החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על סופי רחלנקו

נולדתי ב-3 בינואר 1947 בעיר לבוב שבברה"מ לשעבר.  בנובמבר 1960 הגעתי עם הורַי ארצה, ובשש השנים הראשונות שלנו בישראל  התגוררנו במעברת נוף ים. על התקופה הלא פשוטה הזאת כתבתי שני ספרים אוטוביוגרפיים ("התכתבות בכיוון אחד" ו"משם ומכאן" ). היום אני ... עוד >>

התכתבות בכיוון אחד

מאת:
הוצאה: | 2019 | 191 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

26.00

רכשו ספר זה:
אלה הם מכתבים אישיים, מרגשים ויוצאי דופן, של בת לאמה היקרה מכול.
ראשיתם ביום השביעי למותה של האם, ועל כן התכתבות היא בהכרח חד-סטרית.
בד בבד עם זעקת הלב הדואב והגעגועים האינסופיים, נחשפים הקשרים ההדוקים שבין השתיים, דמותה של האם האהובה, כישרונותיה המגוונים, פיסות מחייה הלא קלים, מלאי אתגרים ויצירתיות.
תוך כדי הכתיבה נחשפת גם הבת בעצמה, באופן הבעתה הכן, הספונטני, ושבו-זמנית אינו נעדר ריסון עצמי, בהעלאת מראות וניחוחות מילדותה המאושרת בברית המועצות, בסיפור האירועים והעיכובים בדרכה של המשפחה לישראל, ובתיאור קשיי ההסתגלות בשנים הראשונות בארץ.
מאוחר יותר, תהוונה האמנות עבור השתיים מפלט ומוצא לביטוי עצמי. אזכור ביקורים משותפים במוזיאונים (רובם בפריז), משחזר חוויות מלבבות ומעשירות. ואף על פי שגם דפים אלה אינם נטולי נוסטלגיה, הם מפתיעים בהבזקי אור מפיגי עננות ומרחיבי דעת.
בהמשך, ברגש עמוק שאינו מאפיל על בקיאותה באמנות הפלסטית, הבת משתפת את הקוראים בהתבוננות ביצירות אמה, העיזבון הערכי והייחודי שהותירה.
כמאה צילומים של פסליה וציוריה משתלבים בהתכתבות מרגשת זאת ומעניקים למכלול נופך מאיר עיניים ונוגע ללב.
סופי רחלנקו לימדה במשך 34 שים צרפתית ותולדות האמנות, כתבה ופרסמה בצרפתית. הציגה שש תערוכות יחיד של אקוורלים וקולאז׳ים בארץ ובצרפת. זהו ספרה הראשון בעברית.
מקט: 978-965-571-308-4
מסת"ב: 978-965-571-308-4
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
אלה הם מכתבים אישיים, מרגשים ויוצאי דופן, של בת לאמה היקרה מכול. ראשיתם ביום השביעי למותה של האם, ועל כן […]

הקדמה

ביום השביעי לשבעה לקחתי עט ודפים מהמדפסת והתחלתי לכתוב לאמי היקרה לי מכול.

ללא שום תכנון מראש, הלכתי בעקבות הלב והיד שהובילו אותי. לא הייתי מסוגלת לכתוב דברים אלה במחשב, ולא רק מפני שאין בו האלף-בית הקירילי. כי עבורי, אין כמו הכתיבה ביד, המעבירה את התחושות ואת הריגושים העמוקים והכנים ביותר.

גם בארץ תקשרנו בינינו לרוב ברוסית, ולא יכולתי לכתוב לאמי אלא בשפת האם שלי, השפה שלנו, שהודות להורי לא שכחתי אף על פי שהייתי רק בת עשר כשמשפחתנו הקטנה עזבה את ברית המועצות.

את מרבית המכתבים האלה תרגמתי לעברית, והיתה זאת בהחלט משימה לא פשוטה. קשה מאוד למצוא ביטויים מקבילים ומילים שוות ערך לאינספור הוואריאציות של מילות החיבה וסיומות שמות העצם מחממות-הלב של השפה הרוסית. פה ושם, כאשר המשמעות היתה ברורה מן ההקשר, השארתי אף את המילה המקורית, והקורא את מכתבַי אלה יוכל בהזדמנות זאת לטעום מקצת מהצלילים הסלאביים הרכים והמלטפים.

מלבד קשיי תרגום אובייקטיביים אלה, פיתחנו בין שתינו שפה משפחתית, אינטימית, עם קודים מוכרים ומובנים רק לנו…

ובנוסף למגבלות התרגום ואילוציו, בגרסה העברית ויתרתי מצד אחד על אפיזודות ופרטים מסוימים הקשורים באנשים שדווקא בתקופה הקשה ביותר אִכזבו אותי – והיו גם כאלה – ומצד שני הוספתי ופיתחתי קטעים אחרים.

לאחר שהשלמתי את מלאכת התרגום, ב-30 במרץ 2013 חידשתי את הכתיבה ישירות בעברית. ה’מהפך’ התבקש, וקרה כמעצמו באופן טבעי. תוך כדי תהליך התרגום, שכאמור היה די מורכב, נכנסתי יותר ויותר לשפת המקום. היה לי גם צורך להביע ולפרוק את העובר עלי בימים ובחודשים אלה, בסביבתי וביחסים שלי עם אנשים הדוברים לרוב עברית. ומעבר לעובדה שאמי שלטה יפה מאוד גם בעברית, נראה לי מסורבל ומיותר לאמץ תרגום ‘הלוך-חזור’ שכזה.

בנוסף לכל אלה, במכתבי ההמשך הקדשתי מקום לא מבוטל ליצירתה, והרגשתי הרבה יותר נוח להתבטא בשפה שבה כתבתי בעבר את העבודות הסמינריוניות שלי בחוג לתולדות האמנות. ככל שהתקדמתי בכתיבה התברר לי שלא אחביא את המכתבים האלה באחת המגירות שלי.

אף על פי שהחשיפה היתה תמיד קשה לשתינו, החלטתי הפעם ללכת כנגד הנטייה הטבעית שלנו, ואף שאמי היתה צנועה, דיסקרטית ומופנמת מאוד – ואולי ביתר שאת דווקא בגלל זה – רציתי לספר, ולו במקצת, עליה ועל חייה הלא-קלים והמרתקים, לפחות עכשיו ובמידת אפשרותי המוגבלת.

להתכתבות חד-צדדית זו צירפתי תצלומים המייצגים את מכלול יצירתה, שהיא חלק בלתי נפרד מאישיותה ומחייה. לאור מספרם הגדול של פסליה וציוריה, הבחירה לא היתה קלה, אבל אני מניחה שגם דוגמאות אלה אינן זקוקות למילים נוספות על מנת לבטא את העושר הפנימי, את הכישרון ואת היצירתיות של מָמוּסינְ’קָה היקרה שלי.

סופי רחלנקו

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “התכתבות בכיוון אחד”