החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על אדם רז

אדם רז הוא היסטוריון שתחום מחקריו הוא היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. בהוצאת כרמל יצאו לאור ספריו: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, עם יגאל וגנר) וטבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018). ספריו המאבק על הפצצה (2015) ומשטר היד ... עוד >>

הממגל

מאת:
הוצאה: | 2021 | 77 עמ'
קטגוריות: שירה ומחזות
הספר זמין לקריאה במכשירים:

29.00

רכשו ספר זה:
תגיות: , .

אל קדמת הבמה ניגש אדם ומכריז שהוא בעל מקצוע עתיק יומין, מומחה להקזת המוגלה הנפשית – מְּמַגלֵּ. לאחר שהפציר בקהל הנאסף לעזוב את האולם, משום שבידור והנאה לא יהיו מנת חלקם הערב, הוא מבהיר לצופים שצוות ההפקה אסף מידע על חייהם הפרטיים, באמצעותו הוא יוכל לסייע להם להתבונן בחורבות חייהם ולהכיר בהרס שזורעת בנפשם החברה הבורגנית על אשליותיה. מצויד בזרקור, חפיסת סיגריות, בקבוק משקה חריף וצרור דפים פונה המְַּמַגלֵּ אל צופיו המבוהלים ודוחק בהם להישיר מבט אל נפשם (ואל יקיריהם) ולהודות בעובדות הקשות. במשך ערב אחד מציב המְַּמַגלֵּ לנוכחים סביבו מראה ודורש מהם, לעתים בכוח ובציניות חסרת רחמים, להביט בה ולהכיר בשליטת התאוות והקנאות בחייהם ובכוחה ההרסני של הבחירה בשתיקה.
אדם רז הוא היסטוריון העוסק בחקר היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. ספריו ראו אור בהוצאת כרמל: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017 , עם יגאל וגנר); טבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018); ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות (2020). שני ספרים נוספים, המאבק על הפצצה (2015) ומשטר היד הקשה (2019), הם חלק מטרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תוכנית הגרעין הישראלית, החלק השלישי צפוי לראות אור בעתיד הקרוב. מאמרים רבים פרי עטו התפרסמו בכתבי־עת ובעיתונות בארץ ובעולם. רז הוא חוקר בעקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי־פלסטיני ועורך שותף של תלם – כתב עת לשמאל ישראלי. הַמְּמַגֵּל הוא מחזהו הראשון.

מקט: 4-249-50892
אל קדמת הבמה ניגש אדם ומכריז שהוא בעל מקצוע עתיק יומין, מומחה להקזת המוגלה הנפשית – מְּמַגלֵּ. לאחר שהפציר בקהל […]

כמה מילות פתיחה

החיבור הקצר שלבש צורת “מחזה”, נכתב אי־שם בראשית שנות העשרים שלי. עתה, משחלפו אי־אילו שנים ודפיו שוכנו בתחתיתו של ארגז עם רשימות מאותם הימים, הצצתי בו מחדש. אינני זוכר בפרוטרוט את תהליך הכתיבה, אך עודני זוכר ש”המחזה” נכתב בסערת רגשות אופיינית לאדם צעיר שהתנסה במה שאנשים צעירים חווים: אהבה, פרידה, שנאה, קנאה. אינני משוכנע שמדובר ב”מחזה” ולא בבליל מחשבותיי שהוערו אל בלוק הכתיבה. אבל, ניחא.

היום, בחלוף השנים, איני יכול שלא לחייך (מעט בחוצפה אל־עצמי הצעיר), כאשר אני נזכר במהירותן של מערכות יחסים וחברויות שצמחו וקמלו. אני זוכר במיוחד כיצד הוטרדתי מן האופן שבו אנשים אהבו זה את זה, התנגשו בעיוורון ללא הרף – ואחר זמן לא רב, אהבתם התפוררה ונגרסה כאילו לא הייתה מעולם.

לא פחות מכך, איני שוכח את החיטוט הפנימי המתמיד ואת הניסיון הכן לדעת באמת, להכיר באמת, להרגיש באמת (והמילה “באמת” מופיעה חזור ונשנֹה לאורך “המחזה”). עודני זוכר כיצד רציתי לצרוח (ונדמה לי שאף צרחתי): “הכל מזויף!”. ולצד המהמורות הרגשיות והחברתיות, קראתי כאחוז תזזית: מרקסיזם, אקזיסטנציאליזם, פסיכולוגיה ועוד. היום, אני קורא בעניין רב את ההערות הרבות ששרבטתי בצעירותי בשולי הספר “אמנות האהבה” של אריך פרום. על כך אומרים: אבוי, הנעורים!

אינני מחובבי התיאטרון וגם מחזות קראתי רק מעט. אמנם אני עוסק בכתיבה, אך מאז ימי “הַמְּמַגֵּל” הפלגתי למחוזות אחרים, עיוניים יותר, ובעוד שיש בידי הכלים להכריע האם ספר היסטוריה או תיאוריה חברתית הוא בעל ערך, יחסי אל “הַמְּמַגֵּל” שונה בתכלית: איני יודע אם הוא “טוב” או “רע”, “נאיבי” או “מתוחכם”. די לי בכך שנכתב על־ידי, ויש לו ערך כלשהו בעיני.

עתה, לאחר שנים ארוכות, כאשר קראתי והקלדתי את כתב היד למחשב, שיניתי מעט את הנוסח אך לא מעבר לכך. אני מתנצל מעומק לבי בפני אדם הצעיר על העוול שעשיתי לטקסט שלו. אבל עם טקסט זה עלי להתמודד היום, לא הוא.

האמת, אינני יודע מי ירצה לקרוא את “המחזה” הראשון והאחרון שכתבתי, ואודה שלא אכפת לי ממש. בסופו של דבר, “הַמְּמַגֵּל” הוא עניין בין אדם־של־ההווה ובין אדם־של־העבר.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.