החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

חכמה מבעד לעדשה

מאת:
מצרפתית: משה ארדר | הוצאה: | 2011 | 80 עמ'
קטגוריות: עיון, פנאי
זמינות:

0.00

רכשו ספר זה:

יותר מאשר העניין בצילום, ספר זה מקדם פילוסופיה, דרך עינית המצלמה. פייר פאולין הינו חסיד נאמן של הפילוסופיה במובן המעשי, הוא מלמד פילוסופיה והינו צלם יותר מ–30 שנים. עבורו, אלו אינן דרכים נפרדות , אלא ביטויים שונים של אותו חיפוש אחר החכמה, המבטאים עצמם כיופי ואסטתיקה.

עבור הפילוסוף האמיתי, הלימוד על החיים אינו מתקיים רק בכיתה. לאמיתו של דבר, החיים עצמם על כל היבטיהם הם בית הספר והמורה האמיתיים. צילום מאפשר לכל אחד, ללכוד רגע של מציאות ובו חהות של אמת.

מקט: 001-2320-001
מסת"ב: 978-965-565-134-8
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
מאמר על הספר בעיתונות
ביקורת על הספר
סקירה על הספר בבלוגיה
מאמר שפורסם על הספר
סקירת הספר באתר סימניה

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


הצלם המצלמה והיקום

אני מצלם מאז שנת 1976. כשהייתי בן 20 קניתי מצלמת ‘פנטקס 09 mx' והפכתי את האמבטיה בדירתי בפריס לחדר חושך, כך שאוכל לפתח את סרטי השחור-לבן שלי. הקדשתי את רוב שעות הפנאי שלי - ואז היו לי רבות כאלה - לשיטוטים ברחבי פריס. צילמתי את כל מה שמשך את תשומת לבי, בדרך כלל מבלי לדעת מדוע אני מצלם סצנה נתונה ברגע מסוים או מזווית מסוימת.

ב-30 השנים שחלפו מאז - ועתה, בעידן הדיגיטלי - דברים רבים השתנו באופן שבו אני מצלם, אבל יש דברים שלא השתנו כלל. אחד מהם הוא ההרגשה הנהדרת שאני "גונב" פיסת חיים מהמציאות, מהיקום עצמו. כשאני נזכר בתחושה הזו אני יכול להבין, גם אם איני שותף לה, את האמונה של שבטים אפריקנים מסוימים כי המצלמה יכולה "לגנוב" את הנשמה.

המציאות שלנו מורכבת ממרחב ומזמן, והמצלמה היא כלי הנועד ללכוד מרחב וזמן. פתיחת הצמצם שולטת בטווח המרחב ודרכו האור יכול לעבור, ומהירות הצמצם שולטת בטווח הזמן שבו האור יכול לעבור. אבל אין די בהבנת הדברים האלה על-מנת להמחיש את השמחה שחש צלם כשהוא לוחץ על לחצן הצילום, על-מנת ללכוד את מהותו של רגע מסוים. המצלמה פועלת כממשק שקוף בין האדם ליקום וחושפת קשר הקיים בפילוסופיות עתיקות, כמו ביוונית, למשל, בין המיקרוקוסמוס לבין המאקרוקוסמוס.

היקום הוא מציאות המבוססת על מרחב וזמן. לפי תפיסות ה"נטר" - ה"קדוש" של המצרים הקדמונים, או "סדנה" - ה"שביל" של המסורת ההודית, מציאות זו היא לעולם בעלת משמעות. יש משמעות ביקום משום שהיקום עצמו הוא תוצר של כאוס - חומר שאינו מסודר מבחינת הצורה - ותאוס, התבונה האלוהית. שילוב של כאוס ותאוס יפיק את היקום, הקוסמוס, התבוני, או החומר בעל הצורה. תבונת התאוס באה לידי ביטוי ביקום על-פי חוק הטבע. על-פי הגדרה זו, לכל מקטע במציאות שלנו ישנה משמעות משלו, אך רוב הזמן משמעות זו סמויה מעינינו.

על-ידי לכידת רגע של מציאות והקפאתו, המצלמה מאפשרת לנו לחשוף בהדרגה את המשמעות של הרגע הנלכד. היא אף חושפת את הקשר שבין אופיו של הצלם עצמו - המיקרוקוסמוס - והיקום, המקרוקוסמוס, כי הצלם הוא זה שלכד את הרגע. ייתכן שזו הסיבה לשמחתו של הצלם כאשר הוא מצלם. האקט של הצילום הוא אקט של השתתפות במהות היקום!

על-פי הגישה היוונית הקלאסית, קיימים שלושה ביטויים שונים של היקום. הגדרנו את היקום כמיקרוקוסמוס וכמאקרוקוסמוס, אבל ישנו גם המזוקוסמוס, יקום הביניים, שהוא הקשר האמיתי שבין האדם ליקום. זו הספרה השלישית, הקרקע שבה האדם והיקום פועלים במשותף. זהו העולם היום-יומי שלנו, ובו אנו מוצאים את הטבע ואת הציביליזציה זה לצד זה. זהו תחום הפעילות של המצלמה שבו המיקרוקוסמוס קשור למקרוקוסמוס. המצלמה מאפשרת את גילויה של התבונה החבויה ביקום, אך גם מאפשרת לנו להביע את עצמנו, את המשמעות שלנו - כרגש או כרעיון - לפני העולם. כאשר דבר זה מושג, המצלמה הופכת לשלוחה של הצלם עצמו. ייתכן שזו הסיבה שצלמי רחוב או צלמים תיעודיים טוענים שיש להם יחסי אהבה אינטימיים עם המצלמה. בעיקר אלה העובדים עם מצלמת "לייקה", הידועה בכך שהיא קלה, קומפקטית ושקטה. בסופו של דבר, הצלם, העולם, הצילום והמצלמה הופכים לאחד.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “חכמה מבעד לעדשה”