החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

חלמיש למעיינו מים

מאת:
הוצאה: | 2016-01 | 700 עמ'
קטגוריות: יהדות, עיון
זמינות:

35.00

רכשו ספר זה:

חלמיש למעינו מים – באסופת מאמרים מרתקת זו ייחשף הקורא לפרותיהם של טובי החוקרים במדעי היהדות בשאלת היחס שבין ההגות היהודית הרציונלית, עולמות הסוד ונתיבותיהם והשימוש בידיעות הסוד בפרקטיקה של חיי יום יום, הלכה למעשה. באסופת מחקרים זו שישה שערים העוסקים בסוגיות תשתית בחקר הקבלה, ההלכה והמנהג; בפרובלמטיקה של דרשנות ופרשנות; ברמב"ם כעמוד יסוד של ההלכה, הפילוסופיה ועיקרי האמונה. בחסידות, בספרות המוסר, בספרות ההנהגה והכוונות, תוך כדי התמקדות בדמויות מופת כגון רמח"ל, הגר"א, פרנץ רוזנצווייג, ר' יעקב משה חרל"פ וש"י עגנון.

פרופ' משה חלמיש יצ"ו שלו מוגשת האסופה כשי הולדת, הקדיש את מפעל חייו המחקרי ליחסים המורכבים, העמוקים, הסבוכים והמסועפים שבין הלכה, קבלה, מנהג ותפילה, בפזורות ישראל השונות ממזרח וממערב. קשרים אלו מאירים ומעצבים מהיסוד את תמונת התרבות הדתית בקהילות ישראל לתפוצותיהם. קשרים אלו אף מחדדים את הזיקה שבין תרבות העלית הלמדנית הגבוהה של הוגי התורה הקבלית ובין התרבות העממית. פרופ' חלמיש תרם תרומה מכרעת לכינון מחקר המאפשר את האינטגרציה הנחוצה למיזוג בין טקס וריטואל מזה ובין הגות, מחשבה רציונלית וספקולציה מיסטית מזה. בלעדיהם לא תהיה שלמה תמונת חקר המיסטיקה היהודית לדורותיה בפרט והיהדות כדת בכלל.

על העורכים:

חביבה פדיה משוררת, סופרת ומבקרת תרבות, היא פרופ' במחלקה להיסטוריה של עם ישראל וראש מרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח ומופקדת קרן מתנאל באוניברסיטת בן גוריון, מחקריה נוגעים לקבלה ולחסידות, לדיון במזרח ובמזרחיות מנקודת המבט של היסטוריה ושל תיאוריה וביקורת ולדיון בדת בטווח הנע בין היסטוריה וסוציולוגיה לפנומנולוגיה.

ד"ר אבי אלקיים הוא ראש המחלקה למחשבת ישראל וראש מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה בפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר־אילן. תחומי מחקריו נוגעים לתורת הקבלה בימי הביניים ולקבלה בראשית העת החדשה, מחקר המשיחיות השבתאית וגלגוליה באסלאם, חקר יחסי הגומלין בין המיסטיקה היהודית והמיסטיקה האסלאמית ולדיון בפרגמטיקה לשונית והשפה הקבלית.

מקט: 4-249-50352
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


דברים אחדים

על פועלו המחקרי של משה חלמיש

בעולם חקר הקבלה ועולם הלמדנות היהודי לפני כשנות דור שלטו מספר גורמים יסודיים. הגורם הראשון היה אופי התנועה מעולם תרבותי מחולן או מעולם רבני- למדני אל תוך חקר המיסטיקה היהודית. ישנם חוקרים שהגיעו לתוך חקר הקבלה מעולם התרבות הכללי וישנם שהגיעו מתוך עולם הלמדנות היהודי. שורשים וקווי דיוקן אלה הקרינו על תחומי הענין בחקר הקבלה. גרשם שלום (1897‑1982), למשל, מי שייסד את תחום חקר הקבלה כדיסציפלינה אקדמית, הגיע מתחום התרבות הכללית ותיעד את המפנה שלו באוטוביוגרפיה המרתקת שלו מברלין לירושלים. ישעיה תשבי (1908‑1992), לעומתו, הגיע למדעי היהדות מהעולם הלמדני היהודי. אמנם הוא לא תעד מהלך זה ולא כתב אוטוביוגרפיה, אך ספרו תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י נושא הקדשה דרמטית באופיה הרומזת על העולם שממנו בא.

פרופ' משה חלמיש מבטא את השילוב בין שני צירי תנועה אלה. את צעדיו הראשונים בלימודי היהדות הוא עשה בישיבת 'היישוב החדש' בתל-אביב. הוא עשה את כל לימודיו בירושלים, בחוגים: מקרא, תלמוד, פילוסופיה עברית וקבלה. את עבודת הגמר הקבלה של ר' יוסף בן שלום אשכנזי כתב בהנחיית גרשם שלום, ואת עבודת הדוקטורט משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי כתב בהנחיית ישעיה תשבי. בעולם האקדמי הצעיר דאז שהיה מצומצם יותר בהקפו ניתב גרשם שלום את התלמידים לאוניברסיטאות השונות ואת משה חלמיש הוא הפנה לאוניברסיטת בר-אילן.

היה זה אפוא בשנת תשכ"ז, עם פרישתו של גרשם שלום מלימודי הקבלה באוניברסיטה העברית, שמשה חלמיש השתלב במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, מחלקה שכללה באותם ימים תחת כיפתהּ את תחומי הידע של פילוסופיה, פילוסופיה יהודית וקבלה. חלמיש כיהן כראש המחלקה לפילוספיה בין השנים תשנ"ג-תשנ"ו והטביע בה את חותמו. אחד המאבקים החשובים ביותר שלו כראש מחלקה היה לשמר ולהרחיב את לימודי הקבלה במסגרת המחלקה לפילוסופיה, למרות התנגדות יריביו שראו בלימודי הקבלה נטע זר במחלקה לפילוסופיה.

תרומה חשובה וייחודית תרם פרופ' משה חלמיש לכתב העת הלמדני והייחודי דעת: כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה שיוצא לאור בתמיכת הקתדרה לחקר הקבלה ע״ש הרב ד״ר אלכסנדר שפרן באוניברסיטת בר-אילן, שחלמיש עמד בראשה בין השנים תשמ"א-תשס"ה. הגיליון הראשון של כתב-העת דעת הופיע לראשונה בחורף תשל״ח, זמן קצר לאחר פטירתו של פרופ׳ משה שוורץ (1925-1978) – מייסד המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ומעצב דרכה בשנים הראשונות להקמתה, שאמור היה לשמש גם כעורך, אך הוא לא זכה ואנו לא זכינו. העריכה נמסרה לידי הפילוסוף היהודי-הצרפתי עמנואל לוינס (1906-1995), ששימש עורך ראשי לתשעה-עשר הגיליונות הראשונים. בפועל הופקדה העריכה בידי נחום אריאלי (1930‑2001) – ששה גיליונות ראשונים, ובידי משה חלמיש – ריכוז המערכת. אך מאז הגיליון השישי ועד הנה משמש משה חלמיש ביתר שאת וביתר עוז בתפקיד העורך הראשי של כתב-העת דעת שהתמיד לאורך עשורים גם בתמורות שחלו על כתבי עת אחרים בתחום היהדות ועד לימינו ממש, בהם סוגי מדיה חדשים מכתיבים את הטון בפירסומים ובמחקר במדעי היהדות.

גורם שני דומיננטי בעולם חקר הקבלה של אותם ימים היה הענין המחקרי בכל מה שהוגדר מערב, אירופה ואף ספרד ערש ספרות הזוהר נצפתה כיצוג של הרוח האירופאית. חקר ספרות הקבלה ותולדות המקובלים בארצות האסלאם, כגון הקבלה בצפון אפריקה, מצרים, סוריה, עירק נזנח לחלוטין. בדרך כלל אישים וחוקרים שפנו לחקר המזרח היו ממוצא מזרחי.

גורם שלישי בולט אף הוא לא פחות היה הענין הרב במחשבה ובהגות ולא ביחס שבין קבלה, הלכה ומנהג. האף שלקבלה צד טקסי ופולחני שהקרין במפורש ובעוצמה על מערכת המצוות הנורמטיבית כולה ושינה בהדרגה ולבסוף באופן סוחף את פני הפרקסיס הדתי, הרי שהוא נזנח בחקר מדעי היהדות של הדור הראשון של חוקרי הקבלה.

בנבדל מכך שדות המחקר של משה חלמיש בעיקרם נטו לשני תחומי דעת מרכזיים שבזמן הנדון כמעט ולא עסקו בהם: חקר הקבלה במזרח (תולדותיה, איפיוניה, ההדרת כתבי-יד), כגון ספרו הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט"ז: סקירה היסטורית ותרבותית והקורלציה בין הקבלה לבין ענפי התרבות הדתית האחרים, כתפילה, הלכה ומנהג, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירתו הגדולה (מאגנום אופוס) המוכתרת בשם: הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג. סוגיות אלה האחרונות היו תחומי דעת שעסקו בהם היסטוריונים כיעקב כ"ץ; חוקרי תלמוד והלכה כישראל תא שמע מזה וכמאיר בניהו מזה, אך בדרך כלל נזנחו בשדה המחקר של חוקרי קבלה מובהקים.

לסוגה זו של ספרות קבלה, מנהג וריטואל הקדיש חלמיש מקום רב מתוך הנחה שבעצם היא מאירה ומעצבת מהיסוד את תמונת התרבות הדתית בתקופות השונות בקהילות הפזורה היהודית לתפוצותיה, היא מלמדת על המעבר מתרבות העלית הלמדנית הגבוהה של הוגי התורה הקבלית אל התרבות העממית, היא מאפשרת את האינטגרציה הנחוצה למיזוג בין פרקסיס ובין הגות מחשבה וספקולציה מיסטית שבלעדיהם לא תהיה שלמה תמונת החקר של המיסטיקה היהודית בפרט והיהדות כדת בכלל.

וכך היו גורמים אלו בהצטרפותם: למדנות העולם היהודי; הוראת הקבלה והחסידות במסגרות אקדמיות מזה ולקהל המשכיל מזה; חקר הקבלה, ההלכה והמנהג בעולם היהודי בכללו מבלי לפסוח על עולמם של היהודים בארצות האסלאם. לשון אחר, הטקס, הפולחן, ההלכה וההנהגה הם בחינת אבן מאסו הבונים שהיתה לאבן השתיה במחקרי חלמיש. כי זה משה האיש הכה בסלע הנשכח הזה ויצאו ממנו מעין גנים באר מים חיים.

***

אסופת המאמרים המונחת לפניכם היא פרי יוזמתם של החתומים מטה כאות הערכה וכבוד לפרופ' משה חלמיש עם התקרבו לגבורות – השם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. קובץ זה, המחולק לשישה שערים, מכיל רובו ככולו דגשים וקווי מחקר המאפיינים את עולמו הלמדני והמחקרי של חלמיש.

שער ראשון: סוגיות תשתית בחקר המיסטיקה, הקבלה וההלכה. בשער זה מציעים אבי אלקיים, חביבה פדיה ואבינועם רוזנק מאמרי יסוד המבליטים מאוד את ההיבט המשולב של מיסטיקה, פרקסיס והגות. מיסטיקה עם פרקסיס של הליכה ונדודים, עם פרקסיס של עטיפה והתפשטות ואם.

שער שני: דרשנות ופרשנות. בשער זה יש התאמה למרכזיות העולם הלמדני של חלמיש בו נקרע צוהר לפרשנות ודרשנות בעולם היהודי. וכך אנו שומעים על הגותו של רש"י במאמריהם של אפרים זנד וזאב הרוי ומאמרו של משה בר-אשר על מדרשי רות.

שער שלישי: הרמב"ם – הלכה, פילוסופיה ועיקרי אמונה. בשער זה ארבעה מאמרים: מנחם קלנר דן על יחסו של הרמב"ם לגויים. שועי רז פותח שיח מרתק על היבטים שווויוניים אצל הרמב"ם ור' יצחק אבן לטיף, ארליך מרחיב על הגיהינום לפי הרמב"ם. ואילו חנה כשר ואורי מלמד פורסים בפנינו עלים ראשונים מתוך מחקר מקיף על פיוטי י"ג העיקרים לרמב"ם בלבוש קבלי.

שער רביעי: קבלה וחסידות. בשער זה חמישה מאמרים בתחום הקבלה והחסידות. עודד ישראלי עוסק בפרשנות האגדה בספר הזוהר ואילו אורנה רחל וינר על סוד הנקודות בספר פרדס רימונים לרמ"ק. רון מרגולין עומד על סוד קסמה של הקבלה בעיני יהודים מודרנים. צבי מרק על מקורותיו החזיוניים של ליקוטי מוהר"ן ואילו דב שוורץ על דרוש וחידוש ביצירתו של ר' שניאור זמן מלאדי. מחווה זו של דב שוורץ מזכירה לנו את ראשית דרכו של חלמיש בדוקטורט החשוב על חב"ד משנתו העיונית של ר' שניאור זלמן מליאדי שליחו לא נס עד היום ואחר כן בספרו נתיב לתניא.

שער חמישי: ספרות המוסר, הנהגות וכוונות. העמוד המרכזי ביצירת חלמיש זוכה לארבעה מאמרי מחווה. זאב גריס דן בספרות המוסר ומקומה בתרבות היהודית. מחווה מיוחד זה של גריס נובע מכך שחלמיש עושה במחקריו שימוש רב בספרות המוסר הקבלית להבנת השתלשלות המנהג בישראל, התעמולה אליו והפצתו. ציפי קויפמן על כוונות המקווה בקבלה ובחסידות. פנחס זיו על אכילה ומאכלים אצל רבי משה מסטאנוב. נגיעות בחקר המזרח החשובות כל כך לחתן השמחה באות לידי דיון בחקר היבטים בתורתו של ר' יוסף חיים – הבן איש חי, הן במאמרו של שאול רגב על הנהגת מנהגים לפי הרב יוסף חיים והן באמרו של יונתן מאיר על ר' יוסף חיים והקבלה בארץ ישראל.

שער שישי: אישים. בשער זה אנו זוכים לדיוני עומק באישים ובפועלם, כמו הדיון של שלי גולדברג על המוזיקה והנבואה אצל הרמח"ל, עיונו הלמדני של יהודה ליבס על יחסו של הגר"א לשבתאות ומחקרו המקיף של אפרים מאיר על תיאולוגיה בין- דתית של פרנץ רוזנצוויג. עיונים בציונות ובספרות הזמן ניתן למצוא בדיון בפירושי ר' יעקב משה חרל"פ למאמרי הזוהר של אוריאל ברק ועל המתנגדים הראשונים לש"י עגנון פרי מחקרה של מיכל אורון. מדובר במחווה מיוחד של אורון לחלמיש כי ש"י עגנון הוא אחד היוצרים האהובים ביותר בספרות העברית המודרנית על משה חלמיש.

***

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “חלמיש למעיינו מים”