החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

אתניות, מגדר ומעמד באקדמיה

מאת:
הוצאה: | 2008 | 196 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

אתניות, מגדר ומעמד הם שלושת הבסיסים העיקריים להפליה ולאי-שוויון חברתי הממקמים את היחיד בריבוד החברתי ומעצבים את זהותו. הספר מתמקד בניתוח ההצטלבות וההשפעה ההדדית של גורמים אלה בחיי נשים מזרחיות המועסקות בסגל האקדמי של האוניברסיטאות והמכללות, ועומד על הקשיים המיוחדים שהן מתמודדות עמם בדרכן לרכישת השכלה גבוהה ולפיתוח קריירה אקדמית. בעיות אלה נבחנות ומנותחות לא במבט מבחוץ, אלא במסגרת סיפוריהן של המשתתפות במחקר, וכן נחשפות החוויות הסובייקטיביות והמשמעויות שהנחקרות מייחסות לניסיון חייהן באקדמיה. המחקר מראה שהנשים המזרחיות בסגל האקדמי אינן מהוות מִקשה אחת ואינן מדברות בקול אחד; יש הבדלים בולטים בדרך שבה הן חוות ומפרשות את התנסותן בדרך אל האקדמיה ובמסגרתה.

נינה תורן, פרופסור (אמריטה) לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. כתבה ספרים ומאמרים על סמי-פרופסיות, על תושבים חוזרים, על קליטת מדענים עולים ועל נשים באקדמיה. הייתה יושבת הראש הוועדה ליישום ייצוג הולם של נשים בשירות המדינה, ויושבת ראש הפורום לקידום נשים באקדמיה.

מקט: 4-249-1848
אתניות, מגדר ומעמד הם שלושת הבסיסים העיקריים להפליה ולאי-שוויון חברתי הממקמים את היחיד בריבוד החברתי ומעצבים את זהותו. הספר מתמקד […]

מבנה הספר ופרקיו

הרעיון לערוך מחקר על נשים מזרחיות המשתתפות בסגל האקדמי צמח, בין השאר, מתוך ביקורת על ספרי הקודם על כלל הנשים באקדמיה הישראלית (Toren 2000 תורן 2005). אחת השאלות השגורות של מבקרים במדעי החברה היא:"למה לא בדקת גם את…?" כך למשל נשאלתי מדוע חקרתי רק את הנשים כקבוצת מיעוט מופלית במוסדות להשכלה גבוהה, ולא חקרתי מיעוטים מקופחים נוספים כגון חברי סגל ערבים. יותר לעניין, נשאלתי מדוע חקרתי את האקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה כמכלול ולא הבחנתי בינן לפי לאום (יהודיות/ערביות) או לפי מוצא אתני (אשכנזיות/מזרחיות), הרי בוודאי יש הבדלים בין קבוצות שונות אלה; ומדוע חקרתי רק את אלה שבמערכת ולא את אלה שנפלטו ממנה וכולי. לכל אחד יש שאלות כאלה לפי נטיותיו והתעניינותו, אך בסופו של דבר צריך החוקר להחליט על הנושא ועל גבולותיו.

המחקר הנוכחי מתרכז בשאלת המשמעות של מגדר, מעמד ומוצא אתני שנשים מזרחיות מייחסות לגורמים אלה עם נטייה לתשומת לב במיוחד לאתניות, שהיא המשתנה המבחין בין הנחקרות לכלל הנשים בסגל שאת עמדתן חקרתי קודם (כאן איני מבחינה בין ארצות־מוצא מזרחיות שונות).

אף על פי שמספר הנשים המזרחיות המועסקות באוניברסיטאות הוא קטן מאוד, מצאתי שראוי להתמקד בהן כי עמדותיהן וניסיונן במסגרת האקדמיה משקפים בעיות חברתיות רחבות כמו אי־שוויון על בסיס אתניות, ביקורת ופעילות פמיניסטית מזרחית, פער תרבותי והרגשת־זרות בין קבוצות מוצא שונות ובין פריפריה למרכז. מחקר כזה יכול לשפוך אור על סוגיות דומות גם בתחומים נוספים. כמו כן, הוא מעורר דיון על שוליות חברתית על בסיסים שונים, כמו במקרה הזה – אתניות, מגדר ומעמד ושאלות תיאורטיות מאתגרות באשר להצטלבות ולהשתנות של זהויות אישיות וקולקטיביות והשפעתן החברתית.

במבוא אתייחס לבעיות של זהויות מרובות (multiple/complexidentities) והצטלבותן (intersection) שהן מושגים מרכזיים בחקר אי־שוויון חברתי ומשפיעים במשולב על עמדתו וניסיון חייו של היחיד. המבוא כולל את תיאור המתודולוגיה של המחקר ואת השיקולים בבחירה בשיטה איכותנית וניתוח נרטיב (Narrativeanalysis) מגמת השיטה היא לשמוע מן המשתתפת את סיפור התנסותה ותחושתה כאישה מזרחית באקדמיה, ולחשוף רבדים עמוקים יותר של המשמעות שהיא נותנת לחוויותיה. החומר מתבסס על ראיונות עם 19 נשים מזרחיות המועסקות בסגל האקדמי של האוניברסיטאות או מכללות אקדמיות.

הפרק הראשון מתאר את תקופת החיים החל מבית ההורים, הלימודים בבית הספר היסודי והתיכון, הכניסה ללימודים גבוהים באוניברסיטה, שלב הדוקטורט, הבתר־דוקטור והקריירה האקדמית. בשלבים אלה מתעוררות בעיות כלכליות מכבידות ויש צורך להתמודד עם קשיי הסתגלות לסביבה תרבותית וחברתית חדשה ללא רקע מתאים.

הפרק השני מציג את ניתוח הסיפורים "לרוחב" בהתאם לקטגוריות תוכן או תמות החוזרות ומופיעות ברוב הסיפורים של המשתתפות (categorical content analysis) כמה מנושאים אלה הם: השפעה של חזות מזרחית ומבטא מזרחי, מקום ומוצא, פער תרבותי, משבר וכינון זהות, ומה זאת זהות מזרחית?

הפרק השלישי מנתח את האפשרות של התפרקות השילוב (ההצטלבות) של המאפיינים או הזהויות של מגדר, מוצא אתני ומעמד כלכלי־חברתי. מתוך הסיפורים התגלו שתי צורות שינוי ופירוק כאלה. האחת היא התגברות של זהות מסוימת על זהות אחרת, אחת או יותר, והשנייה היא על־ידי הפרדה בין זהויות שונות וייעודן לתחומי־חיים שונים (לתיאור חזותי של שינויים כאלה מוצג מודל גרפי).

הפרק הרביעי מתמקד בניתוח "לאורך" של הסיפורים (holistic analysis) בניתוח כזה, שבו מציגים סיפור מלא של יחיד, אפשר לעקוב אחרי השתלשלות האירועים והקשר ביניהם, מאיפה מתחיל הסיפור ולאן הוא מתקדם, האם יש בו מעברים, חזרות, סתירות וכדומה.

מקריאת החומר ניתן להבחין בין שלושה סוגים/סוגות של סיפורים: א. סיפור קיפוח־מאבק־ניצחון; ב. סיפור ביקורתי־חתרני; ג. סיפור נורמטיבי־קנוני.

מיון הסיפורים נעשה על בסיס הציר המרכזי שלהם, אך שום סוג סיפור אינו חף מאלמנטים של טיפוסים אחרים. בהמשך אציג שני סיפורים להדגמת הטיפוס הראשון (א). בפרק החמישי ובפרק השישי אביא, בהתאמה, שלושה סיפורים ביקורתיים ושלושה סיפורים נורמטיביים. בנוסף לכך בפרק השביעי אציג שלושה סיפורים של משתתפות המועסקות במכללות. אחרי כל סיפור מופיעה פרשנות משלי, אך הקורא מוזמן להבין אותו בצורה שונה. בסיכום אציין כמה מן ההתרשמויות הכלליות מתוכן הסיפורים ואסכם אותן לפי שלושת הגורמים המרכזיים של המחקר – אתניות, מגדר, ומעמד. לבסוף אנתח את תהליכי ההצטלבות, ההתפרקות וההרכבה החדשה של זהויות והשתייכות שונות ואת אפשרות ההתקרבות החברתית־תרבותית של חבריהן.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.