להזמנת עותק מודפס מאמזון לחצו על המודעה: מיק האוזר הוא חוקר משטרה ותיק בליוורמור, עיר קטנה וציורית הסמוכה לסן פרנסיסקו. […]
פרק 1
מלכודת הדבש
“ספרי לי על עצמך.”
הסמן הבהב חמש פעמים, לפני שנכנס לפעולה.
“קוראים לי אפרודיטי. איך אתה רוצה שאקרא לך?”
קליפורד בלין היסס לרגע. אצבע יד ימינו ריחפה מעל השורה התחתונה של המקלדת וירדה לבסוף בהחלטיות, “דיק לונגר.”
“דיק לונגר? אני מקווה שאתה מצדיק את השם, אני אוהבת אותו.”
“גם אני, אפרודיטי. הזין שלי הוא כמו טנק פורץ בונקרים, אם את מבינה את כוונתי.”
הוא חיכה רגע, התשובה לא איחרה לבוא. “הו, יססס, אוהבת את הרעיון ומחכה לראות אותך בפעולה. אני גבוהה, יש לי שיער ארוך וגולש, אתה תאהב אותו. הרגליים שלי ארוכות וחלקות. אני מתאמנת פעמיים בשבוע באולם כושר, אוהבת לטפח את גופי אבל לא מגזימה. אני חושבת שאישה צריכה להיראות סקסית ולא עם ריבועים בבטן.”
הסמן נעמד במקומו, לשונו של בלין החליקה על שפתיו היבשות, תחילה העבירה לחלוחית בשפה העליונה, ולאחר מכן גלשה והרטיבה את הרובד היבש והמחורץ יותר של שפתו התחתונה. הוא חש שאזור חלציו מתעורר ומגיב. עיניו נלכדו בסמן המהבהב שחידש את פעולתו.
“אני קצת מתביישת לכתוב את זה, אבל יש לי חזה גדול וזקוף. אני יודעת שגברים רוצים אותי, אבל מעולם לא קיימתי יחסים מחוץ לנישואין.”
הסמן הארור נעצר שנית. הוא דחק בעצמו: תמשיך לדובב אותה, אידיוט! שאל אם יש לה חלום קטן כמו יחסים אסורים,
“יש לך פנטזיות עם מישהו אחר, איזה חלום סקסי?…”
“אתה שואל אם יש לי חלום כזה? בטח! אגלה לך סוד: כל אישה אחרי כמה שנות נישואין חולמת על רומן מהצד, על יחסים שבהם היא יכולה לממש את הפנטזיות שלה. אני לא שונה – בת שלושים ותשע, ואחרי 14 שנות נישואין עם שני ילדים בני עשר ושבע ובעל שמעדיף משחקי בייסבול מאשר לבלות אתי, אני מרגישה כמו סמרטוט רצפה בלוי.”
בלין שתה בצמא כל מילה וכל אות. היה ברור לו שאפרודיטי היא אישה נשואה ומתוסכלת שבעלה לא מטפח אותה יותר, הוא העביר את לשונו על שפתיו ומצמץ, היא מיובשת ורוצה זיון. קבע פגישה בנאדם… זוז גבר, זוז.
“את רוצה להיפגש? יש לי מקום מצוין.”
רגע מורט עצבים עבר. הסמן החל סוף־סוף לנוע, ועיני קליפורד כמעט יצאו מחוריהן כשקרא את הכתוב: “אני רוצה מאוד, אבל חוששת מבעלי, אני פוחדת שהוא יחשוד. הוא קנאי, דיקי. לא אכפת לך שאני מכנה אותך כך, נכון?”
“ממש לא. אני אוהב את זה. הוא מטריד אותך?”
“הוא מתקשר לעבודה פעמיים ביום רק כדי לשאול מה אני עושה… ואני יודעת שזה לא מתוך דאגה אמיתית. הוא לא סובל את הרעיון שגברים מסתכלים עליי. בגלל זה אנחנו לא יוצאים כמעט. זה אוכל אותו, אתה מבין?”
הוא נשם עמוקות לפני שהניח את אצבעותיו על המקלדת, מצמץ והעביר את לשונו על שפתו העליונה במחשבת זימה: קודם תרגיע, אחר־כך תפתיע. זרוק לה את הפיתיון ואז, כשהיא לכודה בקרס שלך, אל תעזוב… היא שלך.
“אפרודיטי שלי, אני כל־כך מבין אותך. את באמת יקרה לי, אני לא רוצה שיאונה לך דבר, אני רוצה מאוד לראות אותך, אבל לא אתן ששערה אחת תיפול מראשך, ואם הפגישה שלנו עלולה לסכן אותך אולי… נשכח מכל העניין?”
“לא דיקי, לא! הפעם אני לא מוותרת על החלום שלי, אני רוצה אותך.”
יששש… דג הזהב נתפס… היא שלי. “גם אני רוצה אותך, סקסית שלי… אני מת לזיין אותך חזק… רק תגידי איפה את רוצה להיפגש.”
“אתה גר לבד?”
אין עדיין תגובות