הגנרלים במלחמת העולם השנייה

הקדמה

הספר שבידכם עוסק במלחמת העולם השנייה, ומבליט את חלקם של מצביאי הצבאות ואת המפקדים הבכירים שעמדו בראש הגייסות. בניגוד לספרים אחרים, המרבים לתאר התלבטויות של מנהיגים מדיניים גם על חשבון מפקדי הצבא, גישת ספר זה הפוכה: מנהיגי המדינות נזכרים רק כשהדבר הכרחי להבנת התמונה – וככל האפשר הם מפנים את מקומם לטובת מתכנני המבצעים (ראו טבלה) ופעולתם במשך הקרבות. ראוי לסייג קביעה זו: בגרמניה היה אדולף היטלר, ה’פיהרר’, מעורב בכל פעולה צבאית; ואילו ביפן היו כל ההחלטות בידי מפקדי הצבא.

הספר מדגיש את חלקם של מצביאים רבים, מאה ויותר, בקרבות שהתחוללו בכל זירות המלחמה. בתוך המהלכים הראשיים של המלחמה בספר מופיעים תיאורים של כמה קרבות – וכל השאר משולבים בקורות חייהם של גנרלים מחמישה צבאות: הגרמני, הבריטי, הסובייטי, האמריקאי והיפני. במידה רבה מתואר מהלך הקרב דרך עיניו של המפקד, או שחותמו ניכר בתיאור הקרב. שילוב זה בין תיאור הקרבות השונים בכל זירות המלחמה ושמירה על רצף מהלכה ובין תיאור חייהם של הבכירים במפקדי הצבאות העיקריים הוא המייחד את הספר הזה.

יתר על כן, לא פעם בוחר הספר להרחיב את הדיבור על קרב או מבצע כדי להבליט את כישורי המפקד שהנהיג את הכוחות. מבחינה זו אפשר לראות בספר לקסיקון של החשובים במצביאים ובקצינים הבכירים שפעלו במלחמת העולם השנייה.

אין כל אפשרות למנות את כל המפקדים של המלחמה בכל הצבאות (והיו, למשל, מצביאים אוסטרלים, צרפתים ואיטלקים); היו אלפים שנשאו דרגות שהתיבה ‘גנרל’ (או ‘מרשל’) משולבת בהם. מאלה היו כמה מאות מפקדים בכירים, אשר הצטיינו במיוחד ואשר הטביעו את חותמם על הזירות השונות ועל הקרבות. מתוכם נבחרו מאה ויותר מפקדים שזכו לביוגרפיה מלאה ולניתוח הקרבות שבהם השתתפו; אלה הם מפקדי שדה, ממפקדי קבוצת ארמיות ועד מפקדי אוגדות שהיו מעורבים בקרבות. בנספח המופיע בסוף הספר כונסו עשרה קציני מטה בכירים, אשר תכננו וניהלו את הקרבות בזירות השונות, הצטיינו בראייה כוללת, ביכולת תכנון וביכולת להניע את האמצעים – ואת המפקדים שהיו כפופים להם.

נזכיר כי המצב החברתי במדינות השונות השפיע על דרך צמיחתם של המנהיגים הצבאיים. רוב המפקדים הבכירים בצבא הבריטי צמחו ממעמד האצולה. הם קיבלו חינוך מעולה שכלל הכשרה באקדמיה הצבאית היוקרתית סנדהרסט. גם בצבא הגרמני צמח הפיקוד העליון בחלקו הגדול מתוך שכבת האצולה הפרוסית. בדומה לבריטים, גם הם קיבלו חינוך צבאי מעולה והיו לעמוד השדרה של הפיקוד הגרמני. ועם זאת היטלר סלד מהגנרלים הפרוסים, פיטר רבים מהם בזמן המלחמה, ולעתים נאלץ להחזירם רק בשל המחסור במפקדים מוכשרים. (כישלון צבאי גרם לא פעם להדחת המפקדים, והיו אף מקרים שמפקדים הוצאו להורג על רקע כישלון או נסיגה בניגוד להוראות; כך היה גם בצבא הסובייטי – ובצבא היפני ציפו מהמפקד שנכשל להתאבד.)

המלחמה הממושכת אפשרה קידום מהיר בדרגות בזכות הצטיינות בקרב, תכנון, כריזמה ומנהיגות. קידומם של מפקדים היה לא פעם מהיר מאוד, והם עלו מדרגה לדרגה בתוך זמן קצר.

נעמוד עתה על אופן חלוקת הספר. מלחמת העולם השנייה התחוללה בכמה זירות, לפעמים בה בעת. כל זירה מוארת במקום משלה, ולשם כך בנוי הספר מאחד-עשר חלקים, שבכל אחד מהם מדובר בזירה אחת – ובכל הצבאות שפעלו בה.

החלק הראשון – מתאר את ההכנות של גרמניה למלחמה ואת התחלת המלחמה באירופה.

החלק השני – עוסק בהתמודדותה של בריטניה עם מאמציה של גרמניה להביסהּ.

החלק השלישי – עניינו התרחבות המלחמה לצפון אפריקה ולמדינות הים התיכון.

החלק הרביעי – מתאר את מלחמת החורף, מבצע ברברוסה והמערכה על סטלינגרד.

החלק החמישי – עוסק בהצלחותיה הקרקעיות של יפן במזרח הרחוק עוד משנות ה-30.

בחלק השישי – מדובר בעימות בין יפן ובין ארצות הברית, מפרל הארבור עד גינאה החדשה.

החלק השביעי – מספר על הפלישה לסיציליה ולאיטליה ועל נפילת מוסוליני.

החלק השמיני – חוזר לחזית המזרחית ומתאר את המלחמה בין ברית המועצות ובין גרמניה.

החלק התשיעי – עניינו הקרבות הקשים שהתנהלו בזמן הפלישה לנורמנדי ומיד אחריה.

החלק העשירי – מתאר את הקרבות האחרונים באירופה ואת כניעת גרמניה.

בחלק האחד-עשר – מתוארים הקרבות האחרונים במזרח הרחוק עד כניעתה של יפן.

סוף דבר – דן בשיקום אירופה ויפן – ובחשבון הנפש של גרמניה ושל יפן. בנספחים נכללים עשרת סיפוריהם של בכירים שלא תרמו לקרבות – ועם זאת תרמו למלחמה בדרך אחרת; מילון של מושגים, אישים, מקומות וארגונים; ומפתח.