אין זמן טוב מההווה הוא הזמנה להמשיך במסע הרוחני שלכם לשחרור נפשי ולאושר, גם אם הדרך ארוכה ורצופת מכשולים, ועל […]
הזמנה לחופש
חברים יקרים, אחרי יותר מארבעים שנות הוראת מיינדפולנס וחמלה לאלפים הצועדים בשביל הרוחני, המסר החשוב ביותר שיש לי להציע הוא זה: אינכם חייבים לחכות לרגע שבו תהיו חופשיים. אין צורך לדחות את האושר לעתיד.
לעיתים קרובות מדי התרגול הרוחני הנפלא של מיינדפולנס וחמלה נתפס בעיני רוחנו כדבר שכרוך במשמעת עצמית ובתחושת חובה. אנו רואים את עצמנו עוברים דרך ארוכה ורצופת מכשולים שתוביל בסופו של דבר לתועלת עלומה כלשהי. נכון, הלב נדרש לעבודה קשה, ובחיינו מתרחשים שינויים תובעניים. ובכל זאת, לא משנה היכן אתם במסע שלכם, ישנה אמת נפלאה נוספת שנקראת ‘לחיות את הפירות’ או ‘להתחיל עם התוצאה’. פירות הרווחה האישית וחוויית השמחה, החופש והאהבה זמינים עכשיו, יהיו אשר יהיו נסיבות חייכם!
כשנלסון מנדלה יצא מכלא רוֹבֶּן אַיילנד אחרי עשרים ושבע שנות מאסר, הוא עשה זאת במידה כזאת של אצילות, גדלות נפש וסליחה, שרוחו שינתה את פניה של דרום אפריקה והעניקה השראה לעולם כולו. כמו מנדלה, גם אתם יכולים להיות חופשיים ואצילי נפש בכל מקום שתמצאו את עצמכם. יהיו הנסיבות קשות ככל שיהיו, ולא משנה עד כמה אתם שרויים באי־ודאות כעת, זכרו: החופש אינו שמור ליחידי סגולה. איש לא יכול לכלוא את רוחכם.
כשהמנהל שלכם מתקשר ואתם חוששים או חרדים, כשמישהו במשפחה שלכם מצוי במשבר או במצוקה, כשאתם כורעים תחת נטל צרות העולם כולו, יש לכם ברירה. אפשר להרגיש מוגבלים וכבולים, ואפשר למנף את הקושי הזה כדי להיפתח ולגלות איך להגיב בתבונה למסע חייכם הנמצא בעיצומו. לפעמים החיים מקלים עלינו, לפעמים הם מאתגרים, ולפעמים מביאים אותנו לכדי צער עמוק. לפעמים כל החברה סביבנו שרויה בתוהו ובוהו. יהיו אשר יהיו נסיבות חייכם, אפשר לקחת נשימה, לרכך את המבט, ולזכור שהאומץ והחופש נובעים מבפנים, ומחכים שתתעוררו ותיתנו מעצמכם לאחר. גם בתנאים הקשים ביותר, הרוח יכולה להיות חופשית. שחרור הרוח הוא דבר מסתורי, נהדר ופשוט. אנחנו חופשיים ומסוגלים לאהוב בחיים האלה – לא משנה מה יקרה.
עמוק בתוכנו אנחנו יודעים שזה נכון. אנו יודעים זאת בכל פעם שאנו מרגישים חלק ממשהו גדול יותר – כשאנחנו מאזינים למוזיקה, עושים אהבה, מטיילים בהרים או שוחים בים, כשאנו נוכחים במסתורין גסיסתה של אישה אהובה בשעה שנשמתה עוזבת את גופה בשקט, כמו כוכב נופל, או כשאנו עדים לנס לידתו של תינוק. בזמנים כאלה אנו הולכים ונפתחים בשמחה, וליבנו נעטף בשלווה.
החופש מתחיל במקום שבו אנו נמצאים. שרה, אם יחידנית לשני ילדים, גילתה שבתה בת השמונה, אליסיה, חולה בלוקמיה. שרה הייתה מבועתת, חרדה, שרויה בצער על אובדן בריאותה של בתה, ופחדה לאבד אותה. בשנה הראשונה עברה אליסיה סדרות ממושכות של טיפולים כימותרפיים, אשפוזים ובדיקות רפואיות. עצבות רוויית פחד מילאה את הבית, והחרדה צבעה את ימיה של שרה. ואז, יום אחד אחר הצהריים, כשהשתיים יצאו לטיול ברגל, אמרה אליסיה, ‘אימא, אני לא יודעת כמה זמן נשאר לי, אבל אני רוצה שהימים שנותרו לי יהיו מאושרים.’
דבריה היו כסילון של צוננים על ראשה של אימה. שרה הבינה שעליה להניח למלודרמת הפחד כדי שתודעתה החופשית של בתה תפגוש את זו שלה, כדי לחזור אל רוחה הבוטחת. שרה תפסה את בתה בזרועותיה, רקדה איתה ריקוד ואלס קטן וחיבקה אותה בחוזקה. הפחד שחשה התפוגג, ובמרוצת הזמן אליסיה החלימה. כיום היא בת עשרים ושתיים, ולא מכבר סיימה את לימודיה באוניברסיטה.
אבל גם אם היא לא הייתה מחלימה, איך הייתם רוצים שתבחר לחיות את הימים שנותרו לה? אי אפשר לעשות הרבה בחיים כשאתה אומלל. לכן מוטב כבר להיות מאושר.
כשהייתי בן שמונה, ביום חורפי קר אחד ומר במיוחד, אחיי ואני התעטפנו במעילים, צעיפים וכפפות, ויצאנו החוצה לשחק בשלג. הייתי רזה כמו מקל ורעדתי מקור. אחי התאום אירב – שהיה חזק, פראי וחסון ממני – הסתכל עליי, המכווץ והמפוחד, וצחק. ואז הוא התחיל לפשוט את בגדיו, שכבה אחר שכבה: קודם את הכפפות והמעיל, ואחר כך את הסוודר, החולצה והגופייה, צוחק כל אותה עת. הוא רקד והסתובב לו כך בשלג לעיני כול, כשהרוח המקפיאה מצליפה בנו. כולנו פערנו עיניים בתדהמה והשתוללנו מצחוק.
באותו רגע אחי לימד אותי על בחירה בחופש, כי הוא ביטא רוח שאני זוכר עד היום. בין שאנו נמצאים בעיצומה של סופת שלג סוערת או חשים במדקרותיהם המקפיאות של האובדן, האשמה או חוסר הביטחון של כולנו כבני אדם, בכל מקרה אנו רוצים להיות חופשיים. כולנו רוצים להשתחרר מהפחד והדאגה, ולא להיות כבולים באזיקי השיפוטיות. זה אפשרי. נוכל ללמוד לסמוך, לאהוב, לבטא את עצמנו ולהיות מאושרים.
ככל שנגלה אמון וחופש בתוכנו נמצא את הדרך לחלוק אותם עם העולם. ברברה וינדר, שהקימה את ארגון ‘סבתות למען שלום’, מסבירה, ‘התחלתי לחשוב איזה מין עולם אני אשאיר לנכדיי. אז לקחתי שלט ‘סבתא למען שלום’ ונעמדתי בקרן רחוב. ואחר כך, יחד עם סבתות אחרות שהצטרפו אליי, יצרנו מחסום אנושי בשעריו של מפעל תחמושת. נעצרתי על ידי המשטרה, ערכו עליי חיפוש גופני והשליכו אותי לכלא. ואז קרה לי משהו. הבנתי שהם לא יכולים לפגוע בי יותר מזה. הרגשתי חופשייה!’ כיום ברברה והארגון שלה, ‘סבתות למען שלום’, פועלים בעשרות מדינות ברחבי העולם.
אותו חופש זמין גם לכם. כל פרק בספר זה הוא הזמנה לחוות מימד מסוים של חופש – תחילה בהיבט האישי של שחרור הרוח, החופש להתחיל מחדש, החופש שמעבר לפחד והחופש להיות מי שאתם, ואחר כך נגלה את החופש לאהוב, החופש להגן על מה שחשוב לכם, החופש להיות מאושרים. הספר כולל סיפורים, הרהורים, שיעורים ותרגילים ששופכים אור על מצבי תקיעוּת וכיצד אפשר להשתחרר מהם. זה אינו ספר שתקראו רק כדי לשפר את הרגשתכם לזמן־מה, ואחר כך תניחו על המדף. מציאת החופש היא תהליך פעיל שכרוך בחשיבה, ברגש, ובכל ההוויה שלכם. האמצעים והמטרה חד הם: הֱיו עצמכם, חִלמו, האמינו, היו אמיצים ועשו מעשה.
יש בכוחכם לבחור את ההוויה שלכם. החופש, האהבה והשמחה נמצאים אצלכם, בחייכם, בדיוק במקום שבו אתם נמצאים עכשיו. הם זכותכם הטבעית.
ג’ק קורנפילד,
מרכז המדיטציה ספיריט רוק,
אביב 2017
אין עדיין תגובות