בְּעַצְמִי, כַּנִּרְאֶה זֶה מָה שֶׁקָּרָה.’
אַךְ הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַבִּיט לְשָׁם כִּי הִתְחַוֵּר לוֹ שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְהָסִיט אֶת מַבָּטוֹ, וּכְשֶׁהַמַּרְאֶה נַעֲשָׂה מְטֻשְׁטָשׁ, נִרְאָה שֶׁדְּמוּתוֹ רוֹעֶדֶת כְּאִלּוּ קוֹרִים דְּבָרִים בְּתוֹכָהּ פְּנִימָה. וּכְשֶׁהַכֹּל שָׁב וְהִתְבַּהֵר, הִבְחִין בִּפְרָטִים חֲדָשִׁים, הָעֵינַיִם הַמּוּזָרוֹת הַמְּלֻכְסָנוֹת מְעַט כְּבָר לֹא הָיוּ אֲפֹרוֹת עוֹד אֶלָּא תְּכֻלּוֹת, הָאַף הַסּוֹלֵד הַקָּטָן כְּמַטְבֵּעַ הָפַךְ לִמְשֻׁלָּשׁ וָרֹד, שֶׁמּוֹבִיל לְפֶה שֶׁכְּבָר לֹא דָּמָה לַפֶּה שֶׁלּוֹ, כְּכָל שֶׁזָּכַר. עַכְשָׁו הוּא הִתְעַקֵּל מַטָּה מֵעַל שִׁנַּיִם אֲרֻכּוֹת חַדּוֹת וּלְבָנוֹת, וּמִשְּׁנֵי צִדָּיו נָבַט וְסָמַר לוֹ שָׂפָם לָבָן.
הָרֹאשׁ הָיָה מְרֻבָּע, הָעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, מְלֻכְסָנוֹת וְנוֹקְבוֹת, וְהָאָזְנַיִם הַמְּחֻדָּדוֹת נִצְּבוּ כְּחַלּוֹנוֹת מְשֻׁלָּשִׁים שֶׁל עֲלִיַּת גַּג. ‘אָה,’ חָשַׁב פִּיטֶר, ‘כָּכָה הָיִיתִי נִרְאֶה לוּ הָיִיתִי חָתוּל. הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי.’ וְאָז עָצַם אֶת עֵינָיו, כִּי הַתְּמוּנָה הַמּוּזָרָה וְיוֹצֵאת הַדֹּפֶן שֶׁל עַצְמוֹ הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּרוּרָה וְנִצַּחַת, שֶׁזֶּה הָיָה קְצָת מַפְחִיד. לִרְצוֹת לִהְיוֹת חָתוּל זֶה דָּבָר אֶחָד. לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ חָתוּל זֶה כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי.
כְּשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, נִרְאָה לְרֶגַע כְּאִלּוּ עָלָה בְּיָדוֹ לְבַטֵּל אֶת כִּשּׁוּף הַמַּרְאָה שֶׁל עֵין־הֶחָתוּל, כִּי כָּעֵת הִצְלִיחַ לֹא לְהַבִּיט לְשָׁם וְהִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ מַטָּה אֶל כַּפּוֹתָיו. הֵן הָיוּ לְבָנוֹת לְגַמְרֵי, גְּדוֹלוֹת וּפַרְוָתִיּוֹת, עִם כָּרִיּוֹת וְרֻדּוֹת רַכּוֹת בְּצִדָּן הַתַּחְתּוֹן וְצִפָּרְנַיִם מְעֻקָּלוֹת כְּמוֹ חֲרָבוֹת טוּרְקִיּוֹת, חֻדֵּיהֶן מֻשְׁחָזִים כִּמְחָטִים.
לְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה פִּיטֶר שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, אֶלָּא עוֹמֵד עָלֶיהָ. גּוּפוֹ אָרֹךְ וְדַק, רַךְ וְלָבָן כְּמוֹ כִּסּוּיֵי הַזְּרוֹעוֹת מִפַּרְווֹת חֹלֶד שֶׁאִמּוֹ נָהֲגָה לָשִׂים כְּשֶׁהָיְתָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּהִדּוּר וְיוֹצֵאת בַּחֹרֶף, וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ נָחָשׁ בְּלִי עֵינַיִם, מִתְעַקֵּל, זָז, מִתְעַוֵּת וּמִשְׁתַּלֵּחַ בְּקָצֵהוּ הָיָה זְנָבוֹ־שֶׁלּוֹ. מִקְּצֵה אֹזֶן עַד זָנָב הוּא הָיָה עָטוּף פַּרְוָה לְבָנָה לְלֹא רְבָב.
הַמְּפֻסְפֶּסֶת, שֶׁהִפְעִילָה עָלָיו כַּנִּרְאֶה אֶת כִּשּׁוּפָהּ עִם חִיּוּךְ וּמַבָּט שֶׁנָּעֲצָה בּוֹ, נֶעֶלְמָה כְּלֹא הָיְתָה. בִּמְקוֹמוֹ הָיְתָה רַק נֶנִי, גְּדוֹלָה פִּי עֲשָׂרָה מִשֶּׁנִּרְאֲתָה אֵי־פַּעַם, רְכוּנָה מֵעַל הַמִּטָּה וְצוֹוַחַת בְּקוֹל חָזָק מְאוֹד שֶׁהִכְאִיב לְאָזְנָיו –
‘לַעֲזָאזֵל עִם הַיֶּלֶד הַזֶּה! גָּרַר לִי פְּנִימָה עוֹד מְשׁוֹטֵט מֵהָרְחוֹב! עוּף! קִישְׁתָּא! הַחוּצָה!’
פִּיטֶר קָרָא בְּקוֹל – ‘רֶגַע, נֶנִי! אֲנִי פִּיטֶר. אֲנִי לֹא חָתוּל. לֹא, נֶנִי, בְּבַקָּשָׁה!’
‘פּוֹתֵחַ עָלַי פֶּה כָּכָה?’ שָׁאֲגָה נֶנִי. ‘עִם הַמַּטְאֲטֵא אֲנִי אֶתֵּן לְךָ.’ הִיא רָצָה לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן וְחָזְרָה עִם מַטְאֲטֵא בְּיָדָהּ. ‘קָדִימָה. עוּף מִפֹּה!’
פִּיטֶר קָפָא מִפַּחַד. הוּא הָיָה יָכוֹל רַק לְהִתְכַּוֵּץ בִּקְצֵה הַמִּטָּה כְּשֶׁנֶּנִי מַכָּה בַּמַּטְאֲטֵא וְלִצְעֹק: ‘נֶנִי, נֶנִי, לֹא, לֹא! אוֹי, נֶנִי!’
‘אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מָה זֶה מְיָאוּ!’ נֶנִי הִסְתַּעֲרָה, שָׁמְטָה אֶת הַמַּטְאֲטֵא וְהֵרִימָה אֶת פִּיטֶר בְּעָרְפּוֹ כָּךְ שֶׁנִּשְׁאַר תָּלוּי בְּיָדָהּ, בּוֹעֵט בְּרַגְלָיו, קִדְמִיּוֹת וַאֲחוֹרִיּוֹת, מְיַלֵּל בְּאֻמְלָלוּת.
כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בּוֹ רָחוֹק מִמֶּנָּה כְּכָל הָאֶפְשָׁר, נֶנִי רָצָה לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן וּמִלְמְלָה, ‘וּפִּיטֶר הוֹלֵךְ לַמִּטָּה בְּלִי אֲרוּחַת עֶרֶב בָּרֶגַע שֶׁאֶמְצָא אוֹתוֹ. כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי לוֹ לֹא לְהָבִיא לִי יוֹתֵר חֲתוּלִים!’ עַד שֶׁהִגִּיעָה לְקוֹמַת הַכְּנִיסָה שֶׁל הַדִּירָה.
וְאָז הֵטִילָה אֶת פִּיטֶר הַחוּצָה לָרְחוֹב וְטָרְקָה בְּכוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת.
אין עדיין תגובות