החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

עניין של זמן

מאת:
הוצאה: | 2017-11 | 140 עמ'
קטגוריות: אהבה ותשוקה
הספר זמין לקריאה במכשירים:

50.00

רכשו ספר זה:

ירדן גולן הינו כותב צעיר אשר בשנתיים האחרונות הפך לתופעה של ממש.

אלפי קוראים ברחבי הרשת החלו עוקבים בשקיקה אחר מילותיו, הלקוחות מן הסיטואציות האינטימיות, הרגישות והמרגשות ביותר בחיי היום-יום של כולנו.

"עניין של זמן" הוא ספר הביכורים של הכותב הצעיר בן ה-24, המהווה את המעבר הכמעט מובן מאליו של הטקסט מן הצג אל הדף ומליבו של הכותב אל עיני הקורא המדמות את שערי ליבו.

הספר ממחיש עד כמה שונים ככל שנהיה – הלבטים וההתחבטויות הכי קשות שלנו עדיין נותרו כזכר למעט שמחבר בין כולנו ולסוד שטרם פיצחנו, אהבה.

"סליחה אהבה,

סליחה שאין אנו עושים מספיק כדי למצוא אותך, רק עסוקים במרדף האינסופי אחרייך, בזמן שאנו רצים בכיוון הלא נכון – למרות כל הסימנים שאת דואגת להשאיר, לעיתים ממש מתחת לאף.

צועקים ברחובות העיר שאת "פיקציה", שאת מושא נפשם של אלו שאיבדו את דעתם וכבר שנים שאת לא נמצאת במחוזותינו.

סליחה אהבה,

סליחה שגם כאשר חלקינו פוגשים בך, אנו לוקחים אותך כמובן מאליו, כאילו יש לך תחליף שיצליח לצבוע את חיינו ביום שתעזבי אותנו לטובת אחר, שיעריך אותך כמו שמגיע לך.

מאשימים אותך בכל כישלונותינו, בכל אכזבותינו וכל זה, בזמן שכל שעשית הוא להציב לנו מראה המציגה את בבואתנו בשיא כיעורה."

 

הספר חובר מתוך ההבנה שהחיים מורכבים מאינספור סיטואציות, חוויות, תחושות ומחשבות.

ישנו ניסיון לתחום את המושג שנקרא "מערכת יחסים" למספר שלבים כלליים, אשר בתוך כל שלב עשויים להתפתח אירועים הנעים מקצה אחד למשנהו של אותו השלב.

כך בעצם, ניתן לראות כיצד כל אחד מאתנו כאדם המשתייך לחברה, מוצא עצמו מזדהה בכל שלב ושלב עם החוויות והמחשבות המוצגים בספר.

בסופו של הספר המסקנה המתבקשת הינה אחת – אהבה הייתה ועודנה המכנה המשותף הרחב ביותר לכולנו.

מקט: 4-1272-138
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
ירדן גולן הינו כותב צעיר אשר בשנתיים האחרונות הפך לתופעה של ממש. אלפי קוראים ברחבי הרשת החלו עוקבים בשקיקה אחר […]

התחלה

 

כבר חודשים רבים שלא חוויתי התחלה אמיתית, אחת כזאת שתרגש אותי, שתגרום לי לקום באמצע הלילה ולבדוק את הצג של הטלפון בחיפוש אחר ההודעה שאני מחכה לה כל כך ממנה – מזאת שאני כל כך מחכה לה, אף שהיא כרגע חסרת פנים, קול ואופי.

היתרונות הרבים בלהיות לבד ידועים לכולנו, הרי כל רווק משוויץ בהם, לפעמים ברמה שמעלה שאלות בדבר אמינותם של הסיפורים והחוויות שמקשטים את חייו.

על החסרונות לא מדברים מספיק. כאלו אנחנו, במיוחד בני דור ה-Y הידוע לשמצה כל כך: מחפשים ריגושים מהירים, מנציחים כל מיקום, אירוע וחיוך מזויף מאירועים מזויפים עוד יותר.

אין מה לעשות – זה פחות סקסי, פחות נוצץ ולא פופולרי לדבר על החלק החשוך של הרווקות, הרחק מאורם של הפלאש ושל הפילטר באינסטגרם.

האמת שזה די מובן, אף אחד לא רוצה לצלם פרצוף עם מבט כבוי ושפתיים עקומות בכיוון ההפוך.

אף אחד לא רוצה להעלות סרטונים בהם הוא נראה שולח אגרוף אל הקיר מתוך הזעם שהצטבר בחשבון הנפש של אחרי פרידה קשה.

אף אחד לא רוצה להודות שהוא מתגעגע, שמאז שהיא איננה, הימים נעשו ארוכים כל כך, עד שהלילות נמצאים בסכנת הכחדה תמידית, שחלומות בהקיץ, מלווים בתהיות על “אם” ועל “אילולא”, החליפו שינה נוחה לצידה, אף שמרבית הלילה ניסית לפלס דַּרְכֵי נשימה בסבך שיערה הנשפך על הכרית.

כבר חודשים ארוכים שלא חוויתי התחלה אמיתית, אחת כזו שתסמן את סופו של ה”סוף” הזה, שהחליט להתגורר לי בתוך החזה, ממש ליד הלב.

”סוף” חוצפן כמו שכן שמחליט לעשות קריוקי באמצע הלילה, כך הוא מפריע ללב המותש, שרק מחכה להיגיון שילבש מדי שוטר ויגיע לקפל את המסיבה, זאת שגורמת רק עצב.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עניין של זמן”