החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

יש מקום 2006-2015

הוצאה: | 2016-02 | 288 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

28.00

3.00 מתוך 5 מבוסס על 2 מדרגים
(2 חוות דעת)
רכשו ספר זה:

קובץ המאמרים הקודם של ארץ וטבע יצא בשנת 2005, וריכז מבחר מאמרים שיצאו בעשרים השנים הראשונות. בפרוס שנת השלושים להוצאה לאור של ארץ וטבע, אנחנו מגישים כאן קובץ מהמאמרים שיצאו לאור בעשור האחרון.בעשור האחרון פרסמנו יותר מ־250 מאמרים עיקריים ועוד כמספר הזה כתבות קצרות יותר. ב־34 המאמרים שבקובץ הזה ניסינו לתת טעימות מטווח הנושאים שארץ וטבע עוסק בהם, יחד עם רשימות ממגוון הכותבים והתורמים לתוכן הזה. ארץ וטבע נולד לפני שלושים שנה, בנובמבר 1985. כאשר יצא הגיליון הראשון אמר לי אבי המנוח, "שארץ ישראל היא מקום קטן מאוד, ועד מהרה יגמרו לך הנושאים לכתוב עליהם". הסתבר, שעד כמה שהמדינה הזאת קטנה, יש עוד, ועוד נושאים לכתוב עליהם. המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, משנה ללא הרף את תפישותינו לגבי העבר, חקר הטבע מוסיף ומחדש, ואפילו בגאוגרפיה — מסד הארץ, באים לעולם תפישות חדשות. על כל אלה נוספו בעשור האחרון הנושאים הסביבתיים והאורבאניים שהצטרפו אף הם למעגל הנושאים שידיעת הארץ עוסקת בהן פן אחר שהשתנה בעשור האחרון בתוכן של ארץ וטבע הוא הפן התיירותי. בעוד שבעבר נהגנו להביא צרור מסלולי הליכה חדשים ומסלולי טיול, לשמחתנו, הטיול יצא מנחלת יודעי החן אל הציבור הרחב. בזה הגיע לידי סיום אחד התפקידים שלקחנו על עצמנו לפני שלושים שנה: להעמיק את אהבת הטיול בקרב הציבור. כיום אנו מתמקדים בהעמקת הידע מעבר ליפי הנוף ואיכות השביל בימינו, אי אפשר מבלי להתייחס לעולם הדיגיטאלי. ארץ וטבע נמצאת באינטרנט מאז 1999. ברבות השנים העלנו אלפי מאמרים לרשת, ואלה התפזרו להם וויראלית ברחבי הסייברספרה. האינטרנט אינו תחליף לדפוס. לזה ואף לזה, איכויות שונות ויכולות אחרות. זה מרוכז וזה מבוזר. זה ממוקד וזה קופץ ממקום למקום וממסך למסך. בשנה האחרונה התחלנו להעלות את סדרת המדריכים שלנו לרשת: לשימוש בטלפונים סלולריים. המדריך הדיגיטאלי מציג בנוסף למידע, גם קישוריות: למפות של גוגל, לאתרים, ואף לטריפאדוויזר. כך נוצר איזון נכון — בין חווית הקריאה וההעמקה, שהוא העיתון הפיזי המודפס, ובין החוויה הדיגיטאלית של קישוריות ושיתוף גולשים. גוגל כבר צילם את כל שביל ישראל עבור גוגל ארת'. אולם סיור ווירטואלי אינו תחליף להכרת הטבע וההיסטוריה שלאורך השביל, ובהחלט לא לחוויה של הליכה פיזית — בגשם ובשמש. כל אלה, יחדיו, יוצרים, את מה שמכונה במקומתינו, השילוב הנכון.

מקט: 4-632-1071
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
קובץ המאמרים הקודם של ארץ וטבע יצא בשנת 2005, וריכז מבחר מאמרים שיצאו בעשרים השנים הראשונות. בפרוס שנת השלושים להוצאה […]

∎ טבע

ארץ עיט הנחשים

אי אפשר לתאר את שמי הקיץ שלנו ללא החיוויאי — אותו עיט הצולל מן השמיים לארץ ושב אליהם כשממקורו משתלשלים לטאה, או נחש

∎ עזרא חדד, צילום: יורם שפירר

החיוויאי הוא מהדורסים הנפוצים בשמי הקיץ שלנו. הדורס הגדול הזה פורש את כנפיו לאורך שני מטרים כמעט. אצבעות רגליו הקצרות מותאמות היטב לאחוז בגוף דק וגלילי של זוחלים, המהווים את המרכיב העיקרי בתפריטו. השם העברי חיוויאי נגזר מהמילה הארמית “חיוִויא”, שפירושה נחש.

החיוויאים שרדו בארץ בעיקר משום שהחקלאים מפזרים חומרי ההדברה נגד מכרסמים בעיקר בחורף, עונה שבה הם אינם שוהים בארצנו. החיוויאי גם ניזון מזוחלים, שלא נפגעו כמעט מהרעלות. לפיכך, אין זה פלא שב־30 השנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במספר זוגות החיוויאים הדוגרים ביהודה, שם ערכתי לאחרונה סקר שעקב אחר העוף היפה הזה.

הכי צפוף בעולם

עקבתי אחר החיוויאים בהרי יהודה ובשפלת יהודה, במשבצת שגודלה כ־30 על 20 קילומטרים. בקיץ 2005 ספרתי במרחב הזה 86 זוגות של חיוויאים. 36 מהם החזיקו קינים פעילים. בקיץ 2006 ספרתי באותו תחום 133 זוגות ובהם 68 זוגות בעלי קינים פעילים. ייתכן שההבדל הרב במספרים בין שתי העונות נובע בחלקו מהעובדה שלסקר בשנת 2006 הקדשתי יותר ימי עבודה בשטח.

גודל הנחלה של החיוויאים שונה בין הרי יהודה לשפלת יהודה. בהרי יהודה השתרעה נחלתו של זוג חיוויאים על פני כשמונה קמ”ר בממוצע. בשפלת יהודה, לעומת זאת, הסתפק כל זוג חיוויאים ב־3.3 קמ”ר בממוצע. הסיבה לכך היא, כנראה, שהחורש בהרי יהודה צפוף יותר וקשה לזהות בו טרף, ולכן העופות זקוקים ליותר שטח כדי לאסוף מספיק מזון לקיומם.

כך או אחרת, צפיפות קיני החיוויאים בשפלת יהודה רושמת שיא עולמי. צפיפות כזו לא נרשמה בשום מקום אחר בארץ או בחו”ל. בחורבת נקיק שבדרום השפלה מצאתי קינים המרוחקים זה מזה 250 מטרים בלבד, למרות הצפיפות הרבה, לא צפיתי בסכסוכים טריטוריאליים בין העופות.

החיוויאי הוא דורס קולני במיוחד. הזכר משמיע קולות רמים בנחלתו, בעיקר בעונת הרבייה, כשהוא עומד בקנו או ממרומי עמדת התצפית שלו. בתקופת החיזור צפיתי גם בזכרים האוחזים נחשים ­במקוריהם ומעבירים אותו לבנות זוגם תוך כדי הפגנת צלילות מרשימות. בעונת החיזור צפיתי גם במפגנים מרשימים של בני זוג ה”לוחצים רגליים” במשך כמה שניות באוויר, תוך כדי צלילה והשמעת קולות רמים. זוגות חיוויאים מעופפים לעתים כשכנפיהם כמעט נוגעות אלה באלה.

ציפור קיץ

ראשוני החיוויאי מגיעים לאתרי הקינון בישראל באמצע פברואר. רובם עושים זאת במהלך מארס. הבוגרים מתחילים לעזוב את אתרי הדגירה באמצע חודש ספטמבר והאחרונים עושים זאת עד אוקטובר. חלק מהצעירים נשארים מאוחר יותר, עד סוף חודש נובמבר. בעונת הקינון הבאה יבואו הצעירים שוב לנחלת הקינון של הוריהם והם יגורשו משם לאחר בקיעת הגוזל החדש.

ציר הנדידה העיקרי בסתיו עובר במישור החוף. בשנת 1986 נספרו בתחנת התצפית שבכפר קאסם 8,045 פרטים נודדים של חיוויאים, שיא של כל הזמנים. בדרך כלל החיוויאים חולפים בשמי הארץ כבודדים, או בקבוצות קטנות של עד 40 פרטים.

חיוויאי מעופף עם שללו למקום מבטחים

החיוויאי בונה לו בית

החיוויאי מעדיף לקנן בעצים בעלי נוף רחב. 40 אחוזים מתוך 67 קינים (2006) נבנו על עצי חרוב, 25 אחוזים על עצי אורן ירושלים ו־%16 על עצי אלון מצוי. בלכיש התגלה הקן הראשון בארץ של חיוויאי על עץ אקליפטוס. גובה הקן מהקרקע לפחות 2.5 מטרים והוא בנוי בדרך כלל על קצות הענפים הצדדיים.

הקן, שקוטרו 50 עד 100 סנטימטרים, עשוי ממשטח ענפים וזרדים ובמרכזו שקע קטן המרופד בעלים ירוקים. החיוויאים חוזרים בדרך כלל מדי שנה לקן הקבוע שלהם, אך חלקם בונים קינים חדשים. באזור הסקר מוכרות טריטוריות שבהן חיוויאים מקננים לפחות 30 שנה. החיוויאי מתחיל לקנן בחודש מארס, עונה שבה גם מתחילה פעילות הזוחלים. הנקבה מטילה ביצה לבנה אחת, בדרך כלל באפריל. הדגירה נמשכת כ־45 ימים והגוזלים פורחים מהקן אחרי 65 עד 80 ימים. שני ההורים הם שמספקים לגוזל את מזונו.

מניסיוני בסקר ראיתי שהנקבה אינה ממהרת לנטוש את הקן במקרה של רכב העובר בסביבה, או הפרעות מסוג זה. כשהנקבה מבחינה ברכב כזה, היא מעדיפה להיצמד לקרקעית הקן. רק אם הנקבה חוששת מסכנה מוחשית, היא תעוף מהקן (אין במידע הזה, כמובן, הזמנה להתקרב לקנים של חיוויאים ולהפריע להם בפעילותם).

עם אימהות כאלה, יש סיכוי טוב להצליח בגידול צאצאים. מתוך 68 גוזלי חיוויאים שמצאתי בקינים במהלך הסקר, הצליחו לפרוח 63 גוזלים, 0.92 גוזלים לזוג שמגיעים לפריחה, זו הצלחה מהגבוהות בעולם. מחמשת הגוזלים שלא פרחו, ארבעה מתו משריפה שהתחוללה בחורבת נקיק וגוזל אחד נעלם מהקן בגיל חודש.

החיוויאי כצייד

החיוויאי צד את טרפו תוך כדי דאייה ורפרוף באוויר, לרוב מגובה של עד 50 מטר מעל הקרקע, אם כי ראיתי כבר חיוויאים שמשחרים לטרף מגובה של 450 מטרים. עיניו הגדולות ממוקמות בקדמת הראש והן מזכירות יותר דורס לילה מאשר עיט. ארגון עיניים זה מאפשר לו להתמקד בטרף גם מגובה רב.

כאשר החיוואי מבחין בטרף הוא מנמיך ומרפרף באוויר כדי לעקוב אחריו מקרוב ובשעת הכושר הוא נוחת במהירות ודורס את הטרף ברגליו. החיוויאי צד נחשים גדולים כגון זעמן שחור ותלום קשקשים, שאורכם עשוי להגיע לשני מטרים. הוא נוהג לפצח את הראש והצוואר של הטרף בעודו על הקרקע ואז אוכל אותו בו במקום. חיוויאי מסוגל לבלוע נחש גדול והוא תמיד מתחיל לעשות זאת מצד הראש. במקרים רבים צפינו בחיוויאי המעופף כשזנב של נחש בולט ממקורו החוצה. החיוויאי אינו חסין מפני הכשת נחש, אך הוא מצליח לצוד נחשים ארסיים בכל זאת, בזכות זריזותו ומיומנותו והגנה על אצבעות רגליו בקשקשים משורינים.

בתצפיות ישירות בחיוויאים בשפלת יהודה בעונת הקינון ובתצפיות שערך יורם שפירר בקן של חיוויאי, מצאנו שהזוחלים מהווים כ־70 אחוזים ומכרסמים כ־25 אחוזים ממזונו של החיוויאי. בסקר גילינו שביהודה פיתחו החיוויאים שיטת ציד שאינה מוכרת בשום מקום אחר בעולם. החיוויאים נוהגים לעקוב אחרי המחרשות בשדה. החריש חושף מכרסמים וזוחלים, שהופכים בדרך זו טרף קל לדורסים, שאינם בוחלים גם בנחשים שנפגעו ונחתכו בלהבי המחרשה. לעתים מתלהקים חיוויאים בעשרותיהם אחרי מחרשה אחת. ביולי 2005, בין קיבוץ גת לגלאון, ספרתי 119 חיוויאים צדים בלהקה אחת.

גוזל מתבגר ובוגר מציצים מראש העץ. החיוויאים מעדיפים לקנן על עצים

שמירת טבע

אוכלוסיית החיוויאים בעולם נאמדת ב־12,000 עד 26,000 זוגות. הם נעלמו ממרבית מדינות מרכז אירופה וצפונה כבר במאה ה־19. במלטה יורים בחיוויאים בלי בושה. בשנת 1993 צדו שם ביום אחד 50 חיוויאים. גם כיום ניצודים שם כל שנה יותר מעשרה חיוויאים.

בעבר סבלה אוכלוסיית החיוויאים בישראל מבדווים שנהגו לאסוף גוזלים מקניהם. אנחנו לא נתקלנו בתופעה שכזו. לעומת זאת, נתקלנו בכמה מקרים שבהם חיוויאים התחשמלו בקווי מתח גבוה. הסכנה החמורה ביותר האורבת לחיוויאים הן שריפות באתרי הקינון שלהם. בשנים האחרונות נתקלתי בכמה מקרים שבהם קנים עלו באש.

בקיץ 2006 התאמנה יחידה של צה”ל בשטחי האמונים שבגבעות גומר וחורבת נקיק, וכתוצאה מכך נשרפו כמה אלפי דונמים של חורש ים תיכוני מיוחד במינו, ובהם עצי חרוב גדולים ועתיקים. ארבעה קיני חיוויאים נשרפו על גוזליהם, שהיו אז כבני חודש. צה”ל אינו מקפיד על שימוש בפקודה האוסרת שימוש בתחמושת נותבת וגם אינו דואג לכיבוי שריפה שנגרמת בשטחי האימונים. הפגיעה בטבע במקרים אלה קשה מאוד.

להערכתי, במערב הרי יהודה ובשפלת יהודה מקננים לפחות 200 זוגות חיוויאים, שאליהם יש להוסיף עוד כ־100 פרטים צעירים, שאינם מקננים. בישראל כולה דוגרים כ־500 זוגות חיוויאים.

מכיוון שהנקבה מטילה רק ביצה אחת ותקופת ההתבגרות נמשכת כמעט ארבע שנים, המשך קיומם של החיוויאים אינו דבר מובן מאליו ויש עוד לעשות הרבה כדי להעניק לו סיכוי טוב לשרוד.

חיוויאי. תעודת זהות

שם עברי: חיוויאי הנחשים.

שם מדעי: Circaetus gallicus.

שם אנגלי: Short-toed eagle (עיט קצר אצבעות).

משפחה: נציים (Accipitridae).

אורך גוף: 62-59 ס”מ.

אורך מוטת כנפיים: 195-175 ס”מ.

משקל: עד 2.3 ק”ג.

תפוצה בעולם: המרחב שבין מערב אירופה לצפונה עד להודו ומרכז אסיה. רוב אוכלוסיותיו נודדות וחורפות ברצועת הסהל שבאפריקה, למעט אוכלוסיית החיוויאים שבהודו.

[גיליון 106]

עזרא חדד הוא צפר ותיק ואיש הסיירת הירוקה. ביצע סקר חיוויאים בשנים 2005 ו־2006.

שלמי תודה בראש ובראשונה לעמרם צברי, שהשקיע רבות והתלווה אלי בחיפוש אחר קיני חיוויאים בשטח הסקר. תודות גם לרע שיש מהיישוב ורדון, לדודי עוז מכפר וורבורג, ליורם שפירר שבילה שתי עונות קינון ליד קן חיוויאי, לאילן שיפמן — פקח רשות שמורות הטבע והגנים וליניב צייגר — פקח הסיירת הירוקה.

  1. 1 מתוך 5

    :

    סליחה. אין כאן "טעימה מהספר". הייתי מצפה לקרוא סיפור אחד או אחדים לקריאה בטרם ארכוש את הספר. לא די בפירסום ההקדמה.

  2. 5 מתוך 5

    (בעלים מאומתים):

    תוקן על פי הצעתו של דני בתגובה הקודמת.

הוסיפו תגובה