החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

ואז בחרתי בי

מאת:
הוצאה: | 2020 | 135 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

21.00

רכשו ספר זה:

הן יוצאות מהחדר ואני לבד, מסתכלת על התקרה, שמלאה בציפורים, ואני מתחילה לספור: אחת, שתיים שלוש… ואז נשמע: "לא לנשום". אני עוצרת נשימה ובוכה, הדמעות יורדות לי בלי שליטה. "תנשמי". ושוב: "לא לנשום", ושוב: "תנשמי". ואז: "סיימנו, לא לזוז". אני קמה, מתלבשת ומורחת קרם על השד למנוע כוויות. עשר דקות בתוך החדר עברו לי כמו שעה, ומחר שוב אהיה כאן. אני בורחת לרכב ובוכה בוכה, והבכי חנוק. אני יושבת ברכב ולא מניעה, ומישהו מצפצף: "את יוצאת?" הוא רוצה חניה, ואני מנידה ראשי לשלילה וממשיכה לשבת. הרעד לא פוסק, עדיין לא הפנמתי שעברתי עכשיו הקרנה ראשונה.

"ואז בחרתי בי" הוא יומן מסע של חולת סרטן השד בת 49, נשואה ואימא לשלושה ילדים, שמתאר ברגישות ובעוצמה רבה את התהליך מיום גילוי המחלה עד להחלמה. משפחה, חברים וגם אנשים זרים מצטרפים למסע ולוקחים חלק בשגרת היום, הספר מתאר התמודדות אמיצה, פחדים, כעסים, תסכול, אושר וכוחות רבים. זה סיפור על בחירה, קשיים, נחישות ובעיקר על אמונה.
סיגל יצחק, נשואה ואמא לשלושה ילדים, עקרת בית, גרה בפתח תקוה. מאובחנת ב-r.a ובסרטן השד. בעלת בלוג בפייסבוק. זהו ספרה הראשון.

מקט: 4-1272-698
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
הן יוצאות מהחדר ואני לבד, מסתכלת על התקרה, שמלאה בציפורים, ואני מתחילה לספור: אחת, שתיים שלוש… ואז נשמע: "לא לנשום". […]

7.10.2019

הפתעה באמצע החיים

חודש אלול, חודש הרחמים, היה חודש שבו השמיים נפלו עליי כרעם ביום בהיר; חודש שבו נפלה ההחלטה לצאת למלחמה ולנצח.
בחודשים הבאים תפקדתי כמו על טייס אוטומטי, על רקע הכאבים, העצבות, המחשבות, חוסר השליטה וחוסר הוודאות ביחס לעתיד. צחקתי המון עם כולם (אף אחד לא ידע, אף אחד לא הרגיש), ורק כשירדתי לטיול עם שוגי הכלבה שלי בבקרים, היינו אני והיא והדמעות.
ההתלקחות במפרקים חגגה ועדיין חוגגת אצלי בכל מפרק ומפרק. הכאב הפנימי גבר על הכאב הפיזי. ההמתנה לבדיקה, ההמתנה לתשובה, התור אצל הרופא, והעולם לא עצר – הכול המשיך כרגיל.
ובתוכי? בתוכי התחוללה סערה פנימית שכעת התחילה לזלוג החוצה.
תמיד הייתי ספר פתוח, חיי שקופים. בכל שיחה עם חברה זאת או אחרת, או עם אימא שלי, סיפרתי ושיתפתי. החיים שלי היו גלויים לכול, בלי סודות. ופתאום, אף שעל קצה הלשון שלי עמד הסיפור, נשאתי הכול לבד. מחשבותיי הסתחררו בתוכי ואני עדיין לא מאמינה ששתקתי.
התחמקתי מחברות, מאימא שלי, מאבא שלי, מהקרובים ובעצם מכולם.
שתקתי ובחרתי להיות לבד.
בעלי ואחותי היו אנשי הסוד היחידים שלי למן הרגע הראשון, השותפים לחששות, לבכי, לדיכאון, לרפיון, לפחד, לכל מה שעתיד לבוא ולחוסר הוודאות. האם הייתי חזקה? לא יודעת!
עטיתי מסכה והעליתי חיוך.
בבית, לבד, הסרתי את המסכה ונשאבתי לפחדים. העיניים שלי היו נפוחות, מחיתי את הדמעות ומשכתי באפי. עד שהבנתי…
הכול הולך להשתנות!
קיבלתי מתנה, או בשמה המפחיד "סרטן שד נדיר", ואיתה אנצח.
החיים שלי קיבלו תפנית חדה פתאום.
תמיד אהבתי לכתוב, אהבתי אנשים, אהבתי לשתף. כתיבה תמיד הייתה התרפיה שלי, והחלטתי לשחרר את המועקות בכתיבה ולשתף. כן, לשתף. כי כזאת אני.
בורא עולם, מחל לנו על חטאינו, והטוב בעיניך תעשה!

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ואז בחרתי בי”