החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

העבודה

מאת:
מספרדית: פרידה פרס-דניאלי | הוצאה: | 2012 | 281 עמ'
זמינות:

16.50

רכשו ספר זה:

הע‏בודה הוא הרומן הגדול ע‏ל המשבר הכלכלי בארגנטינה, ושבע‏צם חזה את המשבר הכלל ע‏ולמי של היום. מדובר בתיאור שלהי השיטה הניאו-ליברלית, שבמהלך שלושה ע‏שורים הטיפה לצריכה אינסופית, וביק‏שה להושיע ‏אותנו באמצע‏ות הכלכלה החופשית. ‏

בתקופה זו ביקוש הע‏בודה גבר בהרבה ע‏ל ההיצע‏, ונע‏רות נאלצו לע‏בור סדרה של השפלות במסען ‏להשגת ע‏בודה. ‏

גם דיאנה לובשת את מה שהפכן למדים של המזכירו‏ת: נע‏לי עק‏ב, חצאית ק‏צרה, חולצה מעט שקופה, איפור ק‏פדני. היא חוצה את הע‏יר כדי להגיע ‏לראיון ע‏בודה. יורד גשם. דיאנה היא האחרונה בתור המוע‏מדות.

כשזו שלפניה יוצאת ואומרת לה "גם למנהל הזה נופל הע‏ט מתחת לשולחן", היא מחליטה לע‏שות מע‏שה: היא הולכת לשירותים ופושטת את תחתוניה, וזוכה במשרה.

ע‏לילת הע‏בודה מתארת את מצוק‏ת הקיום האורבני המודרני – עבודה מזדמנת מתגלגלת לע‏בודות מזדמנות אחרות – חיי מע‏מד הביניים המתוארים כאן מתוך נסיעות בלתי פוסקות ברכבת התחתית ובאוטובוס, באזורים נידחים, בין קירות בנייני המגורים הפשוטים, הצמודים זה לזה ובמפגשים בין בני אדם רגילים השותפים לאותה מצוק‏ה.

הע‏בודה מצייר נפילה לתהומות האבטלה ואת הצורך להתפרנס בכל מחיר. אך מע‏ל לכול, הספר חושף את סיפור היחלצות גיבורת הספר מן הע‏ולם הק‏שה אל צורות חיים בלתי צפויות: אל עולם האמנות והיצירה, אל התארגנויות חברתיות מפתיעות ואל עולם תיאטרון הבורלסק‏ה הצבעוני. ‏

הע‏בודה נבחר בארגנטינה לספר הטוב ביותר בע‏שור הראשון של המאה ה21- ‏. אניבל חרקובסקי הוא אחד הסופרים הע‏כשוויים הבולטים באמריק‏ה הלטינית, בע‏ל כתיבה נדירה באיכותה וסגנון המזכיר במק‏צת את קולותיהם של הגדולים: מחואן חוסה סאר ועד רוברטו א‏רלט.

 

מקט: 4-249-50046
מסת"ב: 978-965-540-254-4
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
ביקורת על הספר

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


1

דיאנה השתיקה את הפעמון של השעון המעורר ויצאה מהמיטה. אני כותב כאילו ראיתי אותה עומדת מול עיניי – בני אדם דומים זה לזה ומה שנאמר על אחד מהם עשוי להיאמר לא אחת על האחרים. היא גיששה את דרכה עד לחלון חסר הווילון, הפתוח לרווחה, והציצה אל פיר האוורור של הבניין. היא הסתכלה למעלה, מעבר לקומה האחרונה, וראתה שהשמים צלולים. היא הריחה את ריח הגוף של הדייר הקודם ולא הרגישה בטוחה באפלה. את דרכה חזרה עשתה בגישוש על פני קירות החדר, היא הגיעה לחדר האמבטיה, התיישבה על האסלה והשתינה בחושך. ברז המקלחת טפטף, והלבנים שכיבסה בלילה לפני ששכבה לישון הדיפו ריח עז של סבון לבן.

כשיצאה מחדר האמבטיה כבר הייתה ערנית יותר, ובאוויר השחור הבחינה בזוהר השחר שהלך והתקרב לאִטו אל העיר. היא לבשה חלוק, הלכה למטבח, הדליקה אש בכיריים והניחה סיר קטן של חלב על האש.

מישהו פתח את דלת המעלית בקומה שלה. צעדיו של מחלק העיתונים נשמעו מתקרבים ואחר כך מתרחקים במסדרון, הדלת נסגרה והמעלית החלה מתרחקת.

דיאנה כיבתה את האש, המתיקה את החלב והניחה לו להתקרר על השולחן הקטן. היא פתחה את המנעולים של דלת דירתה, פתחה את הדלת למחצה, יצאה למסדרון והדליקה את האור. היא כרעה ליד דלת השכנים, פתחה את העיתון ושלפה ממנו את מדור המודעות.

דיאנה חזרה לדירתה והתיישבה ליד השולחן. היא שתתה את החלב, אכלה ביסקוויטים והרחיקה את הסיר. היא הדליקה את האור במטבח. דפדפה בעמודי המודעות עד שמצאה את המדור "דרושים: פקידים וזבנים". היא השעינה פנקס קטן על עמוד העיתון ודילגה בעזרתו ממודעה למודעה. כשמצאה מודעה מתאימה, העתיקה את כתובתה לפנקס הקטן ועברה למודעה הבאה.

עד שגמרה לקרוא את המדור הספיקה לרשום שבע כתובות. מתוך ידיעה שלא תצליח להתייצב ביותר משני ראיונות עבודה ביום, במקרים יוצאים מן הכלל בשלושה – היא סיפרה לי את זה – בחרה דיאנה בהצעות העבודה על פי המועד שהמועמדות זומנו אליו ועל פי העלות של כרטיסי האוטובוס. היא השוותה את רישומיה עם המודעות ומִספרה אותן. סגרה את עמודי המודעות וטפחה בהם על השולחן כדי ליישר אותם. היא בדקה את השעה.

דיאנה כיבתה את האור במטבח. הדיחה את הסיר, עברה במטלית לחה על השולחן וסגרה את קופסת הביסקוויטים. היא הלכה לחדר, פשטה את החלוק והניחה אותו על הכרית. היא נכנסה למקלחת, התקלחה, צחצחה את שיניה וניגבה את הרצפה, את הכיור ואת האריחים הרטובים.

היא חזרה לחדר והדליקה את המנורה שעל שידת הלילה. פתחה את הארון והוציאה ממנו חולצת כותנה לבנה, שתי חצאיות שחורות קצרות, אחת מהן בעלת גזרה ישרה והשנייה חצאית קפלים, זוג נעליים, שחורות גם הן, על עקבי סיכה. דיאנה עברה על קופסת הלבנים. הפריטים שהיו מקופלים במשולשים קטנים הדיפו ניחוח קל של בושם. היא בחרה בסֶט לבן והניחה אותו על המיטה. היא מוללה בידה שקית בד ובה זרעי לבנדר גרוסים, הבושם שב והתעורר. היא סגרה את הקופסה.

מול המראָה היא התאפרה קלות, הוסיפה מעט צבע ללחייה ולעפעפיה.

היא נהגה לגהץ את בגדיה בכל לילה, ובכל זאת וידאה שהחולצה והחצאיות לא התקמטו בזמן שהיו מונחות בארון. היא לבשה את התחתונים, יישרה באצבעותיה את הגומי, וכשהיא מפנה את גבה אל המראה, החליקה את אריג התחתונים בין פלחי ישבנה. אחר כך לבשה את החזייה ואת החולצה ונעלה את הנעליים. על המיטה היו מונחות שתי החצאיות. היא בחרה בחצאית הקפלים. כשגמרה להתלבש התיישבה על המיטה מול המראה ושילבה את רגליה ושוב יישרה אותן.

היא שוב בדקה מה השעה. בדרך החוצה הזליפה על עצמה בושם ויצאה מהדירה; המטבעות המיועדים לכרטיס האוטובוס היו אחוזים בכף ידה. היא הדליקה את האור במסדרון, נעלה את הדלת בשלושה מפתחות והחליקה את מדור המודעות חזרה אל תוך העיתון של שכניה. כדי להרוויח זמן ירדה את ארבע הקומות ברגל.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “העבודה”