החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

הבריחה מסגוביה

מאת:
הוצאה: | 2021 | 227 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

“הנהר הגדול זרם למרגלות הגבעה ומעברו נגלתה לעיניהם ספרד, מולדתם שהכזיבה. מבינים הם שהשאירו מאחור את משפחותיהם ומורשתם, יודעים שאולי לעולם לא יוכלו לשוב אליה…”

 

רומן היסטורי סוחף זה מתרחש על רקע התקופה הסוערת של גירוש יהודי ספרד, ומתאר את מסעם של תמרה ואחיה רפאל. השניים, בליווי סבם האוהב, הוברחו על־ידי הוריהם, מסגוביה אשר בספרד אל ולנסה בפורטוגל. זאת לאור החלטתם האמיצה לשמור על אורח חייהם ואמונתם היהודית של ילדיהם, בתקופה שבה ניסתה הכנסייה לכפות אורח חיים נוצרי על כל תושבי ספרד. צעיר מסתורי הצטרף אל המסע והוסיף לו ממד מפתיע.

 

הספר מתאר את המסע, את ההתמודדות עם קשיי הדרך, את אימת אנשי הכנסייה המרחפת מעליהם ואת החשש ממפגש עם זרים. זאת לצד הנוף הציורי, המפגשים האנושיים המרתקים שבדרך והיחסים הנרקמים בין ההולכים. בפני הקורא נפרשת העלילה מראשיתה, ערב הגירוש ועד לסופה המפתיע והמרגש עד דמעות.

 

על המחברת:

 

לימור גולני־ברנר, בת חמישים ושבע, אם לשני בנים, החולקת את חייה עם בן זוג לחיים. נולדה בקיבוץ בית זרע שבעמק הירדן וגדלה במושב מולדת. ילדותה בבית עם הורים חובבי טבע וטיולים מלווה אותה עד היום. “טבע הוא הטבע השני שלי,” מצהירה לימור, שמטיילת בארץ בכל הזדמנות ואף הייתה מדריכת ידיעת הארץ בזמן שירותה הצבאי. לימור עוסקת בתחום מערכות המידע, אולם אהבתה לטיולים ולכתיבה מהווה נדבך משמעותי בחייה.

מסע רגלי שערכו לימור ברנר ובן זוגה יובל, בשביל עולי הרגל הנוצרים המוביל מפורטוגל לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד, הצית את דמיונה והוביל לכתיבת ספר זה.

ספרה הוא רומן ביכורים.

מקט: 4-1272-1415
“הנהר הגדול זרם למרגלות הגבעה ומעברו נגלתה לעיניהם ספרד, מולדתם שהכזיבה. מבינים הם שהשאירו מאחור את משפחותיהם ומורשתם, יודעים שאולי […]

תמרה הגניבה מבט אחרון אל מעבר לכתפה, רואה את הוריה המתבוננים בהם מחזית ביתם, אימה אוחזת את ידו של אביה בשתי ידיה ושפתיה נעות בתפילה. היא הרחיקה את המחשבה הטורדנית כי אולי זו התמונה האחרונה של הוריה האהובים וניסתה לדמיין את פגישתם שתתרחש בקרוב. היא חשבה על אחיה הצעיר יוסף ותהתה בליבה מתי תשחק איתו, או תשמע שוב את קול צחוקו המתגלגל. דמויותיהם ליוו אותה עת התקדמו בחסות החשכה, לאורך השביל היוצא מהעיר. כשיצאה השמש, הם הגיעו לנהר הגדול, השביל התעקל לאורכו. עצי ליבנה גבוהים היתמרו מעליהם, והשמש החלה לבצבץ מבעדם.  תמרה חרתה בזיכרונה סימני שביל קטנים. בריכת מים צלולים שממנה מילאו את נאד המים שכל אחד מהם נשא, שוקת אבן חצובה, שממנה שתו כבשים ועיזים במרעה הירוק המגודר בגדרות אבן נמוכות. השמש עמדה ברום השמיים. סבה הביט בהם ואמר כי הגיעה השעה למנוחה ולהשבת הנפש. רפאל ותמרה הביטו בו בעיניים תמהות, והוא חייך אליהם והסביר, ”הנפש שלנו היא הלוקחת אותנו למסע. הרגליים הן רק הנושאות את משא הגוף. הנפש היא המחזקת אותנו, ואליה אנחנו פונים ברגעים הקשים. לכן גם היא צריכה מנוחה.”

 

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הבריחה מסגוביה”