נמאס לכם לקרוא שוב ושוב איך צריך לאכול נכון כדי לרדת במשקל, אך בפועל לגלות שמשהו פשוט לא עובד? ייתכן […]
פרק 1
פתרונות לאכילה בעקבות מצבי-רוח
אכילה היא הכרח; אכילה מתוך מודעות היא אמנות.
– לה רושפו (סופר צרפתי, 1680-1613)
האם אתם מכינים ארוחת ערב בריאה או לוקחים משהו ממסעדת מזון מהיר? בוחרים סלט או צ’יפס? סופגנייה או פירות? לוקחים מנה שנייה או אומרים, “לא, תודה”? אלה הן שאלות פשוטות, שנדמה כאילו הן מובילות להחלטות ישירות וברורות. אבל ההחלטה מה לאכול עשויה להיות אחת ההחלטות הקשות ביותר שתקבלו במשך היום. רק לעיתים רחוקות הרעב הוא שהופך משימה זו לכל כך קשה. בדרך כלל הרגשות, שיש להם כוח עצום, הם שמסיטים את החלטות המזון לכיוון מנוגד לכוונות שלכם – לעיתים קרובות ב-180 מעלות מהאכילה הבריאה.
מזון למחשבה
האם אתם יותר “אנשי ספר ודעת” או יותר “אנשים של אנשים”?
האם קיים פער בין הכוונה שלכם לאכול טוב ויכולתכם לעשות זאת? אם כן, מה, לדעתכם, גורם לפער זה?
האם אתם יכולים לזהות את הרגשות שמשפיעים יותר מכול על האכילה שלכם? מתח? חרדה? שעמום? כעס? מהו ההיבט שברגשות אלה שדוחף אתכם לאכילה?
באילו דרכים אתם מרגישים שאתם עשויים להשתמש במזון, כדי לשנות את מצב-הרוח שלכם? לדוגמה, האם אתם אוכלים כדי להתבדר, כדי לדחות משימות לא נעימות, או כדי להימנע מרגשות לא נעימים (עצבות, בדידות, שעמום, כעס)?
אילו רגשות עוזרים לכם, בדרך כלל, לאכול את המזונות הנכונים ובכמות הנכונה עבורכם?
רק אתמול הייתי עדה לתופעה זו בפעולתה, כשעבדתי על המחשב הנייד שלי (על הספר הזה!) בבית הקפה החביב עלי בדנוור. השולחן שלי עמד במרחק של כמה מטרים בלבד מארון התצוגה מזכוכית, שהיה מלא עד גדותיו מגוון מסחרר של מיני מאפה, כשהצעות בריאות יותר, כגון סלט פירות ויוגורט יווני, נמצאות בחזית חלון הזכוכית אבל בתחתיתו. הייתה לי נקודת תצפית מושלמת, ממנה יכולתי לצפות בלקוחות בעודי כותבת.
אישה נאה, בגיל העמידה, לבושה בחליפה יקרה ובידה תיק מסמכים מעור משכה את תשומת-ליבי. בעודה ממתינה בתור היא העיפה מבט בשעון שלה, נעה בחוסר סבלנות מרגל לרגל ונאנחה כשהטלפון הנייד שלה הודיע לה שהתקבלו עבורה אימיילים רבים.
כשהגיעה אל ראש התור הסתכלה האישה – שרק שניות ספורות לפני כן נראתה יציבה ומלאת ביטחון עצמי – בתצוגת המאפים וקפאה במקומה.
המוכרת המתינה בסבלנות; הלקוח מאחוריה המשיך לסמס, בשלווה מוחלטת. רק אני יכולתי לראות את המאבק בעיניה.
כעשרים שניות אחר כך, לפחות – נצח, כשאתם מזמינים משקה ומאפה בבית קפה פופולארי בשעות הבוקר הסואנות – היא הצביעה על לחמנייה מתוקה מצופה בזיגוג ביד נדיבה. “את זה,” אמרה בקול נכנע.
היא התיישבה ליד שולחן סמוך אלי, ועיניה פגשו בעיניי.
“אני לא יודעת למה בחרתי את המאפה הזה,” אמרה. “אני מנסה לאכול מזון בריא יותר. יכולתי לבחור בסלט פירות או בגביע יוגורט. אני אפילו לא רוצה את זה.” היא הסתכלה במאפה הענקי שעל הצלחת שלה.
אף על פי שהמשכתי להסתכל במחשב הנייד שלי, הבחנתי שהיא אכלה כמחצית מהלחמנייה המתוקה – שהייתה גדולה, עגולה ומבריקה מזיגוג. ואז קמה ממקומה, הלכה אל פח האשפה והחליקה את המחצית השנייה מעל הצלחת אל המעמקים החשוכים שלו.
הסתכלתי באישה זו – המפגש נמשך לא יותר מחמש דקות – והבחנתי בשני דברים. ראשית, הייתה לה בעיה, כשהיה עליה להחליט מה לאכול. שנית, אני רואה סביבי היסוס ופקפוקים – בהקשר למזונות אלה אפילו בקרב האנשים החכמים והמצליחים ביותר. בעיקרון ראיתי והרגשתי, בתחושת בטן שלי, שההחלטה מה לאכול – ומה לא לאכול – היא החלטה גדושה ברמה מפתיעה של קשיים ורגשות.
אולי הדברים מדברים אליכם. אחרי הכול, גם אתם עומדים בפני זרם בלתי-נדלה של מאכלים לבחור מהם, ואתם מקבלים מאות החלטות ליום, במלוא מובן המילה, כשאתם צריכים לבחור מה לאכול. כל יום אני נפגשת עם מטופלים שמבקשים לשפר את הרגלי האכילה שלהם. כל מה שנוגע לאישה זו – הסגנון שלה, ההופעה, ההתנהגות שלה – זיהה אותה כאישה שמקבלת כל יום אינספור החלטות במשרד שלה, כשכל אחת דורשת שהיא תהיה שקולה והגיונית. בכל זאת הבחינו עיניי המנוסות איך היא נשברה כשעמדה מול המשימה שנראית פשוטה, ובכל זאת היא מורכבת יותר מכפי שאנחנו יודעים: ההחלטה מה לאכול.
אני מוכנה להמר על כוס הקפה החביב עלי, שברגע שבו הצביעה על הלחמנייה המתוקה החליש המתח את יכולתה להגיע להחלטה שתאמה ליעדים שלה. האם הייתה מתוחה? שפת הגוף שלה – העברת המשקל שלה מרגל לרגל, האנחה, בדיקת השעה הוכיחה זאת. אולי הייתה בין פגישות והיה עליה עדיין להגיע למטוס מאוחר יותר באותו יום. אולי כבר איחרה לישיבה חשובה.
ההנחות שלי מבוססות על עשר שנות ניסיון קליני. רוב המטופלים שלי אמרו לי שיכולתם לקבל החלטות – שבדרך כלל היא טובה למדי ברוב הנסיבות – נפגמת לחלוטין כשהם צריכים להחליט מה לאכול כאשר הם מתוחים.
מטופלים אלה הם פיקחים ומקבלי החלטות מנוסים. מדי יום ביומו הם מקבלים מאות החלטות, מהמובנות מאליהן – (איזו חליפה ללבוש) ועד כאלה שמשנות את החיים (האם לקנות חברה שערכה מיליוני דולרים רבים). לכן, חוסר ההחלטיות שלהם בכל הקשור למזון הוא מוזר ומתסכל. רבים מהמטופלים שלי מגלים עניין בתזונה והם יודעים די הרבה עליה. הם מבינים למה דגן מלא ופירות וירקות הם הטובים ביותר, יודעים על הרעילוּת של מזון מהיר ומזונות מעובדים, ותוהים למה הידע התזונתי שלהם לא מספיק, כדי לעזור להם “לאכול בחוכמה”. מחקרים מאשרים את הניסיון של המטופלים שלי: אמנם ידע על תזונה עוזר והכרחי, אבל לפעמים יש לו רק השפעה מוגבלת על שינויים התנהגותיים בפועל.1
כשאני עובדת עם המטופלים שלי אני משוחחת איתם על רגעים ומצבים במסעדות ובמטבחים שלהם, בדומה לתרחיש שהייתי עדה לו בבית הקפה. אנחנו מתחילים מהדקה הראשונה ומצביעים על הרגע שבו החלו הדברים להשתבש. בדרך כלל אנחנו מגלים שההבדל בין החלטה בריאה לבין החלטה שמביאה בעקבותיה חרטה, הוא רגש כלשהו.
איך ייתכן שהרגשות שלנו מכשילים אותנו? איך הם מחבלים בהחלטות שלנו? חשבו לרגע על הדרך שבה הרגשות שלכם משפיעים על הבחירות שלכם, בעיקר על בחירות בענייני מזון.
כשאתם כועסים, האם אתם מפתחים תחושה של “לעזאזל עם זה” ואוכלים מזונות שאחר כך אתם מתחרטים שאכלתם?
כשאתם נמצאים במצב של חרדה או לחץ, האם אתם אוכלים עוד משולש אחד או שניים של פיצה?
כשאתם מקנאים שחבר הפחית ממשקלו, האם אתם מזמינים סלט?
כשאתם מאושרים, האם אתם אוכלים גלידה, כדי לחגוג?
כשאתם מתוחים, האם אתם נכנעים ומוותרים על הניסיון לקבל החלטות בריאות, ואומרים לעצמכם שזה פשוט יותר מדי קשה?
קרוב לוודאי שאחד, אם לא כל המשפטים האלה, נשמע לכם מוכר. אם כן, המשיכו לקרוא. אתם עומדים לגלות שמה שאתם אוכלים – ולא אוכלים – מספר הרבה על הרגשות שלכם. החדשות הטובות הן שאתם יכולים להשתמש במה שאתם לומדים על הרגשות שלכם, כדי לשפר ולתקן את הרגלי האכילה שלכם. תלמדו גם אסטרטגיות פשוטות, מבוססות מדעית, שיעזרו לכם למנוע מהרגשות שלכם להכשיל את ההחלטות שלכם.
נשמע טוב? התכוננו! יחדיו אנחנו מתחילים במסע להבנת הדרך שבה הרגשות שלכם שולטים במזלג שלכם, ואיך תוכלו להחזיר את השליטה למוח שלכם.
הכירו את האכילה החכמה
אם האישה בבית הקפה הייתה מטופלת שלי, היא הייתה יודעת בדיוק מה לעשות, לפני שבחרה את הלחמנייה המתוקה. ברגע זה, שבו היה עליה לקבל את ההחלטה הנכונה או להיכנע ליד הדלפק, היא הייתה משתמשת ב”אכילה החכמה” שלה, כדי לבצע את הבחירה המודעת שלה על בסיס תובנה, במקום על בסיס דחף.
אכילה חכמה? מה זה?
שלא כמו ציון ה-IQ שלכם, אכילה חכמה היא לא מספר. זוהי תפיסה שעוזרת לכם לתאם בין הידע האינטלקטואלי שלכם על מזון ותזונה לבין הרגשות שלכם, כדי שתוכלו לבחור במזון שתומך בכוונות וביעדים שלכם. אתם לא צריכים לבחור תמיד במאכלים הבריאים ביותר, משום שיש חשיבות לתחושה שלכם ברגע הנתון. אכילה חכמה משפרת את ההחלטות שלכם בכל הנוגע למזון, ללא קשר לרגשות שלכם.
אם הייתם יכולים לדמות לעצמכם החלטות-תלויות-מזון שעומדות על רצף אחד, אכילה אימפולסיבית הייתה נמצאת בקצה אחד של הרצף, וחשיבה ושקילת כל נגיסה ונסיגה הייתה בקצה השני. רובנו נמצאים אי-שם באמצע, אבל אכילה חכמה מקרבת אתכם יותר לצד של אכילה מודעת; היא מתבססת על סוג מסוים של מודעות עצמית, שמעצבת את ההחלטות שלכם (אני מכנה אותן החלטות-תלויות-תובנה, ואדון בהן בפרק הבא).
מאחר שהתפקיד שלי הוא לעזור לאנשים להתמודד עם הרגשות שלהם, אני יודעת היטב עד כמה קשה עשויה להיות המשימה לשנות את דרך האכילה שלכם, ולהתגבר על הרגשות שלכם. אני חיה ונושמת את זה כל יום! לכן אני אסירת תודה על שיש לי הזדמנות לחלוק איתכם את שיטת האכילה החכמה, משום שראיתי שהיא עוזרת למטופלים שלי ומרפאת אותם.
מודל האכילה החכמה מבוסס חלקית על אינטליגנציה רגשית, משום שהוא נוגע בדיוק במה שהאישה בבית הקפה נזקקה לו באותו רגע של בחירה: מודעות לרגשות שלה כשהחליטה מה לאכול, דרך להתמודד עם המתח שלה, ואסטרטגיה שתעזור לה לבצע בחירה שקרובה יותר למטרה שלה.
איך תשתמשו ב” מפסק-מעמעם” רגשי
אני מדברת הרבה על החשיבות שבניהול הרגשות שלכם. רגשות הם נזילים, בלתי-צפויים ולפעמים אפילו מבולבלים. מה משמעות הדבר לנהל רגשות, ולמה חשוב כל כך לשפר את מערכת היחסים שלכם עם מזון?
חשבו על מקום העבודה או על המשרה שלכם. בין שאתם מנהלים אחרים או מישהו אחר מנהל אתכם, אתם יודעים מהו מנהל בהקשר עסקי. תארו לעצמכם את כל הרגשות שלכם – אושר, עצבות, כעס, תסכול, שמחה – כעובדים שונים עם נקודות כוח וחולשה שונות. כשאתם משתמשים באינטליגנציה רגשית, אתם מנהלים עובדים אלה – גורמים להם לעשות מה שאתם צריכים שיעשו בדרך נעימה ומכובדת.
הביטוי “ניהול רגשות” הוא הגדרה פשוטה למונח ויסות רגשי – היכולת להבין ולמתן את הרגשות שלכם כך שהם יפעלו עבורכם, ולא נגדכם. אם אתם אוכלים יותר מדי מאכלים עתירי-שומן, עתירי-סוכר כשאתם מרגישים ברע, אתם מנסים לנהל את הרגשות שלכם, אבל בדרך לא בריאה. אתם מכבים אותם כאילו באמצעות מפסק לכיבוי האור. החיים המודרניים מספקים דרכים רבות ל”כיבוי” הרגשות שלכם. הנפוצות ביותר הן מזון, סמים, אלכוהול ושעות רבות של התנתקות מהמציאות על-ידי גלישה באינטרנט או בהייה בטלוויזיה. לרוע המזל, כל אלה עלולים רק להזיק לכם.
ויסות רגשי הוא כמו מפסק-מעמעם: אתם מכוונים את “החוגה” של רגש מסוים לעוצמה שלדעתכם מתאימה לכם. לדוגמה, אתם יכולים “לעמעם” זעם לרגש שהוא יותר בר-ניהול, כגון כעס או רוגז.
ייתכן שאתם כבר משתמשים בכישורי הוויסות הרגשי, כולל נשימות עמוקות, שיחה עצמית, כתיבת יומן ומדיטציה. אם כן, נהדר! בפרקים הבאים תלמדו איך ליישם אותם במצבי אכילה מסוימים.
אכילה חכמה היא תערובת של שלושה סוגי מחקרים: אינטליגנציה רגשית, אכילה רגשית ומודעות.
אינטליגנציה רגשית היא סדרת כישורים, שיחדיו עוזרים לכם להיות מודעים ולהבין את הרגשות שלכם ואת אלה של אחרים, ומלמדים אתכם מהי ההשפעה של רגשות אלה עליכם ועל אלה שסביבכם. המונח “אינטליגנציה רגשית” (EI) עשוי להזכיר לכם את המונח “רמת אינטליגנציה” או “רמת משכל” (IQ), המדידה הסטנדרטית של אינטליגנציה אינטלקטואלית. אבל לאינטליגנציה רגשית אין קשר רב לידע בספרים או לשינון עובדות. אינטליגנציה רגשית בוחנת באיזו מידה אתם מבינים את הרגשות שלכם ושל אחרים, מתגברים על מתח, מתקשרים עם אחרים, שולטים בדחפים ומתמודדים עם מצבים חברתיים. מי שיש לו אינטליגנציה רגשית גבוהה לא חייב להיות במקום הראשון בכיתה, אבל הוא יהיה חבר אידיאלי ועמית נהדר לעבודה – חביב, ידידותי, לא נעשה מתוסכל במהירות ומרגיש נוח עם עצמו.
אכילה רגשית מוגדרת על-ידי מומחים כאכילה בתגובה לרגשות – בין חיוביים או שליליים – כדי לשנות אותם. דוגמה לאכילה רגשית היא אכילה כדי לשפר את מצב-הרוח, לשתק אותו או להרגיע אותו (מצב-רוח הוא מצב רגשי משתנה, שנגרם לעיתים קרובות על-ידי אירוע או מצב בהווה, שמשפיעים על הדרך שבה אתם מעבדים מידע ומקבלים החלטות).
אלפי מאמרים וספרים מתארים מחקרים שבוחנים את היחסים המורכבים בין מה שאנחנו מרגישים ואיך אנחנו אוכלים. אבל האמת היא שכולנו היינו שם. זללנו עוגיות באמצע הלילה כשלא יכולנו לישון, או כרסמנו חטיף כלשהו ללא מחשבה, כשהתרגזנו בגלל מריבה עם בן או בת הזוג שלנו. אכילה חכמה מגיעה אל מעבר לאכילה רגשית, והיא כוללת אכילה מוּנעת על-ידי רגשות; באכילה מעין זו המצב הרגשי הנוכחי שלכם משפיע על איכותן של החלטות האכילה שלכם (לדוגמה, כשאתם אומרים “לא אכפת לי מה אני אוכל” כשאתם מרוגזים).
מקורה של הקשיבות (Mindfulness) בבודהיזם. טכניקה עתיקה זו מלמדת את האדם להיות נוכח לגמרי ברגע הנתון, בדרך לא שיפוטית.2 כשאתם מודעים, אתם ערים לרגע הנוכחי (וזה לא תמיד קל, כשהעולם מפנה את תשומת-הלב שלכם לכל כך הרבה דברים שונים), ואתם מסוגלים להגיב, במקום להיכנע לרגשות שלכם (גם זה לא קל). תרגול טכניקות להגברת הקשיבות יעזור לכם להתכוונן אל הרגשות שלכם; מיומנות זו תגביר את המודעות העצמית שלכם, ותשפר את היכולת שלכם להתמודד עם רגשות לא נעימים שמריצים אתכם אל האוכל. כך יכולים כישורי הקשיבות לשפר את האינטליגנציה הרגשית שלכם, לעיתים קרובות בצורה דרמטית.
הבה נבחן את ההיבטים של האכילה החכמה. בסעיפים הבאים אני מסבירה את התיאוריה שבבסיס כל חלק של שיטה זו ומספקת רשימות בקרה, כדי שתוכלו למצוא את המקום שבו אתם נמצאים עכשיו.
images.jpg
אכילה חכמה היא שילוב של שלוש תפיסות, שמבוססות על מחקרים מוכחים ומאומתים: אינטליגנציה רגשית, אכילה רגשית ומודעות. המטופלים שלי, שפועלים על-פי העקרונות שלה כפי שהם מוצגים בשיטה שלי, לומדים לאכול טוב יותר ולשמור על משקל בריא יותר לטווח הארוך.
אינטליגנציה רגשית
כללית אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית עוזרת לנו לנווט את מערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים. אכילה חכמה היא אותו מדד של האינטליגנציה הרגשית שלנו שעוזר לנו לנווט את היחסים שלנו עם מזון – היכולת הכוללת שלנו לנהל את היחסים בין מה שאנחנו מרגישים לבין צורת האכילה שלנו ואופייה.
לכולנו יש רגשות, אבל אנחנו חווים אותם בדרכים שונות. משום כך אין אנו מתמודדים עם הרגשות שלנו באותה צורה. יש כאלה שמתמודדים עם הרגשות טוב יותר מאשר אחרים. אולי אתם גמישים ונוחים ולא נכנעים ללחץ. מצד שני, אולי אתם נלחצים בקלות, מתרגזים במהירות וסובלים ממתח במצבים לא נוחים. חלק מהתכונות האלה הן מולדות (יש חוקרים שחושבים שהן חלק בלתי-נפרד מהאישיות). אולם התמודדות עם רגשות היא גם יכולת שניתן לפתח ולשפר במהלך הזמן, ומחקרים טוענים שאפשר לפתח אינטליגנציה רגשית.3
שני חלוצים של תיאוריית האינטליגנציה הרגשית, ד”ר פיטר סלוביי מאוניברסיטת ייל וד”ר ג’ון מאייר מאוניברסיטת ניו המפשייר, טענו שאינטליגנציה רגשית היא היכולת לזהות במדויק רגשות, להבין את המשמעות שלהם, להשתמש בהם ולנהל אותם בדרכים מועילות.4 במילים אחרות, כשאתם מבינים איך פועלים הרגשות שלכם, אתם יכולים לכוון אותם כך שיעזרו לכם ולא יזיקו לכם. סלוביי ומאייר היו בין הראשונים שהסבירו, בצורה הגיונית, למה אנשים חכמים מאוד מתקשים בביצוע משימה רגילה, כגון קיום תקשורת טובה עם עמיתים לעבודה, ונשחקים בגלל בעיה מזערית, כגון מחסור בנייר למדפסת.
אני נזכרת בכמה ציטוטים מתוך סדרת הסרטים המצליחה מאוד, הסנדק; יש בה כמה התייחסויות לחוכמה עסקית, שמרמזות למתח שבין רגשות וקבלת החלטות. לדוגמה, “זה לא אישי…זה עסקי בלבד” או “שמרו את הידידים שלכם כשהם קרובים אליכם, אבל את אויביכם קרובים עוד יותר” (זהו בעצם ציטוט מתוך הקלאסיקה העתיקה של סון צו, אמנות המלחמה, אבל אסטרטגים גדולים חושבים בצורה דומה!). שתי האמרות מתייחסות לחשיבות השליטה ברגשות, כדי שלא יפגעו ביכולת לקבל החלטות מועילות. למרבה האירוניה, אחת השורות המפורסמות בסרט הסנדק מתייחסת לאוכל: “עזוב את האקדח. קח את הקנולי.” קלמנזה (“מפקד גדוד” של ויטו קורליאונה) מפגין חוסר רגשות מוחלט, ולא אכפת לו שהרג את פאולי (“חייל” של היריב) – הוא מנותק לגמרי מהרגשות שלו – אבל הוא לא רוצה לנטוש מאחור את הקנולי הטעים כל כך.
כמה שנים אחרי סלוביי ומאייר פרסם הפסיכולוג דניאל גולמן את הספר אינטליגנציה רגשית, חודשים ונמכר ביותר מחמישה מיליון עותקים בארבעים שפות.5 הוא נעשה פופולארי כל כך באמריקה התאגידית, שכתב-העת Harvard Business Review הכניס את אחד מהמאמרים של גולמן, שעסק באינטליגנציה רגשית, לרשימת עשרת המאמרים הטובים ביותר; כתב-העת הגדיר אותו כמאמר שחובה לקרוא, והוא נעשה אחד מהמאמרים המבוקשים ביותר. תאגידים ועובדים החלו להתמקד בפיתוח אינטליגנציה רגשית ככלי מקצועי לשיפור הביצועים והתוצאות במקום העבודה. הם רצו להבין ולהפיק תועלת ממה שגורם לאנשים להצליח בעבודתם, ועוזר בהתפתחותם של מנהיגים גדולים ועובדים מצטיינים. היום גם מוסדות אחרים, כולל בתי ספר ובתי חולים, מכשירים את העובדים שלהם באינטליגנציה רגשית. סוף סוף נמצאה התשובה לשאלה למה האנשים החכמים ביותר בעולם הם לא תמיד האנשים המצליחים ביותר בעולם, ולהיפך.
עולם העסקים מגדיר את ההצלחה על-פי מאפיינים רבים – כסף, הכרה על-ידי אחרים, כוח, צמיחה. אבל הצלחה בעסקים כוללת גם תפיסות, כגון פיתוח כישורי מנהיגות, גיבוש יחסי עבודה טובים וגמישות בתקופות כלכליות קשות. אינטליגנציה רגשית היא לא הגורם העיקרי שאחראי להצלחתו של אדם, אף על פי שהיא עוזרת.
אבל מה עוזר לאדם להיות אכלן טוב, לאכול נכון? לדעתי ההגדרה שלנו הייתה צרה מדי לזמן ארוך מדי. בספרות ובכתבי-עת עממיים התבססה ההגדרה על מונחי משקל, ולעיתים השתמשה במילים קוטביות, כגון “שמן” או “רזה”. אנשים רזים מאופיינים לעיתים כמצליחים בתחומים רבים (מחקרים אפילו מציינים שאנחנו דוגלים בסטריאוטיפ של אנשים רזים, כאילו הם מושכים ומצליחים יותר).7 אנחנו מניחים שאנשים רזים אוכלים בצורה בריאה, ושהם שולטים בצורה מושלמת בתשוקה שלהם למזון וברגשות שלהם. לא נכון! הגיע הזמן לעצור לרגע ולחשוב שוב, איך אנחנו מבחינים באכלן בריא.
הנה ההצעה שלי: הפסיקו לשפוט מיהו אכלן בריא על בסיס המשקל שלו; נסו לקבוע זאת על בסיס האכילה החכמה שלו; על בסיס איכותה של קבלת ההחלטות של האדם האמור, בכל הנוגע למזון. אכלנים מצליחים, נבונים, לדוגמה, מסוגלים לאכול ממתק ולהפסיק לפני שיגזימו. הם משתמשים רק לעיתים רחוקות במזון כדי להרגיע את עצמם, או שהם משתמשים בעיקר בדרכים בריאות, כגון פעילות גופנית או שיחה עם חבר. הם יודעים גם שלפעמים אכילה היא רק “עניין עסקי”, ופעמים אחרות היא “אישית” מאוד. על-ידי בחינה דקדקנית של המצב הם יודעים מתי עליהם לבחור על-פי מספרים [קלוריות, שומן (גרמים), מרכיבים תזונתיים], ומתי הם יכולים להציב את הרגשות שלהם בראש (להיענות לתשוקה למזון). הם מסוגלים לבחור באפשרות הבריאה, גם אם היא לא העדיפה עליהם ביותר. המטרה היא שתטפלו בענייני הגוף – תאכילו אותו היטב, ותשיגו את העסקה הטובה ביותר למען הבריאות והרווחה שלכם.
שכחו את הדיאטות – הכירו את עצמכם!
מעניין שגם המודל של סלוביי ומאייר וגם המודל של גולמן, ששניהם עוסקים באינטליגנציה רגשית (אני מעריצה את שניהם), מדגישים שני כישורים מסוימים מאוד: מודעות עצמית ו-ויסות עצמי. מודעות עצמית היא היכולת להתבונן כלפי-פנים, להתכוונן ולהבין את נקודות הכוח שלכם, את האישיוּת ואת השיגיונות שלכם, ואיך אתם מבטאים את עצמכם – כל המאפיינים שמניעים אתכם. ויסות עצמי הוא היכולת לנהל את הרגשות שלכם, להפחית את העוצמה שלהם, להציב אותם בפרספקטיבה ולהתמודד איתם עד שיתפוגגו, מבלי שיחמירו.
לדוגמה, מעסיק בעל מודעות עצמית ויכולת להפעיל ויסות עצמי מסוגל לזהות מתי הוא מרוגז. הוא עשוי להחליט להישאר במשרד שלו ולהירגע, לפני שילך לדבר עם העובדים שלו. מעסיק שחסר כישורים אלה עלול לצאת מהמשרד שלו, לרטון במסדרון או פשוט כלפי אנשים, מבלי להיות מודע להשפעת ההתנהגות שלו על העובדים. אחר כך הוא עשוי לתהות, למה כולם כל כך עצבניים ולא עובדים?
הסתכלו ולמדו: אינטליגנציה רגשית בפעולה
אם תינתן לכם האפשרות לבחור בין סלט וצ’יזבורגר, קרוב לוודאי שתוכלו לזהות את האפשרות הבריאה. יש אפילו ביניכם כאלה שידעו את מספר הקלוריות בכריך דגים של רשת מזון מהיר, לעומת סלט עם עוף בגריל באותה רשת, ללא הקרוטונים. אם כך, למה אתם לא בוחרים בסלט?
עצם העובדה שאתם יודעים מהי האפשרות הבריאה לא מבטיחה שבאמת תבחרו בה, וכישורי אינטליגנציה רגשית, או העדרם, ממלאים כאן תפקיד חשוב מאוד. פאול פיטר ודיוויד גרינברג חקרו את ההשפעה של הוראת כישורי אינטליגנציה רגשית על קבלת החלטות שקשורות למזון, ופרסמו את הממצאים שלהם בכתב-העת Journal of Applied Social Psychology. הם מצאו שכאשר אנשים לומדים כישורי אינטליגנציה רגשית כלליים, הם מקבלים החלטות נבונות יותר כשהם בוחרים במזון.8 יותר מזה – מתברר שאפשר ללמוד כישורי אינטליגנציה רגשית.
אלה הם ממצאים מעודדים, משום שבמשך זמן רב חוקרים, שבחנו סוגים שונים של קבלת החלטות, התייחסו תמיד למחשבות כנפרדות מרגשות. היום, כפי שהתברר במחקר האמור, הם בודקים את האינטראקציה שבין השניים, כמו גם את הדרך שבה הרגשות משפיעים על הבחירות שלנו.
הניסוי הראשון של המחקר בן שני החלקים, שהשתתפו בו 120 סטודנטים מתנדבים, ביקש לגלות מהו תפקידה של אינטליגנציה רגשית בקבלת החלטות שקשורות למזון. ליתר דיוק – למה שני אנשים, בעלי אותו ידע תזונתי, עשויים שלא לקבל אותה החלטה בריאה בנושאי תזונה; במקרה כזה התוצאה היא שאדם אחד נאבק עם משקל עודף בעוד לאחר אין בעיה כזאת. במחקר זה ניתחו החוקרים את מדד מסת הגוף (BMI – מדידת השומן שבגוף על בסיס הגובה והמשקל שלו) של הסטודנטים, יחד עם האינטליגנציה הרגשית שלהם, והידע התזונתי והבריאותי המעשי (מה שבאמת ידעו) והתפיסתי (מה שחשבו שידעו) שלהם.
החוקרים מצאו קשר בין מדד מסת הגוף, אינטליגנציה רגשית וידע (מעשי ותפיסתי). כשבחנו סטודנטים בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה הם מצאו שככל שגדל הידע שלהם, כך גם גדל ה-BMI שלהם. אולם המגמה הייתה שונה אצל בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה; אצלם הם גילו שככל שגדל הידע שלהם כך פחת מדד מסת הגוף. המסקנה הייתה שכישורי אינטליגנציה רגשית מקדמים את השימוש בתזונה חכמה, כדי לשפר את המשקל והבריאות, בעוד שבלי אינטליגנציה רגשית עשוי ידע להשפיע בצורה שלילית על המשקל והבריאות.
בניסוי השני ביקשו החוקרים מ-146 מתנדבים (49 עם משקל-יתר) לענות על שאלון שבדק מה אכלו ב-24 השעות האחרונות. אחר כך נשקלו והשתתפו במפגש בן 75 דקות שנועד להעניק להם כישורי אינטליגנציה רגשית או מידע בסיסי על תזונה וגודל המנות. ההכשרה באינטליגנציה רגשית כללה זיהוי הבעות פנים, הבנת תערובת של רגשות והתמודדות עם רגשות שליליים, כגון אשמה. שישה שבועות אחר כך ענו המתנדבים על אותו שאלון תזונתי ושוב נשקלו. ההכשרה באינטליגנציה רגשית שיפרה בקרב בעלי משקל עודף את היכולת שלהם להבחין ולחוות רגשות, וכתוצאה מכך פחתה צריכת הקלוריות שלהם. בגלל משך הזמן הקצר שהוקצה למחקר לא השתמשו החוקרים בעלייה במשקל או בהפחתתו כמדד לתוצאה; אולם הם הניחו שהמשתתפים הצליחו להפחית ממשקלם משום שצרכו פחות קלוריות.
על בסיס הממצאים של מחקר זה, סביר להניח שהתאמת כישורי אינטליגנציה רגשית לרגשות שקשורים באכילה, כגון מתח וכעס – כפי שעושה השיטה שמתוארת בספר זה – עשויה למעשה לחזק את הקשר הזה שבין כישורים והחלטה. הדבר הצליח אצל הסטודנטים האלה, ויכול להצליח גם אצלכם!
המודעות העצמית והוויסות העצמי משפיעים גם על היחסים שלכם עם מזון. כשאתם בעלי מודעות עצמית ומסוגלים לווסת את עצמכם אתם אומרים במהירות לעצמכם, “אני מתוח לגמרי”; ואולי אפילו אתם פוקדים על עצמכם לצאת מהמטבח ולשחק במשחק מחשב, משום שאתם יודעים שהוא ירגיע אתכם לזמן ארוך, בדיוק כמו מנה גדושה של גלידה. בניגוד לכך, אם אתם נוהגים להיכנס למטבח, לזלול צ’יפס, לחסל שקית שלמה ואחר כך לחשוב, למה עשיתי את זה? שיפור כישורי המודעות העצמית והוויסות העצמי שלכם עשוי להשפיע משמעותית וחיובית על האכילה שלכם.
הבחנתי בתופעה זו בקרב המטופלים שלי, ומחקרים טוענים גם לקיומו של קשר ישיר בין אינטליגנציה רגשית לבין אכילה רגשית. לדוגמה, חוקרים בישראל ביקשו מתשעים גברים ונשים, בגילים שבין 21 ו-62, למלא שאלונים שנועדו לבחון גישות לאכילה ואינטליגנציה רגשית. הם מצאו שאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, כפי שנמדדה על סולם אינטליגנציה רגשית, נטו פחות לאכילה רגשית.9 בדרך כלל נשים נוטות לאכילה רגשית יותר מגברים, אבל אפילו אחרי שהחוקרים שקללו מגדר וגיל, הקשר בין אינטליגנציה רגשית ואכילה רגשית נשאר בעינו. במילים אחרות, החוקרים יכלו להיות בטוחים שממצא זה לא מתבסס על משתנה שלישי.
ממצא זה הגיוני. אם אתם מתמודדים היטב עם הרגשות שלכם אתם מסוגלים לשקלל את ההנאה קצרת-הטווח שבאכילה, למול הרווח ארוך-הטווח לבריאות ולרווחה הרגשית שלכם, ולזהות אפשרויות אחרות, פרט לאכילה, כדי להרגיע את עצמכם. זוהי מיומנות שקובעת האם תהיו מסוגלים לשכנע את עצמכם בכישרון ולהתגבר על תשוקה לשוקולד, או שתיכנעו בכל פעם שאתם מתוחים.
אנא זכרו שטבעי הדבר שיש אנשים שמתקשים, יותר מאחרים, להתמודד עם תשוקת האכילה הרגשית שלהם. במילים אחרות, יש שנולדים עם מאפיינים שגורמים להם לנטייה לאכילה רגשית ולבעיות עם אוכל. אחרים שייכים לקטגוריה הנורמאלית של אכילה שמונעת על-ידי רגשות – זהו מאבק יומיומי, אבל לא כזה שאי אפשר להתגבר עליו.
מה שמצליח אצל מנהיגים, מצליח גם אצל אכלנים
ניתן ליישם כישורי אינטליגנציה רגשית באכילה באותה קלות שבה ניתן ליישם אותם בעסקים ובמנהיגות. הכנתי טבלה שמראה איך ניתן להעביר כמה מהמאפיינים הנפוצים ביותר של האינטליגנציה הרגשית משולחן ההנהלה אל שולחן המטבח. או, בעצם, לכל מקום שבו אתם עשויים להימצא, בין במשרד, בכיתת לימוד, במזנון מהיר, במסעדה בעלת ארבעה כוכבים או אפילו במטוס.
אינטליגנציה רגשית במטבח
אינטליגנציה רגשית בחדר ההנהלה
מאפיין של אינטליגנציה רגשית
אתם מכווננים אל גופכם, אל עוצמת הרעב שלכם ואל הדרך שבה הרגשות שלכם משפיעים על ההחלטה שלכם, האם לאכול או לא. אתם שמים לב למחשבות ולתחושות, כגון הבטן המקרקרת או המוח שלכם,שאומר לכם תפסיקו לאכול! אתם יודעים מהם המאכלים שאתם משתוקקים להם, מהם הרגלי האכילה הקבועים שלכם ואילו מצבים או אנשים מחבלים, בדרך כלל, במאמצים שלכם לאכול בצורה בריאה. אתם מבינים איך אחרים (בן או בת הזוג, ידידים וילדים) רואים את דרך האכילה שלכם, ואיך הם מושפעים על ידה.
אתם מזהים את הרגשות שלכם ויודעים איך הם משפיעים על המחשבות וההתנהגות שלכם בעבודה. בחנתם את נקודות הכוח והחולשה שלכם, ואתם בטוחים שאתם מסוגלים לבצע את העבודה. אתם יודעים מה חושבים העמיתים שלכם ועובדיכם על האישיות שלכם, ואיך הם מושפעים על ידה.
מודעות-אישית:
אתם מכירים היטב את עצמכם – את הדרך הייחודית שבה אתם חושבים, פועלים ומרגישים, ואיך אתם מתנהגים כלפי אחרים.
אתם משתמשים במנגנונים בריאים (מפורטים בטור שעוסק בחדר ההנהלה או בדומים להם), כדי להתמודד עם רמת המתח והרגשות שלכם, במקום להשתחרר מהם באמצעות אכילה לצורך הרגעה. אתם נרגעים או מתגברים על הרגשות שלכם לפני שאתם מקבלים החלטות חשובות; בעיקר לפני שאתם פותחים את דלת המקרר, נוגסים עוד פעם או מזמינים מאכל כלשהו במסעדה.
אתם מסוגלים לנהל את הרגשות שלכם במשרד ולהתמודד איתם בדרכים בריאות (על-ידי יציאה להליכה מהירה, מדיטציה או שיחה עם חבר, כדי לשפוך את הלב), במקום לשפוך אותם על אחרים, או לגרום לתוצאות שליליות עבור עצמכם.
ויסות עצמי:
אתם מסוגלים לחשוב ולהירגע לפני שאתם פועלים. אתם מסוגלים לשכך רגשות עזים, וכך אתם נשארים יעילים.
אתם מסוגלים לקבל החלטות אכילה שקולות, אפילו כשחל שינוי בשגרה שלכם. לדוגמה, אם בן או בת הזוג שלכם רוצה לסעוד בחוץ, אתם מצליחים להיצמד לתוכנית האכילה הבריאה שלכם, מבלי להרגיש קיפוח או כעס; לחלופין אתם מסוגלים לבחור אפשרויות בריאות אפילו כשאתם נמצאים בסביבה חדשה. אתם מסוגלים גם להתאים את הכמויות שאתם אוכלים לגודל המנות בארוחות קודמות שאכלתם.
אתם מסוגלים להתמודד עם הבלתי-צפוי (ישיבה פתאומית, פרויקט של הרגע האחרון שהוטל עליכם), ולהתאים את עצמכם לסביבת עבודה שמשתנה ללא הפסקה.
גמישות/התאמה:
אתם זורמים עם כולם.
כשמדובר באכילה בריאה יותר, אתם מתמקדים בתועלת ארוכת-הטווח לבריאות ולהערכה עצמית, במקום בהנאה רגעית. אתם רצים במרתון, לא במירוץ קצר; אתם מרגישים טוב בתוככם, ושיפור ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלכם (במקום המספרים על המשקל) מונע מכם מלסטות מהדרך.
עבורכם, עבודה קשה חשובה יותר מכסף או מעמד; היא מושרשת באנרגיה ובשאיפה לממש את היעד. אתם מונעים על-ידי גמול פנימי, כגון סיפוק, גאווה והגשמת המטרה.
מוטיבציה:
אתם שואפים לממש יעד שהצבתם לעצמכם, וממשיכים להתאמץ לשם כך בחריצות, אפילו כשאתם נתקלים בהתנגדות.
אתם מגלים רחמים והבנה למאבק שלכם ושל אחרים עם האכילה. הודות לאמפתיה שלכם אתם לא שיפוטיים, וגישה זו נוגדת מחשבות ביקורתיות, מזיקות, שמונעות מכם לאכול בצורה הנכונה.
אתם מודעים מאוד לצורכיהם של אחרים, לחששותיהם ולתחושות שלהם, ואתם מסוגלים להבין את רגשותיהם ולהגיב אליהם. צורת התקשורת שלכם מראה שאתם מבינים את הרגשות של העובדים והעמיתים שלכם.
אמפתיה:
אתם מסוגלים “להיכנס לנעליו של האחר”.
יש בכם גישה חיובית לשינוי הרגלי האכילה שלכם. אתם שומרים על אופטימיות, ומתמודדים היטב עם רגשות אשמה או טעויות כשאתם אוכלים יותר מדי. וחשוב עוד יותר, אתם יודעים שאפשר לשפר את הרגלי האכילה שלכם – אתם שומרים על התקווה גם כשאתם חשים בתסכול.
אתם מסוגלים להמשיך ולקוות למרות קיומם של תנאים שליליים או מכשולים וכישלונות בעבודה.
אופטימיות:
יש לכם השקפה אופטימית
אתם מסוגלים להפעיל שליטה עצמית בקרבת מאכלים מהנים. אתם מסוגלים לדחות את הסיפוק המיידי של מאכל טעים (אפילו כשאתם באמת רוצים אותו!) תמורת תועלת עתידית, ארוכת-טווח, של ניהול המשקל שלכם ושיפור בריאותכם.
אתם סבלנים ומסוגלים להפעיל שליטה עצמית וכוח רצון. אתם מסוגלים לדחות עסקה עכשיו, בידיעה שייתכן שבעתיד תקבלו הצעה רווחית או כדאית יותר.
שליטה בדחפים:
אתם מסוגלים לעמוד בפני הפיתוי לקבלת סיפוק מיידי, ולהמתין לתגמול מאוחר יותר.
אתם מסוגלים לתאם בין הצרכים שלכם לבין אלה של אחרים (מה שאתם רוצים לאכול לעומת מה שבן או בת הזוג שלכם או ילדים רוצים לאכול). אתם מתמודדים בצורה מיומנת עם מצבי אכילה חברתית, כגון ארוחות חג ויציאה למסעדה, מבלי להגזים. אתם מסוגלים לומר לא לאנשים שדוחקים בכם לאכול, בדרך מיומנת ומנומסת, ולאכול עם אחרים מבלי להיכנע ללחץ לחקות את דרך האכילה שלהם.
אתם מסוגלים ליצור יחסי-קירבה ולמצוא מכנה משותף עם אחרים, לתקשר, לשכנע ולהוביל שינוי. לדוגמה, אתם מסוגלים לתת משוב לעובדים מתוך התחשבות ברגשותיהם, או לסרב לבקשה שלהם בדרך שיבינו ויעריכו.
כישורים חברתיים:
אתם עובדים ומתקשרים היטב עם אחרים.
עכשיו, כשאתם כבר מכירים כמה מהכישורים המועילים של האינטליגנציה הרגשית, אולי אתם תוהים מהם כישורי האינטליגנציה הרגשית שלכם עצמכם. בדקו ברשימת הבקרה מהם המאפיינים של האינטליגנציה הרגשית שכבר יש לכם ושיסייעו לכם היטב במטבח!
את השאלונים שבספר ניתן להוריד מדף הספר באתר של הוצאת פוקוס www.focus.co.il.
רשימת בקרה: כישורי אינטליגנציה רגשית
רשימת בקרה זו[3] מבוססת על מאפיינים נפוצים בקרב אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. חלק מהמשפטים עוסקים במידה שבה אתם מזהים את הרגשות שלכם; כמה מהם מתייחסים לדרך שבה אתם מבינים אחרים; ויש שמתמקדים בהתמודדות עם התגובה שלכם והשליטה שלכם ברגשות קשים. סמנו את כל המשפטים שחלים עליכם.
כדאי שתזכרו שאצל כולנו תחומים מסוימים באינטליגנציה הרגשית חזקים יותר מהאחרים. לדוגמה, אתם אולי מבינים בצורה אינטואיטיבית את רגשותיהם של אחרים ומסוגלים להתמודד איתם, אבל מתקשים לזהות ולבטא את הרגשות שלכם עצמכם.
ללא קשר לאתגרים שאתם עומדים מולם, אין ספק שיש לכם כמה נקודות כוח שעליהן תוכלו להסתמך. כלי פשוט זה יעזור לכם לחשוב עליהן ולהתמקד באתגרים שלכם.
_____ אני יודע מה אני מרגיש כשאני מרגיש זאת.
_____ אני מסוגל בדרך כלל להתמקד בדיוק ברגשות שלי (לדוגמה, במקום המילה “מרוגז” אתם משתמשים במילים ספציפיות כגון “כועס” או “מתוסכל”).
_____ אני טוב בביטוי התחושות שלי במילים.
_____ אני חש אמפתיה כלפי אחרים.
_____ אני מקבל החלטות במהירות ו/או בקלות.
_____ אני גמיש ומסוגל לזרום.
_____ אני חושב על מה שאני מרגיש, ומנסה להבין למה אני מרגיש כך.
_____ אני לומד מניסיון העבר, וחוזר רק לעיתים רחוקות על אותן שגיאות.
_____ לרוב אני שופט אופי בצורה נכונה.
_____ בדרך כלל אני לא מתוח מאוד, ויש לי דרכים בריאות להתמודדות עם מתח.
_____ אני אופטימי ומאמין שדברים יסתדרו.
_____ כשידיד מדוכדך, אני עוזר לו להתגבר. רגשות חזקים או דמעות לא מדכאים אותי.
_____ אני מסוגל להתמודד ישירות עם בעיות.
_____ אם אני שוגה, אני יודע שזה אנושי, ואני מנסה שלא לבקר או להאשים את עצמי.
_____ אני ממשיך לעבוד על משימה שאני לא אוהב, במקום לדחות אותה או להימנע ממנה.
_____ אני מכיר את נקודות הכוח והחולשה שלי.
_____ אם אני כועס, אני מנסה להירגע לפני שאני יוצר קשר עם אחרים. אני מסוגל להתגבר.
האם גיליתם שיש לכם כבר כישורי אינטליגנציה רגשית חזקים ורבים? נהדר! לא יעבור זמן רב ותדעו איך ליישם כישורים אלה בתחומי אכילה מוגדרים. לדוגמה: תפסיקו לנשנש מהצלחת, אף על פי שאתם כבר מלאים, או תפסיקו להגזים באכילת עוגיות רק משום שלעזאזל, הן כל כך טעימות.
אכילה רגשית
כשאני מתוח, אני ממלא את עצמי בשוקולד.
כשאני משועמם, אני זולל צ’יפס ומטבל מבלי לשים לב לכך, עד שאני מחסל שקית שלמה.
אחרי יום ארוך מאוד ומתסכל, קערת גלידה מרגיעה אותי מייד.
אם אתם מזהים את עצמכם כאכלנים רגשיים, קרוב לוודאי שהמשפטים למעלה נשמעים לכם נכונים. אבל מה אם אתם אוכלים מאכלים מנחמים, לא משום שאתם רוצים להרגיע מתח או להקל שעמום, אלא משום שכאשר אתם במצב-רוח רע, לא אכפת לכם במה אתם בוחרים?
רגשות, בין חיוביים או שליליים, שולטים במחשבות ובבחירות שלנו. בספר זה אני משתמשת במשפט אכילה מוּנעת על-ידי רגשות במקום במשפט אכילה רגשית. הסיבה לכך היא, שאף על פי שלא כל אחד הוא אכלן רגשי, ההחלטות של כל אחד ואחד מושפעות על-ידי הרגשות שלו.
האם הייתם אי-פעם על אחת מאותן קרוסלות בלונה-פארק, שמסתובבות כל כך מהר שהאנשים שנמצאים עליהן נדחפים לעבר הקיר? כשהרצפה נופלת, הנוסעים “נדבקים” אל הקיר הודות לכוח צנטריפוגלי, כוח שנוצר על-ידי תנועה סיבובית שמרחיקה את הנוסע מהמרכז. רגשות דומים למדי לכוח צנטריפוגלי – הם מסוגלים לסובב אתכם כל כך מהר, שאתם מורחקים מהמרכז האמיתי שלכם, מהכיוון שרציתם בו.
רגעים חשובים בהיסטוריה של האינטליגנציה הרגשית
העניין באינטליגנציה לא קוגניטיבית (שקשורה ליכולת שלכם להתמודד ולהגיב טוב למצבים חברתיים, ולא ליכולת שלכם לזכור עובדות ולהצליח במבחנים) התחיל כבר בימיו של צ’רלס דרווין, אבי האבולוציה. הוא טען שההישרדות תלויה בהבנת הביטוי הרגשי (כלומר, אתם מרגישים פחד, אתם בורחים). הנה כמה מתאריכים החשובים בהתפתחותה של האינטליגנציה הרגשית.
שנות העשרים של המאה ה-20: אדווארד ת’ורנדייק כותב בהרחבה על מה שהוא כינה “אינטליגנציה חברתית”.10
1955: דיוויד וקסלר מפתח את “סולם וקסלר למדידת אינטליגנציה של מבוגרים”, שכולל אינטליגנציה מילולית ולא מילולית – התרחקות משמעותית ממדד ה-IQ המסורתי כאפשרות יחידה.11
1983: הווארד גרדנר מציג את תפיסת “האינטליגנציות המרובות”. הוא זיהה שמונה סוגים עיקריים של אינטליגנציה: מרחבית, לשונית (מילולית), לוגית-מתמטית, גופנית-תנועתית, מוזיקלית, בין-אישית, תוך-אישית ונטורליסטית.12
1985: הפסיכולוג הקליני והארגוני ד”ר ראובן בר-און יוצר את המדד הראשון של האינטליגנציה הרגשית והחברתית, EQ-i. התיאוריה שלו, אותה התחיל לגבש בתחילת שנות השמונים של המאה שעברה, מבוססת על EQ (Emotional Quotient, מנה רגשית), ביטוי שאותו טבע במחקרי הדוקטורט הראשונים שלו. היום ממשיך בר-און בפעילותו בפרסום ומחקר.13
1990: ד”ר פיטר סלוביי מאוניברסיטת ייל וד”ר ג’ון מאייר מאוניברסיטת ניו המפשייר מפרסמים בכתב-העת Imagination, Cognition and Personality מאמר פורץ-דרך. במאמר זה הם טבעו את המונח “אינטליגנציה רגשית”, והשתמשו ברגשות להקל חשיבה, הבנת המשמעות של רגשות שונים וניהול רגשות.14 היום סלוביי ומאייר ממשיכים בפעילותם כחוקרים ראשיים בתחום שיצרו. דיוויד קרוזו, פסיכולוג ניהולי באוניברסיטת יל, הצטרף אליהם.15
1995: רב-המכר של דניאל גולמן, אינטליגנציה רגשית, מוצא קשר בין אינטליגנציה רגשית והצלחה, ומגדיר מחדש את הדרך שבה אנחנו מעריכים אינטליגנציה ויכולות.
העניין באינטליגנציה הרגשית ממשיך גם היום. ניתן למצוא מספר רב של מאמרים על נושא זה באתר eiconsutrium.org. בנוסף, ספרים חדשים רבים, כמו ספר זה, מלמדים אתכם איך ליישם אינטליגנציה רגשית בחיי היומיום שלכם. ספר מומלץ אחד הוא Search Inside Yourself, שכתב צ’אד-מנג טאן, אחד המהנדסים הראשונים של גוגל. ספר זה הוא תערובת מרתקת ורבת-תובנות של אינטליגנציה רגשית ומודעות. אין זה מפתיע שדניאל גולמן וג’ון קאבאט-זין, מורה ידוע לקשיבות, כתבו את ההקדמה לספרו של טאן.
אכילה רגשית היא תגובה הרסנית לרגשות. אם אתם נעשים מתוחים בעבודה, אתם אוכלים. אם אתם נפרדים מבן או בת הזוג שלכם, אתם אוכלים. לעיתים קרובות אורבים רגשות מאחורי החלטות שנוגעות לאכילה לא בריאה ולאכילת-יתר. בין במודע או שלא במודע, אתם בוחרים במאכל בניסיון לשנות את המצב הרגשי שלכם – לשפר את מצב-הרוח, להפחית מכאב, להקל מתח.
באכילה מוּנעת על-ידי רגשות מבוססות הבחירות שלכם, בחלקן, על הרגשות שלכם ברגע שאתם מחליטים אם, מה, מתי וכמה אתם עומדים לאכול. אולי שמעתם את עצמכם אומרים, “אני יותר מדי מתוח. אני לא יכול להתחיל בדיוק כרגע לאכול בצורה בריאה.” זוהי אכילה מוּנעת על-ידי רגשות. בדומה לכך, ההחלטה שלכם לזלול עוגיית שוקולד תלויה, בחלקה, בשאלה האם אתם מתוחים או רגועים. רבים מהמטופלים שלי סיפרו לי שכאשר הרגשות שלהם שליליים, כגון כשהם כועסים, עצובים או מתוחים, התחושות שלהם מתגברות על היבטים אחרים שחשובים לתהליך קבלת החלטות (טעם, איכות תזונתית, משיכה חזותית, הסבירות של חרטה מאוחר יותר). ביום רגוע יותר הם מסוגלים לשקול את כל המידע לפני שהם בוחרים. השורה התחתונה היא שרגשות ומחשבות משפיעים על הפעולות שלכם.
אחת מהמטופלות שלי, ג’יל, סיפרה לי סיפור קצר שהיווה עבורי דוגמה להחלטה מונעת על-ידי רגשות. היא נפגשה עם חברה שלה, ג’נט, לארוחת צהריים. ג’יל הגיעה ראשונה, קראה את התפריט והחליטה להזמין עוף מטוגן, מאכל שאהבה אבל לא נהגה להכין בבית. ואז נכנסה ג’נט, כשהיא נראית נהדר ובכושר טוב.
“קינאתי,” אמרה לי ג’יל, וקנאה זו שינתה את הבחירה שלה. אמנם ג’יל לא רצתה סלט, אבל מצב-הרוח שלה השתנה כשראתה את ידידתה, ורגשותיה השפיעו על הבחירה שלה (לרוע המזל, לפעמים אתם לא בוחרים באפשרות הבריאה ביותר. אתם עלולים לבחור דווקא בהמבורגר כפול במקום בסלט).
החלטות מונעות על-ידי רגשות מושפעות גם על-ידי רגשות חיוביים. לדוגמה, רוטב ספגטי שמתבשל על הכיריים עשוי להזכיר לכם את סבתא, שדחקה בכם לעיתים קרובות לקחת מנה שנייה מהפסטה שלה. החמימות שבזיכרון זה עשויה לגרום לכם לאכול, אף על פי שאתם לא באמת רעבים. אתם עשויים גם לבחור סוג מסוים של סלט פסטה עם זיתים, משום שהוא מזכיר לכם את האהבה הראשונה שלכם – זה מה שבן או בת הזוג שלכם היו מזמינים.
החדשות הטובות הן שאכילה חכמה עשויה לעזור גם לאכילה מונעת על-ידי רגשות וגם לאכילה רגשית. המטרה היא להיות מודע ולהבין את הקשר בין מצב-רוח ומזון, במקום להפריד ביניהם.
קשיבות (Mindfulness)
התחלתי לגלות עניין במודעות לפני שנים רבות, כשנתקלתי בתפיסה זו במהלך לימודיי ביפן. קראתי גם את רב-המכר Full Catastrophe Living, שכתב ג’ון קאבאט-זין, המייסד והמנהל של “המרפאה להפחתת מתח” ו”המרכז למודעות ברפואה, בטיפול רפואי ובחברה” בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ’וסטס. הוא מילא תפקיד חשוב בהחדרת המודעות למחקר הקליני ובהוראת הכישורים בצורה שאנשים יוכלו להבין אותם וליישם אותם בחייהם. בחמש-עשרה השנים האחרונות כתבתי חמישה ספרים ומספר רב של מאמרים על אכילה מודעת, ואני משתמשת במודעות בחיי הפרטיים ובעבודתי עם מטופלים.
רבות מהבחירות שאנחנו עושים בנושאי מזון, לטוב או לרע, הן הרגלים חסרי מודעות שמתפתחים לשגרה – בחירת אותם דגני הבוקר יום אחרי יום, הזמנת המאכל החביב במסעדה מבלי לבדוק בתפריט. אנחנו בוחרים מה שבחרנו תמיד, מבלי להיות מודעים באמת לכל האפשרויות. הקשיבות מפסיקה את ההתנהגות האוטומטית ומפעילה מודעות, וזו עוזרת לאנשים להגיע להחלטות מבוססות. כשאנחנו נמצאים במצב של קשיבות אנחנו מודעים למה שאנחנו מרגישים וחושבים, במקום לבצע בחירות שמבוססות אך ורק על הרגלים.
כבר מוקדם מאוד בקריירה שלי ידעתי שאכלנים רגשיים ואנשים עם הפרעות אכילה נכנעים לעיתים קרובות להרגלים חסרי מודעות; הם מתקשים כשהם נאלצים להתמודד עם הרגשות שלהם ומשתמשים באוכל, כדי להתגבר עליהם. הם גם קשים מאוד עם עצמם! רבים מהמטופלים שלי גילו שההימנעות מביקורת עצמית, הימנעות שהיא חלק מהקשיבות, שינתה את החיים שלהם. כשלמדו איך להאזין באמת למחשבות שלהם, הם הבינו עד כמה עשויה החשיבה שלהם להיות ביקורתית והרסנית כלפי עצמם. אתם יכולים לדמות לעצמכם איך מחשבה כגון איזה אידיוט אתה, שאתה אוכל כל כך הרבה! משפיעה בצורה חמורה על איכות ההחלטות שלהם בעתיד. קשיבות עוזרת לכם לשנות את החשיבה השלילית הזאת ולפתח יותר חמלה ועדינות כלפי עצמכם, ואלה סוללות את הדרך לעבר קבלת החלטות מושכלות.
כמו אינטליגנציה רגשית, קשיבות מצביעה על התפיסה שקשיבות והיכולת לווסת רגשות מסוגלות לסייע לכם להתמודד עם כאב גופני ורגשי. במילים אחרות, אינטליגנציה רגשית וקשיבות הן כישורים מעשיים שנועדו להתמודדות עם העובדה שהחיים קשים ומלאי מתח ועלולים לגרום לסבל. אם ניסיתם לשנות את הרגלי האכילה שלכם, אתם יודעים, מניסיון אישי, שבעיות משקל עשויות להכאיב מאוד.
לקשיבות תפקיד חשוב משום שהיא עוזרת לאנשים לווסת דחפים, תשוקות למזון ורגשות קשים ולהתמודד איתם, והוראה שלה מתגמלת מייד. התרגילים מהנים למדי – המטופלים שלי ואני מסוגלים לאכול פרוסת תפוז אחת או קוביית שוקולד אחת, ליהנות מהתחושה של הרגע, או לעסוק במדיטציה, כשהעיניים עצומות, תוך כדי הקשבה למוזיקה מרגיעה. לפעמים התרגילים קשים יותר, לדוגמה, כשאני מבקשת מהם “לשאת” תחושה קשה, כגון עצבות או אכזבה, עד שהיא עוברת (לעיתים קרובות הם מצליחים בכך. בכל תרגיל כזה אני יודעת שאחרי תרגול המטופלים שלי יהיו מודעים יותר למה שהם מרגישים ברגע הנתון – גופנית ורגשית. ודבר זה יעזור להם להבין איך הרגשות שלהם משפיעים על החלטות האכילה שלהם.
קשיבות היא דרך לשיפור האינטליגנציה הרגשית שלכם. כדי לגלות האם אתם מודעים עכשיו או עדיין עובדים על זה, מלאו את רשימת הבקרה הבאה. שימו לב שאף על פי שרבים מהכישורים ברשימה דומים לכישורי האינטליגנציה הרגשית, הם ייחודיים, משום שהם ממוקדים כלפי פנים ומתרחשים עכשיו, ולא בעבר או בעתיד שאתם צופים לעצמכם. תלמדו יותר על כישורי קשיבות לכל אורך הספר.
רשימת בקרה: כישורי מודעות
סמנו V לצד הכישורים שיש לכם.
_____ אני חש ברגש כלשהו, ואני מסוגל לזהות אותו מייד.
_____ אני חושב לפני שאני פועל.
_____ אם יש לי תחושה לא נוחה, אני מסוגל להבחין בה לפני שאני עושה משהו בקשר אליה.
_____ אני מסוגל לקבל דברים כפי שהם, מבלי לרצות לשנות אותם.
_____ אני לא שיפוטי כלפי עצמי וכלפי אחרים.
_____ אני חי את הרגע, במקום לחיות בעבר או לשאוף לעתיד.
_____ אני עוצר את עצמי כשאני עומד לעבור ל”אוטומטי”.
_____ אני מתכוונן אל הגוף והחושים שלי כשאני אוכל, ואני שם לב לצבעים, ריחות וצלילים.
_____ אני מנסה ליהנות מהרגע מבלי להיחפז ולעבור דרכו.
_____ אני מקשיב באמת כשאנשים מדברים אלי, במקום לחשוב על משהו אחר.
בנקודה זו אולי אתם תוהים מהי הרמה של חוכמת האכילה שלכם. האם היא גבוהה או נמוכה? האם אתם מומחים או טירונים? אם בחרתם ספר זה, קרוב לוודאי שאתם עדיין עובדים על שיפור הכישורים שלכם.
רשימת בקרה: כישורים
סמנו V לצד הכישורים שיש לכם.
_____ אני מסוגל לזהות רגשות מסוימים שבדרך כלל דוחפים אותי לאכול, כגון שעמום או מתח.
_____ אני מסוגל לזהות רגשות שגורמים לי לאבד את התיאבון שלי, כגון חרדה או אשמה.
_____ אני מסוגל לבטא בבירור את הרגשות שלי בפני אחרים.
_____ אני מסוגל להיות גמיש כשתוכניות משתנות.
_____ אני יכול להתאושש מטעויות באכילה ולחזור למסלול.
_____ אני מודע להשפעתם של רגשות על החלטה שלי, אם לאכול או לא.
_____ אני חש אהדה כשאני עד למאבקים שלי ושל אחרים עם משקל ועם הפרעות אכילה.
_____ אני מסוגל להבחין בין רעב רגשי וגופני.
_____ אני מסוגל להאזין לרמזים של הגוף שלי (להפסיק לאכול כשאני שבע, לאכול לצורכי אנרגיה וכן הלאה).
_____ אני מסוגל לדחות מזון בצורה מנומסת ומכובדת, כשאנשים דוחקים בי לאכול ואני לא רעב.
_____ אני לא משתמש במזון כדי להתחמק מהרגשות שלי.
_____ אני מסוגל להתמודד עם רגשות לא-נעימים.
_____ אני גמיש כשאני חושב על אוכל.
_____ אני מכיר במדויק את הרגלי האכילה שלי, ולא מחקה, במודע או שלא במודע, את צורת האכילה של אחרים.
_____ אני מסוגל להתמודד עם מתח מבלי שתהיה לו השפעה שלילית על החלטות האכילה שלי.
_____ אני מסוגל להגיב בצורה יעילה לתשוקה למזון; אני נענה לה מבלי לאכול יותר מדי, או שאני בכלל מתעלם ממנה.
מרי: שילוב העקרונות והרעיונות לקראת פתרון
הספר האינטליגנציה הרגשית של האכילה הוא, בחלקו, תוצאה של שיחות עם מטופלים רבים, אמיצים וחרוצים, שפגשתי במשך השנים. אולם אישה צעירה ומבריקה בשם מרי היא שגרמה לתפיסת האכילה החכמה לתסוס במוחי. הודות לעבודה שלנו יחדיו הצלחתי להבחין, בפעם הראשונה, בפער שבין רצונם של אכלנים רגשיים להגיע להחלטות אכילה בריאות לבין חוסר היכולת המכאיב שלהם לעשות זאת.
כשהשלמתי את הלימודים שלי לקראת התואר השני, עבדתי עם סטודנטים עם הפרעות אכילה בשני מוסדות אקדמיים שמקבלים רק את הסטודנטים המבריקים והמוכשרים ביותר. מרי באה אלי אז, וביקשה ממני לעזור לה עם אכילת-היתר שלה. היא הייתה אישה צעירה יוצאת מן הכלל – מבריקה, מוכשרת מבחינה מוזיקלית, שקדנית, והיא קיוותה להיות פרופסורית למתמטיקה. עבורה המתמטיקה הייתה מוחשית ומשום כך מרגיעה – אם עבדת קשה מספיק ושיחקת עם המספרים, מצאת את התשובה הנכונה. היא הניחה שכך הדבר גם עם ירידה במשקל. לכן, בפגישה הראשונה שלנו מרי התיישבה מולי, נתנה לי הסבר מושלם, כאילו מתוך ספר לימוד, על ירידה במשקל ועל העקרונות של תזונה טובה, ואמרה לי מה היא צריכה: תוכנית אכילה.
אפילו כפסיכולוגית חדשה, עם ניסיון קליני מועט בלבד, ידעתי שאמנם אכלנים רגשיים מסוגלים לפעול על-פי תוכנית אכילה כשהם מרגישים “טוב”, אבל הכוונות הטובות שלהם חסרות ערך כשרגשותיהם משתלטים על ההחלטות שלהם.
לכן, במקום להיענות לבקשתה של מרי, שאלתי אותה בעדינות אם היא מוכנה לתעד כל מה שהיא אוכלת במשך שבועיים, ולפרט את השעה, הנסיבות ומה היו רגשותיה כשאכלה. היא הסכימה, בחוסר רצון (ניהול יומן אכילה, ).
שבועיים אחר כך גילו הרישומים שלה דפוס קבוע: יום לפני אירוע מעורר מתח, כגון מבחן או קונצרט לכינור, היא נטשה את התוכנית וחזרה אל הרגלי האכילה הישנים שלה (הרבה מאוד חטיפים עתירי-שומן וממתקים בשעות הלילה). עבור מרי, שנרתעה מלדבר או אפילו לחשוב על הרגשות שלה, היווה תיעוד זה פריצת-דרך. בפעם הראשונה יכלה לראות את הקשר בין מה שאכלה לבין הרגשות שלה. ורוב הזמן היא פחדה. היא הרגישה כמו מתחזה, משחקת את התפקיד של סטודנטית מבריקה שמרמה את כולם, לא ראויה להצלחה שלה ומפחדת לאבד אותה.
מעודדת על-ידי הגילוי שלה המשיכה מרי בכתיבת היומן שלה, ויחדיו המשכנו בצעדים הבאים: איך לזהות את הרגשות השליליים העזים ברגע שבו היא חשה בהם, ואיך תרגיע את עצמה מספיק, כדי לקבל החלטת אכילה חיובית. צעדים אלה דרשו עוד עבודה על הרגשות, סבלנות ותרגול.
במהלך תהליך זה החלה מרי להבין שהיא ניסתה להפחית את האכילה והמשקל שלה – חלק מהחיים שלה – לסדרת משוואות. וחשוב עוד יותר, היא התחילה להבין למה. היא גדלה עם אימא שסבלה מהפרעה דו-קוטבית, שבשלבי ההתעלות ופעילות-היתר שלה נהגה לנזוף בה ולהצביע על “הפגמים” שבה – היא הייתה עצלנית, הציונים שלה לא היו מושלמים, היא לא הייתה גאון מוזיקלי. כשאמה הגיעה לשלב הדיכאון, היא נהגה לשכב על הספה ולהתעלם מבתה.
ההתנהגות ההפכפכנית של אמה עוררה במרי פחד נורא, ביקורת עצמית ובושה. כדי להימנע מאמה ומרגשות מכאיבים אלה היא בילתה בבית הספר זמן רב ככל שיכלה. המתמטיקה הייתה צפויה, חלופה מרגיעה לחיים הסוערים בבית, ומאחר שתמיד הגיעה לתשובה “הנכונה”, איש לא היה יכול לערער על הכישרון שלה.
מרי פיתחה יותר ויותר את היכולת שלה לזהות את הרגשות שדחפו אותה לאכילה, ולנהל אותם ברגע שצצו. חשפנו גם מצבים שעוררו בה את הדחף לאכול – עמידה לפני שולחנות עמוסים כל טוב בקפטריה היה מצב קשה כזה – וגיבשנו דרכים להתמודד איתם. ככל שלמדה כישורים אלה כך הייתה חופשייה יותר להחליט מה לאכול, לא על בסיס הרגשות שלה באותו הרגע, אלא על בסיס הבנתה את הרגשות האלה.
המודעות לרגשות הכואבים מתקופת ילדותה, והניהול שלהם, דרשו השקעה ותרגול מתמיד. אבל עד לסוף עבודתנו ביחד מרי קיבלה יותר ויותר החלטות אכילה בריאות, והפחיתה ממשקלה.
סיפורה של מרי מזכיר לי את הסרט הסיפור של ויל האנטינג, שלגיבור הראשי שלו, ויל האנטינג (השחקן מאט דיימון), יש IQ של גאון, אבל הוא עובד כשרת ב-MIT. ויל נרדף על-ידי זיכרונות של התעללות בימי ילדותו ולא מסוגל להשתמש באינטלקט שלו, לשלוט במזג שלו, להשיג משרה שתנצל את היכולות המתמטיות המדהימות שלו, או להתמיד במערכת יחסים רומנטית. תרפיסט מלא חמלה (השחקן רובין ויליאמס) עוזר לו לשפר את כישורי האינטליגנציה הרגשית שלו. באמצעות התמודדות עם הרגשות שלו, שיחה עליהם וקבלה שלהם ויל מחזק את היכולת שלו לתקשר, לשלוט בדחפים שלו ולהתחיל מערכת יחסים רצינית.
מרי ו-ויל הם דוגמאות של אנשים שנמצאים בקצה הרצף; ציון ה-IQ שלהם גבוה, אבל ציון האינטליגנציה הרגשית שלהם נמוך, בגלל התעללות רגשית בעבר. אולם, ציון נמוך באינטליגנציה רגשית לא מצביע בהכרח על כך שהאדם נמצא בקצה הרצף או שעבר התעללות. כל אחד עשוי להיכנע לרגשות, ללא קשר לרקע או לרמת ה-IQ שלו. אני כוללת דוגמאות אלה, משום שהן מדגימות היטב את העובדה שאינטליגנציה רגשית ו-IQ לא תמיד מתואמים ביניהם בצורה מושלמת.
אני מקווה שהסיפור של מרי מהווה השראה עבורכם. הוא מהווה השראה עבורי. כשמטופל אומר, “אני רוצה לשנות את הרגלי האכילה שלי, אבל נראה לי שאני לא יכול,” אני חושבת על מרי ואיך עזרתי לה ולמטופלים אחרים לשפר את האכילה החכמה שלהם באותה הדרך.
מפת דרכים עבור ספר זה
עד עכשיו הצלחתם לשפר את היכולת שלכם להתמודד עם תשוקה למזון ולנהל את הרגשות, בעיקר בעזרת ייעוץ אחד-על-אחד, קבוצות תמיכה מקוונות שעוסקות בהפחתה במשקל ובאכילת-יתר, ובעזרת סדנאות שמלמדות כישורים לוויסות רגשות. באמצעות הכישורים והכלים שאותם תלמדו בספר זה – שאני מלמדת גם למטופלים שלי – תוכלו להתגבר בכוחות עצמכם על אכילה רגשית או אכילה בגלל מתח (אם אובחנתם או שהועלה חשד שאתם לוקים בהפרעת אכילה, כגון אנורקסיה, בולימיה או הפרעת אכילה כפייתית, אנא קבעו פגישה עם רופא מוסמך, פסיכולוג או תזונאי מורשה שמתמחים בהפרעות אכילה. ספר זה עשוי להיות צעד ראשון לעבר הכיוון הנכון, אבל הוא לא מהווה טיפול מושלם).
דבר אחד לפני שאנחנו מתחילים: לא נדבר על מה שאתם צריכים לאכול או על הכמות. כשאתם בוחרים מאכל כלשהו, על בסיס אינטליגנציה רגשית, אין המדובר במאכל עצמו. למעשה, כשמטופל ואני מדברים על מזון במפגשים שלנו, אנחנו סוטים מהכיוון הנכון. תזונאי יעזור לכם לבחור מה לאכול. התפקיד שלנו הוא לשפר את האינטליגנציה הרגשית שלכם ולהביא אותה למקום שבו היא צריכה להיות, כדי שתוכלו לזהות ולבחון את הרגשות שנמצאים ביסוד דפוסי האכילה שלכם, את התשוקות שלכם למזון ואת הבחירות שלכם בתחום זה.
בפרק 2 תלמדו את המפתח לשיפור האכילה החכמה שלכם: היכולת להפסיק בצורה מודעת – למשך זמן שיספיק כדי לקבל החלטה בריאה, במקום כזו שמונעת על-ידי רגשות – ואיך להגיע להחלטה הטובה ביותר עבורכם. תלמדו גם כמה כישורים בסיסיים שיעזרו לכם לקבל החלטה שקולה ברגע הנכון.
פרק 3 מתאר את שיטת האכילה החכמה. ההצלחה שלכם תלויה ביכולתכם לנצל את הכישורים שלמדתם בפרק 2, וליישם את הכלים שנועדו לעזור לכם לנהל את הרגשות והאכילה שלכם. אני משתמשת בהם עם המטופלים שלי, והם יעילים מאוד.
בחלק השני תבחנו מחסומים נפוצים שמפריעים לשיפור האכילה החכמה: דיאטה, להיטות אחרי הנאות, אכילה חברתית, מתח וטראומה רגשית. כל פרק מתחיל בחלק שכותרתו “מזון למחשבה”, והוא מזמין אתכם לבחון האם המחסום המדובר עומד בדרככם.
בחלק השלישי, “כלים להצלחה”, תלמדו 25 כלים – אלה שאני מלמדת למטופלים שלי – שמבוססים על מחקר חדשני על אינטליגנציה רגשית. הם יעזרו לכם לתרגל את שיטת האכילה החכמה, כדי שתוכלו לנהל את האכילה שלכם.
אף על פי שזה מפתה מאוד להתחיל מייד בעבודה, חשוב שתקראו את החלק הראשון והשני לפני שתתחילו עם החלק השלישי. שני החלקים הראשונים יעזרו לכם להבין את התיאוריה והמחקר שעליהם מבוססת האכילה החכמה, וכך תוכלו לנצל בצורה הטובה ביותר את הכלים שאותם תלמדו בחלק השלישי. תרגול הוא מילת המפתח. החלק השלישי נותן לכם את הכלים, אבל כמו שרירים הם דורשים תרגול, חזרה ושימוש תכוף.
כדי לעזור לכם לתרגל ולגרום לכם לחשוב על הדרך שבה הרגשות שלכם משפיעים על הבחירה שלכם במזון, כללתי חידונים לכל אורך הספר. הם לא כלים קליניים או כלי מחקר תקפים, והם לא נועדו להיות כאלה. במקום זה הם מהווים נקודת מוצא עבור הגילוי העצמי שלכם. שאלונים מעודדים אנשים להסתכל כלפי פנים ולשאול את עצמם איך הם באמת מרגישים וחושבים, ודבר זה עוזר בשיפור המודעות העצמית שלהם. אני מקווה שתיהנו מהם ותשתפו בהם אחרים.
חשוב גם שתבינו שבאכילה בריאה מעורבים גורמים רבים – ביולוגיה, מגדר, גישה למזון, כלכלה וסביבה, ואלה רק כמה מהם. ספר זה לא יכול לטפל בכולם. לכן, בעודכם קוראים זכרו שספר זה מתמקד בעיקר ברגשות, היבט חיוני שהוזנח, בתהליך קבלת החלטות.
אני לא יכולה להבטיח שתנהלו תמיד כל רגש, או שתקבלו תמיד החלטת אכילה נכונה, שתועיל לבריאות ולרווחה שלכם. אבל ככל שתלמדו יותר על הרגשות שדוחפים אתכם לחפש נחמה במזון, ולעיתים לפגוע בהחלטות שלכם, אני מקווה שתרגישו שינוי מדהים ושהמודעות הולכת וגוברת בתוככם. תוכלו להתקדם בצורה משמעותית ולעצור את האכילה הרגשית במהלכה – עכשיו, לא אחרי שכבר אכלתם.
הנגיסה האחרונה
הגנרל הצרפתי הגדול, נפוליאון בונפרט, אמר, “הקדישו זמן למחשבה, אבל כשמגיע הזמן לפעולה, הפסיקו לחשוב והתחילו לפעול.” ברכות! כשהחלטתם לבחור בספר זה “התחלתם לפעול”. קרוב לוודאי שחשבתם על שינוי הרגלי האכילה שלכם במשך זמן רב. עכשיו אתם מוכנים ללמוד איך לקבל החלטות אכילה חכמות, שיעזרו לכם ולא יפריעו ליעדים שלכם – בריאות ארוכת-טווח וירידה במשקל. זהו צעד גדול.
בפרק הבא נלמד איך הרגשות שלכם משפיעים על קבלת ההחלטות שלכם.
אין עדיין תגובות