החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלום אורח התחברות

איך להיות טוב

מאת:
הוצאה: | 2020 | 200 עמ'

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

42.00

רכשו ספר זה:

גם אם איננו מבחינים בכך, בכל יום ויום אנו עוסקים בשאלות של צדק ומוסר. למעשה, בכל צעד כמעט שאנחנו עושים, מביקור במכולת השכונתית ועד להצבעה לכנסת, אנו מתמודדים עם דילמות מוסריות.

הפילוסופים של המוסר עוסקים בעקרונות המוסר ובשאלות של טוב ורע, ואילו פסיכולוגים של המוסר חוקרים את ההתנהגות שלנו בפועל ואת הכוחות שמנחים אותה.

הם שואלים שאלות כמו:

⋅ כיצד אנו מקבלים החלטות מוסריות?

⋅ האם לגברים ולנשים יש מוסר שונה?

⋅ מה ההבדל המוסרי בין ימנים לשמאלנים?

⋅ האם דתיים מוסריים יותר מחילונים?

⋅ כיצד הלאום שלנו משפיע על המוסר האישי שלנו?

⋅ מה לרובוטים ולדילמות מוסריות?

איך להיות טוב מאת ד"ר יאיר בן דוד פותח צוהר לשדה מרתק. כשהוא מצויד במחקרים, בסיפורים ובנתונים, ד"ר בן דוד מסביר מה מניע את בני האדם להיות מוסריים יותר ומה גורם להם להיות מוסריים פחות. בתוך כך הוא מסייע לנו להכיר את עצמנו טוב יותר ולהביט מחדש על הדילמות היומיומיות של חיינו.

 

ד"ר יאיר בן דוד הוא חוקר ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של המוסר. ד"ר בן דוד כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב בנושא "הדיבור הפנימי". הוא בעל הבלוג "מידה טובה" המופיע ב"הארץ" ועוסק בפסיכולוגיה של המוסר, ויועץ לארגונים וחברות בארץ ובעולם בנושא גיוס תרומות למטרות חברתיות.

מקט: 15101176
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
גם אם איננו מבחינים בכך, בכל יום ויום אנו עוסקים בשאלות של צדק ומוסר. למעשה, בכל צעד כמעט שאנחנו עושים, […]

מבוא

פרופסור למוסר הואשם במעילה בכספי האוניברסיטה. כאשר נשאל איך יכול להיות שאדם שחוקר מוסר מעורב במעשים כאלה, ענה הפרופסור ואמר: 'אז מה? ופרופסור למתמטיקה צריך להיות משולש?'

את הבדיחה הזאת שמעתי מפיו של הרב שלמה אבינר, כאשר גדלתי במושב הציוני־דתי קשת ברמת הגולן. זה היה באחד השיעורים של הרב אבינר, שהיו שילוב מעניין של הרצאות על פרשת השבוע וסטנדאפ.

הבדיחה הזאת, שאפשר בהחלט לחלוק על הטענה שהיא מצחיקה, נשארה איתי כל כך הרבה שנים כי המסר שלה מדויק. היא מבהירה יפה את ההבדל בין תיאוריה למעשה בהקשר של מוסר. ובמילים אחרות, היא מבהירה כיצד קורה שבני אדם שמאמינים בעקרונות מוסריים נעלים פועלים בסופו של דבר באופן לא מוסרי.

איך המוסר קשור אלינו בכלל? האם לא מדובר בעניין נעלה שנמצא אי־שם במרומי האולימפוס או החרמון? האם אנחנו, בני האדם הפשוטים שאינם אנשי דת או פילוסופים, איננו מוּנעים בעיקר בידי תחושות הבטן שלנו? ובכלל, מה הצורך בכל זה? אחרי הכול, מתי לאחרונה נפגשנו בחיים הפרטיים שלנו בדילמה מוסרית?

ובכן, מתברר שאנחנו נתקלים בסוגיות מוסריות הרבה יותר מכפי שאנחנו חושבים (במקרים רבים אנחנו אפילו לא מתייחסים לדילמות מוסריות בחיינו כאל דילמות, אלא פשוט מקבלים החלטות אוטומטיות בלי לחשוב ממש).

נתחיל עם הרווקות והרווקים שבינינו: נניח שיצאתם עם מישהו שהוא לא ממש הטעם שלכם בכל מה שקשור למראה החיצוני. או אם נהיה ישירים: הוא נראה ממש לא טוב. מה תגידו לו אם תחליטו שלא לתת לו עוד הזדמנות ולא לצאת איתו לדייט שני והוא יאזור אומץ וישאל למה? האם תאמרו לו את האמת המרה, 'אתה לא נראה מספיק טוב בעינַי', או שתשקרו לו במצח נחושה ותענו משהו בסגנון 'זה לא אתה — זה אני'?

נעבור עכשיו לקבוצה אחרת מבין הקוראים: ההורים שביניכם. ובעיקר ההורים הטריים שרוצים בטובת התינוק שלהם כמעט כפי שהם משתוקקים לישון. אני מניח שאין הורה שלא נתקל או שקל להשתמש במה שמכונה 'טיפול שינה' — טיפול שאמור לעזור לילדכם (וכתוצאה מכך גם לכם) לישון טוב יותר בלילה. בטיפול הזה ההורים אינם ניגשים אל הילד כל שעות הלילה גם כשהוא בוכה. אם ניתן תיאור קצת נוקב יותר של הטיפול — במשך כמה שבועות אתם ההורים גורמים לתינוק סבל (ויש שיקצינו ויאמרו שאתם מעוררים בו גם חרדת נטישה) כדי שהוא וגם אתם תסבלו פחות בעתיד. האם ההקרבה הזאת מוצדקת? האם היא מוסרית?

שאלות של מוסר אינן נוגעות אך ורק לחיים הפרטיים שלנו. התנהלות לא מוסרית של חבר כנסת יכולה לגרום לנו שלא להצביע למפלגה שהוא חבר בה. כשאנחנו קוראים כתבה על תאגיד כלשהו שפעל באופן לא מוסרי, ייתכן שנפסיק לרכוש מוצרים שלו ואפילו נקרא להחרים אותו (טוב, בואו נודה, ברוב המקרים נסתפק בשיתוף של קריאה לחרם ברשת החברתית). לפעמים העקרונות המוסריים שלנו יכולים לבוא אפילו על חשבון האינטרסים האישיים שלנו: כמה פעמים, למשל, החלטתם לא לשקר למרות שהדבר היה יכול לעזור לכם? (מובן שבמקרים רבים אנחנו מחליטים כן לשקר; בהמשך ננסה להסביר גם את המקרים הללו).

מוסר נוגע אפוא בכל היבט כמעט של החיים. אם כן, מדוע רבים כל כך תופסים אותו כנושא לדיון תיאורטי — נושא לדיונים כמו אלה שניהלנו כאשר היינו בתנועת הנוער, או כמו אלה ששמענו בהרצאות באוניברסיטה תוך שעברנו על הפיד בפייסבוק והתכתבנו עם ארבע קבוצות בווטסאפ?

* * *

במשך דורות עסקו פילוסופים ואנשי דת במוסר וניסו לנסח את כלליו. הם עסקו הן בעניינים תיאורטיים כמו מקורם של הכללים האלה (אלוהים, צו פנימי, טובת החברה) והן בעניינים מעשיים (כמו איך צריך לנהוג בזולת, מה החובות שלנו לחברה, מה מותר ומה אסור לעשות בהקשר החברתי). במובן הפילוסופי, רבים מהכללים האלה נמצאים בתחומה של האתיקה, העוסקת בדרך שבה על האדם לחיות ולהתנהג הן כלפי עצמו והן כלפי הזולת.

הדת היתה הראשונה שניסתה לתפוס בעלוּת על המוסר. בשביל רבים מתושבי העולם המוסר הוא חלק אינטגרלי מהדת. הם מאמינים שמקור המוסר הוא האֵל, וכי האל ורק האל קובע כיצד עלינו לנהוג באחרים. וכך, ״מצוות שבין אדם לחברו' מחייבות את היהודים המאמינים לנהוג באופן מסוים בזולת משום שכך קבע האל. האמירה הזאת נכונה גם לגבי שאר הדתות. אין כמעט דת שאין בה מצוות העוסקות בצדקה, למשל. בשביל מי שאינם מאמינים באלוהים הסיפור מסובך יותר. האדם שאינו מאמין באלוהים ישאל בצדק מדוע עליו לנהוג בזולת על פי כללים מחייבים? למה שלא נדאג לאינטרסים שלנו בלבד? למה שלא נפעל באופן שרירותי? אבל הספקנות הזאת לא ריפתה את ידיהם של ההוגים במשך הדורות. הם מצאו מקורות מוסר חלופיים כמו תבונה, סנטימנט מוסרי וחובה פנימית, שעליהם נדבר בהמשך, ובדומה לאנשי הדת, גם הם גזרו וטבעו לא מעט עקרונות מוסריים שאנחנו אמורים לעמוד בהם.

מקצת ההוגים שעסקו במוסר וניסחו את עקרונותיו ישבו בתוך עמם ומקצתם חיו בחצרות מלכים ולגמו יין במסיבות של בעלי ממון. בין שהיו כאלה ובין שהיו כאלה, כולם הכירו בעובדה שלפעמים עקרונות לחוד ומציאות לחוד. הם ידעו, ואף דיברו על כך, שלמרות העקרונות הנעלים, בני אדם מוכרעים על ידי יצרים, תאוות ואינטרסים אישיים. ובכל זאת, הם סברו כי עקרונות המוסר הנעלים קובעים מה טוב ומה ראוי, וכי על האדם להחליט אם לבחור בהם ולהיות 'אדם מוסרי' או לפעול על פי האינטרסים האישיים שלו, על פי ״יצר הרע״.

היו גם מי שטענו שאין כל סתירה בין המוסר והאינטרס האישי. אריסטו למשל סבר שמי שינהג על פי ״המידה הטובה״ — אוסף של כללי חיים והתנהגות, הכולל ערכים כמו מתינות, אומץ ונדיבות — יהיה גם מוסרי יותר וגם מאושר יותר.1 גם הוגים דתיים רבים טענו שתפיסה מוסרית אינה עומדת בסתירה לטובתנו האישית. ביהדות שולטת התפיסה שגם אם תסבלו בגלל מעשה טוב שעשיתם, ותהיו מה שנהוג לכנות 'צדיק ורע לו', בעולם הבא יתברר שהמעשה הזה השתלם לכם.

אבל לא תמיד המוסר עולה בקנה אחד עם האינטרס האישי. לפעמים הוא אפילו עומד בסתירה לאינטרס האישי שלנו. אפשר להמחיש זאת באמצעות הדוגמה הבאה: אילו יכולתם ללחוץ עכשיו על כפתור שיעביר את כל הכסף של משפחה שלא פגשתם מעולם היישר לעו'שכם, בלי שאיש בעולם יידע על כך, האם הייתם לוחצים על הכפתור הזה? מי מכם שענה בינו לבין עצמו 'לא', נראה שכבר התחיל לשים לב להבדל בין מוסר ואינטרס אישי.

יש מי שישאלו את עצמם מהו בעצם ההבדל בין מוסר למוסכמה חברתית. הרי מוסכמות חברתיות הן כללים מקובלים בחברה שעל פיהם אנחנו אמורים להתנהג. וגם המוסר מיתרגם לאוסף של כללים כאלה. אם כן, למה לא להתייחס אל הצו המוסרי 'אסור לגנוב' כמו אל הצו החברתי האוסר ללכת לישיבת עבודה עם תחתוני בוקסר על הראש, או כמו אל הצו החברתי שאוסר לנסוע באופנוע על המדרכה? גם את ההבדל בין מוסכמה חברתית למוסר אפשר להבהיר באמצעות דוגמה: נניח שהמוסכמה החברתית היא שאפשר להלאים באופן שרירותי נכסים של צ'רקסים (אבל רק שלהם) כדי לבנות על מקומם אצטדיוני כדורגל מפוארים לרווחת הכלל. האם אתם חושבים שמדובר במעשה מוסרי? סביר להניח שלא. אפשר להניח שהמעשה הזה ייראה לכם לא מוסרי גם אם כל מי שסביבכם יאמר שכן. יש מוסכמות חברתיות רבות, בישראל ובמדינות אחרות, שרבים סבורים שהן בעייתיות מהבחינה המוסרית. יש לנו במוח תפיסה של מוסר, שהיא שונה מתפיסת המוסכמה החברתית שלנו, ואת זאת אראה בהמשך גם באמצעות כלי המחקר של הפסיכולוגיה של המוסר.

* * *

הפסיכולוגיה של המוסר היא ענף שלבלב מאוחר יחסית בחייה של הפסיכולוגיה (באמצע המאה ה־20) ואשר מציב לעצמו מטרה שונה לחלוטין מזו של הפילוסופיה של המוסר. בעוד הפילוסופיה של המוסר עוסקת בדרך כלל בעקרונות הרצויים של יחס האדם לזולת ולחברה, ובשאלות כמו מהו הטוב שעל האדם לבחור בו ומהו הרע שעליו להתרחק ממנו, הפסיכולוגיה של המוסר אינה מתעניינת כמעט במה שרצוי אלא במה שמצוי. לא בבחינה של העקרונות שאמורים באופן אידיאלי להנחות אותנו כבני אדם, אלא בבדיקה מחקרית של העקרונות והדפוסים שמנחים אותנו בפועל ובחקירה בשטח של המחשבה וההתנהגות המוסרית היומיומית שלנו.

באמצעות החקירה הזאת הפסיכולוגיה של המוסר מנסה לענות על שאלות כמו למה יש הבדל גדול כל כך (כמו אצל אותו פרופסור מהבדיחה שבה פתחתי את הספר) בין תפיסה מוסרית גבוהה ונעלה לבין המעשים וההתנהגות שלנו בפועל, וכמו מה גורם לנו לשקר ומתי נקפיד לדבר אמת? שאלות כמו מתי לא נצביע למועמד לכנסת כי הוא מושחת ומתי כן נצביע לו כי 'המטרה מקדשת את האמצעים', מתי נתרום כסף למטרות טובות בעינינו ומתי נמצא את כל הצידוקים והתירוצים שלא לעשות זאת? וגם, למשל, כיצד קורה שכולנו חושבים שאנחנו מוסריים, ובכל זאת יש הבדלים גדולים כל כך בהשקפה המוסרית של פלגים שונים בעם ושל עמים שונים?

הפסיכולוגיה של המוסר אינה מנסה להכריע מה טוב ומה מוסרי — אלא רק להבין מה בני אדם תופסים כטוב ומוסרי ומהם הגורמים החברתיים, הדתיים, האישיותיים והמצביים (סיטואציוניים) שמשפיעים על הדרך שבה בני אדם תופסים מוסר ומוסריות. היא אינה באה לכוון אותנו, אלא אך ורק לעזור לנו להבין את עצמנו. מה נעשה עם ההבנה הזאת? זה כבר ענייננו שלנו. ההימנעות הזאת מנקיטת עמדה היא גם חיסרון של התחום, אבל גם היתרון שלו. בניגוד לרוב התחומים הקשורים למוסר, הפסיכולוגיה של המוסר מנסה להיות לא־שיפוטית וחפה מצדקנות (אם כי לא תמיד היא מצליחה בכך). לכן, בספר הזה אנסה להימנע מקביעה מה מוסרי ומה לא. כשאתייחס למוסר, אתייחס לאופן שבו בני האדם תופסים מוסר, לקיום שלו בתוך הראש שלנו ובמעשים שלנו, כי זה מה שמעניין את הפסיכולוגיה של המוסר וזה, כפי שנראה בהמשך, אכן מעניין.

המחקר בפסיכולוגיה של המוסר נהנה בעשורים האחרונים מפריחה שקשה למצוא כמוה בתחומי מחקר אחרים — פריחה שבאה לידי ביטוי גם בתוך האקדמיה וגם בפופולריות שמחקרים בתחום נהנים ממנה מחוץ לאקדמיה. למרות גילו הצעיר, התחום הוא סוג של ילד פלא, שחידש והביא לעולם מחקרים ותובנות מרתקות בנושאים שונים, ובהם חשיבה, קבלת החלטות ורגשות אנושיים. בספר זה אגע כמובן רק בקצה קציהם של המחקרים החשובים האלה. להלן הנושאים שנכללים בספר:

הפרק הראשון בספר עוסק בשאלה הבסיסית בפסיכולוגיה של המוסר: כיצד אנחנו מקבלים החלטות מוסריות? האם אנחנו עושים זאת באמצעות ההיגיון או שאנו מקבלים החלטות כאלה באמצעות האינטואיציה והרגש? במשך שנים נהגו הוגים ופילוסופים לדבר על היגיון מוסרי ועל עקרונות מוסריים, אבל האם העקרונות הנעלים האלה משפיעים עלינו בכלל, או שהכוח שקובע מה תהיה ההחלטה שלנו הוא תחושת הבטן שלנו (כלומר, מה שאנחנו 'מרגישים' שהוא נכון) וההיגיון רק מצדיק את ההחלטות שלנו בדיעבד?

בפרק השני נעסוק בדילמות מוסריות. המחקר הפסיכולוגי מרבה להשתמש בדילמות מוסריות היפותטיות — תיאורי מקרה שנלוות להם שאלות מוסריות ואשר על המשתתפים במחקר לבחור בין כמה תשובות לכל אחת מהשאלות האלה (תשובות שאף אחת מהן אינה 'נכונה'). למשל: האם מותר לדחוף אדם אחד מסירה טובעת כדי להציל את כל שאר האנשים שנמצאים עליה? האם מותר לגנוב מבנק גדול כדי להציל אדם אחד באפריקה מחרפת רעב? הדילמות האלה משמשות במחקר לבחינה של עקרונות מוסריים, ואף על פי שלפעמים הן עוסקות במצבים שמעולם לא ניתקל בהם, הן מסייעות לנו להבין עקרונות מוסריים.

בפרק השלישי נדבר על הרגש המוסרי. נסו להיזכר כמה פעמים זעמתם על עוול מוסרי שקראתם עליו ברשת החברתית או בעיתון. אני משער שיותר מדי. אבל כמה פעמים הזעם הזה גרם לכם לעשות משהו? כמה פעמים הרגש הזה גרם לכם לקום מהכיסא ולעשות מעשה? נדבר על השאלות אילו רגשות מוסריים יש לנו, מה מעורר את הרגשות האלה, והאם הרגשות האלה מניעים אותנו לפעולה או סתם גורמים לנו להרגיש אנושיים, טובים ומוסריים יותר?

הפרק הרביעי מספר על חוקר אמיץ שהעז לצאת נגד מוסר שמבוסס על אמפתיה וחטף על כך המון ביקורת, ואילו הפרק החמישי דן בשאלה איך אנחנו שופטים החלטות ומעשים של אחרים. אם למשל ראש עיר נהג בשחיתות, אבל קידם מאוד את עירו, האם נשפוט אותו על פי השחיתות שלו או על פי התועלת שהביא לעירו? שיפוט מוסרי מכריע גורלות של פוליטיקאים (בבחירות) ושל פירמות (במכירות), וכדאי מאוד להבין איך הוא עובד באמת.

בפרק השישי נדבר על סוגים של מוסר. כולנו חושבים שאנחנו צודקים. כולנו מאמינים ש'אנחנו הצד המוסרי'. אם כן, כיצד קורה שמקצתנו תומכים באישור הפלות בחוק ומקצתנו מתנגדים לכך נחרצות? ואיך ייתכן שחלק מהעם מאמין שלמדינה מותר לעשות הכול כדי להגן על עצמה, גם במחיר חייהם של חפים מפשע, ואילו חלקו האחר חושב שממש לא בכל מחיר? נראה שאף על פי שאנחנו חיים יחד, יש לנו כמה סוגים של מוסר, והסוגים האלה שונים לחלוטין אלה מאלה. אנחנו נרד לשורשם של סוגי המוסר האלה, שהוא בדרך כלל גם שורש המחלוקת בעם.

בפרק השביעי נעסוק בשאלה כיצד הלאום שאנו שייכים לו משפיע על הערכים המוסריים שלנו — ונשתמש בכמה מחקרים וסקרים רחבי יריעה כדי לבחון לאן האנושות צועדת בכל מה שקשור לענייני מוסר. בפרק השמיני נדבר על מוסר מפלה ועל מוסר קבוצתי: אם כמעט כולנו חושבים שצריך לעזור לבני אדם הנתונים במצוקה, למה סביר יותר שנסייע לאדם הזה אם קוראים לו אייל קציר מבאר שבע ולא ג'ורג' אוקטומבו מאוגנדה? ננסה להבין את השורשים האבולוציוניים והפסיכולוגיים של התפיסה המוסרית שגורמת לנו להעדיף את הקרובים לנו, להסביר איך אנחנו יכולים להתעלם מסבל עצום של רחוקים ועדיין להרגיש מוסריים, וגם לראות אם ייתכן שיום יבוא ונתייחס לחייו של ילד בסומליה כלא פחות חשובים מחוג מחשבים של ילד תושב רמת גן.

בפרק התשיעי נעסוק בתופעה מוזרה: עשיית טוב גורמת לנו להיות טובים פחות. נסקור את התופעה הזאת שנקראת 'רישיון מוסרי' וננסה להבין מדוע קורה שעשיית מעשים טובים גורמת לנו להרשות לעצמנו לרופף את הסטנדרטים המוסריים שלנו ולעשות מעשים פחות טובים 'על החשבון'. בפרק העשירי נעסוק בתחום האפור של עולם המוסר — שקרים. (כמעט) כולנו משקרים מדי פעם. מה גורם לנו לשקר, ומה מאפשר לנו להצדיק את השקרים שלנו?

פרק אחד־עשר עוסק בקשר בין מוסר ודת. בשביל רוב האנשים החיים כיום מקור המוסר הוא הדת, ורוב הדתות מכילות ערכי מוסר נעלים וקוראות למאמינים להיות מוסריים. אבל האם הדת עושה אותנו למוסריים יותר? התשובה היא כן. ולא. בפרק זה נראה מתי הדת גורמת לנו להיות אנשים טובים יותר, עוזרים ומתנדבים יותר, ומתי להפך.

בפרקים שנים־עשר ושלושה־עשר נעסוק בשאלת השאלות: האם האדם טוב מיסודו או רע מיסודו? במהלך הדורות דנו פילוסופים בשאלה הזאת. הם לא הכריעו אמנם בדיון הזה אבל העלו המון תובנות חשובות. גם לפסיכולוגיה יש תרומה לא קטנה לבירור השאלה הזאת. נדבר על המחקרים שנערכו לאחר ימיה הקודרים של מלחמת העולם השנייה ומציגים תמונה פסימית מאוד לגבי טבע האדם, אבל כפיצוי נציג מחקרים אופטימיים יותר שנערכו בעשורים האחרונים — מחקרים שמראים שלמרות הפוטנציאל המשחית שלנו, יש לנו סיכוי להיות טובים. בהמשך לנושא המורכב והמרתק הזה, בפרק ארבעה־עשר, נעסוק בחוקר שהקדיש את חייו לשאלה איך אנשים טובים יכולים להפוך לרעים, ובמסקנות המעניינות שאליהן הוא הגיע.

בין שאנחנו טובים כלפי בני מיננו ובין שלא, נראה שככל שמדובר במינים אחרים של בעלי חיים אנחנו ההפך מטובים. אחת הסוגיות המוסריות המרכזיות שמעסיקות את בני זמננו (אבל משום־מה פחות את המחקר הפסיכולוגי) היא יחסו של האדם לבעלי חיים. בפרק חמישה־עשר ננסה להבין את המנגנונים שמאפשרים לנו לאכול בעלי חיים טעימים וללבוש בעלי חיים נעימים למרות הסבל שאנחנו גורמים בתוך כך לבעלי החיים האלה.

בפרק שישה־עשר נעסוק בהבדלים המוסריים בין גברים לנשים. מחקרים שנערכו בשנות השישים והשבעים של המאה ה־20 מצאו הבדלים מוסריים ניכרים בין גברים לנשים. היום, לעומת זאת, כמעט לא נמצאים הבדלים כאלה. מדוע? האם המחקרים שנעשו לפני חצי מאה היו שגויים מיסודם, או שבעבר היו הבדלים כאלה, אבל עם השנים הם הלכו והצטמצמו? ואם ההבדלים הצטמצמו כל כך, מדוע רוב היושבים בבתי הכלא הם גברים?

בפרק שבעה־עשר נכיר את המונח 'זהות מוסרית', התפיסה העצמית שלנו כ'אנשים מוסריים', ונראה איך הזהות המוסרית שלנו, שהיא חלק חשוב מהזהות האישית שלנו גם אם לא תמיד אנו מרגישים בכך, משפיעה על האופן שבו נתנהג ונחיה.

אחר כך נדבר על התכל'ס: האם אפשר לנבא התנהגות מוסרית? האם ניתן לדעת כיצד אנחנו ואחרים נתנהג בכל סיטואציה שדורשת הכרעה מוסרית? בפרק שמונה־עשר נדבר אפוא על מודלים שמנסים לנבא התנהגות מוסרית, ונעסוק במקרים שבהם אין כל סיכוי לחזות אותה.

את הספר נסיים עם הפנים לעתיד: השינויים הטכנולוגיים והחברתיים העצומים שמתרחשים בעשורים האחרונים — בהם הרשתות החברתיות והמערכות החושבות — מעלים שאלות רבות בתחום המוסר ומספקים סוגיות רבות וחשובות לפסיכולוגיה של המוסר. בפרק תשעה־עשר נעסוק בתפקידו של הזעם המוסרי ברשתות החברתיות (בעיקר בתופעות כמו שיימינג ולינצ'טרנט) ונדבר על הסיבות הפסיכולוגיות האמיתיות לזעם הזה. בפרק עשרים נעסוק במוסר בהקשר של רובוטים ומערכות לומדות: אף על פי שסרטי המדע הבדיוני של שנות השמונים טעו בנבואות שלהם, ורובוטים עדיין אינם שולטים בחיינו, מערכות מידע לומדות כבר מקבלות בשבילנו החלטות רבות: את מי לקבל לעבודה, למי לאשר הלוואה ועוד. האם אנחנו מצפים מהמערכות הללו להיות לא רק טכניות ויעילות אלא גם מוסריות, והאם קורה שמנהלי חברות משתמשים במערכות כאלה כדי לקבל החלטות בעייתיות מהבחינה המוסרית שהם אינם רוצים לקבל בעצמם?

הפסיכולוגיה של המוסר קשורה לכל היבט כמעט של חיינו, ומובן שיריעת הספר הזה קצרה מכדי להתייחס לכל ההיבטים האלה. עם זאת, אני מקווה שהספר יעניק לכם טעימה שתעורר את התיאבון שלכם לתחום העצום והעמוק הזה. אני מקווה גם שהוא יספק לכם מידע בסיסי להתמצאות בעולמה של הפסיכולוגיה של המוסר וגם יעניק לכם מבט חדש על דילמות ואירועים בחייכם — מבט מבעד למשקפיים של הפסיכולוגיה של המוסר.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.