החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

היהודי האחרון ברוטרדם

מאת:
הוצאה: | 2018 | 159 עמ'
קטגוריות: סיפורת מתורגמת
הספר זמין לקריאה במכשירים:

30.00

רכשו ספר זה:

בבוקר קיצי אחד, כשהסתתרתי בביתו של אחד ממפקדי "צבא הישע" בהאג הופיע המודיע שלי מוקדם מהרגיל.

"ארני, יש לי חדשות רעות. הטי נעצרה".

לא עיכלתי את מה שהוא אמר. לא רציתי לעכל, כי זה היה אומר בעצם שאני מקבל זאת כעובדה.

"מה?", התנשמתי. כיסיתי את פניי בכפות ידיי. "אני לא מאמין! איפה היא?". למודיע לא היה עוד מידע. נפלתי ארצה והבטתי בו בחרדה. "אני לגמרי לבד!", זעקתי.

"לא, אתה לא", הוא אמר בטון מרגיע ומנחם. "זכור שישוע אתך, יש לך הכול".

מעטים הספרים שעיצבו אותי כפי שעשה הספר היהודי האחרון ברוטרדם. אבל איך אפשר שלא להתרגש מהסיפור הכובש הזה על הסבל והישועה בתקופת השואה? סיפורו של קאסוטו מקרין בעצמה רבה את כוחו של אלוהים ואת אהבתו. זהו ספר חובה לאנשים אכפתיים בכל מקום.

דויד בריקנר

מנכ"ל יהודים למען ישוע

אם התרשמת מיומנה של אנה פרנק ומרשימת שינדלר, אין ספק שעליך לקרוא גם את היהודי האחרון ברוטרדם. כן, הוא מדבר על אימת השואה בהולנד. וכן, יש בו סיפור אהבה רגיש. אבל המיוחד בו הוא העדות הנפלאה שמתארת כיצד נשא המשיח ישוע כמה משפחות יהודיות בעיצומם של האירועים האימתניים ביותר בתקופתנו. הקריאה בספר הזה תהיה לך לברכה.

סטאן טלצ'ין

מחבר הספר בגידה

 

ארנסט קאסוטו הוא ניצול שואה יהודי הולנדי שכתב ספר ביוגרפי על הישרדותו בתקופת מלחמת העולם השנייה

מקט: 978-965-7454-29-9
בבוקר קיצי אחד, כשהסתתרתי בביתו של אחד ממפקדי "צבא הישע" בהאג הופיע המודיע שלי מוקדם מהרגיל. "ארני, יש לי חדשות […]

פרק 1

1941

האג, הולנד

התעוררתי לקול חבטות על הדלת. שמעתי צעקות. מבולבל יותר ממפוחד זינקתי ממיטתי והתנודדתי לעבר הסלון כדי לראות מי או מה גרם למהומה. היו אלה אנשי הגסטפו. הם פרצו אל ביתנו וקראו בצעקות לאבי.

“אִיזָק קאסוטו!”, צווח מר פישר, קצין הגסטפו. הוא התבונן בי ושאג: “איפה אביך?”.

עמדתי ללא ניע. רגליי ופי קפאו מפחד. מר פישר היה ידוע לשמצה בהאג. משמעות שמו הייתה “דייג” והוא כינה את עצמו “דייג יהודים”.

כשהוריי שמעו את הרעש הם מיהרו אל החדר.

“איזק קאסוטו! יש לך שלוש דקות לארוז תיק ולבוא אתנו”, נבח מר פישר על אבי. אבי נעץ בו מבט לרגע ואחר כך התחיל לחפש את חפציו האישיים.

אמי לא הצליחה לשלוט בעצמה והחלה לצעוק. “זה לא אנושי, איך אתם מצפים ממישהו לארוז תיק בשלוש דקות!”.

אבי בקושי הספיק לחטוף את המעיל שלו לפני שמר פישר אחז בזרועו ודחף אותו לעבר הדלת.

“לאן אתה לוקח אותו?”, דרשה אמי לדעת. אנשי הגסטפו סירבו לענות. הם חלפו על פניה כאילו שאינה קיימת, וגררו את אבי החוצה אל מכונית משטרה שהמתינה להם שם. בתוך שלוש דקות אבי נעלם. אמי ואני נשארנו לבד בסלון.

“אימא, הם לא יכולים לקחת אותו סתם ככה, נכון?”, שאלתי כשכולי מבולבל.

“כן, ארני, כנראה שהם יכולים”, היא ענתה ובעיניה דמעות.

ושוב, לפחות בפעם האלף, קיוויתי שמעולם לא היינו עוברים להולנד.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “היהודי האחרון ברוטרדם”