אצבעות מוכתמות

הַמַּפְתֵּחוֹת

אֵין אַף יָרֵחַ שֶׁיַּדְרִיךְ אוֹתְךָ

וְאַף לֹא זִיו חָבוּי

שֶׁיָּאִיר לְךָ בִּמְעֻמְעָם.

חֲזָרָה מְסֻיֶּמֶת עַל הַמַּעֲשִׂים,

אָכֵן, וְאֵיזֶשֶׁהוּ סוּג שֶׁל הִמָּנְעוּת

מִלַּעֲשׂוֹת תָּמִיד אוֹתוֹ הַדָּבָר

מוֹנְעִים מִמְּךָ הַיּוֹם

לִתְעוֹת בְּדַרְכֵי הַלַּיְלָה.

מַסָּעוֹת

כְּשֶׁאֲנִי נִרְדָּם בָּרַכֶּבֶת

אֲנִי נוֹסֵעַ כִּפְלַיִם…

מִי יִתֵּן וּשְׁנֵי הַנְּתִיבִים הַחוֹלְפִים

לֹא יִהְיוּ שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה

יָתֵר עַל הַמִּדָּה בְּשָׁעָה שֶׁאֶתְעוֹרֵר:

מֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים הֵם בִּלְתִּי־עֲבִירִים

וְאֵין בָּהֶם שׁוּם תּוֹעֶלֶת לְאִישׁ.

לָכֵן תָּמִיד כְּדַאי

לְהַגִּישׁ בִּזְהִירוּת אֶת הַשְּׁנַיִם,

וְכָךְ לִפְעָמִים הֵם מִצְטַלְּבִים

וְחוֹפְפִים.

זֶה מַה שֶּׁבְּעֶצֶם נָחוּץ

כְּדֵי לְהוֹסִיף לִחְיוֹת.