החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

עיראקי בפריז

מאת:
הוצאה: | 2022 |
קטגוריות: סיפורת עברית
הספר זמין לקריאה במכשירים:

50.00

רכשו ספר זה:

"אודיסיאה קולנועית. משעשע ונוגע ללב. שמואל שמעון מאפשר למבטו לנוע בדיוק של מצלמה"  (Le Monde)

"התשובה הערבית ל'חוג הסרטן' של הנרי מילר. מטלטל, שנון ואנושי" (The Independent)

"דון קישוט העיראקי" (Lire Magazine Littéraire)

 

"הנה הסרט שלא הופק מעולם, שאותו רצה שמואל שמעון לעשות מיום שעזב את כפר הולדתו האשורי בעיראק, בינואר 1979 . ואף שעדיין אינו יכול להראות לנו את התמונות על המסך, הוא בהחלט יכול לספר אותן, כפי שרק מספר סיפורים ערמומי ואיקונוקלסטי כמוהו מסוגל לעשות. שהנה במקום להגיע להוליווד, כפי שחלם כל חייו, הוא עובר בביירות השסועה והמטורפת, ומגיע חסר־כול לפריז, נע ונד בין ברים, תחנות מטרו וידידים אחרים, וחולם לכתוב תסריט על האופה החירש־אילם שהיה אביו, ועל ליהוקו של רוברט דה נירו לתפקיד הראשי. אבל בסוף הוא מסתפק בכתיבת אוטוביוגרפיה מהסרטים, על הילד חובב הקולנוע שהוא היה באותו כפר מרוד.

עיראקי בפריז כתוב, במידה מסוימת, כנגד מסורת ארוכה של כתיבה אוטוביוגרפית בספרות הערבית המודרנית, בידי סופרים ערבים שנזדמנו לפריז החל מראשית המאה התשע־עשרה, אבל הוא מתעלה על כולם בכל הנוגע לכנות ולגילוי לב. שמואל שמעון, האשורי שאינו מתפשר על שמו וזהותו, הוא מספר מעשיות בחסד, בעל חוש הבחנה קולנועי נטול רסן לפרטים הקטנים, שוויון נפש לנוכח תהפוכות החיים על המדרכות של פריז, וכישרון מיוחד ברכישת ובאיבוד ידידים במידה שווה. סיפור ילדותו, על עוני מרוד וגצים עמומים של תקווה, מעלה באוב תמונות מרצדות מחיי השוליים של מיעוטי המזרח התיכון." – אנטון שמאס

 

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, המביאה לקדמת הבמה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ובשירה, היא הפרויקט היחיד בארץ המוקדש לתרגום יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית. הסדרה שואפת לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו, ובכך לאפשר לקורא הישראלי להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בארץ.

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب היא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, והיא תוצר של חוג המתרגמים הפועל במכון ון ליר בירושלים. הסדרה פועלת לפי מודל תרגום ייחודי מסוגו, המבוסס על עיקרון של דו־לשוניות ודו־לאומיות, כך שבמקום התרגום האינדיווידואלי, עבודת התרגום נעשית בצוותים של יהודים וערבים. לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מונע יצירת חיץ בין הערבית לעברית ומאפשר תנועה בין שתי השפות.

כמקובל בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, הרומן האוטוביוגרפי עיראקי בפריז תורגם בידי צוות דו־לשוני, דו־לאומי ובדיאלוג עם המחבר. הצוות כלל את המתרגם יהודה שנהב־שהרבני, עורך התרגום לואי ותד, עורכת הספרות רותם רז ועורכת הלשון אמירה בנימיני־נבו.

 

שמואל (סמואל) שמעון נולד למשפחה אשורית ענייה בשנת 1956 בעיר אלחבּאנִיַה ששוכנת ממערב לבגדאד. שמעון עזב את עיראק עם עלייתו לשלטון של צדאם חוסיין בשנת 1979, כשמטרתו להגיע להוליווד ולהפוך ליוצר סרטים. הוא נדד כשש שנים בין דמשק, עמאן, ביירות, ניקוסיה, קהיר ותוניס, עד שהגיע לפריז כפליט בשנת 1985 . הוא חי בעיר במשך כעשר שנים, רוב הזמן ללא קורת גג. לפני שעזב ללונדון בשנת 1996, הקים שמעון הוצאת ספרים קטנה בשם Gilgamesh Editions שפרסמה פרוזה ושירה של יוצרים ערבים, ובין השאר, פרסמה שני קובצי שירה שחיבר בעצמו. בשנת 1998 הוא ייסד בלונדון עם אשתו מרגרט אובנק את Banipal, כתב העת היחיד לספרות ערבית עכשווית שיוצא באנגלית ובספרדית.

מקט: 978-965-541-123-2
"אודיסיאה קולנועית. משעשע ונוגע ללב. שמואל שמעון מאפשר למבטו לנוע בדיוק של מצלמה"  (Le Monde) "התשובה הערבית ל'חוג הסרטן' של […]

קליפורניה, ינואר 2004

‘אתה רואה? הגעתי לאמריקה לפניך,’ הכריזה אמי בחיוך כאשר ראתה אותי יוצא ממכוניתו של דודי. היה זה בחודש ינואר 2004, ואני הגעתי למוֹדֶסְטוֹ שבקליפורניה כדי לפגוש אותה. אמי הגיעה מבגדאד, לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק, לביקור ראשון אצל אחיה המתגורר באמריקה.

‘הרגת אותנו עם ההוליווד שלך. עכשיו היא נמצאת במרחק זריקת אבן. אתה יכול לקחת את אחת המכוניות של דוד שלך ולנסוע לשם,’ אמרה לי.

כאשר התקרבתי אליה, ראיתי עד כמה הזדקנה.

‘שמואל, יא אִבְּנִי!’ קראה וחיבקה אותי בבכי. לרגע שטפו הדמעות את לחייה, אך מיד לאחר מכן נעצה בי מבט בוחן. ‘אבל מה קרה לאף שלך?’ שאלה ופרצה בצחוק מתגלגל, ‘הוא ממשיך לגדול?’

צחקתי יחד איתה, נשקתי לראשה, ואחר הצבעתי על רגליה ואמרתי לה, ‘אמא, תסתכלי על הגרביים שלך. הם שוב מלאי חורים, וזה לא השתנה מאז שאני זוכר את עצמי.’

צחקנו יחד.

‘איפה היית כל השנים האלה, יא אִבְּנִי?’ שאלה פתאום. ולפני שהספקתי להוציא הגה מפי, הוסיפה, ‘אתה יודע, יא אִבְּנִי, אחרי שבחרנו לך את השם שמואל, נפל עליי עצב גדול וחשבתי לעצמי שאולי אנחנו מעמיסים יותר מדי על הכתפיים של הילד.’

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.