החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על מרדכי יאיר

נולדתי וגדלתי בירושלים בשנות השישים (1961) בילדותי חוויתי את מלחמת ששת הימים ממש קורב לבית (אפילו ראיתי מטוס נופל) ולאחר שש שנים (בגיל 12) את מלחמת יום כיפור, מלחמה שהתרחשה רחוק מהבית, אך היוותה איום ממשי על קיומה של המדינה. ... עוד >>

התנ"ך ואינטליגנציה רגשית

מאת:
הוצאה: | 2021 | 214 עמ'
קטגוריות: יהדות, עידן חדש
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

5.00 מתוך 5 מבוסס על 2 מדרגים
(2 חוות דעת)
רכשו ספר זה:

מתי נכתב התנ"ך?

והאם יתכן שהוא התחיל להיכתב לפני תחילת הספירה היהודית?

האם יכול להיות שילד קטן כתב את התורה?

מה באמת נברא בסיפור הבריאה?

מהו עץ הדעת?

האם באמת היו אברהם, משה וכל שאר הדמויות מהתנ"ך?

ומיהו אלוהים, לפי התנ"ך?

ובכלל, מה הקשר בין אינטליגנציה רגשית לבין התנ"ך?

כל התשובות לשאלות אלה ולעוד רבות אחרות, בספר חדש, שונה ומהפכני !!

הניגש אל תנ"ך מכיוון חדש שעדיין לא נחקר – מכיוון הכותב.

ומיהו הכותב? – זאת נגלה במהלך הספר.

זהו הספר הראשון והיחידי המביא הסברים הגיוניים שאינם דתיים או מסורתיים,

המתיישבים עם עולם הרוח של ימינו ואשר מתבססים על הבנה עמוקה של העולם הרגשי,

הבנה במודעות ובתת מודע וגם הבנה של העולם הקדום של לפני בערך 6,000 שנים,

שהוא שונה לגמרי מהעולם שבו אנו חיים כיום.

כמו כן, כדי להבין את התנ"ך באמת, חייבים לדעת עברית ברמת שפת אם.

ומתוך הבנה עמוקה זו, ניתן להבין גם תופעות אחרות מהעולם הקדום שטרם

נמצא להם הסבר – כמו בניית הפירמידות, כיצד צוירו ציורי הענק של הנסקה בפרו,

בניית העיר מאצ׳ו-פיצ׳ו ועוד רבים אחרים.

כל הידע המופיע בספר זה התקבל בעקבות הארה עוצמתית שחוויתי במאי 2012,

הארה שפתחה בפני צוהר לידע יקר ערך מהעולם הקדום וגם להבנה עמוקה של העולם הרגשי.

הספר נכתב במהלך 5 שנים וכעת הגיע הזמן לחלוק את הידע איתכם.

מקט: 001-3920-001
מתי נכתב התנ"ך? והאם יתכן שהוא התחיל להיכתב לפני תחילת הספירה היהודית? האם יכול להיות שילד קטן כתב את התורה? […]

הקדמה

אם היו שואלים אתכם מי היא הדמות המשמעותית בתנ"ך, מה הייתם עונים? רוב האנשים ששאלתי ענו משה, אחרים אמרו אברהם והיו כאלה שאמרו שאלוהים.

אני טוען שהדמות המשמעותית בתנ"ך היא זו של הכותב וזהו ההבדל המהותי בין ספר זה לבין כל מה שנכתב עד היום על התנ"ך. ומיהו הכותב? זאת נגלה בהמשך.

כל הפרשנים והחוקרים שעסקו ועוסקים בפירוש התנ"ך, כולל בני דורנו, מחפשים את התשובות בתוך הסיפור התנכ"י וניגשים אליו בהסתכלות היסטורית, כאילו שמדובר בעבר ההיסטורי של העם היהודי. הם מתייחסים לאירועים המתוארים בו כאילו אכן קרו ולדמויות המופיעות בו כאילו אכן חיו. מרבית האירועים אפילו תוארכו לפי סדר הופעתם בתנ"ך: מתי חי אברהם, תקופת חיי משה וכו'.

האמת שקל מאוד ונראה מובן לקבל כך את התנ"ך. הסיפורים ניראים מסודרים בסדר כרונולוגי רציף – החל בסיפור הבריאה, דרך אדם וחווה, עץ הדעת, תיבת נח והמבול, האבות הראשונים, הירידה מצרימה, הגלות, וכו'. דבר נוסף שיוצר שיכנוע, הוא הפירוט, ההרחבה והדיוק לכאורה. ישנה תחושה שהכותב חי את האירועים וממש כותב מהשטח.

אלא שזו הטעיה ומי שמתייחס כך לתנ"ך, נופל במלכודת הסיפורים. ההסתכלות ההיסטורית מאפיינת את העידן שלנו (החל מלפני 2500-3000 שנה). לעומת זאת, בימי קדם (לפני 4000-6000 שנה) היתה נבואה.

ואכן, התנ"ך הוא ספר נבואה – כל מה שכתוב בו, אינו מה שהיה, אלא מה שיהיה.

מכירים את התופעה שקורה משהו משמעותי בארץ או בעולם ומיד מוצאים סיפור עם מאפיינים דומים בתנ"ך? בדרך כלל, אפילו בפרשת השבוע שקרה אותו אירוע. האם זה מקרה?

מתי נכתב התנ"ך?

בכדי לקבוע מתי התחיל להיכתב התנ"ך יש להאחז בנקודת זמן בטוחה ואמינה בעולם הקדום. נקודת זמן כזאת היא תחילת הספירה היהודית (לפני 5,780 שנה, נכון לכתיבת שורות אלה) זאת מאחר והיא מקודשת ורציפה – מקודשת מתוך האמונה (השגויה) שאז נברא העולם, אמונה הקיימת עד היום. ורציפה בזכות העובדה שהיא מקודשת (יהודים שמרו על הספירה יום-יום גם בגולה) ולכן אפשר לסמוך עליה.

אם נביט בספירה נראה שהיא מורכבת מ-4 יחידות זמן: יום, שבוע, חודש ושנה. אחת מיחידות הזמן האלה יוצאת דופן – "השבוע", שלוש האחרות קיימות בטבע וניתן לזהות אותן ולעקוב אחריהן. לעומת זאת, השבוע זו יחידת זמן מלאכותית שהאדם יצר, ואיפה זה קרה? – בסיפור הבריאה.

זה אומר שסיפור הבריאה היה קיים עוד לפני שהחלה ספירת הזמן והוא המקור ליחידת הזמן "שבוע". כלומר, מי שהתחיל את הספירה "שאל" את יחידת הזמן "שבוע" מסיפור הבריאה שהיה קיים בסביבתו. שימו לב, באותם ימים היה קיים רק עותק אחד של סיפור הבריאה, עדיין לא היו שיכפולים, לא תקשורת וגם לא תחבורה. לכן גם מדובר באותה ישות – אותה מודעות, אותה נשמה שהחלה בכתיבת התורה היא זו שהחלה מאוחר יותר בספירת הזמן העברית.

לפיכך, יצירת השבוע הינה שלב משמעותי בהתפתחות התודעה האנושית, וכך גם תחילת ספירת הזמן, שניהם נמצאים באותו שלב בהתפתחות התודעה האנושית.

זה אומר שהתורה התחילה להיכתב לפני בערך 6,000 שנה והיא למעשה כתב היד הראשון שנכתב בעברית. שימו לב, ספירת בני המאיה בצידו השני של כדור הארץ החלה לפני בערך 5,200 שנה. אז אמנם מדובר על הפרש של בערך 800 שנה בין שתי הספירות, אך במרחבי הזמן של ההתפתחות האנושית זהו הבדל מינורי שמראה בעיקר שבני האדם התפתחו תודעתית באופן דומה במקומות שונים בעולם. גם בני המאיה הקדומים השאירו אחריהם כתבי נבואה ששרדו אלפי שנים, עד להגעת האדם הלבן מאירופה, לפני בערך 500 שנה, אשר למרבה הצער השמיד את הכתבים וגם את האנשים שהחזיקו בהם. כתבי נבואה נוספים נכתבו בהודו, אלו ה"וודות", ה"סמהיטות" שאף הם החלו להיכתב לפני למעלה מ-5,000 שנה.

אז מה היה בעולם לפני 6,000 שנה? – אולי קודם נבדוק כמה אנשים חיו על פני כדור הארץ באותה עת. כיום חיים בעולם קרוב ל-8 מיליארד בני אדם. ידוע לנו שלפני כ-2,000 שנה חיו על פני כדור הארץ בערך 200 מליון איש, כלומר, אוכלוסיית העולם צמחה פי 40 באלפיים השנים האחרונות (כשהצמיחה העיקרית היא במאה השנים האחרונות). אם נחזור אחורה בזמן 2,000 שנה נוספות, זה לא יהיה שוב חלקי 40, מאחר ובעבר אוכלוסיית העולם צמחה בקצב איטי יותר, לכן זה יהיה רק חלקי 10. זה אומר שלפני 4,000 שנה חיו בעולם בערך 20 מליון איש. ואם נחזור 2,000 שנה נוספות אחורה, נגיע למסקנה שלפני 6,000 שנה חיו על פני כדור הארץ בין 2-4 מליון איש. זהו מספר בני אדם על פני כדור הארץ עם תחילת כתיבת התנ"ך ותחילת ספירת הזמן.

אז מה בכל זאת יש בעולם שלפני 6,000 שנה? – כדור הארץ נמצא בתהליך הפשרה אחרי עידן הקרח שפקד אותו לפני 11,000 שנה, לכן יש בעיקר טבע פיראי, הרבה צמחייה ומים. מזג האוויר נעים וממוזג, הרבה יותר מאשר בימינו. כמעט ואין מדבריות, שטחי הקרח בקטבים נרחבים מאוד ומגיעים ללב אירופה. השטחים המתאימים למחיה לבני אדם, מתמקדים באזור קו המשווה ובטווח שבין חוג הסרטן בצפון לחוג הגדי בדרום. כמובן שאין מדינות ואין גבולות, אין טכנולוגיה ואין דתות, עדיין אין את התנ"ך שהוא ספר הדת הראשון. לכן גם אין עדיין מלכים ואין מלחמות, כפי שמתואר בסיפורי אברהם, אין כינור ועוגב וגם לא ערים (סיפור קין והבל) אין תחבורה וגם לא תקשורת. היכולת הטכנולוגית לבנות ספינות או תיבות אינה קיימת (תיבת נח), גם לא היכולת לבנות מגדלים (מגדל בבל) ועדיין אין בתי כלא (סיפורי יוסף) – כלומר, דברים שמופיעים בסיפורי התורה עדיין אינם קיימים בפועל ולכן כל הסיפורים המופיעים בתורה ובתנ"ך, הם סיפורי נבואה.

ספר זה בא להסביר מהי נבואה וכיצד היא באה לידי ביטוי בתנ"ך ובממצאים נוספים מימי קדם.

מבט מהיר

התנ"ך מורכב משלושה חלקים: תורה, נביאים וכתובים.

התורה – (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים) זו הנבואה הקדומה ביותר ולכן היא לא מודעת – הנביא אינו מודע לכך שהוא מתנבא. לכן לא מופיע שמו וגם לא התואר "נביא", גם לא מצוין שמדובר בנבואה, אך מעצם היותה הקדומה ביותר, היא גם האיכותית, מרחיקת לכת והאינטואיטיבית ביותר, אפילו עד ימינו. כלומר, דברים שהנביא כותב לפני אלפי שנים מתייחסים לאירועים עתידיים, גם כאלו שמתרחשים כיום.

כשהעלתי טענה זו נתקלתי במספר התנגדויות – הראשונה הסכימה שיש נבואות בתורה, אך טענה שהתורה במהותה היא סיפור היסטורי. טענה זו נידחית על הסף מאחר והנבואה מתרחשת ממקום רגשי/הוויתי (תדר גבוה) של הכותב (הנביא) ולכן לא יכול להיות מעבר מנבואה להיסטוריה וחזרה, זה חייב להיות אחד מהשניים, בדיוק כפי שאי אפשר לעבור ברגע מדיכאון לשמחה או מפסימיות לאופטימיות ואם מסכימים שיש נבואות, אז הכל נבואה.

טענה נוספת אומרת שהנבואה מתייחסת לעבר וגם לעתיד – טענה זו נובעת מהקושי להתנתק מצורת החשיבה ההיסטורית המאפיינת את תקופתנו וגם מההשלכות המתלוות לתובנה זו, הקובעות שכל מה שכתוב בתנ"ך בעצם לא קרה, אלא יקרה בעתיד. כמו כן, היא באה להסביר כיצד משה, שלפי המסורת קיבל את התורה בהר סיני, ידע על אירועים שקרו טרם זמנו. אלא שמשה הוא בסך הכל דמות בסיפור כמו שאר הדמויות בסיפור התנכ"י ולפי הכתוב הוא קיבל רק את לוחות הברית עם עשר הדיברות על הר סיני. ההסבר "משה קיבל תורה מסיני" נולד מתוך השאלה המתבקשת שהופנתה לאנשי הדת "מי כתב את התנ"ך?" אלה חיפשו את התשובה בתוך הסיפור התנכ"י, שהיה המקור היחידי בידיהם ובחרו במעמד הר סיני כאירוע המתאים לקבלת התורה כולה. אך האם זה הגיוני שדמות מתוך הסיפור, היא גם זו שכתבה אותו? כמובן שלא, זה בערך כמו לומר שמי שכתב את הספר "פו הדב" זה פו הדב בעצמו. אנשי הדת בעבר וגם בהווה, אינם יודעים להבדיל בין כותב הסיפור לבין מי שהסיפור הוא אודותיו.

טענה נוספת אומרת שהתנ"ך נכתב על ידי מספר כותבים, זאת לאור ההבדלים בסגנון הכתיבה בין הספרים השונים. טענה זו נכונה חלקית, כלומר, התנ"ך אכן נכתב על ידי כותבים שונים, אך יש קשר בניהם, על הקשר נעמוד בהמשך. כאן מענין לראות שהחוקרים מחפשים בעיקר הבדלים, אך מתעלמים מהדמיון בסגנון הכתיבה והשפה וגם מהייחוד של התנ"ך לעומת כתבים אחרים.

לגבי ממצאים ארכיאולוגיים שבהם מוזכרים שמות מהתנ"ך: אשור, נבוכדנצר ואחרים, או ממצאים כמו מטבעות עם שמות מהתנ"ך – כל אלה הם ציטוטים מסיפורי התנ"ך ולא אירועים שקרו בפועל. גם כיום אנחנו מצטטים מהתנ"ך וקוראים למלון "המלך שלמה" או "המלך דוד". האם זה אומר ששלמה או דוד חיים בתקופתנו? כמובן שלא.

נביאים ראשונים – (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים) כפי שציינתי, מדובר בנבואה בלתי מודעת, עד שמגיעים לשמואל – הראשון שהוסף לו שם התואר "נביא". זהו ספר הנבואה הגדול ביותר המיוחס לנביא אחד ולכן גם חולק לשניים – שמואל א' ושמואל ב'. שמואל הוא הנביא (המוכר כנביא) הכי קדום וגם זה שהתנבא הכי הרבה.

נביאים אחרונים – (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, תרי עשר) פה כבר ברור שמדובר בנבואה, לכל אחד מהם הוסף התואר "נביא". שלושת הראשונים, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל ניבאו על פני תקופה משמעותית ואף כתבו ספרי נבואה גדולים בהיקפם, אך פחות משמואל. אחריהם מופיעים "תרי עשר" – שנים-עשר נביאים שהיקף כתיבתם קטן באופן משמעותי.

כתובים – (תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא, נחמיה, דברי הימים) כאן נמצא מגילות נבואה, סיפורים עם מוסר השכל (איוב, יונה), חזרה על סיפורים קדומים (סיפור המבול), דברי שירה וגם סיפור היסטורי שאינו נבואה – מגילת אסתר, (יוסבר בהמשך).

כשמתבוננים כך על התנ"ך, ניתן לראות תהליך מענין שמתחיל בנבואה מאוד גבוהה ואיכותית אך בלתי מודעת (עדיין לא קיימת המודעת לכך שמדובר בנבואה), לאחר מכן, נבואה מודעת בכתבי הנביאים, שבתחילה היא מאוד משמעותית, איכותית ובעלת נפח, אך עם התקדמות הכתיבה ניתן לראות ירידה בכמות ובאיכות הנבואה וכך גם בכתובים, עד להיעלמות הנבואה כלל. מהלך הדרגתי זה של התפתחות הנבואה ודעיכתה הינו המפתח להבנת כתיבת התנ"ך.

לסיכום ההקדמה, אני מעלה שאלה שעלתה במהלך כתיבת הספר. כיצד את/ה מדמיינ/ת את כתיבת התנ"ך בפועל, כיצד זה התרחש?

מרבית האנשים ששאלתי, ענו שכנראה זו היתה חבורה של זקנים חכמים, עם זקן לבן, לבושים שחור כמו רבנים או גלימות לבנות, שישבו סביב שולחן וכתבו יחד את סיפורי התנ"ך.

לא אכנס כאן להסבר מדוע תשובה זו אינה נכונה ואף אינה הגיונית, שהרי בזה עוסק הספר שלפניכם, רק אביא דוגמה שאולי תבהיר את הנקודה – לומר שחבורה של רבנים או חכמים כתבו את התנ"ך, זה בערך כמו לומר שהיו בודהיסטים לפני שהיה בודהה – האם זה אפשרי, ודאי שלא. וגם כאן, אפשר כבר לומר שגם התנ"ך והיהדות התחילו מאדם אחד ולא מחבורה של חכמים, כמו הבודהיזם.

  1. 5 מתוך 5

    :

    קראתי את הספר "התנ"ך ואינטלגצציה רגשית" בנשימה אחת. הספר מציג את התנ"ך מנקודת ראות שונה מכל מה שהוצג עד עכשיו.
    לאורך הספר מובאות הוכחות חותכות לכך שהתנ"ך הוא נבואה ולא עדות הסטורית. התפיסה הזאת מרתקת והופכת את התנ"ך לרלוונטי מתמיד.

  2. 5 מתוך 5

    :

    כבר משמו של הספר נפתחה בי סקרנות רבה לקרוא אותו ולהיחשף להקבלות העכשוויות שנותן הכותב לסיפורים העתיקים ה״בלתי מעורערים״ שלמדנו בילדותנו וקיבלנו כעובדות הסטוריות. נפעמתי מכל הקבלה והתלהבתי מהרעיון המהפכני (לא בלי שליוותה אותי איזו תחושה של ״חילול קודש״) אך מרגע שהפרדתי בין הרגש שמחנכי והורי טבעו בי כלפי ״הספר הקדוש״, לבין ההגיון שמלווה את דברי ההקבלה של הכותב – הזדככה בי התחושה שאכן, זה כל כך פשוט והגיוני וכבר שעטתי לקראת הסיפור הבא וההקבלה העכשווית שלו.
    הכותב מעלה בספרו נקודת ראות שונה ומהפכנית המוכיחה שהתנ״ך אינו ספר היסטורי המביא סיפורים שקרו בעבר, אלא רצף התנבאויות המספרות על אירועים שיקרו בעתיד, ולאו דוקא באופן כרונולוגי, אלא בסדר רגשי – ככל שהאירוע דרמטי יותר כך הוא יופיע מוקדם יותר.
    כמו כן, בולטת לעין היכולת של הכותב להתבונן על הכל מלמעלה, לראות את התמונה הכוללת וליצור הקשרים מפתיעים שעד היום לא היה להם הסבר.
    וכפי שהספר מתאר כיצד סיפורי התנ״ך הביאו לשינוי תודעתי, כך גם הספר הזה יוצר שינוי תודעתי לגבי תפישת התנ״ך – ממליצה בחום לעבור את השינוי התודעתי הזה.

הוסיפו תגובה