החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

הסיפור המושלם 9 – המתכון המנצח

מאת: ,
הוצאה: | 2019 | 112 עמ'
קטגוריות: פעוטות וילדים

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

39.00

רכשו ספר זה:

חֲדָשׁוֹת רָעוֹת מַגִּיעוֹת מֵאַחַד הַכְּפָרִים בְּמַמְלֶכֶת לוּקְסֶמְבּוּרְג – עֶזְרָא הַמּוֹרֶה וַעֲשֶׂרֶת תַּלְמִידָיו נֶעֶלְמוּ בְּלִי לְהַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת. הַנְּסִיכָה גֶ'לְסוֹמִינָה יוֹצֵאת מִיָּד לְחַפֵּשׂ אוֹתָם, עִם חֲבֵרָהּ ווֹלְפְגַנ וְעִם גִ'ימָלָיָה, הַטּוֹעֵן לַכֶּתֶר. בַּדֶּרֶךְ הֵם יִתָּקְלוּ בִּנְחָשִׁים שׁוֹמְרֵי אוֹצָר, יְגַלּוּ אֶת חֶרֶב הַקְּסָמִים שֶׁל אוּמְבּוּמְבּוּטוּ וְיִלְמְדוּ מָה אוֹכְלִים הַקִּיקְלוֹפִּים לְקִנּוּחַ. הַאִם גֶ'לְסוֹמִינָה וַחֲבֵרֶיהָ יַצְלִיחוּ לְהַצִּיל אֶת הַיְּלָדִים הָאֲבוּדִים וּלְהֵחָלֵץ בִּשְׁלֵמוּתָם מִקֶּרֶשׁ הַחִתּוּךְ שֶׁל הַקִּיקְלוֹפִּים?

 

הַמַּתְכּוֹן הַמְּנַצֵּחַ הוּא הַסֵּפֶר הַתְּשִׁיעִי בְּסִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם. הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים, וּסְפָרֶיהָ הָיוּ

לְרַבֵּי־מֶכֶר וּלְנִבְחֲרֵי מִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

 

אֶלְדָּד אִילָנִי הוּא סוֹפֵר וְאִישׁ הַיְטֶק. סִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם מְבֻסֶּסֶת עַל סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁסִּפֵּר לִבְנוֹ.

יָנִיב שִׁמְעוֹנִי הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר וְיוֹצֵר קוֹמִיקְס, חֲתַן פְּרַס מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל לְאִיּוּר סִפְרֵי יְלָדִים.

 

"מַקְסִים."                                               רוֹנִית רוֹקָאס, עַכְבַּר הָעִיר

"הַרְבֵּה שְׁעוֹת קְרִיאָה וּצְחוֹק."               יְחִיעָם פָּדָן, תָּמִיד עִם סֵפֶר בַּיָּד

"סֵפֶר נוֹנְסֶנְס מְשֻׁבָּח."           מִנִּמּוּקֵי הַבְּחִירָה לְמִצְעַד הַסְּפָרִים תשע"ב

מקט: 15101081
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


דּוֹד גְּדַלְיָה וְהַהִתְעָרְבוּיוֹת שֶׁלּוֹ

הַכֹּל הִתְחִיל בִּגְלַל דּוֹד גְּדַלְיָה. אוֹ כְּמוֹ שֶׁאִמָּא שֶׁל יוּבַל אוֹמֶרֶת: ‘הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁל דּוֹד גְּדַלְיָה’. דּוֹד גְּדַלְיָה וְדוֹדָה גּוֹלְדָה גָּרִים בְּמוֹשַׁב גְּלַדְיוֹלָה, וּבְמוֹשָׁב כְּמוֹ גְּלַדְיוֹלָה אֵין הַרְבֵּה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מִגִּדּוּל גְּזָרִים. כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים מָה רֶצֶף הַשֵּׁמוֹת הַמְּטֹרָף הַזֶּה? אֲבָל, הָאֱמֶת, זֹאת מִשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת. נִרְאֶה אֶתְכֶם אוֹמְרִים שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּרֶצֶף: ‘גְּדַלְיָה וְגוֹלְדָה מְגַדְּלִים גְּזָרִים בִּגְלַדְיוֹלָה.’ יוֹדְעִים מָה? נִרְאֶה אֶתְכֶם אוֹמְרִים אוֹתוֹ פַּעֲמַיִם, אֲבָל מַהֵר. נִסִּיתֶם? יֹפִי. כַּמָּה שִׁנַּיִם נִשְׁבְּרוּ לָכֶם? שָׁלוֹשׁ? לֹא נוֹרָא. לִי נִשְׁבְּרוּ שֵׁשׁ.

בְּכָל אֹפֶן, כְּשֶׁדּוֹד גְּדַלְיָה זָכָה בִּתְעוּדַת הִצְטַיְּנוּת עַל הַגְּזָרִים שֶׁגִּדֵּל, עָרְכוּ לִכְבוֹדוֹ סְעוּדָה חֲגִיגִית עִם כָּל הַתַּבְשִׁילִים הַמְּעֻלִּים שֶׁל דּוֹדָה גּוֹלְדָה. יָשַׁבְנוּ בְּתֹם הָאֲרוּחָה, כָּל אֶחָד מַחְזִיק בְּקשִׁי אֶת הַבֶּטֶן מֵרֹב הָאֹכֶל, נָחִים לִקְרַאת הַקִּנּוּחַ, וְהִקְשַׁבְנוּ לַחֲתַן הַשִּׂמְחָה, שֶׁסִּפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת עַל שְׁתֵּי יְדִיעוֹת שֶׁקָּרָא בָּעִתּוֹן:

‘מְטַיְּלִים רָאוּ בְּבֵרוּר עֲקֵבוֹת שֶׁל יָטִי בַּפִּסְגָּה הַדְּרוֹמִית שֶׁל הַר הָאֵוֵרֵסְט,’ הוּא הִקְרִיא מֵהָעִתּוֹן סִפּוּר עַל חֲבוּרַת מְטַפְּסֵי הָרִים שֶׁטִּפְּסוּ עַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם וְנִבְהֲלוּ נוֹרָא כְּשֶׁרָאוּ עִקְבוֹת עֲנָק בַּשֶּׁלֶג.

‘יָטִי?’ הִתְפַּלֵּא יוּבַל, ‘מָה זֶה יָטִי? וְלָמָּה הֵם נִבְהֲלוּ כָּל כָּךְ מֵהָעֲקֵבוֹת שֶׁלּוֹ?’

‘לֹא בָּטוּחַ שֶׁכְּדַאי לְסַפֵּר. מַפְחִיד מִדַּי,’ אָמַר דּוֹד גְּדַלְיָה בְּחִיּוּךְ, ‘הַיֶּלֶד לֹא יֵרָדֵם בַּלַּיְלָה.’

‘מִי לֹא יֵרָדֵם מֵרֹב פַּחַד, אֲנִי?’ יוּבַל הִתְעַצְבֵּן, ‘מָה פִּתְאוֹם?’

‘אַתָּה בָּטוּחַ?’ דּוֹד גְּדַלְיָה אִתְגֵּר אֶת יוּבַל. אִמָּא שֶׁל יוּבַל רָצְתָה לַעֲצֹר אֶת גְּדַלְיָה. הִיא מַכִּירָה אֶת הַסִּפּוּרִים הַמַּפְחִידִים שֶׁלּוֹ, אֲבָל יוּבַל כְּבָר סִמֵּן לַדּוֹד לְהַמְשִׁיךְ. ‘טוֹב, אֲבָל תִּזְכֹּר שֶׁאַתָּה בִּקַּשְׁתָּ!’ הִזְהִיר הַדּוֹד, ‘יָטִי הוּא יְצוּר דְּמוּי אָדָם. הַגֹּבַהּ שֶׁלּוֹ שְׁלוֹשָׁה מֶטְרִים וָחֵצִי לְפָחוֹת, מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ, הוּא חַי בְּפִסְגַּת רֶכֶס הָאֵוֵרֵסְט…’

‘אֵיךְ הוּא שׂוֹרֵד שָׁם? הֲרֵי אֵין שָׁם כִּמְעַט אֹכֶל,’ יוּבַל הִתְפָּרֵץ, ‘וְהוּא כָּל כָּךְ גָּדוֹל.’

‘אוֹ, זֶה הַחֵלֶק שֶׁאֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁתִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ.’ דּוֹד גְּדַלְיָה הִגְנִיב מַבָּט מְשֻׁעְשָׁע בְּאִמָּא שֶׁל יוּבַל לִפְנֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ, ‘הוּא אוֹכֵל…’ הוּא פָּקַח עֵינַיִם עֲנָקִיּוֹת, וּשְׂפָמוֹ זָז לְמַעְלָה כְּשֶׁפָּעַר אֶת פִּיו לִרְוָחָה וְנָהַם, ‘…יְלָדִים קְטַנִּים! לְפָחוֹת יֶלֶד קָטָן אֶחָד בְּיוֹם. הוּא יוֹרֵד עִם הָרַגְלַיִם הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁלּוֹ לַכְּפָר שֶׁקָּרוֹב לַפִּסְגָּה, חוֹטֵף יֶלֶד קָטָן, עַד גִּיל… בֶּן כַּמָּה אַתָּה?’

‘עוֹד שָׁבוּעַ בֶּן תֵּשַׁע,’ יוּבַל אָמַר בְּגַאֲוָה.

‘נוּ, אָז כְּדַאי שֶׁתִּתְרַחֵק מֵהָאֵוֵרֵסְט בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב,’ הִכְרִיז דּוֹד גְּדַלְיָה, ‘יָטִי הֲכִי אוֹהֵב יְלָדִים בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עַד תֵּשַׁע. אָז הֵם הֲכִי פְּרִיכִים לְטַעֲמוֹ. וְהוּא אוֹכֵל אוֹתָם לְאַט־לְאַט. כָּכָה הֲכִי טָעִים לוֹ. תּוֹלֵשׁ יָד בַּשִּׁנַּיִם הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁלּוֹ, צוֹלֶה אוֹתָהּ וּמְכַרְסֵם בַּעֲדִינוּת, וְאָז עוֹבֵר לַיָּד הַשְּׁנִיָּה, צוֹלֶה גַּם אוֹתָהּ, אוֹכֵל וּמְמַצְמֵץ בַּהֲנָאָה, וְאָז רֶגֶל…’

‘רֶגַע,’ יוּבַל נִרְעַד, ‘אֲבָל הַיֶּלֶד עוֹד חַי כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל אֶת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, לֹא?’

‘בֶּטַח. אַחֶרֶת זֶה לֹא יִהְיֶה טָעִים,’ דּוֹד גְּדַלְיָה הֵשִׁיב בַּהֲנָאָה גְּלוּיָה. ‘חוּץ מִזֶּה, הֲרֵי לֹא מֵתִים מֵאֵיזוֹ יָד אוֹ רֶגֶל חֲסֵרָה.’

‘וְהַיֶּלֶד רוֹאֶה אֵיךְ אוֹכְלִים לוֹ אֵיבָרִים?’ קוֹלוֹ שֶׁל יוּבַל רָטַט כְּשֶׁשָּׁאַל.

‘טוֹב, טוֹב, הֵבַנּוּ, מַסְפִּיק עִם הַיָּטִי הַזֶּה,’ אִמָּא שֶׁל יוּבַל הִתְעָרְבָה. ‘מָה הַיְּדִיעָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁרָצִיתָ לְהַקְרִיא לָנוּ?’

‘חֶרֶב שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ נִמְצְאָה בַּחֲפִירוֹת אַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת,’ הִקְרִיא דּוֹד גְּדַלְיָה, שֶׁהָיָה מְאֻכְזָב שֶׁהִפְסִיקוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לִמְנוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַיֶּלֶד שֶׁאִישׁ הַשֶּׁלֶג יָטִי אוֹכֵל. הַסִּפּוּר הַשֵּׁנִי הָיָה עַל חֶרֶב עַתִּיקָה שֶׁנִּמְצְאָה בַּחֲפִירוֹת, וְשֶׁהָאַרְכֵאוֹלוֹגִים טוֹעֲנִים שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְדָוִד הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. ‘אֵיךְ,’ הַדּוֹד תָּהָה בְּקוֹל כְּשֶׁסִּיֵּם לְהַקְרִיא, ‘אֵיךְ הֵם יְכוֹלִים לָדַעַת, הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה, אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים, לְמִי שַׁיֶּכֶת חֶרֶב חֲלוּדָה? זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרִאשׁוֹן, טִיבֶּרְיוּס קֵיסָר, משֶׁה רַבֵּנוּ…’

‘אוֹ גֶ’לְסוֹמִינָה…’ הוֹסִיף יוּבַל, שֶׁקְּצָת הִתְעוֹדֵד וְכִמְעַט שָׁכַח אֶת הֶרְגֵּלֵי הָאֲכִילָה שֶׁל יָטִי.

‘אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?’ עֵינָיו שֶׁל דּוֹד גְּדַלְיָה אֹרוּ, ‘זֶה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִהְיוֹת מְעַנְיֵן. וְאוּלַי הִיא שֶׁל ג’וּנְיוֹר… אוֹ שֶׁל כְּרִיסְטְיָאנוֹ בִּכְלָל. אוּלַי נִכְתֹּב מַשֶּׁהוּ לָאַרְכֵאוֹלוֹגִים הָאֵלֶּה?’

‘אַתָּה רְצִינִי?’ יוּבַל שָׁאַל. קָשֶׁה לָדַעַת מָתַי הַדּוֹד רְצִינִי וּמָתַי הוּא צוֹחֵק.

‘לְגַמְרֵי.’ עַל הַפָּנִים שֶׁל דּוֹד גְּדַלְיָה לֹא הָיָה אֲפִלּוּ רֶמֶז שֶׁל חִיּוּךְ.

‘לֹא מַאֲמִין שֶׁתִּכְתֹּב לָהֶם,’ הִתְעָרַבְתִּי בַּשִּׂיחָה. ‘לֹא יִהְיֶה לְךָ אֹמֶץ לִכְתֹּב שֶׁהַחֶרֶב שֶׁל ג’וּנְיוֹר. אוֹ שֶׁל גֶ’לְסוֹמִינָה.’

‘אָהָא??’ גְּדַלְיָה מִתְעַצְבֵּן בְּקַלּוּת כְּשֶׁמִּתְוַכְּחִים אִתּוֹ, ‘מִתְעָרְבִים?’

‘לֹאאאא!!’ זָעֲקוּ דּוֹדָה גּוֹלְדָה וְאִמָּא בּוֹ־זְמַנִּית. דּוֹד גְּדַלְיָה הוּא ‘מִתְעַרְבָן’. תַּחְבִּיב כָּזֶה שֶׁלּוֹ. אוֹהֵב לְהִתְעָרֵב עַל כָּל דָּבָר.

‘עַל מָה מִתְעָרְבִים?’ שָׁאַלְתִּי. גַּם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִתְעָרְבוּת הִיא דָּבָר מְטֻפָּשׁ, אֲבָל עִנְיֵן אוֹתִי מָה נוֹשֵׂא הַהִתְעָרְבוּת הַפַּעַם. הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ שֶׁל מִי הָיְתָה הַחֶרֶב. ‘עַל זֶה שֶׁתִּכְתֹּב לָאַרְכֵאוֹלוֹגִים?’

‘מָה פִּתְאוֹם,’ עָנָה דּוֹד גְּדַלְיָה, ‘מָה אֲנִי, טֶמְבֶּל? מִתְעָרְבִים שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ לְסַפֵּר לָנוּ סִפּוּר גַּם עַל יָטִי וְגַם עַל חֶרֶב דָּוִד הַמֶּלֶךְ!’

‘סִפּוּר עִם יָטִי וְחֶרֶב דָּוִד הַמֶּלֶךְ?’ תָּהִיתִי. נִשְׁמָע אֶתְגָּר פָּשׁוּט כָּל כָּךְ.

‘רֶגַע!’ דּוֹד גְּדַלְיָה נִבְהַל. הֲרֵי יֵשׁ סִכּוּי שֶׁאֲנִי אֲנַצֵּחַ. ‘אֲבָל שֶׁיִּשְׁתַּלֵּב בַּסִּפּוּרִים שֶׁלְּךָ עַל מִשְׁפַּחַת בּוּלִיגָרוֹב! וְשֶׁיִּהְיֶה אָמִין! אַחֶרֶת אֲנִי מְנַצֵּחַ, בָּרוּר?’ בְּפָנָיו הָיְתָה הִתְלַהֲבוּת הַהִתְעָרְבוּיוֹת הָרְגִילָה שֶׁלּוֹ. ‘רֶגַע, אֵיפֹה בְּדִיּוּק הִפְסַקְנוּ אֶת הַסִּפּוּר?’ הוּא לֹא זָכַר.

‘כְּשֶׁגֶּ’לְסוֹמִינָה, הַנְּסִיכָה הַבּוּלְגָּרִית הַחֲמוּדָה, וְהֶחָבֵר הַטּוֹב שֶׁלָּהּ לִוְעִידַת הַשָּׁלוֹם, ווֹלְפְגַנ, הַנָּסִיךְ הָאַלְבָּנִי הַמָּתוֹק, נִצְּחוּ אֶת זַמְפָּאנוֹ, הַקֵּיסָר הַלּוּקְסֶמְבּוּרְגִּי הָאַכְזָר, מְטַפֵּחַ צִרְעוֹת הָעֲנָק,’ הִזְכִּירָה דּוֹדָה גּוֹלְדָה.

‘לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה עִם מִפְלֶצֶת אָדָם וְעִם חֶרֶב שֶׁל שַׁלִּיט קָדוּם?’ טִפָּה נִבְהַלְתִּי. אֲנִי אָמְנָם מְסַפֵּר מְיֻמָּן, אֲבָל אֶתְגָּר כָּזֶה? ‘אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֲנִי לֹא אַצְלִיחַ?’

‘יָטִי וְהַחֶרֶב שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ,’ חָזַר הַדּוֹד, מְרֻצֶּה מֵחֲשָׁשׁוֹתַי, וְהוֹסִיף, ‘מְשֻׁלָּבִים בַּסִּפּוּר עַל ווֹלְפְגַנ וְְגֶ’לְסוֹמִינָה.’

הָאֱמֶת? הָאֶתְגָּר לֹא נִרְאָה לִי אֶפְשָׁרִי. אֵיךְ אֶקַּח אֶת הַיְּדִיעוֹת שֶׁגְּדַלְיָה הִקְרִיא וַאֲשַׁלֵּב אוֹתָן בַּסִּפּוּר שֶׁלִּי? אֲבָל מְפַקְפְּקִים בִּיכֹלֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי? לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה! לִפְנֵי שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהִתְאַפֵּק, פָּרְחָה מִפִּי הַשְּׁאֵלָה הַמְּאַתְגֶּרֶת, ‘מִתְעָרְבִים עַל רִקּוּד בֶּטֶן?’

‘עַל מָה?!?’ דּוֹד גְּדַלְיָה חָשַׁב שֶׁהִתְבַּלְבַּלְתִּי.

‘מִי שֶׁמַּפְסִיד צָרִיךְ לִרְקֹד לִפְנֵי כֻּלָּם כָּאן רִקּוּד בֶּטֶן בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת,’ עָנִיתִי. דּוֹדָה גּוֹלְדָה וְאִמָּא שֶׁל יוּבַל נִרְאוּ מְרֻצּוֹת. לְהִתְעָרֵב עַל כֶּסֶף זֶה אִידְיוֹטִי, אֲבָל רִקּוּד? זֶה אֲפִלּוּ חָבִיב. מְעוֹדָד מִמַּבְּטֵיהֶן הוֹסַפְתִּי, ‘עִם קַנְקַן מַיִם עַל הָרֹאשׁ וְ…’ הִתְלַהַבְתִּי לְמַרְאֵה הַחִיּוּכִים סְבִיבִי (חוּץ מִגְּדַלְיָה, שֶׁנִּרְאָה אֻמְלָל מִמִּלָּה לְמִלָּה) ‘וְגַם… לָשִׁיר תּוֹךְ כְּדֵי.’

‘לִרְקֹד?! וְלָשִׁיר?!’ דּוֹד גְּדַלְיָה נִשְׁמַע פָּחוֹת נִלְהָב. הוּא אָמְנָם הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיְּנַצֵּחַ. אֲבָל מָה יִהְיֶה אִם בְּמִקְרֶה יַפְסִיד? לֹא סְתָם צֵרַפְתִּי שִׁירָה לָרִקּוּד כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהַדּוֹד הוּא זַיְפַן הַמֵּאָה. ‘וְקַנְקַן גַּם?’

‘פּוֹחֵד שֶׁתַּפְסִיד, הָא?’ הִתְעַלַּלְתִּי בַּדּוֹד. הוּא מַפְחִיד אֶת יוּבַל בְּסִפּוּרֵי אֵימָה עַל מִפְלֶצֶת אוֹכֶלֶת יְלָדִים וַאֲנִי אֶשְׁתֹּק לוֹ? ‘אָהההה!! אָז אַתָּה הַגְּדַלְיָה הַפַּחְדָן הַזֶּה שֶׁעָלָיו מְסַפְּרִים בְּכָל הָעֵמֶק?’

‘אֲנִי? פַּחְדָן?!’ גְּדַלְיָה כִּמְעַט צָעַק, ‘עַכְשָׁו הִגְזַמְתָּ! רִקּוּד בֶּטֶן! בֶּטַח! וְשִׁירָה! וְקַנְקַן עַל הָרֹאשׁ!’ הוּא קָבַע, וְעַכְשָׁו אֲנִי נִבְהַלְתִּי. מָה עָשִׂיתִי? מָה לְסִפּוּרֵי מִשְׁפַּחַת בּוּלִיגָרוֹב וּלְמִפְלְצוֹת אָדָם? אֵיךְ אֲשַׁלֵּב חֶרֶב עַתִּיקָה וּמִפְלֶצֶת בַּסִּפּוּרִים שֶׁלִּי? אֲבָל, רֶגַע… יָטִי… מָה מַזְכִּיר לִי יָטִי הָעֲנָק הַמִּסְתּוֹרִי הַמַּפְחִיד? אֲהָהּ!! הִתְעַשַּׁתִּי, יֵשׁ לִי רַעְיוֹן!!!

‘לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת נִמְאַס לְיָטִי, אִישׁ הַשֶּׁלֶג הַנּוֹרָא, מֵהַקֹּר בָּאֵוֵרֵסְט, וְהוּא הֶחְלִיט לָלֶכֶת לְאַרְצוֹת הַחֹם הָאֵירוֹפִִּיּוֹת, לְבַקֵּר אֶת בֶּן דּוֹדוֹ הָרָחוֹק, אָטִילָה, הַקִּיקְלוֹפּ הַמְּפֻרְסָם,’ הִתְחַלְתִּי לְסַפֵּר בַּקּוֹל הֲכִי אַגָּבִי שֶׁאֶפְשָׁר.

חֲבָל שֶׁלֹּא רְאִיתֶם אֶת מַבְּטֵי הַהַפְתָּעָה עַל פְּנֵי שׁוֹמְעַי.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הסיפור המושלם 9 – המתכון המנצח”