החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

סיפורה של גדר ההפרדה

מאת:
הוצאה: | 2004 | 275 עמ'
קטגוריות: מבצע חגים, עיון
זמינות:

18.50

רכשו ספר זה:

בארבע השנים האחרונות, נרצחו בפיגועי טרור בישראל למעלה מ-900 בני-אדם ואלפים נפצעו. משך חודשים רבים חי הציבור בארץ באימה ובחרדה ואנשים חששו מלבקר בבתי-קפה, קניונים ומקומות ציבוריים. הכלכלה נפגעה קשות, המיתון גבר ואף האבטלה גדלה.
הספר הזה מנסה לענות על השאלות: האם ניתן היה למנוע את רוב פעולות הטרור? האם ניתן היה לחסוך מן הציבור הישראלי את תחושות האימה וחוסר האונים המלוות אותו, לפחות בתוך גבולות הקו הירוק? ואם אמנם אפשר היה למנוע חלק גדול של הפיגועים, מדוע לא הוקמה הגדר בזמן? איך נוצרה הקואליציה מימין ומשמאל, שמנעה את הקמת הגדר במשך קרוב לשנתיים?
הספר מנסה גם לענות על השאלה איך קרה שבעולם של גבולות, במיוחד בין מדינות עוינות, לישראל לא היה גבול, קו הפרדה או מכשול שיעמוד בפני אוכלוסייה עוינת, שחלק גדול ממנהיגיה מנהלים מדיניות של טרור.
הספר מביא את סיפור הגדר על כל גלגוליו, מאז האינתיפאדה הראשונה ועד ימינו, ומתאר את הגדר המוקמת עתה. הוא גם מנסה לבדוק כיצד תשפיע הגדר על הציבור הישראלי, בגבולות הקו הירוק ובהתנחלויות, ועל הציבור הפלסטיני.

המחבר, ישעיהו פולמן, היה בעבר מדען ראשי של משרד החקלאות, מנהל מדעי של מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני ופרופסור (עמית) בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

מקט: 965-407-488-5
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר

‘הקלות הבלתי-נסבלת שבה עוברים המחבלים את קו התפר’. כמה פעמים שמענו שדרי רדיו וטלוויזיה אומרים שוב ושוב את המשפט הזה, בעיקר לאחר פיגועים. כמה פעמים ראינו בטלוויזיה תמונות של פלסטינים העוברים את מרחב התפר באין מפריע.

אין ספק שבעת כתיבת שורות אלה, באביב 2004, קו התפר, ברובו, עדיין פרוץ, וניתן לעבור אותו בקלות יחסית, אפילו דרך מחסומי צה’ל ומשמר הגבול או בסמיכות להם. דרך קו תפר פרוץ זה, עברו בארבע השנים האחרונות מפַגעים פלסטיניים, אשר ביצעו פיגועי התאבדות, פיגועי ירי ופיצוץ מכוניות תופת במקומות הומי-אדם, באוטובוסים, מסעדות, בתי-קפה ובמקומות ציבוריים אחרים, בכבישי הארץ ועריה. פעולות רצח אלה של ישראלים חפים מפשע גבו בארבע השנים האחרונות קורבן דמים של למעלה מ-900 הרוגים, 6000 פצועים, וזרעו אימה ופחד, חוסר ביטחון וסבל. הטרור ברחובות ערינו, בלבה של ישראל, גבה גם מחיר כלכלי כבד: ירידה בצריכה הפרטית, ירידה גדולה מאוד בתיירות חוץ, הפחתה ניכרת של השקעות, וכתוצאה מכל אלה, ירידה בפעילות הכלכלית, גידול באבטלה והחרפת המיתון.

הספר הזה מציב את השאלה, האם ניתן היה למנוע את רובן של פעולות הטרור האלה ואת הרגשת האימה, הפחד וחוסר האונים, המלווים אותן, לפחות בגבולות הקו הירוק. השאלה העומדת לדיון היא: האם גדר הפרדה ביטחונית משוכללת הייתה מונעת את רוב הפיגועים? באם אמנם אפשר היה למנוע חלק גדול של הפיגועים, מדוע לא הוקמה הגדר בראשית האינתיפאדה? מה היו הסיבות שמנעו את הקמתה? ‘הייתכן שמעברים בין מדינות ידידותיות מצויים בשליטה ובפיקוח, ובישראל, כאשר אנו מדברים על מעבר טרוריסטים – דרכם פתוחה’, שאל נשיא המדינה, משה קצב, בהודעה מטעם בית הנשיא מיום 8.11.2001. הספר מנסה לענות על השאלה איך קרה, שבעולם של גבולות, במיוחד בין מדינות עוינות, לישראל לא היה גבול, קו הפרדה, או מכשול, שיעמוד בפני אוכלוסייה עוינת, שחלק ממנהיגיה מנהלים מדיניות של טרור. הספר מביא את מגוון הדעות, בעבר ובהווה, של פוליטיקאים, גורמי הביטחון, המפלגות, התנועות הציבוריות והציבור הרחב באשר לנחיצותה ויעילותה של גדר ההפרדה הביטחונית. הספר גם מביא את מגוון הדעות לגבי המשמעות של הקמת הגדר מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית לציבור הישראלי, בגבולות הקו הירוק ובהתנחלויות ביהודה ושומרון וכן לציבור הפלסטיני; דברים בשם אומרם. מאידך, הספר אינו דן בפרוטרוט במשמעויות המדיניות העשויות, או העלולות, להיות לגדר ההפרדה הביטחונית, בהווה ובעתיד. הספר גם אינו עוסק בסוגיית ההפרדה לעומת שילוב או אינטגרציה של ישראל עם האוכלוסייה הפלסטינית, מבחינה כלכלית, חברתית או מדינית, שאלה חשובה השנויה במחלוקת מאז מלחמת ששת הימים.

הכינוי ‘הפרדה ביטחונית’ בספר זה כוונתו, הקמת גדר משוכללת, עם מעברים מבוקרים, כאשר כוחות ביטחון ישראליים שולטים משני צדדיה. גדר שעיקר כוונתה להעניק לאוכלוסייה בישראל ביטחון על-ידי מניעה של חדירת מפגעים, ללא קשר לתוואי המדויק של הגדר, לפינוי התנחלויות, נסיגה או תוכניות מדיניות אחרות. זאת, להבדיל ממושג ‘ההפרדה החד-צדדית’ שמשמעותו, בדרך-כלל, הפרדה עם פינוי התנחלויות, כאשר ישראל שולטת רק בצד אחד של הגדר. המלה ‘הפרדה’ בכל-זאת נכללת בשם הגדר, כי בלי הפרדה פיזית של רוב האוכלוסייה הפלסטינית ממדינת ישראל, לא יושג, כנראה, ביטחון, ואזי אין משמעות רבה למלים ‘גדר ביטחונית’. לכן הכינוי ‘גדר הפרדה ביטחונית’ ממלא אחר שתי הדרישות העיקריות של המכשול בקו התפר, כפי שהוא מובא בספר זה: גדר שמטרתה ביטחונית, וביטחון שיושג על-ידי הפרדה, רבה ככל האפשר, בין האוכלוסיות. כאשר, לשם הנוחות או הקיצור, מופיעים בספר הכינויים ‘גדר הפרדה’ או ‘גדר ביטחונית’, או סתם ‘גדר’, הכוונה היא תמיד ל’גדר הפרדה ביטחונית’.

הספר שלפניכם אינו מחקר אקדמי, המקיף, בדרך-כלל, קשת רחבה של התייחסויות וחוקר את הנושאים השונים הנוגעים לעניין בהסתמך על תיעוד מקורי. הספר הוא פרי הסתכלות, של אדם מן הציבור, המקשה, האם הפיגועים הקשים והרבים שחווינו בשנים האחרונות, היו כורח המציאות והאם הממשלה מילאה את חובתה הבסיסית, לעשות את כל הניתן כדי להגן על אזרחיה? הספר מיועד לציבור הרחב, ולכן מטבע הדברים, שהוא מצומצם בהיקפו; בעיקרו הוא מתאר את האירועים החשובים הקשורים בהשתלשלות הרעיון והמעשה של הקמת גדר ההפרדה הביטחונית. יחד עם זאת ניתן, בקיצור, הרקע הכללי, שנראה חשוב כדי להבין את התהליכים שעשויים היו להביא את הממשלה לפעולה או מחדל בנושא הקמת הגדר.

 

בספר ארבעה חלקים עיקריים:

בחלק הראשון מתואר, באופן תמציתי, הרקע הפוליטי, המדיני והביטחוני, של מעשי ישראל והפלסטינים החל ממלחמת ששת הימים ועד ימינו. לאחר מלחמת 1967, הגבולות אשר הפרידו בין האוכלוסיות, הישראלית והפלסטינית, הוסרו והאוכלוסיות אוחדו מבחינות רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, ב-1987, האיחוד הזה התבקע בפרץ של אלימות ושפיכות דמים. לרקע נודעת חשיבות להבנת המצב המדיני והביטחוני המורכב בו אנו נמצאים עתה מול הפלסטינים. ‘סופו של דבר נעוץ בראשיתו’, אמר ישעיהו ליבוביץ. יש להניח כי הגישות השונות לגבי הקמת גדר ההפרדה הביטחונית, של הממשלה, הפוליטיקאים, גורמי הביטחון, הציבור הרחב והתקשורת, לא נוצרו יש מאין, אלא הן תולדה של אירועים שהתרחשו, ושל התפתחות החשיבה המדינית והביטחונית במשך שנים רבות. הספר מנסה להראות כי המצב הנוכחי, בו נוצר צורך להגן על תושבי ישראל בלב הערים, אפילו בשפלת החוף, הוא תוצאה של דרך החשיבה, מידת ההבנה של המציאות המשתנה, השתלשלות ההתרחשויות, והיכולת לחזות את התפתחותה של הישות הפלסטינית, ב-35 השנים האחרונות, בהן לא היה קיים גבול אך רחשה איבה בין שתי הקהילות. תיאור התפתחות זאת, תהליך שנמשך לפחות מאז מלחמת ששת הימים, אמור לאפשר הבנה טובה יותר של המצב הביטחוני הנוכחי, של הגישות הפוליטיות אצל הזרמים השונים בציבור הישראלי והפלסטיני, וכן את המעשים או המחדלים של הממשלה לגבי הקמת גדר ההפרדה הביטחונית. דעותיהם של מנהיגי המדינה, לאחר מלחמת ששת הימים, המובאות בספר זה, מבוססות על הצהרותיהם כפי שנמסרו לאמצעי התקשורת, על ספרים פרי עטם וכן על דבריהם שנקבצו לאחר מותם. חלק מן הדעות שהושמעו על-ידי אישי ציבור מבוססים על ספריהם של ממלאי תפקידים בכירים באותם ימים. מהלך האירועים המתוארים בחלק זה של הספר, מבוסס על שפע של מסמכים רשמיים, פרסומים, תעודות, ספרים וכן דיווחים של אמצעי התקשורת. החלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית, החלטות של ועידות פסגה ערביות והצהרות של מנהיגים ערביים מובאות, בדרך-כלל, בהסתמך על התעודות המקוריות, מתורגמות לעברית, של גופים אלה.

בחלק השני של הספר, מובאת השתלשלות סיפור גדר ההפרדה הביטחונית, החל מהאינתיפאדה הראשונה ב-1987 ועד ראשית שנת 2004. חלק זה מביא את תולדות רעיון גדר ההפרדה מראשיתו ועד לימים אלה, ועוקב אחר החלטות הממשלות השונות בנושא זה ומידת ביצוען. יש תיאור של המעשים והמחדלים של הרשויות השונות, הממשלה, משרד הביטחון, צה’ל וגורמים נוספים, בהקשר של בניית הגדר ושל הפעילות במחסומים על קו התפר. מתוארת השתנות הדעות של הממשלה, המפלגות, הפוליטיקאים והמתנחלים במשך שנות האינתיפאדה, מהתנגדות מוחלטת להקמת הגדר ועד להחלטה כי לגדר ‘חשיבות עליונה’. מובאים הנימוקים בעד ונגד הקמת גדר ההפרדה הביטחונית וגישות המתנחלים והפלסטינים לגדר. יש תיאור פיזי של הגדר המשוכללת, ומתואר המאבק הפוליטי מאחורי קביעת התוואי שלאורכו מוקמת הגדר. העובדות, הנוגעות להקמת הגדר, המתוארות בספר, מובאות בהסתמך על מסמכים רשמיים של משרדי הממשלה, דוחות של מבקר המדינה, אתרי אינטרנט של משרדי ממשלה ושל אישי ציבור. כן מובאות הצהרותיהם ודעותיהם של מנהיגים ואישי ציבור כפי שהן הושמעו באמצעי התקשורת האלקטרוניים. חלק מן האירועים מתואר על סמך דיווחים בתקשורת האלקטרונית והכתובה או בהסתמך על דברים שנמסרו למחבר על-ידי אישים ששירתו בממשלות ישראל או בגופים ביטחוניים וציבוריים. הדברים, בחלק זה של הספר, מובאים כעובדות, כמעט ללא דיון או הערכה, וזאת כדי להבדיל בין עובדות לבין הערכות ודעות שהן מטבע הדברים תוצאה של השקפת-עולם ועמדות פוליטיות.

בחלק השלישי מובאות התייחסויות של נשיא המדינה, פוליטיקאים, מפלגות, תנועות ציבוריות ואישי ציבור, לגבי בניית הגדר. בחלק זה ניתן לקרוא על התפתחות מגוון הדעות הרחב מאוד שקיים בציבור הישראלי לגבי הנחיצות, התועלת או הנזק בבניית גדר ההפרדה הביטחונית. ניתן להיווכח כי לרקע האידיאולוגי, הפוליטי והקשר עם אירועי העבר, נודעה השפעה רבה על נקיטת העמדות וקבלת ההחלטות בנושא הגדר.

החלק הרביעי הוא ניתוח והערכה של העובדות המתוארות בחלקים השני והשלישי לאור רקע התפתחות האירועים המתואר בחלק הראשון. עיקרו של חלק זה הוא ניסיון להבין מדוע הוחל בבניית הגדר רק בקיץ 2002, חמש-עשרה שנה אחרי פרוץ האינתיפאדה הראשונה. אילו הם הגורמים שהאיצו או עיכבו את בניית הגדר ומעכבים את המשך הקמתה גם עתה; מה הייתה ההתייחסות של גורמים פוליטיים וציבוריים שונים לרעיון הגדר והקמתה; אילו משמעויות מדיניות, ביטחוניות, פוליטיות וכלכליות ייחסו ומייחסים גורמים שונים לגדר. איך תשפיע הגדר על פיגועי הטרור בעתיד. בחלק זה נעשה ניסיון להעריך ולנתח את מגוון הדעות וההערכות של מרבית הקשת הפוליטית בישראל, של הפלסטינים ושל גופים ציבוריים.

 

משהו על בחירת מלים ומושגים. טרור או גרילה, רצח או הרג? בעקבות ד’ר בועז גנור, מן המרכז הבינתחומי בהרצליה, השימוש במלה טרור נקוט, בדרך-כלל, כדי לציין אלימות מכוונת נגד אזרחים למטרות מדיניות, פוליטיות או דתיות. לעומת זאת במלחמת גרילה הכוונה להתקפות על חיילים ומתקנים צבאיים. לגבי רצח והרג, נעשה בספר זה מאמץ להשתמש במונחים אלה, בדרך-כלל, על-פי הפירוש של מילון ספיר העברי ומילוני אוקספורד וּובסטר האנגליים. מכאן רצח הוא הרג בזדון ובכוונה תחילה בעוד הרג הוא גרימת מוות, לאו דווקא בכוונה תחילה. אולי לא בהתאם להגדרת המילון, בימינו, בעולם כולו, הטרור נחשב כגורם לרצח אזרחים חפים מפשע במטרה להשיג מטרות מדיניות, פוליטיות, דתיות ואולי גם ‘תרבותיות’, כאשר הכוונה למלחמה בין תרבויות. ללא קשר לדעותינו הפוליטיות, ראוי להבדיל בין זכותו של עם להיאבק למען הגדרה עצמית ומולדת לבין השימוש בטרור ורצח כאמצעים להשגת מטרות פוליטיות או אחרות. לכן גם בסוגיה זאת נעשה ניסיון להשתמש במלים באופן מדויק, ככל האפשר.

המונחים ‘ימין’ ו’שמאל’ בשימוש הישראלי קיפחו, בדרך-כלל, את משמעותם המקובלת בעולם. הימין הפוליטי במדינות המערב דוגל במדיניות קפיטליסטית-ליברלית, משק חופשי כמעט לחלוטין, ומינימום של מדיניות רווחה. השמאל הפוליטי, לעומת זאת, דוגל בקפיטליזם מבוקר ומדיניות רווחה מקיפה, מדיניות המיוצגת על-ידי המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות. מפלגות הימין, בעולם המערבי, מייצגות, בדרך-כלל, את המעמד הבינוני הגבוה, השכבה העשירה באוכלוסייה ובעלי ההון, וקשורות אליו. מפלגות השמאל, בעולם המערבי, מייצגות, בדרך-כלל, את מעמד הפועלים ואת המעמד הבינוני הנמוך וקשורות לאיגודים המקצועיים. בישראל, לעומת זאת, המונחים ימין ושמאל מתייחסים, מאז מלחמת ששת הימים, בעיקר לעמדות הפוליטיות ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי בכלל והסכסוך עם הפלסטינים בפרט. לכן בספר זה, הליכוד, הדוגל ברובו בפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים, מכונה ימין מתון והמפלגות והקבוצות מימינו מכונות ימין או ימין קיצוני, בהתאם להתייחסותן לפשרה טריטוריאלית, הקמת מדינה פלסטינית ו’טרנספר’ של האוכלוסייה הפלסטינית. מפלגת העבודה, הדוגלת בתוכנית הדומה למתווה הנשיא קלינטון, מכונה שמאל מתון והמפלגות והקבוצות משמאלה מכונות שמאל או שמאל קיצוני, בהתאם להתייחסותן לנסיגה לגבולות 1967, פינוי ההתנחלויות והסכמה לזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לתוך תחומי מדינת ישראל.

כאשר יש בספר התייחסויות לדעה או חוות-הדעת של צה’ל, הכוונה, בדרך-כלל, לדעות שמביע הרמטכ’ל, שהוא המוסמך לבטא את דעת המערכת כולה. לעתים מאציל הרמטכ’ל את סמכויותיו לקצינים אחרים המייצגים אותו בוועדות שונות וגם אז זו דעת צה’ל. לקצינים בכירים אחרים, עשויות כמובן להיות דעות שונות מהדעה שמביע הרמטכ’ל או נציגיו, ולעיתים, כמו במקרה של ההחלטה על הקמת הגדר סביב רצועת עזה, השוני בין הדעה של צה’ל לבין דעת הקצין הבכיר מודגש בספר.

השימוש בשמות השונים בהם מכנים את השטחים של פלשתינה (א’י) המנדטורית, שנכבשו על-ידי ישראל, במלחמת ששת הימים, דורש הסבר. כאשר מדובר בתקופה הראשונה שלאחר המלחמה, מכונים ‘השטחים’, בספר זה, ‘הגדה המערבית’, ‘שטחים כבושים’ או ‘שטחים שנכבשו’. מעט יותר מאוחר הם מכונים ‘שטחים מוחזקים’ מינוח שכוונתו הייתה לומר: מוחזקים עד לבוא הסכם שלום. בתקופה שלאחר הקמת ההתנחלויות, מכונים ‘השטחים’ בספר, לחלופין, ‘יהודה, שומרון ועזה’ (יש’ע) או ‘יהודה ושומרון’ (יו’ש), הכול לפי המקרה; כמו כן מופיעים הכינויים ‘הגדה המערבית’, ‘רצועת עזה’ או ‘השטחים’, מבלי לייחס לשמות אלה כל משמעות פוליטית.

המונח ‘אסטרטגיה’, שמשתמשים בו, בשנים האחרונות, במובנים שונים בניהול של תעשייה, מסחר, כוח אדם ועוד, משמש בספר זה לציון השיקולים הרחבים בניהול המדיניות והמלחמה על-ידי מוסדות המדינה (בעקבות האלוף (מיל’) פרופ’ יהושפט הרכבי, ראש אמ’ן לשעבר, בספרו ‘מלחמה ואסטרטגיה’, הוצאת מערכות, 1990).

המונחים ‘גדר’ ו’מכשול’ משמעותם זהה בספר זה. ייתכן שהמונח ‘מכשול’ מדויק יותר הן משום ש’הגדר’ הינה מערכת הכוללת מרכיבים שונים, כאשר גדר היא רק אחד מהם והן משום שבאזורים עירוניים המכשול הוא חומה ולא גדר. מאידך, המונח המקובל אשר נקלט בתודעת הציבור הוא ‘גדר’, אולי משום שהגדר היא המרכיב העיקרי והחשוב של המכשול, ולכן בדרך-כלל נעשה בספר שימוש במונח זה.

נתונים על מספר הנפגעים הישראליים ועל מספר הפיגועים, המופיעים בספר, הם בעיקר, על-פי הפרסומים המעודכנים באינטרנט, באתרים של משרד החוץ והמרכז הבינתחומי בהרצליה. פרטים על התוואי בו תיבנה גדר ההפרדה הביטחונית מתבססים, בדרך-כלל, על פרסומי משרד הביטחון.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “סיפורה של גדר ההפרדה”