החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

התחברות או הרשמה נדרשים רק בעת גישה לספריתך או ביצוע תשלום

על משה בן־עטר

משה בן־עטר הוא איש חינוך, פובליציסט, איש רוח ופעיל חברתי שמאחוריו עשרות מפעלים ויוזמות חברתיות להן הוא הקדיש את עיקר חייו. הספר הוא פרי הגות של אדם בעל ניסיון רב של עבודה עם אישים ומנהיגים בכירים. כיהן כמנכ"ל המועצה הציונית ... עוד >>

המסע לישראל האחרת

מאת:
הוצאה: | 2020 | 470 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

המסע לישראל האחרת הוא קובץ מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות בעיתון הארץ ושיש בהם הרהורים מעוררי מחשבה. הספר מבטא נקודת מבט של אדם הכותב יומן כצופה בדרמה שמשנה את פניה של המדינה. לצד הישגיה הגדולים של הציונות המחבר מציב תמרורי אזהרה לנוכח מגמות מדאיגות. בסדרת מאמרים מתוארת המדינה כניצבת בצומת שבין שגשוג לשקיעה ומעלה את הצורך בהצמחת חבר כוהנים הדבקים בצורך של שינוי דרכה מן היסוד. השינויים המהירים החלים במדינה ובעולם מובילים לחידושים הנושאים עמם סכנות לאופי החברה ולמכנים המשותפים המעצבים אותה. המחבר מנסה לצקת תכנים ולהניח תשתית לחשיבה נוספת, שממנה יצמח הסיפור הישראלי החדש.

מקט: 4-249-50754
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


הקדמה

בפתח הספר אני מבקש להרחיב מעט על הרקע שלי ולתאר את בית הגידול שבו נבט וצמח הספר. המחשבה החברתית והמדינית מלווה אותי מיום שעמדתי על דעתי. את ילדותי עשיתי בשכונת "מזכרת משה" שבאזור מחנה יהודה בירושלים. בכל ערב שבת לאחר הקידוש נהגתי להשתתף בתוכנית "במת ירושלים" שהתקיימה באולם בית העם ברחוב בצלאל בעיר. המנהיגים שהופיעו שם חשפו בפני את בעיותיה של ישראל ואוזני היתה קשובה לשמוע ולהפנים. הפוליטיקאים של ראשית שנות השבעים עדיין נהנו מיוקרה ציבורית שנעדרת היום מן הפוליטיקה. ד"ר יוסף בורג, ד"ר גדעון האוזנר, פרופ' יגאל ידין ואנשי רוח כישעיהו ליבוביץ, ישראל אלדד, חיים גורי ורבים אחרים הוסיפו לי הרבה ידע. הייתי הצעיר שבחבורה. כשהבטתי מסביבי כולם היו אנשים מבוגרים – הצעירים בני גילי הלכו לבלות במקום אחר. ההתעניינות הרבה שלי בתחומי ציבור וחברה משכה אותי לעתים קרובות לספרייה העירונית של בית העם ושם קראתי הרבה ספרים. הספרנית האירה לי פנים, והמקום היה חם ונעים בימי החורף הירושלמי ומרווח הרבה יותר מדירת החדר המחניקה שהתגוררנו בה, 11 נפשות. הוא היה בבחינת הצלה בעבורי ונשארתי שם עד שהמקום ננעל מאוחר בערב.

לימוד מביא לידי מעשה. גינוי הציונות כתנועה גזענית ב־1975 היה הדחף לפעילות התנועתית וההתנדבותית שלי. היינו חבורת ילדים ירושלמים, חברי מועצת התלמידים העירונית. ארגנו הפגנה של אלפי נערים מול המטה של משקיפי האו"ם בארמון הנציב ומחינו על ההחלטה. חודשים ספורים לאחר מכן ארגנו את הקונגרס הציוני הראשון לנוער, שמטרתו היתה ליצור מסגרת למעורבותם של צעירים בחיי החברה. מכאן הכול התחיל והחיידק הציבורי שדבק בי מלווה את עבודתי לאורך כל שנותי.

לימים, לאחר שירותי הצבאי, הציע לי אריה צימוקי, העיתונאי ויושב ראש המועצה הציונית בישראל, להצטרף לצוות המועצה ולעסוק בפעילות נוער. אחרי שנים התמניתי למנהל המערכת ויכולתי להגשים רבים מחלומותי: הקמת המדרשה הציונית בהר הרצל, הקמת תנועת הנוער צמר"ת להגשמה ומעורבות חברתית, הקמת המכינה הקדם־צבאית למנהיגות חברתית בנגב, הקמת תנועת "ישראלי" לקשר עם ישראלים בחו"ל, המאבק לעלייתם של יהודי ברית־המועצות, הקמת הקונגרס הציוני הישראלי עם אורי גורדון ממנהיגי ההסתדרות הציונית, שהיה מסגרת לעיצוב תכנים לחברה ולמדינה, והעיקר – גיבוש תוכניות לפיתוח מנהיגות צעירה פורצת דרך בחברה הישראלית. במהלך כהונתי מונה האסטרטג וחתן פרס ישראל פרופ' יחזקאל דרור ליושב ראש הפורום האסטרטגי ובעזרת צוות מומחים הנפקנו מסמכי מדיניות בתחומים רבים של המדיניות הישראלית. עבודה זו עם פרופ' דרור, שהיה לי למורה דרך, נתנה לי פרספקטיבה רחבה ומעמיקה על סדרי העדיפויות הלאומיים והצורך בתכנון מדיניות במערכות השלטון. היה לי הכבוד לכתוב את ההקדמות לשני ספריו של פרופ' דרור, "אריגת עתיד יהודי ציוני" ו"מנהיג תהיה לנו", שהם בבחינת מורה נבוכים להכשרת מנהיגות מכוננת במסגרות רבות שהובלתי לאורך שנים.

ברחוב אוסישקין, סמוך לשכונת ילדותי ומקום עבודתי, התגורר פרופ' ישעיהו ליבוביץ, שביתו היה תמיד פתוח לפני ונהגתי לבקרו בקביעות. השיחות הרבות שניהלנו בשלל נושאים עוררו אותי לחשוב ואילצו אותי לחפש את האפכא מסתברא שלהם משום שכל סביבתי הסתייגה מהשקפת עולמו. היום, שנים רבות אחר כך, אני יודע שליבוביץ היה אחד האישים שלימדו אותי לחשוב. תרומתו היתה גדולה הרבה מעבר להשקפת העולם שהציג בפני. באחת משיחותי עם ליבוביץ על העתיד אמר לי כי לעולם אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד משתי סיבות: אי אפשר לדעת בדיוק מה יהיה בעתיד ותמיד אפשר לטעות בשיקול הדעת. הספר מבקר את ההווה מתוך דאגה לעצב עתיד של תקווה לדור הבא.

זה ארבעה עשורים שאני פעיל בזירה החברתית והציבורית בישראל ובעשור האחרון אני עוקב בדאגה אחר המתרחש בחברה הישראלית ואחר תהליך הקריסה הפנימי שמוביל המשטר הסקטוריאלי, שהוא מסוכן לעתידה של החברה. החלטתי לקחת חלק נבחר ממאמרי המתמודדים עם סדר היום החברתי־הכלכלי והמדיני ולהוציאם לאור כקובץ המיועד למעצבי דעה, לאישי ציבור, למחנכים ואנשי חברה ומדיניות, צעירים ומבוגרים. כל אחד מהמאמרים התפרסם על רקע אירועי הזמן והתחדדות הוויכוח בין חלקי החברה הישראלית.

סוגיית המיעוטים בחברה הישראלית היא הנושא החברתי החשוב ביותר שלנו. שנים רבות לא היתה למערכות הממשל מדיניות ארוכת טווח כלפי ערביי ישראל והצורך בשילובם. גם כלפי החברה הדרוזית שפעלתי רבות לקידום מעמדה הרגשתי בושה כישראלי, כיהודי וכאדם על שלא עשינו מספיק כדי לשלבה במערכות האזרחיות והכלכליות. בכל התפקידים שכיהנתי בהם ראיתי את הדרוזים כשותפים שיש להעצים במיוחד. העובדה שבמשך שנים הם מתגייסים לצה"ל באחוזים הגבוהים ביותר ומבקשים להיות חלק מן החלום הישראלי יוצרת מועקה כאשר עדיין קיימים מחסומים, סטיגמות ודעות קדומות שמונעים מהם את השילוב הנדרש. לצד שותפי לדרך הארוכה יוסף נאסר א־דין, שעומד זה 40 שנה בראש התנועה הציונית הדרוזית, הפעלתי במשך שנים תוכניות לשילוב ולקידום החיים המשותפים, בעיקר בקרב הנוער ומובילי הדעה. הספר מתמודד גם עם סוגיה זו.

תהליך הגלובליזציה המואץ של העולם התחרותי שאנו חלק ממנו יוצר כל הזמן הזדמנויות חדשות להעצמה כלכלית ולפיתוח אנושי והישגיו לכלל המין האנושי רבים. ואולם חוסר השוויון הכלכלי, המתחים החברתיים, ההתחממות הגלובלית, הזיהום הסביבתי וכן האנוכיות הרבה שהתפתחה ביחסים בין בני אדם ומערכות כתוצאה מאובדן האחריות החברתית וטיפוח אתוס ההצלחה האישי מציבים סכנות רבות – אסונות חברתיים, פוליטיים, צבאיים וכלכליים שהאנושות אינה ערה להם מספיק או שאינם עוד בשליטתה. הבינה המלאכותית יכולה לייצר פיתוחים חדשים שיקלו את רווחתם של בני אדם, אולם השפעתם על האופי והערכים האנושיים עשויה להיות קטלנית. התסכול וחוסר החיוניות של רוב בני האדם, שיהפכו לחסרי תועלת, תיצור התקוממות וחוסר יציבות במקומות רבים בעולם. אנשי המדע, הטכנולוגיה והסביבה וכן המנהיגות העתידית צריכים לתת את דעתם על העולם המתהווה וליצור את התנאים לגיבוש האיזונים הדרושים ליציבות החברתית. אני חושב עמוקות על נושא זה בשנים האחרונות אולם מאמרים שקראתי והערכות של מומחים אינם מרגיעים אותי. לאסטרטגים המנסים לטעון כי מקצועות חדשים עשויים להיות תחליף למקצועות שייעלמו אפשר לומר כי הניסיון ההיסטורי מלמד שהם צודקים. עניין הבינה המלאכותית מטריד אותי יותר. הכלכלה והטכנולוגיה יישלטו על ידי מיעוט קטן ורוב האוכלוסייה תהיה מודרת, אנשים יחושו זרים לסביבתם בשל חוסר המשמעות וחוסר המימוש העצמי. הדבר עשוי להוליד מהפכות חברתיות ומאבק עצום נגד הגלובליזציה שתשנה את פני האנושות. חיפוש המשמעות המביאה אושר לבני האדם יהיה יעד מרכזי, ולכן המאמצים לכך עשויים לתפוס תאוצה בעולם מנוכר ואנוכי.

ההקצנה החברתית והלאומנות הנלווית אליה הן ריאקציה למתרחש בעולם השוק התחרותי. מעולם לא החזיקו מעטים כל כך בעושר עצום כל כך. כמה עשרות אילי הון מחזיקים היום כמעט מחצית מן העושר של האנושות. העשירים חטפו את העולם הקפיטליסטי המערבי וכל המערכות הציבוריות עובדות בשבילם. הם הפכו מודל החיקוי של רבים ומקור השראה שמשפיע על התרבות, השיח והערכים, בשעה שעושרם של הללו הגיע להם לרוב בירושה והם לא עשו דבר כדי ליצור אותו. בריאות טובה מעצימה את האושר אולם היא אינה שוויונית בעולם התחרותי שאנו חיים בו. מחנך טוב לילדינו או פועל מקצועי בפס הייצור תורמים לאושרנו יותר מבעל מניות שלא עשה דבר כדי לגרוף רווחים גדולים לעצמו. אחריות המדינה לספק את צרכיו הבסיסיים של האדם תגביר את האושר ותמנע את סבלם של רבים אחרים. כדי שיתרחש תהליך אחר אנו זקוקים למחשבה אחרת שתערער את המצב הקיים. ניצני החשיבה הזאת כבר תופסים תאוצה בארצות־הברית, שבה הכסף מקנה מעמד, יכולת להתקבל לאוניברסיטאות הטובות ולהשתלב במועדון יוקרתי ומעמדי. ואולם השיטה הזאת העצימה את האגואיזם ופגמה בסולידריות החברתית ואינה בהכרח תורמת לאושרנו.

בשנת 2014 הציע לי ידידי אלוף בן, עורך הארץ, לכתוב בלוג קבוע בעיתון. נעניתי בחיוב. בהדרגה החל הטור להופיע גם בדעות הארץ. הוא צבר קוראים רבים וזכה לתהודה. כתבתי מאות מאמרים שבעת כתיבתם היו בבחינת "הכה בברזל בעודו חם" ומקצתם אף עוררו ויכוח ציבורי. המאמרים מתארים את המציאות בין רצוי למצוי ונותנים פרספקטיבה מזוויות ראייה שונות שלא תמיד אנו נותנים עליהן את הדעת. האדם הוא תוצר של ניסיון חייו, ולכן המאמרים משקפים את השקפת עולמי מתוך עשרות שנים של עבודה ציבורית ומקצועית בתחומי החינוך, החברה, האסטרטגיה, הפוליטיקה, ניהול ההון האנושי והממשל, וכן מניסיוני כאזרח, מורה דרך ופובליציסט הרואה בדאגה עמוקה את התהליכים שמתרחשים בחברה בישראל, את ההישגים הרבים בכל תחומי החיים לצד תהליכים מדאיגים. תהליכים אלה של היחלשות הסולידריות החברתית, ההשחתה של מערכות ציבוריות, היעדר המופת האישי הדרוש למנהיגות, חולשת המערכת הפוליטית, הפגיעה במערכת אכיפת החוק וביוקרתה בעיני העם ועוד שורה של נושאים שראוי להיאבק עליהם כדי להפוך את ישראל לחברה טובה יותר.

הספר מנסה להתוות רעיונות ולהציע תשתית חשיבה נוספת לקראת תפנית הכרחית שאנו זקוקים לה בדרכה של ישראל. אני מקווה שהקוראים יוכלו לשאוב מן הספר רעיונות לקראת גיבוש השקפת עולם לעתיד טוב יותר. ייתכן שמקצת הרעיונות אינם חדשים לכם אבל בעת כתיבתם היו חדשים והיו מקובלים ובלתי מקובלים על מקצת הקוראים. הספר עוסק במגוון נושאים ויכול לשמש מדריך למי שמעוניין להכין מערך שיעור או להבין בקצרה נושאים העוסקים בחיינו מתחומי החינוך, המדיניות, הכלכלה והחברה ועוד נושאים הנוגעים לשאלות חברתיות ומדיניות, שאלת המיעוטים ויחס האדם אל סביבתו.

תודתי הרבה נתונה למורי ורבי, חתן פרס ישראל פרופ' אליעזר שביד, אשר מלווה אותי בעבודתי עשרות שנים והיה לי למורה ולחבר קרוב. שיחותינו הרבות במשך השנים ועבודתנו המשותפת כאשר כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למועצה הציונית וכן בפורומים לחשיבה ולהגות חברתית נתנו לי הזדמנות מיוחדת להכיר את בכיר הוגי הדעות בעולם היהודי כיום ותפיסת עולמו ודרך חשיבתו הם מאגר עצום שסייע לי בעיצוב השקפת עולם הומניסטית חברתית יהודית־ציונית ולאומית. תודתי נתונה גם לחברי, המשפטן והשר לשעבר פרופ' שמעון שטרית, על שהאיר את עיני מחוכמתו והיה לי הכבוד לשמש יועצו בעת שכיהן כשר הכלכלה והתכנון והשר לענייני דתות.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.