החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

אם לטלוויזיה היו גלגלים

מאת:
הוצאה: | 2012 | 247 עמ'
זמינות:

19.00

רכשו ספר זה:

עשר חברות תקפו את שוק הטלוויזיות למכוניות בארה"ב בעשר השנים האחרונות. שש מהן הגיעו לשוק. קיי-וי-אייץ', סיריוס, רייסאט, קוואלקום מדיהפלו, AT&T ו-ICO. כל חברה הביאה רעיונות משלה על אסטרטגיה של יציאה לשוק ביצועים ומחיר.

יואל גת היה אחראי לשניים מניסיונות אלה, והיה משקיף נלהב על האחרים. זה הסיפור שלהם.

אם לטלוויזיה היו גלגלים הוא גם סיפור מרתק על הקסם של השקת מוצרים צרכניים חדשניים. אין זה ספר עסקי. זהו מותחן עסקי מהחיים האמיתיים, המספר על רכבת ההרים של בניית טכנולוגיות, חברות וקטגוריות חדשות.

יואל גת ממייסדי גילת רשתות לווין ומנכ"לה בשנים 1987-2003. יואל היה גם מייסד, יו"ר ומנכ"ל של רייסאט בשנים 2003-2009. בשנת 2007 , הוא גם לקח על עצמו את תפקיד היו"ר ומנכ"ל רייסאט. ברודקסטינג קורפוריישן, החברה שספקה את השירות של AT&T; קרוזקאסט (RBC). בשנת 2011 , ייסד יואל את סטיקספיי, חברת שבבים המתכננת ומשווקת צ'יפ המבוסס SoC (מערכת על שבב) לתקשורת לווינים בפס רחב.

זהו ספרו השלישי של יואל גת. הראשון, אקדח בקרב סכינים, שהוא סיפורה של "גילת רשתות לויין" יצא בשנת 2005 , והשני "סין, סיפור אהבה", סיפורה של רייסאט מערכות אנטנה בסין, יצא בשנת 2012 .

מקט: 9-62776-560-2
מסת"ב: 978-1-62776-560-2
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

פתח דבר

אם להצלחה יש ריח משכר, אני חושב שזה מה שהרגשתי באותו יום, 3.6.2009, כשעמדתי על מרפסת בניין החברה שלנו בסופיה, בולגריה. בעוד כמה דקות ארד למטה, אאסוף את העובדים לאולם המרכזי וביחד נשיק את המוצר החדש שלנו. אנחנו כבר לא לבד בקרב. עם חברת ענק מאחורינו, יכול להיות שהיום הזה הוא יום השינוי הגדול. קרבות, תקוות, חלומות, הרבה דם יזע ודמעות ועשרות אלפי מיילים באוויר מסביב לעולם, יסתיימו כשנכריז עוד כמה דקות על המוצר החדש.

ואולי זו רק התחלה של מאבקים חדשים?

 לפני פחות משעתיים קראתי בהנאה רבה את הודעת הדואר האלקטרוני ששלח ג'ים קרולי, הקצין האחראי על הפרויקט שלנו במחלקת הפיתוח העסקי של AT&T: "יום ענק," הוא כתב, "נדיר בקריירה של בן אדם שכל כך הרבה עבודה מתנקזת לרגע בודד של השקת מוצר חדש. בואו ניקח נשימה עמוקה ונראה כמה משמעותי הוא הרגע הזה. לאיזה הישג הגענו ואיזו עבודה נפלאה כולכם עשיתם."

וואו.

ירדתי לאולם המרכזי. כל עובדי החברה, כמאה איש, ישבו שם וחיכו לשיחת ועידה שבה ייקחו חלק מאה איש נוספים. כולנו שומעים את וינסטון, הנשיא הייצוגי שלנו, שאחראי על כל הפעילות בארצות הברית. עשרות אנשים מהחברה שלנו ומענקית התקשורת AT&T, מקשיבים לו עכשיו.

  וינסטון לא חוסך במחמאות. "זה רגע גדול," הוא פותח, "אחרי מאמץ הרואי של מספר שנים, היום אנחנו משיקים את שרות הטלוויזיה למכוניות בכל רחבי ארצות הברית – 'AT&T קרוזקאסט'. מהיום, כל אדם בארצות הברית יכול להיכנס למפיץ קרוב למקום מגוריו, לקנות אנטנה קטנה בגודל קסדה של אופניים וממיר שמאפשר לקלוט 24 ערוצי טלוויזיה תוך כדי נסיעה: ערוצי ילדים, ערוצי חדשות וערוצי ספורט."

וינסטון מעביר את רשות הדיבור למייק גרנן האיש הטכני של 'AT&T, שמצטרף גם הוא לחגיגת הברכות והאיחולים, ולאחר כמה משפטי עידוד, מעביר את ההגה אליי – האדם שהשקיע שש שנים כדי להביא אותנו לרגע הזה. סחף אותנו, הנהיג אותנו, וכולנו נעמוד אחריו – כפי שהוא מציג אותי.

כל העיניים נעוצות בי. אני מדבר לאט. בשקט. מדגיש כל משפט. יש לי הרבה ניסיון במעמדים מהסוג הזה. השקות, הכרזות, שיחות מוטיבציה לעובדים ובכל זאת אני מתרגש. אני מתחיל בחדשות הפחות טובות. כמה משפטים על המשבר הכלכלי שאנחנו מצויים בעיצומו, על המשבר בשוק הרכב האמריקאי – "למי שלא שמע," אני מרים קצת את קולי כדי להדגיש את המסר, "ג'נרל מוטורס הגדולה פשטה אתמול רגל" – ואז אני לוקח אוויר, ממתין מספר שניות. שקט מוחלט. שומעים רק את הרחש של הקו. "המשבר הקודם בעולם היה בשנות ה-30 של המאה העשרים. מסתבר שבאותן שנים הייתה חברה מאוד מפורסמת שהחלה למכור מוצר לבידור הנוסעים במכוניות."

אני עוצר לרגע. "האם למישהו כאן יש מושג על מי אני מדבר?"

דממה.

"ב-1933 הציגה חברת מוטורולה את הרדיו למכונית. בשיא המשבר. הרדיו זכה להצלחה עצומה. הם המודל לחיקוי עבורנו…"

מחיאות כפיים סוערות קוטעות דברי. אני מחכה שוב לשקט וממשיך. "שבע חברות כבר ניסו עד היום להרים את שוק הטלוויזיה למכוניות. כולן נכשלו. כל אחת מסיבה אחרת. יש חברות נוספות שמנסות לחדור לשוק הזה. למה שדווקא אנחנו נצליח במקום שכולם נכשלו?"

שקט מסביב. אני לוקח אוויר: "כי המוצר שלנו ייחודי; המחיר שלנו מתאים ויש לנו את AT&T לצידנו. בנינו קבוצה חזקה, טכנית ושיווקית. אם נתמיד ונדחוף – שום דבר לא יעצור אותנו."

סיימתי. התיישבתי לקול מחיאות כפיים סוערות. מהר מאד נפתחו בקבוקי יין, וחולקו חולצות T עם הכיתוב "השקנו. AT&T קרוזקאסט, 1-6-2009". כולם קיבלו גם תרמוס עם כתובת של החברה – רמז לכך שהרבה אנשים לא יישנו הרבה בלילות הבאים… הרגשתי את ההתלהבות העצומה ואת האנרגיה החיובית באוויר. האנשים האלו, ומאות נוספים, השקיעו מאמץ עצום לאפשר את האירוע הזה. צעקות, חיבוקים, מתפרקים קצת. אני מנסה להסתיר את הדמעות בעיניים.

לרגעים מסוימים יש קסם…

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אם לטלוויזיה היו גלגלים”