החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

התמכרויות, אלימות ועבירות מין

מאת: , ,
הוצאה: | 2008 | 504 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

44.00

רכשו ספר זה:

כתיבתו של ספר זה, נבעה מפגישת שלושת העורכים, שבה הועלה נושא היעדר ספר בעברית, המרכז מידע מעודכן על אפשרויות ותכניות לטיפול, לאור החוק. (מה שהיה קרוי בעבר – טיפול בצל החוק). מחד – נצבר בישראל ידע רב ונבנות תכניות טיפול ושיקום בתחום ההתמכרויות, בתחום עבירות אלימות ובתחום עבירות מין, מאידך – חלק גדול מעובדי השטח, העושים עבודה מסורה, יצירתית ולעיתים סיזיפית, אינם נוהגים להעלות על הכתב ולפרסם את פועלם.
השער הראשון והנרחב בספר, עוסק בהתמכרויות. תופעת ההתמכרות שהתרחבה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, תופסת חלק הולך וגדל בתחום ההתערבויות הטיפוליות ביחידות מגוונות, רפואיות ופסיכו סוציאליות. השער השני עוסק בשיטות הטיפול בעברייני אלימות הנהוגות במסגרות שירות מבחן למבוגרים, שירות בתי הסוהר וברשות לשיקום האסיר. השער השלישי העוסק בעבירות מין, קצר משני הראשונים. הרתיעה הקיימת בציבור נמצאת גם אצל חלק גדול מאנשי המקצוע והתוכניות הנבנות והמופעלות הן מעטות מאוד ומעידות על הצורך הגדול לפתוח והרחבת מגוון ההתערבויות בתחום זה.

ציור הכריכה "אדם לכוד בקורי עכביש" צויר על ידי א.ב. המשתקם מהתמכרות לסמים בקהילה הטיפולית מלכישוע

מקט: 4-249-1949
כתיבתו של ספר זה, נבעה מפגישת שלושת העורכים, שבה הועלה נושא היעדר ספר בעברית, המרכז מידע מעודכן על אפשרויות ותכניות […]

דבר העורכים
חיים מהל, מאיר חובב ומרים גולן

כתיבתו של ספר זה היא פועל יוצא של פגישת שלושת העורכים, שבה הועלה עניין העדרו של ספר בעברית, המרכז מידע מעודכן על אפשרויות ותוכניות לטיפול, לאור החוק. (מה שהיה קרוי בעבר – טיפול בצל החוק). מחד – נצבר בישראל ידע רב ונבנות תוכניות טיפול ושיקום בתחום ההתמכרויות, בתחום עבירות אלימות ובתחום עבירות מין, מאידך – חלק גדול מעובדי השטח, העושים עבודה מסורה, יצירתית ולעתים סיזיפית, אינם נוהגים להעלות על הכתב ולפרסם את פועלם. כך יוצאים כולנו נפסדים.

לקול הקורא שהפצנו, היתה תגובה חיובית ואפילו מפתיעה. נשלח לנו חומר רב, עד שבשלב מסוים נאלצנו לעצור, ומכאן הסליחה עם אלו שאת פרקיהם, שהגיעו לאחרונה, לא יכולנו לקבל. את החומר שנאסף, פיצלנו לשני ספרים: האחד, מסיכון לסיכוי עוסק בהתערבויות אצל נוער במצוקה, נוער בסיכון ונוער עובר חוק. השני, הוא הספר המצוי לפניכם והעוסק בהתערבויות טיפוליות אצל בגירים עוברי חוק או החיים בשולי החברה והחוק.

השער הראשון, והנרחב בספר, עוסק בהתמכרויות. תופעת ההתמכרות שהתרחבה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, תופסת חלק הולך וגדל בתחום ההתערבויות הטיפוליות המתקיימות לאור החוק. חלקו של שער זה עוסק בטיפול בתופעת ההתמכרויות לחומר – כמו אלכוהול וסמים, ובתופעת ההתמכרויות להרגל – כמו הימורים, חלקו האחר עוסק בקבוצות נפגעים ייחודיים – כמו נשים, חסרי בית, אסירים משוחררים, תרמילאים. ששת הפרקים הראשונים, עניינם בהתערבויות הרפואיות.

בפרק הראשון: "טיפול אחזקתי במתדון" שנכתב על־ידי עינת פלס ומרים אדלסון, מתואר הטיפול האחזקתי במתדון, תרופה אגוניסטית (חלופית) לאופּיאטים. מתוארים בו אופן פעולת המתדון ומינונה המתאים כגורם מפתח להצלחת הטיפול. המחברות דנות במטרות הטיפול וביעילותו בהשוואה לטיפולים אחרים. נקודת המוצא שלהן היא שההתמכרות היא מחלה ועל כן יש צורך בטיפול תרופתי ממושך לצד מתן יחס של חמלה וקבלה של המטופלים. כמו כן מתואר מערך הטיפול באחזקת מתדון בישראל, תוך התמקדות בטיפול במרפאת אדלסון.

בפרק "הטיפול בבּוּפְּרֶנוֹרְפין בקרב מכורים לאופיאטים", שנכתב על־ידי פאולה רושקה ואלכסנדר גרינשפון, מוצגת עמדה דומה, לפיה הטיפול מבוסס על ההנחה שהתמכרות הינה מחלה מוחית כרונית בעלת היבטים ביו־פסיכו־סוציאליים. המחלה ניתנת לטיפול על־ידי גמילה טוטלית, או לשליטה על־ידי טיפול תרופתי של תרופות אגוניסטיות. הפרק עוסק בתרופה אגוניסטית יעילה נוספת – הבופרנורפין, שהוכנסה לשימוש במספר מדינות ונמצאת בשלבים ראשוניים של קליטה ביחידות הטיפול בישראל.

הפרק "גמילה מהירה מאופיאטים תחת הרדמה", שנכתב על־ידי משה זר־ציון וליזה צבי, עוסק בשיטה לגמילה מהירה מאופיאטים המתבצעת תחת הרדמה כללית ועיקרה מעבר לטיפול באנטגוניסט (תרופה בולמת) לאופיאטים, נלטרקסון (Naltrexone), במהלך טיפול הנמשך מספר שעות. בפרק נסקרת השיטה, יתרונותיה וחסרונותיה בהשוואה לשיטות הגמילה האחרות הקיימות. כמו כן מתוארים הפרוטוקול הטיפולי על חלקיו השונים והסיכונים הטמונים בביצוע הפרוצדורה.

בפרק "הטיפול התרופתי באלכוהוליזם", שנכתב על־ידי פאולה רושקה, נסקרות שיטות הטיפול הפרמקולוגי באלכוהוליזם, תוך כדי התייחסות ליתרונות וחסרונות של כל שיטה. המחברת מדגישה כי הטיפול הפרמקולוגי כשלעצמו בהתמכרות לאלכוהול הינו יעיל רק בחלק מהמטופלים ושעל־פי־רוב השילוב בין הטיפול הפרמקולוגי והטיפול הפסיכו־סוציאלי מביא לתוצאות הטובות ביותר. בעיה נוספת בהתאמת הטיפול התרופתי הינה ההטרוגניות של ההפרעה והצורך להתאים את הטיפול למטופל.

בפרק "'להזריק נקי' – הניסיון הישראלי להחלפת מזרקים ולמניעת הפצת מחלות זיהומיות", שנכתב על־ידי דניאל שם טוב וחבריו, מתוארת התוכנית למזעור נזקים, המיועדת למטופלים אשר אינם בשלים לגמילה מוחלטת או לטיפול תרופתי מייצב בתחליפי סם. מטופלים אלה מוכוונים לתוכנית החלפת מזרקים Syringe Exchange Program, וקבלת אמצעים נלווים, במטרה למזער נזקים. התוכנית מתבססת על העובדה ששימוש בסמים באמצעות הזרקה לווריד מהווה גורם סיכון משמעותי להידבקות בנגיפים המועברים בדם, כמו נגיף האיידס ונגיפי דלקת הכבד.

הפרק "קשיים מוּבְנים בטיפול במכורים לסמים בארץ", שנכתב על־ידי שבתאי לויט ומרים שיף, מתייחס לקשיים הנובעים מהקונטקסט של מערך הטיפול במכורים והשלכותיו על הטיפול.

שלושת הפרקים הבאים עוסקים בטיפול בנשים מכורות. על אף שהנשים הן חלק ניכר בקרב המכורים לסמים, חלקן קטן בקרב המגיעים לטיפול והמתמידים בו. עובדה זו הביאה את העוסקים בתחום לחשיבה נוספת ובשנים האחרונות ניכרת התכוונות של המערכת לצרכיה הטיפוליים של האשה המכורה ונבנו מספר תוכניות ייחודיות. הפרק "נשים מכורות לסמים – מאפיינים ודרכי טיפול", שנכתב על־ידי ענת גור, עוסק בשונות בין נשים וגברים בתחום ההתמכרות לסמים ובחובה הנובעת מכך להקמת מסגרות שמותאמות לצורכיהן הייחודיים. התייחסות כזו מאפשרת לנשים שהיו לכודות שנים רבות במעגלי הסמים, הזנות והעבריינות לשקם את חייהן ולחיות חיים מלאים ויצרניים שכוללים הקמת משפחה, גידול ילדים, עבודה ולימודים.

בפרק "קבוצה טיפולית לנשים מכורות לסמים", שנכתב על־ידי מיכל אזולאי וגניה ביאלר, מתוארת קבוצה טיפולית לנשים מכורות. במסגרת זו נסקרים היתרונות והחסרונות של קבוצה הומוגנית לנשים בלבד כנגד קבוצה טיפולית מעורבת. כמו כן נבחנים שלבי התפתחות הקבוצה ותפקידיהן המשתנים של המנחות כנשים במהלך התפתחות זו. מתוארים ונדונים מאפיינים, תהליכים ולקחים שהופקו.

הפרק "'רואים אותך, אז יודעים איך את מרגישה' – טיפול במסגרת לנשים בלבד, מנקודת־המבט של המחלימות מהתמכרות לסמים ולאלכוהול", שנכתב על־ידי יפה ספיר וחבריה, מציג מחקר, שנערך במעון טיפולי לנשים, שהוקם על־ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים, בעקבות המסקנות שנשים מכורות "הולכות לאיבוד" בקהילות טיפוליות מעורבות. המחקר מביא את נקודת־המבט של המטופלות, התומכת בגישה שמייחסת חשיבות לקיום מסגרת מעונית טיפולית לנשים בלבד. כמו כן מציג המחקר מאפיינים בעלי חשיבות לתכנון הטיפול בנשים מכורות לסמים ולמחקרים עתידיים בנושא.

שני הפרקים הבאים עוסקים באוכלוסיות שנמצאות בשולי אוכלוסיית המכורים. הפרק: "לא משאירים פצועים בשטח: התמודדות מערכתית עם מכורים חסרי בית", שנכתב על־ידי חיים מהל וחבריו, עוסק באוכלוסיית המכורים המתגוררים ברחובות מתחם לווינסקי, אזור התחנה המרכזית בתל־אביב. מאות אנשים המצויים בשולי המערכת החברתית – חסרי בית, רובם בעלי תחלואה גופנית או נפשית, מנותקים מהמערכת הממסדית ומהווים מטרד קשה לקהילה המתגוררת באזור. הפרק עוסק בניסיון ליישוג, חבירה ולעתים הפניה לטיפול, של אוכלוסייה זו.

הפרק: "בית־משפט טיפולי לענייני סמים" שנכתב על־ידי חיים מהל, לילי דוידוביץ ושרון ימיני, עוסק במסלול השיקומי הפועל במסגרת בית השלום בתל־אביב, אשר מפנה מכורים הנמצאים במעצר ואשר רובם חסרי תמיכה משפחתית או חברתית כלשהי, לטיפול בקהילות טיפוליות, תוך מעקב צמוד של שופט.

ארבעת הפרקים האחרונים בשער זה, עוסקים בהיבטים שונים של הטיפול הפסיכו־סוציאלי. הפרק "יישום תוכנית 12 הצעדים במרכזי טיפול בהתמכרויות", שנכתב על־ידי נתי רונאל, פרנסואז הופמן ובני יעקב, עוסק בהטמעתה של תוכנית 12 הצעדים באופן המאפשר לדעת הכותבים, לאנשי המקצוע להפנים את חוכמת התוכנית הייחודית – הן בחייהם והן בעבודתם המקצועית. תוכנית 12 הצעדים מציעה למכורים דרך חיים שאינה מסתיימת בסוף התהליך הטיפולי, אלא ממשיכה אל מגוון תחומי החיים של המתנסים בה. בכך יוצרת התוכנית שינוי עמוק באישיותו ובדרך מחשבתו של המכור, שינוי שהוא תנאי חיוני לחיים ללא סמים.

הפרק "הציר הנרקיסיסטי: התמכרות וטיפול במהמרים כפייתיים" שנכתב על־ידי שרית פנחסי־שקרוקה, עוסק בתופעת ההתמכרות להימורים ההולכת ומתרחבת בארץ ובעולם. המחברת מציגה ממצא מרכזי של מחקר איכותני, אשר העלה ציר נרקיסיסטי משותף לתהליך ההימורים וליציאה מהם ומבהירה את ההשלכות הפרקטיות של הממצא והמחשתו, באמצעות תיאור מקרה טיפולי פרטני במהמר, ששולבו בו אלמנטים מפסיכולוגיית העצמי ומהגישה הקוגניטיבית.

הפרק "המסע מחומות הכלא לגבולות החופש: הטיפול במסגרת הוסטל לאסירים משוחררים", שנכתב על־ידי אנה קדמון־טליאס, מתאר את הטיפול ארוך הטווח בהוסטל של הרשות לשיקום האסיר, המאפשר למטופל חוויה מתקנת של תהליך ה־separation-individuation, ושל תפיסתו העצמית וכפועל יוצא מכך רכישת מודעות למניעים שהובילו אותו לעבריינות ולשינוי בדפוסי ההתנהגות.

הפרק "מניעה וטיפול בתרמילאים נפגעי סמים בישראל" הסוגר את השער, אינו עוסק בהתמכרות, אלא בפגיעה אחרת של השימוש בסמים. המחברים – חגית בוני־ נח ועמרי פריש, מציגים מידע על השימוש הנרחב בסמים בקרב התרמילאים הישראלים, המהווה בעשר השנים האחרונות "בעיה חברתית" הזקוקה לפתרון חברתי־מניעתי־טיפולי. הם סוקרים את מאמצי ההסברה והמניעה שנעשים בארץ עוד בטרם היציאה לטיול; את הסיוע והטיפול הראשוני בנפגעי סמים בעת הטיול עצמו, באמצעות "הבית החם הישראלי" ואת המענה הטיפולי שמתאפשר למי שחוזר פגוע נפשית מהטיול.

השער השני, העוסק בעבירות אלימות, מכיל חמישה פרקים העוסקים בתוכניות שנבנו בשירות המבחן למבוגרים ומהותן התערבות אצל עוברי חוק, כשעיקרה של העבירה היא אלימות. שני פרקים עוסקים בתוכניות טיפוליות יותר אינטנסיביות, כאשר האלימות מחייבת התערבות טוטלית – במסגרת מעון ייחודי המשמש תחליף למאסר, ובמסגרת מאסר, והפרק האחרון מציג את פעולותיה של הרשות לשיקום האסיר.

הפרק "טיפול באלימות רחוב", שנכתב על־ידי שרון ימיני, עוסק במענים הטיפוליים להם נדרש שירות המבחן, נוכח תשומת־הלב הציבורית סביב אלימות הרחוב (זו שאינה בין בני־זוג או הורים כלפי ילדיהם), עבור נאשמים אשר מופנים אליו על־ידי בית־המשפט. בהעדר מענים בקהילה גובשה תוכנית טיפולית, אשר ניתנה בשירות ועל־ידי קציני המבחן. הפרק מתאר את תפיסת הבעיה, את שיטת ההתערבות ואת הניסיון שנצבר מהפעלת ארבע קבוצות קצרות טווח בעלות אופי סדנאי.

הפרק "סיפורים מהרכבת – קבוצה טיפולית של גברים אלימים", שנכתב על־ידי אילן שריף ויוסי פולק, מתבונן במאפיינים שונים של מבנה קבוצת רכבת, שהיא קבוצה טיפולית ארוכת טווח ואשר לדעת המחברים הינה ביטוי סימבולי לתנועת הקבוצה, אך גם, נוסף לכך, היא ביטוי לתנועת החיים בין תחנות חיים שונות, כאשר כל תחנה מהווה פתח כניסה לתחנה הבאה. וכך מעגל חיי הקבוצה פוגש את מעגלי החיים של כל אדם.

הפרק "לעבור את הגבול – טיפול קבוצתי בעוברי חוק, יוצאי ברית־המועצות", שנכתב על־ידי ריטה בונין ואלכס חייטוב, עוסק בקבוצה טיפולית שהיא גם מפגש עם העולים החדשים, ביניהם אלה שביצעו עבירות אלימות במשפחה ומחוצה לה. במהלך המפגש המקצועי באים לידי ביטוי לא רק "שפת המטופל", אלא גם ה"קונטקסט התרבותי" של המטופל, כבסיס ליצירת שינוי בתפיסותיו לגבי ניהול חייו והתמודדותו עם מצבי קונפליקט.

הפרק "גישת הצדק המאחה ותוכנית גישור פוגע־נפגע (גפ"ן) בשירות המבחן למבוגרים", שנכתב על־ידי אתי (ג'וברה) בר־שוע, אדוה פרויד ואילן שריף, מתאר את הליך הגישור בין פוגע לנפגע מעבירה פלילית, שהינו אחד הביטויים האופרטיביים לגישת הצדק המאחה. כן מתוארים הגישות התיאורטיות עליהן מתבסס ההליך, יישום הליך זה ברחבי העולם, תוכנית "גישור פוגע־נפגע" (גפ"ן) בשירות המבחן למבוגרים בישראל ותיאורי מקרה. מתוארת גם ביקורת כלפי הגישה והקשיים הכרוכים בהחלת ההליך בארץ.

הפרק "התערבות טיפולית בהורים מכים ובילדיהם באמצעות בעלי־חיים", שנכתב על־ידי רוני סגל וסיגל חכמוב, עוסק בתופעה של אלימות הורים כלפי ילדיהם ההולכת ונחשפת בארץ. הכותבות מתארות מודל של טיפול קבוצתי, המתמקד לאחר הפסקת האלימות הפיזית, בבניית קשר, באמפתיה ובמגע מיטיב בין ההורה המכה לבין הילד המוכה. בפרק מוצגת התערבות טיפולית באמצעות בעלי־חיים, בה לקחו חלק ההורים המכים המטופלים בשירות המבחן יחד עם אחד מילדיהם (הילד המוכה).

הפרק "הטיפול בגברים אלימים – 'בית נועם'", שנכתב על־ידי חנה רוזנברג, עוסק בטיפול בגברים אלימים כלפי בנות־זוגם. המחברת דנה בסוגיה מהי אלימות אינטימית, בממדי התופעה, ובהתייחסות החברה כלפיה, בסקירת תוכניות התערבות ובמחקרים בנושא. בהמשך מוצגת התוכנית הטיפולית הפנימייתית בגברים אלימים בבית נועם.

הפרק "'בית התקווה', טיפול בגברים אלימים בין כותלי הכלא: מיחסי אובייקט להתעללות ב'אובייקט'", נכתב על־ידי דנה בן יהודה, אורלי שפיר ועפרה לוי. הפרק עוסק בטיפול באלימות במסגרת שירות בתי־הסוהר. המחברות מתמקדות בהתערבות הטיפולית המתקיימת בבית התקווה, בכלא חרמון, כאשר השהייה בטיפול בזמן מאסר מאפשרת בחינה מחודשת של סגנון יחסי האסיר המטופל עם אחֵר משמעותי. החיים בתוך מרחב טיפולי מייצרים מגוון מראות המכילות בתוכן יחסים אינטימיים עם אחים, הורים, גברים ונשים. ההתבוננות האישית של כל אחד במראות אלה הינה הבסיס לתכנים אותם יפגשו בטיפול.

חותם את השער הפרק "אתגרים בשיקום אסירים", שנכתב על־ידי אבי דיאמנט, העוסק בפעילות הרשות לשיקום האסיר. המחבר מתאר שיקום אסירים ובני משפחותיהם החל מהתקופה של טרום השחרור מהכלא והכנת תוכניות שיקום, וכלה במגוון רחב של התערבויות בקהילה המתבצעות על־ידי רכזי שיקום האסיר, יועצי תעסוקה, ותוכניות שיקום ספציפיות, כמו הוסטלים ומרכזי יום למבוגרים ונוער.

השער השלישי, העוסק בעבירות מין, מכיל ארבעה פרקים העוסקים בהתערבויות טיפוליות בעבירות מין. לא במקרה קצר שער זה משני הראשונים. הרתיעה הקיימת בציבור מעבירות מין מצויה גם אצל חלק גדול מאנשי המקצוע, והתוכניות הנבנות והמופעלות הן מעטות מאוד ומעידות על הצורך החיוני להרחיב את מגוון ההתערבויות בתחום זה. הפרק הפותח, "עבריינות מין בעולם ובישראל: חקיקה, פיקוח, טיפול ושיקום", שנכתב על־ידי מלי שחורי, שרה בן דוד ויעל אידיסיס, מביא סקירה של המאפיינים הייחודיים של עברייני מין, כמו כן מוצגים בו הסדרי הפיקוח והטיפול בעברייני מין בעולם ובארץ, ומתאר מרכז יום ראשון מסוגו בארץ, לטיפול בעברייני מין כחלופה למאסר או כתנאי לשחרור ממאסר לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר.

הפרק "הטיפול הרפואי בפדופיליה" שנכתב על־ידי חיים מהל ואפרים שוורץ, סוקר את תופעת הפדופיליה וההתערבויות הטיפוליות הרווחות כיום. הפרק מתמקד באפשרויות השונות לטיפול התרופתי, מתאר את המנגנונים הפיזיולוגיים שבבסיס הטיפול וחותם בביקורת על כך שהאפשרות לטיפול הרפואי בסטייה שגובה קורבנות רבים אינה מוסדרת כיום על־פי חוק.

הפרק "בחדרי חרדים – מאפיינים, אטיולוגיה והתייחסות טיפולית לעבירות מין בעולם החרדי", שנכתב על־ידי מירב בדיחי, עוסק בתופעה של עבריינות מין במגזר החרדי. המאמר בוחן את הגישות התיאורטיות השונות להתפתחות עבירות מין ומתאר מאפיינים ייחודיים של עברייני מין. בהמשך הפרק מובאת התייחסות מניעתית וטיפולית בעלת רגישות תרבותית, ההכרחית לצורך העבודה עם האוכלוסייה החרדית.

חותם את השער ואת הספר כולו הפרק "הנגשת שירותי בריאות והתערבות פסיכו־סוציאלית לנשים בזנות", שנכתב על־ידי יעל גור, שרה בואנו דה מסקיטה וליה לוין. הפרק עוסק במורכבות הזנות כתופעה ובריבוי דרכי ההתמודדות עמה בארץ ובעולם. נסקרים בו הגורמים להידרדרות לזנות, הנזקים הנלווים לתופעה, עמדת ארגון הבריאות העולמי ושיטות ההתערבות והטיפול בה. בהמשך מובאות שתי התערבויות שהתקיימו במסגרת מרפאת לווינסקי ולבסוף – דיון במצוי וברצוי בשירותי הטיפול הקיימים היום עבור נשים בזנות.

תודותינו למחברי הפרקים, לרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול ולחברת שרינג־פלאו שסייעו במימון הספר, למנכ"ל ועובדי הוצאת כרמל שסייעו בהפקתו.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.