החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

עמם ולמענם

מאת: ,
הוצאה: | 2015-12 | 138 עמ'
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

פופולרי בימינו להתקשט באמירה ש"איכות בית הספר לא יכולה להיות גבוהה מאיכות המורים המלמדים בו", אך לא נעשה מאומה כדי לטפח מורים מעולים ולזמֵן לילדינו אנשי חינוך ראויים. בעִמם ולמענם מעניקים קפל־גרין ובר שלום ממשות, חיוניות וקונקרטיות לחומרים שמהם נצרפים "מורים טובים" ומצביעים על האופנים שבהם האיכויות האנושיות – הרבה יותר מגופי הידע ודרכי ההוראה – עושות את המורים למשאב החינוכי המרכזי והמכריע בבית הספר. ארוס פדגוגי הוא המנוע הפועם והמחבר של הגשמה עצמית, אכפתיות חברתית ואמפתיה – וממנו צומחים המורים שאמנותם היא הצמחת אחרים. את הדרמה הפדגוגית הזו על ריבוי פניה מציג לנו ספר זה בצורה מופתית.

פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים

אני מאוד מודה לעדנה קפל־גרין וליהודה בר שלום שהעניקו לי את האפשרות לקרוא את ספרם הנושא את הכותרת הכל כך מתאימה, עִמם ולמענם – מורים טובים. המורים־חוקרים הללו משרטטים דיוקנאות עשירים של מלאכת ההוראה היוםֿיומית. ספרם עורר בי את אותו הלהט שהִנו סימן ההיכר של למידה מתוך עשייה למען האחר: להיות ממציא(ה), לשאת את שמחת המורה בתלמידו ואת שמחת התלמיד במורו. מרגש לראות את מחויבות המורים לטוב ביותר בעבור תלמידיהם. הספר חושף שותפות משמעותית ועמוקה בין מורה לתלמיד, להוריו ולמסגרת החינוכית.

פרופ' יונה רוזנפלד, פרופסור אמריטוס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים, מייסד היחידה ללמידה מהצלחות ולמידה מתמשכת במערכות חברתיות, מאיירס־ג'וינט מכון ברוקדייל, חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית ב־1997.

מקט: 4-249-50329
מסת"ב: 978-965-540-489-0
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


הקדמה

יופי

פַעַם הִתְגַנֵּב אֶל תּוֹכִי יֹפִי חֲרִישִׁי

אֲשֶׁר הָיָה כְּאִוְשַׁת הָרוּחַ הדּוֹאָה בַּצַּמָרוֹת

בְּדִמְדּוּמֵי הַיּוֹם הַגּוֹוֵעַ,

נֵעוֹר בִּי פַּעֲמוֹן הַתְּכֵלֶת.

וְנָשָׂאתִי בְּלִבִּי נְשִׁיקַת שָׁמַיִם לְמָיִם,

לַעֲשׂוֹת חֲלוֹמוֹת מְאִירִים

וּבָאוּ אֶל קִרְבִּי עֲנָנִים צְחוֹרִים וְגַלֵּי קֶצֶף לְבָנִים.

וְהֵבֵאתִי לָעוֹלָם נִיצוֹץ יְחִידִי מִשֶּׁלִּי, אֲשֶׁר הָיָה

כָּאֵשׁ הָאַלְכִימִית הַהוֹפֶכֶת מַתָּכוֹת לְזָהָב

גדי לופו

ספר זה, המנסה לשתף את הקוראים בסיפור האישי והמקצועי של מחנכים טובים, הינו מיזם משותף של שני חוקרים העוסקים בעצמם בהוראה, הדרכה וייעוץ במסגרות חינוכיות-טיפוליות שונות ומגוונות. הספר הינו הזמנה להקשיב למחנכים הרואים בעבודתם שליחות ורוצים בדרכם החינוכית "לעשות חלומות מאירים" וליצור "ניצוץ יחידי" שיהווה "כאֵש האלכימית ההופכת מתכות לזהב", כבשירו של גדי לופו, "יופי". הצלחתם משתקפת בהיבט הרגשי–חברתי והלימודי–אינטלקטואלי של תלמידיהם, אך לא רק. טרם המפגש עמם שמענו רבות על אותם מורים, הן מתלמידיהם והן מעמיתים שלהם. הוּקפנו במחוות מרגשות כמו: "הוא אחד שמציל ילדים שהרבה מורים ויתרו עליהם", "היא מורה יצירתית. הידע שלה עצום. היא מאוד בולטת בבית-הספר. כולם רוצים ללמוד אצלה", "הוא בן-אדם שיודע לעבוד עם בני-נוער בסיכון", "תַרְאה עוד אלף מורים כמוה והחינוך בישראל ייראה אחרת", ועוד ועוד אמרות שהותירו בנו סקרנות ורִגשה לפגוש במחנכים הללו ולשמוע אותם מספרים על עבודתם.

אנו מאמינים, כמו רבים אחרים, שאין לומדים די מהצלחות בכלל ולמידה מעשייה חינוכית בפרט (רוזנפלד, 1997, מור, 2006, בר שלום, 2004, בר שלום ושראל, 2011) ואנו מוטרדים ומודאגים מכך. ברור לנו שיש צורך לחקור ולהבין את הקשיים והכישלונות הקיימים במערכת החינוכית, אך העיסוק בכישלון עלול לייצר מעין תבנית מוקשה שצרובים בה תחושת פסימיות ואין-אונים מערכתי. אנו מאמינים שאלה פרדיגמות שאפשר לערער עליהן וליצור שינוי תודעתי. למרות התקצוב הנמוך של מערכת החינוך הציבורית והשתכרותם הנמוכה של המורים, אנו מוצאים במערכת לא מעט דוגמאות של מחנכים המצליחים ליצור קשר ייחודי עם תלמידיהם ולהגיע עמם להישגים לימודיים מרשימים. (אהרונסון ובר שלום, 2010, דיאב, זדוף, חיג'אזי וקפל-גרין, 2013).

בתיאור עבודתם של המחנכים הללו, אנו שואפים להיות חלק מהדיון לגבי משמעותה של רפורמה טובה במערכת החינוך בישראל, שהרי ספר זה נכתב לא בלי הֶקשר חברתי ופוליטי רחב. מהו אותו הקשר? ובכן, בשנים האחרונות, מערכת החינוך בישראל מחוללת רפורמות המתמקדות במבחנים והישגים לימודיים גבוהים ובכך היא מתחקה אחר דגמים קיימים בארה"ב. למרות עלייה מסוימת בהישגים בינלאומיים, אנו מודאגים מהעובדה שבתי-ספר רבים הפכו לסדנת הכנה למבחנים נטולי הֶקשר רחב יותר של הקניית ידע והשכלה. לעומת המתרחש בארץ, אנו מאוד מתרשמים מהמהפכה החינוכית שהתחוללה בפינלנד, שתוצאותיה באות לידי ביטוי בהישגים הגבוהים ביותר של התלמידים במבחנים בינלאומיים שכמעט ולא הוכנו אליהם. מודל החינוך הפיני מדגיש את חשיבות הרווחה, הביטחון והאושר של התלמידים. כשתלמידים מרגישים טוב ומאושרים בבית-הספר הם לומדים ומצליחים. המורים צריכים לתת לילדים להיות כפי שהם ולקבל את העובדה שכל ילד שונה ממִשנהו. הם אלו שבוחרים כיצד ללמד ולהגיע לכל ילד וילד מבלי לדחוק בו להשיג הישגים גבוהים. (ראו Sahlberg, 2009, Darling Hammond, 2010). מהרַאיונות שערכנו אנו עם מחנכים ברור לנו שמודל המתייחס לצרכים של כל ילד וילד ומקנה ביטחון, חופש ואוטונומיה, כמו במודל הפיני, הוא זה המועדף עליהם. תמוה בעינינו, שחברה המתהדרת ביצירתיות ובמרחב רעיוני, מחקה מודל אמריקאי אשר מצמצם את שיעור החופש של המורים. למרות ההישגים של מהפכות חינוכיות כמו "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", אנו שומעים תלונות רבות מצד מורים על "קיצוץ כנפיים" והיעדר זמן הוראה איכותי. לדעתם, אינסוף הדרישות הביורוקרטיות והטכנוקרטיות מציף את פעילותם ותודעתם ומותיר אותם ללא חוף מבטחים שיאפשר להם התבוננות מעמיקה יותר בצורכיהם של התלמידים ובגילוי יצירתיות ומעוף בדרך הוראתם. במילים אחרות, אנו מקווים שהעשייה החינוכית, שתתואר בהרחבה בספר זה, תשפיע על קובעי המדיניות החינוכית ותעודד הכנסת ממד אוטונומי וחופשי יותר לרפורמות העכשוויות בחינוך. אין לנו ספק בכך שהמחנכים שפגשנו פועלים מתוך "ארוס חינוכי" (צבר, הכוונה היא לתשוקה שדוחקת מחנכים להיות בחברתם של ילדים כנכונים להיות שרויים בעולמם, להייטיב את מצבם, ללמדם ולהדריכם, לשוחח עמם, לייצר גבולות מתאימים המבטיחים ביטחון ולהתגאות בהם. זוהי אהבה פשוטה לתלמידים, עם רצון עז לראותם צומחים ומתפתחים לאנשים טובים, בני-דעת ויכולת להרגיש, לחשוב ולפעול. כפי שנראה בהמשך, בד בבד עם ה"ארוס החינוכי" שפועם בם גילינו כי הם פועלים מתוך "תפיסה חינוכית פסיכו-חברתית" המדגישה את העובדה כי למידה משמעותית יכולה להתקיים רק כאשר המורה מצליח ליצור יחסי קרבה ואמון עם תלמידיו ויכול להיענות לצרכים התרבותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים שלהם הן כבודדים והן כקבוצה (מור, 2006; Mor & Bar Shalom, 2007; Bar Shalom, 2013). בנוסף, מצאנו כי המורים הללו מעמידים עצמם בעמדה אחראית כלפי תלמידיהם ומהווים עבורם "סביבה מאפשרת", מחזיקה ומכילה ממש כמו "אם טובה דיה" (good enough mother) שוויניקוט מתארה כאם שמרגישה את ילדה ויודעת לעשות עבורו את הדבר הנכון ביותר(Winnicott, 1965, p. 15).

לעתים המורים הטובים מהווים חלופה התפתחותית עבור התלמידים, הם אינם חברים שלהם אלא מבוגרים משמעותיים שמכוונים אותם מתוך עמדה מגדלת (עוד על עמדה מגדלת ראו: לבוב ואלקיים, 2014).

אפשר להעז ולומר כי המורים המספרים את סיפורם בספר זה תופסים עצמם כמחנכים "טובים דיים" שמנסים להבין את צורכי התלמידים ולעשות את הדבר הנכון ביותר עבורם. אין ספק כי ההוראה נתפסת בעינּיהם כתהליך משמעותי, עמוק ששזורים בו יחדיו היבטים חינוכיים וטיפוליים כמו דאגה, אחריות, אמפתיה, נוכחות "זולת עצמי", עמדה מגַדלת ויחסי כבוד (לבוב ואלקיים 2014; קפל-גרין, 2005; קפל-גרין ומירסקי, 2009; 2013).

כפי שנראה בפרקי ספר זה, גיבורינו הם אנשים אוטונומיים המוכנים לקחת סיכונים, לטעות ולחפש תדיר אחרי דרכים מושכלות להבין, ללמוד ולהיטיב עם הקהל הרב-גוני שאיתו הם עובדים. חשוב לנו להביא את המודל החינוכי שלהם מתוך תפיסתם ובאופן שבו בחרו לתארו. אמנם פה ושם ישנן התייחסויות שלנו, אך הפרשנות הסובייקטיבית של עמיתינו ושותפינו לספר היא החשובה ביותר. אנו מקווים שהסיפורים עצמם והתובנות השונות שעולות מהם, יוכלו להוות מודל להתייחסות, גם אם ביקורתית, ולשמש את קובעי המדיניות החינוכית ועמיתים בשדה החינוכי כמצע רעיוני נוסף. נראה לנו כי גם מורי מורים יוכלו, באמצעות הסיפורים, לדון עם פרחי הוראה בחזון החינוכי שלהם, בעשייה ובתפיסה של מיהו המחנך הטוב דיו.

מי הם החוקרים?

שנינו, עדנה ויהודה, עברנו חוויות מיטיבות יותר ומיטיבות פחות במערכת החינוך. הן אלה והן אלה נחקקו בתודעה שלנו, ואנו חושדים שכמו רבים ממשתתפי ספר זה, גם אנו בחרנו במקצועות העזרה, הטיפול והחינוך כהליך של חיפוש אחר תיקון, במובן העמוק של המילה.

העובדה שעברנו תחנות דומות מאוד לתחנות של חלק מגיבורינו, בהחלט אפשרה לנו לנהל איתם שיחה מתוך הבנה של ההקשר שבו הם פועלים. בנוסף, כמו לא מעט מרצים וחוקרים הפועלים בתוך שדה ההכשרה להוראה, שנינו מקפידים להיות בקשר מתמיד עם השטח ולתרום בו מתוך הידע והניסיון שצברנו. עדנה, עו"סית בהכשרתה המקצועית, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, חברה ב'איגוד הישראלי' לפסיכולוגיית העצמי וחקר הסובייקטיביות ומעורבת בפרויקט טיפולי וחינוכי שמוקם על-ידי חברי האיגוד בעיר לוד, מתנדבת פעילה וחברה בוועד המנהל את הבית של סוזן – מסגרת תעסוקתית לנוער במצבי סיכון, מדריכה ומתנדבת בפורום ער"ן באינטרנט (עזרה ראשונה נפשית באמצעות האינטרנט) ומסייעת ליזמים חברתיים צעירים העוסקים בהדרכה וטיפול בילדים ונוער במצבי סיכון. יהודה, לשעבר סגן נשיאה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, משמש כראש בית הספר לחינוך בקריה האקדמית אונו. הוא נתן שירותי ייעוץ והדרכת הגנה עצמית בבית-הספר גבעת גונן והוא משמש גם כיועץ חינוכי בבית-הספר "קדמה" בירושלים. בנוסף, יהודה בעל הכשרה כמטפל קוגניטיבי התנהגותי, מאמן קרטה ומתרגל מדיטציית ויפאסנה על פי דרכו של ס.נ. גואנקה. יהודה מעורב ביוזמות חינוכיות-חברתיות רבות והוא גם עסוק בלסייע למרכז אייכה להורות מגדלת להרחיב את פעולתו במערכת החינוך.

מי הם המחנכים?

אילנה אלימלך – גננת בגן טרום חובה במסגרת בית-ספר לחינוך שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

אירית (דדוש) אלג'ים – גננת בחינוך מיוחד בבית שמש, כיום גננת בגן חובה במבשרת ציון.

נורית צחי – גננת בגן חובה בבית הכרם, ירושלים.

סימה עזרא – מורה ומחנכת בבית-ספר יסודי בפסגת זאב, ירושלים.

יונית חמו – מורה ומחנכת בעיר רמלה, מנהלת מרכז פסג"ה לפיתוח אישי ומקצועי של עובדי הוראה ברחובות.

סיגל אלמי – מורה לתנ"ך ומחנכת בבית-הספר "שבח מופת" בתל אביב.

חגי הלל – מורה לביולוגיה, מחנך כיתה, רכז שכבה וסגן מנהלת בבית-ספר תיכון "רנה קאסן" ירושלים.

עפרה רותם – מנהלת בית-ספר "מפנה" (חוש"ן) ירושלים. היום מנהלת במכללה האקדמית הדסה-ירושלים את המכינה הקדם-אקדמית ואת מרכז "אתגרים": מרכז שתומך בסטודנטים עם צרכים מיוחדים כדי שיוכלו למצות את הפוטנציאל הלימודי הטמון בהם.

תומר בוהדנה – מורה ומחנך בבית-ספר תיכון "הזדמנות שנייה" בהרצליה. בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית וכיום עוסק בהקמה של פנימייה חינוכית-שיקומית בחסות הנוער.

יואל איפרגן – מורה למתמטיקה, מחנך, מנהל בית-ספר בדרום ת"א, יזם פרויקט תה"ל (תוכנית הכנה לבגרות) ופרויקטים חינוכיים נוספים. כיום הבעלים ומנכ"ל חברת י.א. דעת בע"מ.

כיצד התנהל המחקר?

הספר מתבסס על מחקר נראטיבי שנתוניו המרכזיים הם סיפורים שמספרים המשתתפים (שלסקי ואלפרט, 2007), כלומר מורות ומורים המאופיינים באיכות הוראה ייחודית אותה המשגנו כ-"מחנך טוב דיו" כפי שנפרט בהמשך, שאת חלקם הכרנו אישית, ואחרים הגיעו אלינו בעקבות אפקט "כדור השלג" הנוצר כאשר סיפרנו לעמיתים על הרעיון שבבסיס המחקר. כך קיבלנו אינספור פניות של "עדנה, יהודה, אתם חייבים לראיין את…". שמחנו על כל משתתף וסיפורו אך לאור שיקולי עריכה והחשיבות שאנו רואים בפוליפוניה בנושאי חינוך, נאלצנו להשאיר גם סיפורים נפלאים ומרגשים מחוץ לספר זה ואנו מקווים ליצור עבורם אכסניה מחקרית נוספת. אין כאן יומרה לייצג את כלל המורים והמסגרות בישראל. בחרנו במורות ובמורים לילדים ולנוער החל מגיל הגן ועד סיום התיכון, העובדים במערכת החינוך הממלכתית שמוכרת ונגישה יותר עבורנו. בתוך פסיפס הקולות המובא כאן אנו מרגישים את חסרון קולותיהם של מחנכים בחברה הערבית ובמגזר הממלכתי-דתי ומקווים עד מאוד שבעתיד ייעשה מחקר דומה.

מכורח המציאות, לא הייתה אחידות בדרך איסוף הנתונים. ביצענו ראיונות עומק עם כל המשתתפים, אך ערכנו תצפית משתתפת רק על חלקם. אולם, בתהליך איסוף הנתונים, שמענו רבות על אותם מורים הן מתלמידיהם והן מעמיתים שעובדים עמם.

ערכנו את הסיפורים כך שייווצר דיוקן רב-גוני שמשקף בבהירות את עולמו של כל משתתף ומשתתף. בסוף הספר כתבנו מספר המשָׂגות והיגדים כלליים לגבי התפיסה הפדגוגית הייחודית של המורות והמורים בספר זה.

נעזרנו בעמיתים שקראו באופן ביקורתי את הטקסטים, ואשר הערותיהם והארותיהם אפשרו לנו להתבונן מזוויות שונות בסיפוריהם של המשתתפים וליצור מארג צבעוני ועשיר.

אנו מבקשים להודות לכל אלה שאפשרו את צאתו של הספר לאור:

לגיבורי ספר זה, המהווים מופת ומקור השראה לחינוך ראוי בחברה שכה זקוקה לו. באמצעותם אנו מודים במלוא הלב גם למורות ולמורים בישראל על בחירתם בדרך מלאכת ההוראה שיש בה עמל כה רב, עמל של אהבה.

לעמיתותינו ועמיתינו גילה הוכמן, דיאנה זדוף, אמירה בר שלום, חיים אהרונסון ואריה גרין, אשר קראו בטקסט זה, האירו והעירו.

למכון מופ"ת, אשר תמך במחקר גישוש בנושא מורים מיטיבים.

לקריה האקדמית אונו על תמיכתה הנדיבה ולמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

לישראל כרמל, מנהל הוצאת הספרים כרמל, על התמיכה והאמונה בחשיבותו של ספר זה.

לעורך הלשוני תנחום אבגר ולמעמד הספר גד פרנטה-לוי על עבודתם המקצועית והמוקפדת.

לבני משפחותינו על הליווי הסבלני נוכח משימת כתיבה מאתגרת זו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עמם ולמענם”