החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

הדיוואן

מאת:
מפרסית: אלכסנדר פייגין | הוצאה: | 2019 | 178 עמ'
זמינות:

36.00

רכשו ספר זה:

כבר יותר משבע מאות שנה שג'לאל א־דּין רוּמי אהוב במיוחד על קוראי שירה בעולם כולו. רומי היה מורה ואיש דת מוסלמי מכובד כאשר פגש את שמשֹ, דרוויש נודד שהפך את עולמו. מלא בהשראה ובו בזמן מוטרד עמוקות מהפגישה עימו, רומי נדחף כמעט בעל כורחו, ליצור את שירי האהבה הללו לחבר האלוהי.

בשירים מוקדמים אלה חושף רומי שכל האקסטזה והשמחה, וכל הכאב והיגון שעורר בו אהובו, אינם אלא גרעיני חיטה שיש לטחון, ללוש ולאפות ללחם, שיוגש לכל מי שרעב. שיריו מהווים גשר בין הבנה אוניברסלית של הרוחניות ובין המימדים האישיים והאינטימיים של האהבה, ומעודדים אותנו להיכנס לעומק הווייתנו, יותר ויותר.

זֹאת אַהֲבָה: לָעוּף אֶל הַשָּׁמַיִם,
לִקְרֹעַ בְּכָל רֶגַע מֵאָה מָסַכִּים,
לְהִפָּרֵד מֵהַנְּשִׁימָה וּמֵהַנְּשָׁמָה,
רַגְלַיִם לְהַצִּיב בְּלִי נוֹעַ עַל אֲדָמָה.
וּלְוַתֵּר עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
לִרְאוֹת אֶת הַפַּן הַלֹּא־מֻכָּר שֶׁל הַדְּבָרִים.

מקט: 4-1127-27
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר

ברצוני להודות לאסף פרסיה וטליה חלמיש מחדקרן הוצאה לאור על שיתוף הפעולה הפורה בפרסום מהדורה חדשה זו של ‘הדיוואן’ מאת רוּמי בתרגומו של אלכסנדר פייגין. זה נראה אך טבעי לשתף עימם פעולה לאור הניסיון שלהם בפרסום מהדורות נגישות בעברית של כתבים קלאסיים מהמסורת הסוּפית וכתבים מיסטיים מדתות ותרבויות שונות מרחבי העולם. הם פרסמו בין היתר את האנתולוגיה ‘ריקוד האהבה לאלוהים’ שכוללת תרגום נגיש בעברית לכתבי ה’מת’נווי’ ולאוסף הדרשות של רומי, ‘פיהי מא פיהי’, בליווי כמה שירים מתוך ‘הדיוואן’. במובן מסוים ‘ריקוד האהבה לאלוהים’ משלים את ‘הדיוואן’ בהציגו כיצד רומי המשיך ולימד את האנשים שהתקבצו סביבו, לאחר שיצר את השירה האישית והנוגעת כל כך של ‘הדיוואן’. התרגומים שיצאו לאור בהוצאת עולם קטן של שירי ‘דרוויש יוּנוּס אֶמְרֶה’ מייצגים את ההמשכיות לגישתו המאוד אינטימית של רומי ב’דיוואן’, שירים שנכתבו לא בשפה הפרסית של המלומדים שהתגוררו בטורקיה, אלא בשפה הטורקית של פשוטי העם. מעבר לשירתו של יוּנוּס אֶמְרֶה הבאנו גם כמה מסיפורי העם אשר ממחישים את התחרות הידידותית ששררה בין אוהדיו של רומי לבין אלה של יוּנוּס אֶמְרֶה.

בהסתכלי לאחור בפרספקטיבה של 13 שנים מאז שפרסמנו את המהדורה הראשונה של ‘הדיוואן’, נדמה לי שאלכסנדר פייגין השיג משהו יוצא מן הכלל בתרגומים שלו. להבנתי, תפקידו של תרגום טוב הוא, מצד אחד לייצג בצורה מדויקת – או לפחות לא לסלף – את המשמעות של השיר המקורי, אולם מצד שני, האתגר הוא “לתרגם” את הרושם של השיר בצורה כזו שהוא יוכל להיות מורגש ומובן על ידי קהל הקוראים החדש, שחיים בזמן אחר ובמקום אחר. התרגומים של אלכס מצליחים בעיניי להחזיק את המתח החיוני שבין נאמנות למקור לבין עיבוד יצירתי. הוא בהחלט עושה זאת טוב יותר מכמה מתרגמים מפורסמים של רומי שיצרו שירים עוצמתיים במיוחד באנגלית, אך כאלה שבסופו של דבר מתרחקים מהמשמעות המקורית.

במהדורה המקורית של ספר זה שיצאה לאור בהוצאת עולם קטן בדצמבר 2005, הצענו בסוף הספר, בנוסף לשיריו של רומי, מבחר של ציטוטים מיומנו של בהאו א־דין, אביו של רומי. הוספנו גם הקדמה רחבה שהציגה היבטים חדשים על רומי שהתפרסמו באנגלית זמן קצר קודם לכן, כולל כמה ציטוטים של שמשֹי טאבריז. כל העותקים של המהדורה הראשונה אזלו תוך שנה, ומאז במהדורות הבאות עצרתי את עצמי מלפרסם חלק גדול מהחומרים שאספתי. באותו הזמן התחלתי לדבר עם כמה חברים, שסייעו להכין את הטקסטים בעברית, על הוצאה לאור של ספר על רומי שיתמקד בחייו ובאנשים שהשפיעו עליו. בהמשך, במהדורה השניה של ‘הדיוואן’ אף הכרזתי על כוונתי לפרסם ספר היסטורי על רומי.

הרבה שנים חלפו מאז, וברצוני להתנצל – כבר לא נראה לי שספר כזה עומד להתפרסם. ולכן, כחלק מעבודת ההכנה של המהדורה החדשה של ‘הדיוואן’, החלטתי שהגיע הזמן להשלים את החסר לגבי חייו של רומי. בנקודה זו ברצוני להודות לאסף על סבלנותו ועזרתו בהכנת חומרים אלו. ההקדמה ההיסטורית המעודכנת והמורחבת שלי כוללת את כל אותם ציטוטים של שמשֹי טאבריז. בנוסף, שילבנו מחדש אוסף קטעים מורחב מיומנו של בהאו א־דין בסוף הספר. הוספתי גם חלק שמתפרסם בפעם הראשונה בסוף ההקדמה: בעוד שאלכסנדר פייגין מציין זאת בקצרה בהקדמה שלו, חקרתי והצגתי בצורה מלאה יותר את סיפור המפגש בין רומי לשמשֹ, באופן שמתחקה אחר המשמעות האפשרית של מפגש זה הן עבור שמשֹ והן עבור רומי.

בעקבנו אחרי אביו של רומי בהאו א־דין דרך יומניו, אחרי תלמידו בורחאן א־דין, שלקח על עצמו להיות המורה של רומי, אחרי דברי שמשֹי טאבריז ואחרי השירה של רומי עצמו ניתן לראות שכל אחד מהם היה אדם שהלך בדרך ייחודית משלו. כל אחד מהם אימץ לעצמו גישה שונה במקצת – יותר או פחות חושנית, סגפנית, אדוקה או מתירנית – ובכל זאת הם למדו, בצורה עמוקה, אחד מהשני. הם לא ביזבזו אנרגיה על וויכוחים זה עם זה… למרות שגם לבהאו א־דין וגם לשמשֹ היו עימותים קשים עם אנשים מבחוץ! אני רואה בחברותא הזו שהם חלקו, בסובלנות שלהם לאינדיווידואליות של כל אחד על דרך האחדות, כאחד מהתוצרים של דרך סוּפית אמיתית. אולם אנו זקוקים לעיניים שמסוגלות לראות זאת, ולחסד להבין על מה אנו מסתכלים. מי יתן ודברי הדרווישים הגדולים הללו ושירתו היקרה של רומי, יחזקו את ראייתנו הפנימית.

יעקוב אבן יוסוף

פורים, התשע”ט

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הדיוואן”